חיפוש


ישב בדד וידום כי נטל עליו
למען אחי ורעי! מובא כאן לפניכם דבר תורה לתשעה באב מפי מרן רשכבה"ג כ"ק האדמו"ר מסאטמאר, רבי יואל ב"ר חנני' יו"ט ליפא טייטלבוים זיע"א, קדושת יואל, מגילת איכה אות ז', ס"ג ואתחנן (נחמו) תשכ"ב: 'ישב בדד וידום כי נטל עליו. פירש"י ישב בדד מי שאירע לו אבל וצרה ישב גלמוד ויצפה לטובה, וידום, לשון המתנה וכו', כי נטל עליו, כי בעל הגזירות נשא עליו הגזירה זו. ולכאורה צריך ביאור מה שאמר ישב בדד ויצפה לטובה, וכי מדוע לא יוכל לישב ביחד עם שאר ישראל ולצפות עמהם לטובה, ולמה צריך לישב בדד וגלמוד
הרב אביעד נייגר
23 ביוליזמן קריאה 2 דקות


אם יש עושה משפט מבקש אמונה ואסלח לה
למען אחי ורעי! מובא כאן לפניכם דבר תורה לתשעה באב מפי מרן רשכבה"ג כ"ק האדמו"ר מסאטמאר, רבי יואל ב"ר חנני' יו"ט ליפא טייטלבוים זיע"א, לש"ק דרביה"ק בהקדמת ספה"ק ויואל משה עמ' ט"ו: 'שוטטו בחוצות ירושלים וראו נא ודעו ובקשו ברחובותי' אם תמצאו איש, אם יש עושה משפט מבקש אמונה ואסלח לה. (ירמי' ה' א'). ותמהו כל המפרשים, הלא מצינו שהיו אז גם הרבה צדיקים וקדושים, והאיך אמר שלא נמצא איש. ופי' שם הרד"ק בשם אביו ז"ל כי ירמי' אמר בחצות ירושלים ואמר ברחובותי', כי החסידים שהיו בירושלים היו מת
הרב אביעד נייגר
22 ביוליזמן קריאה 1 דקות


לבי לבי על חלליהם, מעי מעי על חלליהם, כי אתה ה' באש הצתה ובאש אתה עתיד לבנותה
אחי ורעי! לכבוד יומא דהילולת כ״ק האדמו״ר מסאטמר, רבי משה טייטלבוים בעל 'הברך משה' זיע"א כ"ק האדמו"ר מסאטמר, רבי משה ב
הרב אביעד נייגר
22 ביוליזמן קריאה 1 דקות


שיר הכבוד
למען אחי ורעי! שיר הייחוד הוא פיוט העוסק בעיקרי האמונה היהודית בחרוזים, הפיוט 'שיר היחוד' ומכיל תארים ושבחים רבים להשי"ת ב"ה.
מחברו הוא מתקופת חסידי אשכנז, לא ידוע בוודאות מיהו מחבר הפיוט. יש מייחסים אותו לרבינו שמואל בר קלונימוס (אביו של ר' יהודה החסיד) או לרבינו יצחק החסיד או לרבינו יהודה החסיד, יש המייחסים אותו לרבינו ברכיה הנקדן.
המחבר של הפיוט חילק אותו לשבעה פרקים כנגד שבעת ימי השבוע, כשכל פרק עוסק בנושא אחר.
כל החרוזים מחולקים לשניים, והם בנויים על פסוקי מקרא. ה
הרב אביעד נייגר
17 ביוליזמן קריאה 2 דקות


שיר היחוד ליום שבת
למען אחי ורעי! שיר הייחוד הוא פיוט העוסק בעיקרי האמונה היהודית בחרוזים, הפיוט 'שיר היחוד' ומכיל תארים ושבחים רבים להשי"ת ב"ה. מחברו הוא מתקופת חסידי אשכנז, לא ידוע בוודאות מיהו מחבר הפיוט. יש מייחסים אותו לרבינו שמואל בר קלונימוס (אביו של ר' יהודה החסיד) או לרבינו יצחק החסיד או לרבינו יהודה החסיד, יש המייחסים אותו לרבינו ברכיה הנקדן. המחבר של הפיוט חילק אותו לשבעה פרקים כנגד שבעת ימי השבוע, כשכל פרק עוסק בנושא אחר. כל החרוזים מחולקים לשניים, והם בנויים על פסוקי מקרא. הרבה מהם
הרב אביעד נייגר
17 ביוליזמן קריאה 2 דקות


