חיפוש


ודרשת וחקרת ושאלת היטב והנה אמת נכון הדבר נעשתה התועבה הזאת בקרבך
למען אחי ורעי! מובא כאן לפניכם דבר תורה לפרשת השבוע מפי מרן רשכבה״ג כ״ק האדמו״ר מסאטמאר, רבי יואל ב״ר חנניא יו״ט ליפא טייטלבוים זיע״א (בעה״מ הספה״ק ויואל משה, על הגאולה ועל התמורה, דברי יואל ועוד). למען נזכה להתחזק בדרכיו וללכת בנתיבותיו, ולשמור על גחלת האש שלא תכבה ח"ו, דב"ק מתוך חידושי תורה, למסיבות החזקת המוסדות פרשת ראה מדרשת רביה"ק בלאנדאן שנת תשב"י: ודרשת וחקרת ושאלת היטב והנה אמת נכון הדבר נעשתה התועבה הזאת בקרבך. לכאורה הוא פלא שהכתוב יכנה ענין רע ומר הזה של עיר הנידח
הרב אביעד נייגר
לפני יום אחד (1)זמן קריאה 2 דקות


כי יסיתך אחיך בן אמך או בנך או בתך או אשת חיקך או רעך אשר כנפשך בסתר לאמר נלכה ונעבדה אלקים אחרים אשר לא ידעת אתה ואבתיך
למען אחי ורעי! מובא כאן לפניכם דבר תורה לפרשת השבוע מפי מרן רשכבה״ג כ״ק האדמו״ר מסאטמאר, רבי יואל ב״ר חנניא יו״ט ליפא טייטלבוים זיע״א (בעה״מ הספה״ק ויואל משה, על הגאולה ועל התמורה, דברי יואל ועוד). למען נזכה להתחזק בדרכיו וללכת בנתיבותיו, ולשמור על גחלת האש שלא תכבה ח"ו, דב"ק מתוך דברי יואל, פרשת ראה עמ' צ': כי יסיתך אחיך וגו', בסתר לאמר נלכה ונעבדה וגו'. אין כוונת הכתוב שדבר דבריו בסתר, בחדר לפנים מחדר שלא יהיו עדים שומעים ומעידין עליו, כי אין נפק"מ בזה לדינא, אבל הכתוב מזהי
הרב אביעד נייגר
לפני 3 ימיםזמן קריאה 2 דקות


השמרו לכם פן יפתה לבבכם
למען אחי ורעי! מובא כאן לפניכם דבר תורה לפרשת השבוע מפי מרן רשכבה"ג כ"ק האדמו"ר מסאטמאר, רבי יואל ב"ר חנני' יו"ט ליפא טייטלבוים זיע"א קדושת יואל, פרשת עקב פנינים אות ח', ס"ג עקב תש"י: 'השמרו לכם פן יפתה לבבכם וגו', וחרה אף ה' בכם וגו', ואבדתם מהרה מעל הארץ הטובה אשר ה' נותן לכם. פירש"י ואבדתם מהרה, על כל שאר היסורין אגלה אתכם מן האדמה שגרמה לכם לחטוא. וראוי להבין, האיך יתכן דבר כזה שהארץ עצמה אשר ה' נותן לישראל לטובתם, תגרום להם לחטוא. ונראה על פי מה שכתב הב"ח (או"ח סימן ר"ח)
הרב אביעד נייגר
29 ביוליזמן קריאה 1 דקות


ירמוז הכתוב על דורות האחרונים בעיקבתא דמשיחא
למען אחי ורעי! מובא כאן לפניכם דבר תורה לפרשת השבוע עקב מפי מרן רשכבה"ג הסאטמאר רב בעל 'ויואל משה' זצ"ל זי"ע, למען נזכה להתחזק בדרכיו וללכת בנתיבותיו, ולשמור על גחלת האש שלא תכבה ח"ו: דברי יואל, פרשת תצא, עמ' קל"ג: והי' עקב תשמעון את המשפטים וגו'. פירשו בו הרמב"ן ז"ל והראב"ע, וכן הוא במדרש דעקב פירושו אחרית וסוף, וע"כ פי' דשכרו בעקב יהי', דשכר מצוה בהאי עלמא ליכא, ולכאורה קשה כי עקב דקרא מוסב על תשמעון, והשמיעה מחוייבת בכל עת מתחלה ועד סוף, ולמה אמר הכתוב עקב המורה על אחרית ז
הרב אביעד נייגר
28 ביוליזמן קריאה 1 דקות


שמע ישראל אתה עובר היום את הירדן
למען אחי ורעי! מובא כאן לפניכם דבר תורה לפרשת השבוע מפי מרן רשכבה"ג כ"ק האדמו"ר מסאטמאר, רבי יואל ב"ר חנני' יו"ט ליפא טייטלבוים זיע"א, דברי יואל, פרשת דברים, עמ' י"ח-י"ט: קדושת יואל, פרשת עקב פנינים אות ב', ס"ג עקב תשכ"ו בשעראן ספרינגס יצ"ו: 'שמע ישראל אתה עובר היום את הירדן. במדרש רבה (דב"ר ג', ח') כל הנסים שעשה הקב"ה לישראל לא עשאן אלא על המים וכו'. ויש לעיין הא הקב"ה עושה נסים תמיד, וכל תנועה ותנועה שאנו עושים הוא נסי ה', וכמו שכתב הרמב"ן ז"ל (סו"פ בא) שאין לאדם חלק בתור
הרב אביעד נייגר
27 ביוליזמן קריאה 2 דקות


והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אתם ושמר ה׳ אלקיך לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבתיך
למען אחי ורעי! מובא כאן לפניכם דבר תורה לפרשת השבוע עקב מפי מרן רשכבה"ג הסאטמאר רב בעל 'ויואל משה' זצ"ל זי"ע, למען נזכה להתחזק בדרכיו וללכת בנתיבותיו, ולשמור על גחלת האש שלא תכבה ח"ו: דברי יואל, פרשת עקב עמ' ס"ב: והיה עקב תשמעון וגו'. פרש"י אם המצות קלות שאדם דש בעקביו תשמעון ושמר ה' אלקיך לך את הברית וגו' ישמור לך הבטחתו (ע"כ). אין פירושו שמפני שהיא מצוה קלה, לכן אין בני אדם משגיחין בהם, כי אין במציאות מצוה שהיא קלה בעצם, אלא מפני שבנ"א מזלזלין בהם, ומשליכין אותן תחת עקביהן
הרב אביעד נייגר
26 ביוליזמן קריאה 2 דקות


נחמו נחמו עמי יאמר אלקיכם
למען אחי ורעי! מובא כאן לפניכם דבר תורה לפרשת השבוע ואתחנן מפי מרן רשכבה"ג רביה"ק מסאטמאר, רבי יואל טייטלבוים זיע"א, בעה"N הספה"ק 'ויואל משה'. דברי יואל, מהדורא תניינא, פרשת ואתחנן עמ' ק"ח ועמ' קי"ד: נחמו נחמו עמי יאמר אלקיכם. איתא בילקוט (ישעי' רמז תמ"ג) נחמו נחמו עמי (ישעי' מ'), נחמוה עליונים נחמוה תחתונים, נחמוה חיים נחמוה מתים, נחמוה בעוה"ז נחמוה בעוה"ב, וצ"ב. עוד שם בילקוט (רמז תמ"ג) וז"ל א"ל הקב"ה לנביאים לכו ופייסו את כנסת ישראל, מיד מתכנסין כל הנביאים והולכים אצלה, וה
הרב אביעד נייגר
24 ביוליזמן קריאה 2 דקות


ונשארתם מתי מספר בגוים אשר ינהג ה' אתכם שמה
למען אחי ורעי! לכבוד פרשת השבוע ואתחנן מדברי קדשו של רביה"ק מסאטמאר, רבי יואל טייטלבוים זיע"א (מובא מתוך קדושת יואל, פרשת ואתחנן פנינים אות ג', ים של שמואל פרשת ואתחנן אות ד', בשם רבינו ז"ל: 'ונשארתם מתי מספר בגוים אשר ינהג ה' אתכם שמה. יש לפרש כלפי מה שאנו רואים בעוונותינו הרבים, איך שרוב אנשי הדור נתפשו לרעיון הציונות, ואינם הולכים בדרך האמת הנכונה המסורה לנו מדור דור, רק הם מושפעים מזרם העם ומראשי החפשים. על זה אמר הכתוב ונשארתם מתי מספר בגוים, דבעיקבתא דמשיחא ישארו בגולה
הרב אביעד נייגר
23 ביוליזמן קריאה 1 דקות


כי תוליד בנים ובני בנים ונושנתם בארץ
למען אחי ורעי! מובא כאן לפניכם דבר תורה לפרשת השבוע ואתחנן מפי מרן רשכבה"ג הסאטמאר רב בעל 'ויואל משה' זצ"ל זי"ע, למען נזכה להתחזק בדרכיו וללכת בנתיבותיו, ולשמור על גחלת האש שלא תכבה ח"ו: קדושת יואל, פרשת ואתחנן אות י"ב, ס"ג ואתחנן תשכ"ז, וקונטרס על הגאולה ועל התמורה סימן ע"ח: 'כי תוליד בנים ובני בנים ונושנתם בארץ והשחתם וגו'. במדרש רבה (דב"ר ב', י"ט) זה שאמר הכתוב (הושע ד', ז') כרובם כן חטאו לי כבודם בקלון אמיר, מהו כרובם, אמר רבי שמואל בר נחמני שכל מה שהגדולים עושין הדור עוש
הרב אביעד נייגר
22 ביוליזמן קריאה 2 דקות


אז יבדיל משה שלש ערים
למען אחי ורעי! מובא כאן לפניכם דבר תורה לפרשת השבוע ואתחנן מפי מרן רשכבה"ג הסאטמאר רב בעל 'ויואל משה' זצ"ל זי"ע, למען נזכה להתחזק בדרכיו וללכת בנתיבותיו, ולשמור על גחלת האש שלא תכבה ח"ו: מושיען של ישראל, ח"ו עמ' שט"ו: אז יבדיל משה שלש ערים וגו' לנוס שמה רוצח וגו' וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל. ולכאורה איזה שייכות יש לפסוק זה דוקא אחר פרשת ערי מקלט, והסביר רבינו דלכאורה צ"ב, למה צריך הרוצח לנוס אל אחת מהערים האלה דוקא, ולמה לא יהיה די לו עונשו שיחול עליו חובת גלות וינוס
הרב אביעד נייגר
21 ביוליזמן קריאה 1 דקות


ויקחו בידם מפרי הארץ ויורידו אלינו
למען אחי ורעי! מובא כאן לפניכם דבר תורה לפרשת השבוע מפי מרן רשכבה"ג כ"ק האדמו"ר מסאטמאר, רבי יואל ב"ר חנני' יו"ט ליפא טייטלבוים זיע"א, קדושת יואל, פרשת דברים, פנינים אות ה', דרשה שב"ק דברים תשי"ט בירושלים עיה"ק (ושוב העתיקו רבינו בספרו הקדוש ויואל משה מאמר א' סימן קע"ד): 'ויקחו בידם מפרי הארץ ויורידו אלינו, וישיבו אותנו דבר ויאמרו, טובה הארץ אשר ה' אלהינו נותן לנו. פירש"י מי הם שאמרו טובתה, יהושע וכלב. והקשה הרמב"ן ז"ל דאם כן מה הטענה הזאת על ששמעו לקול המרגלים, הלא בודאי ראו
הרב אביעד נייגר
17 ביוליזמן קריאה 1 דקות


בעולם הזה הרשעים עשירים ונתונים בשלוה והשקט
למען אחי ורעי! מובא כאן לפניכם דבר תורה לפרשת השבוע מפי מרן רשכבה"ג כ"ק האדמו"ר מסאטמאר, רבי יואל ב"ר חנני' יו"ט ליפא טייטלבוים זיע"א, קדושת יואל, פרשת דברים, פנינים אות א', ס"ג דברים תשי"ז: 'אלה הדברים אשר דיבר משה אל כל ישראל וגו' ודי זהב. פירש"י הוכיחן על העגל שעשו בשביל רוב זהב שהיה להם. ויש לעיין איך רמוז בתיבות ודי זהב שעשו את העגל, הא לא נרמז בו רק ענין הממון. ועוד יש לעיין, דהא חטא העגל היתה החטא הראשון אחר קבלת התורה, אם כן למה מנה אותו באחרונה. ויש לומר דכבר כתב האו
הרב אביעד נייגר
16 ביוליזמן קריאה 1 דקות


מה רב טובך אשר צפנת ליראיך
למען אחי ורעי! מובא כאן לפניכם דבר תורה לפרשת השבוע מפי מרן רשכבה"ג כ"ק האדמו"ר מסאטמאר, רבי יואל ב"ר חנני' יו"ט ליפא טייטלבוים זיע"א, דברי יואל, פרשת דברים, מהדורא תניינא, עמ' פ"ז-פ"ח: רב לכם סוב את ההר הזה פנו לכם צפונה. ובמדרש דברים רבה (פ"א סי' י"ט) אם ראיתם אותו שמבקש להתגרות בכם אל תעמדו כנגדו המתינו עד עכשיו מלך המשיח לבוא ויקיים מה רב טובך אשר צפנת ליראיך, ועי"ש עוד בזה, ]ע"ע בזה בויוא"מ מא' ש"ש סי' מ"ב[, ואפשר לומר בביאור הפסוק רב לכם סוב את ההר הזה וגו', כי הנה רגיל
הרב אביעד נייגר
15 ביוליזמן קריאה 2 דקות


מוכיח אדם אחרי חן ימצא ממחליק לשון
למען אחי ורעי! מובא כאן לפניכם דבר תורה לפרשת השבוע מפי מרן רשכבה"ג כ"ק האדמו"ר מסאטמאר, רבי יואל ב"ר חנני' יו"ט ליפא טייטלבוים זיע"א, דברי יואל, פרשת דברים, עמ' י"ח-י"ט: אלה הדברים וגו'. במדרש (דברים רבה סי' ב') מוכיח אדם אחרי זה משה וכו', חן ימצא ממחליק לשון זה בלעם וכו', לכאורה מהו הרבותא בזה שימצא חן יותר ממחליק לשון זה בלעם, גם צ"ב הלשון חן ימצא, דלשון מציאה הוא דבר הבא בהיסח הדעת יוצא מדרך הטבעי והרגיל, ומדוע יהיה מציאת החן בדרך זה, ואפ"ל עפימ"ש רש"י ז"ל (במשלי כ"ח) מוכ
הרב אביעד נייגר
14 ביוליזמן קריאה 1 דקות


העיקר בלימוד תורה היא הרחקה מהגאווה
למען אחי ורעי! הנה כתיב בפרשת השבוע (במדבר, פרק לד פס' ז-ח): "וזה יהיה לכם גבול צפון מן הים הגדל תתאו לכם הר ההר. מהר ההר תתאו לבא חמת והיו תוצאת הגבל צדדה" וביאר שם כ"ק האדמו"ר רבי צבי הירש פרידמן מליסקא זיע"א[1] בשם רבו בעל הישמח משה, אך פרי תבואה, פרשת מסעי: והנה שמעתי מפי הרב הצדיק מאוהל זלל"ה לפרש, דהיינו שזה הוא גבול ודרך היצר הרע שנקרא 'צפון', ש'מן הים הגדול' דהיינו מים התלמוד, תתאו לכם הר ההר', מביאם למדת הגאוה, ומהר ההר לבא חמת', שכל המתגאה מביא חימה לעולם, והיו תוצא
הרב אביעד נייגר
10 ביוליזמן קריאה 1 דקות


התגלות מלכותו יתברך שמו הוא אך על ידי דוד משיח צדקך
למען אחי ורעי! הנה ידוע כי בעלי הדעות המשובשות מנסים השכם והערב לחפות על פורקי עול תו"מ וחושבים שעי"כ שהם מרמים את עצמם בכך שהם נגאלו למרות שעדיין עם ישראל נמצא בגלות, ממש רח"ל. ומבואר כדקא יאות בקונטרס על הגאולה ועל התמורה, בהקדמה, עמ' כ"ה: 'ואם לא תורישו את יושבי הארץ מפניכם והי' אשר תותירו מהם לשכים בעיניכם. ופירש"י ז"ל ליתידות המנקרות עיניכם, וביאר הרמב"ן ז"ל שם הכוונה לשכים בעיניכם כמו "כי השוחד יעור פקחים", וכן "לפני עור לא תתן מכשול" על דעת רבותינו יאמר כי ינקרו עיניכ
הרב אביעד נייגר
10 ביוליזמן קריאה 1 דקות


לפי שלא היו לו בנים קראם בשמו לזכרון
למען אחי ורעי! הנה נאמר בפרשתנו מטות (במדבר פרק לז פס' מא): "ויאיר בן מנשה הַלָּךְ וַיִּלְכֹּד אֶת חותִיהם וַיִּקְרָא אֶתְהֶן חֹות יָאִיר". ופירש"י, שם: 'ויקרא אתהן חות יאיר. לפי שלא היו לו בנים קראם בשמו לזכרון'. והנה ישנו מעשה רב עם כ"ק האדמו"ר מסאטמאר, רבי יואל ב"ר חנני' יו"ט ליפא טייטלבוים זיע"א (רצון צדיק, דף קכב): 'פעם אחת כשהי' ר' לייבוש לעפקאוויטש (נ"י) ז"ל בבעל הארבאר, נגש אל רבינו ז"ל ואמר לו שכבר אנו עומדים בגמר בניית הבתים להקריה החדשה, והגיע זמן שרבינו יקבע את שם
הרב אביעד נייגר
9 ביוליזמן קריאה 1 דקות


נקום נקמת בני ישראל מאת המדינים
למען אחי ורעי! הנה כתוב בפרשתנו (במדבר, פרק לא פס' ב): "נְקֹם נִקְמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֵת הַמִּדְיָנִים אַחַר תֵּאָסֵף אֶל עַמֶּיךָ". ומבואר בספה"ק דברי יואל, פ' מטות, עמ' ק"פ-קפ"א: 'נקום נקמת בני ישראל מאת המדינים. הקשה האוהחה"ק (בפ' פנחס) עה"פ "צרור את המדינים וכו', וזל"ק ראוי להעיר למה צוה מצוה זו שלא בזמנה, שאח"כ הוצרך ה' לצוות לומר "נקום נקמת בנ"י מאת המדינים" (בפ' מטות) הא למדת כי מאמר זה (האמור כאן) לא הי' בזמן הנקמה ע"כ קושייתו. ותוכן תירוצו כי מה שנא' צרור את המד
הרב אביעד נייגר
9 ביוליזמן קריאה 2 דקות


רועי ישראל שאהובים אצל הצדיקים ושנואים אצל הרשעים
למען אחי ורעי! הנה ידוע שבדור האחרון יקומו להם רועים שאינם נאמנים ויטעו את הצאן, בנ"י ללכת אחרי בורות נשברים ויפילו אותם אצל שיני הזאבים (אוה"ע). והטעים העניין בטוב טעם כ"ק האדמו"ר מסאטמאר, רבי יואל ב"ר חנני' יו"ט ליפא טייטלבוים זיע"א (מובא מתוך הספה"ק טעם ודעת, מטות עמ' קנ"ז[1]: 'וימסרו מאלפי ישראל אלף למטה שנים עשר אלף חלוצי צבא. ופרש"י להודיעך שבחן של רועי ישראל כמה הם חביבים על ישראל, עד שמעו במיתתו מהו אומר, "עוד מעט וסקלוני", ומששמעו שמיתת משה תלויה בנקמת מדין לא רצו לל
הרב אביעד נייגר
8 ביוליזמן קריאה 1 דקות


המיזרוחניקים לא באמת מעוניינים במצות ישוב ארץ ישראל
למען אחי ורעי! דע לך שהגרורים של התנועה הציונית שמנסים לנפנף במצות ישוב ארץ ישראל, אבל בפועל כאשר המדינה רואה לנכון להוציא יהודים מבתיהם, הם הראשונים שקופצים לקיים את פקודת המדינה... אז כל עניינם הוא לא באמת ישוב ארץ ישראל כי אם יותר שגעון הלאומיות אבל בכל זאת ע"מ לצאת ידי חובת דיון שו"ט הלכתי להוכיח שגם אילו היו באמת מקיימים, לא יצאו ידי חובת ישוב ארץ ישראל. נביא מדב"ק של כ"ק האדמו"ר מסאטמאר, רבי יואל ב"ר חנני' יו"ט ליפא טייטלבוים זיע"א, ויואל משה מא' ישוב א"י סי' ה' וסי' נ"
הרב אביעד נייגר
7 ביוליזמן קריאה 2 דקות


כי לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים
למען אחי ורעי! לכבוד פרשת השבוע מטות-מסעי, הנה מדב"ק של רבי יואל ב"ר חנני' יו"ט ליפא טייטלבוים זיע"א, דברי יואל, פ' מטות עמ' קצ"ז-קצ"ח: 'וימסרו מאלפי ישראל וגו'. פירש"י להודיעך שבחן של רועי ישראל, כמה הם חביבים על ישראל, עד שלא שמעו במיתתו מה הוא אומר (שמות ט"ז) עוד מעט וסקלוני, ומששמעו שמיתת משה תלוי' בנקמת מדין, לא רצו ללכת עד שנמסרו על כרחן, עכ"ד רש"י ז"ל... ולכאורה קשה מהו השבח בזה, ומדוע לא ימנעו ויעכבו במיתתו, כ"כ שאפשר לאחרו, ויתבאר עפ"ד ק"ז הישמח משה זלה"ה (בפ' בלק) ה
הרב אביעד נייגר
7 ביוליזמן קריאה 2 דקות


שלא לשנות כלום מדקדוק הלשון
הנה כתיב בפרשתנו, ריש פרשת מטות: "וידבר משה אל ראשי המטות לבני ישראל לאמר זה הדבר אשר צוה ה'". חידו"ת למסיבות מדרשת רביה"ק, בפ' מטות-מסעי בעיר בני ברק יצ"ו: 'ופרש"י זה הדבר מיעוט הוא שצ"ל דוקא בלשון זה, ואם חלפו אין מותר ואין מופר, והוא מד' חז"ל, ויש ללמוד מזה דלשון התורה הק' יש להקפיד באמירתה שלא לשנות כלום מדקדוק הלשון, וק"ו לענין לשנות כדרך שהכניסו האפיקורסים שינויים בלשה"ק בדרך הכפירה והמינות, בוודאי שזהו איסור חמור ונורא, ובכן נאמר וידבר משה וגו' "לאמר" והוא כדרשת חז"ל ב
הרב אביעד נייגר
6 ביוליזמן קריאה 1 דקות


קריינא דאגרתא איהו להוי פרוונקא
למען אחי ורעי! מעניין פרשתנו, הנה למדנו בקונטרס הק' על הגאולה ועל התמורה, סי' קי"ז-קי"ח: 'קי"ז והנה בגמרא סנהדרין דף פ"ב ע"א, וירא פנחס (במדבר כ"ה, ז'), מה ראה, אמר רב, ראה מעשה ונזכר הלכה וכו', לא כך לימדתני וכו', אמר ליה, קריינא דאגרתא איהו להוי פרוונקא. ושמואל אמר, ראה שאין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד ה' (משלי כ"ג, ל'), כל מקום שיש חילול השם אין חולקין כבוד לרב, ופירש"י, ראה שאין חכמה, כלומר נזכר בפסוק אין חכמה ואין תבונה נגד ה', שכל מקום שיש חילול השם אין חולקין כבוד לר
הרב אביעד נייגר
3 ביוליזמן קריאה 5 דקות


פינחס הוא אליהו
למען אחי ורעי! הנה כתיב בפרשתנו (במדבר, כה יא-יב): ..."בקנאו את קנאתי בתוכם ולא כליתי את בני ישראל בקנאתי, לכן אמר הנני נתן לו את בריתי שלום". והנה מבואר כדקא יאות בספה"ק בוצינא קדישא, ח"א עמ' רמ"ז: 'ובתרגום יונתן ויחי לעלמא למבשרא גאולתא בסוף יומיא. בא' האסיפות התאחדות הרבנים התמרמר רבינו מאוד על אלו הצבועים המתחברים להציונים במעשיהם ומתלבשים באדרת שער והזכיר מאחז"ל שאמר ינאי המלך לאשתו אל תתירא מן הפרושים ולא מן שאינם פרושים אלא מן הצבועים העושים מעשי זמרי ומבקשים שכר כפנחס
הרב אביעד נייגר
2 ביוליזמן קריאה 2 דקות