לכבוד יומא דהילולת הבחור ר׳ משה אהרן הלברשטאם הי״ד זיע״א
למען אחי ורעי! לכבוד יומא דהילולת הבחור ר׳ משה אהרן הלברשטאם הי״ד זיע״א, בנו של הרה"ק כ"ק האדמו"ר מבאבוב, רבי בן ציון הלברשטאם הי"ד זיע"א, אשר נעקד"ה בשנות הזעם יחד עם אביו הק' (ד'-ה' מנחם אב ה'תש"א) "והיו הכרבים פרשי כנפים למעלה סככים בכנפיהם על הכפרת ופניהם איש אל אחיו אל הכפרת יהיו פני הכרבים" (שמות כ"ה כ') ואיתא בגמרא הק' (יומא נד.), "אמר ריש לקיש בשעה שנכנסו נכרים להיכל ראו כרובים המעורין זה בזה, הוציאון לשוק ואמרו, ישראל הללו שברכתן ברכה וקללתן קללה יעסקו בדברים הללו
הרב אביעד נייגר
17 ביוליזמן קריאה 4 דקות


שיר היחוד ליום שישי
למען אחי ורעי! שיר הייחוד הוא פיוט העוסק בעיקרי האמונה היהודית בחרוזים, הפיוט 'שיר היחוד' ומכיל תארים ושבחים רבים להשי"ת ב"ה.
מחברו הוא מתקופת חסידי אשכנז, לא ידוע בוודאות מיהו מחבר הפיוט. יש מייחסים אותו לרבינו שמואל בר קלונימוס (אביו של ר' יהודה החסיד) או לרבינו יצחק החסיד או לרבינו יהודה החסיד, יש המייחסים אותו לרבינו ברכיה הנקדן.
המחבר של הפיוט חילק אותו לשבעה פרקים כנגד שבעת ימי השבוע, כשכל פרק עוסק בנושא אחר.
כל החרוזים מחולקים לשניים, והם בנויים על פסוקי מקרא. ה
הרב אביעד נייגר
17 ביוליזמן קריאה 3 דקות


שיר היחוד ליום חמישי
למען אחי ורעי! שיר הייחוד הוא פיוט העוסק בעיקרי האמונה היהודית בחרוזים, הפיוט 'שיר היחוד' ומכיל תארים ושבחים רבים להשי"ת ב"ה.
מחברו הוא מתקופת חסידי אשכנז, לא ידוע בוודאות מיהו מחבר הפיוט. יש מייחסים אותו לרבינו שמואל בר קלונימוס (אביו של ר' יהודה החסיד) או לרבינו יצחק החסיד או לרבינו יהודה החסיד, יש המייחסים אותו לרבינו ברכיה הנקדן.
המחבר של הפיוט חילק אותו לשבעה פרקים כנגד שבעת ימי השבוע, כשכל פרק עוסק בנושא אחר.
כל החרוזים מחולקים לשניים, והם בנויים על פסוקי מקרא. ה
הרב אביעד נייגר
16 ביוליזמן קריאה 4 דקות


שיר היחוד ליום רביעי
למען אחי ורעי! שיר הייחוד הוא פיוט העוסק בעיקרי האמונה היהודית בחרוזים, הפיוט 'שיר היחוד' ומכיל תארים ושבחים רבים להשי"ת ב"ה.
מחברו הוא מתקופת חסידי אשכנז, לא ידוע בוודאות מיהו מחבר הפיוט. יש מייחסים אותו לרבינו שמואל בר קלונימוס (אביו של ר' יהודה החסיד) או לרבינו יצחק החסיד או לרבינו יהודה החסיד, יש המייחסים אותו לרבינו ברכיה הנקדן.
המחבר של הפיוט חילק אותו לשבעה פרקים כנגד שבעת ימי השבוע, כשכל פרק עוסק בנושא אחר.
כל החרוזים מחולקים לשניים, והם בנויים על פסוקי מקרא. ה
הרב אביעד נייגר
15 ביוליזמן קריאה 5 דקות


שיר היחוד ליום שלישי
למען אחי ורעי! שיר הייחוד הוא פיוט העוסק בעיקרי האמונה היהודית בחרוזים, הפיוט 'שיר היחוד' ומכיל תארים ושבחים רבים להשי"ת ב"ה.
מחברו הוא מתקופת חסידי אשכנז, לא ידוע בוודאות מיהו מחבר הפיוט. יש מייחסים אותו לרבינו שמואל בר קלונימוס (אביו של ר' יהודה החסיד) או לרבינו יצחק החסיד או לרבינו יהודה החסיד, יש המייחסים אותו לרבינו ברכיה הנקדן.
המחבר של הפיוט חילק אותו לשבעה פרקים כנגד שבעת ימי השבוע, כשכל פרק עוסק בנושא אחר.
כל החרוזים מחולקים לשניים, והם בנויים על פסוקי מקרא. ה
הרב אביעד נייגר
14 ביוליזמן קריאה 4 דקות


שיר היחוד ליום שני
למען אחי ורעי! שיר הייחוד הוא פיוט העוסק בעיקרי האמונה היהודית בחרוזים, הפיוט 'שיר היחוד' ומכיל תארים ושבחים רבים להשי"ת ב"ה.
מחברו הוא מתקופת חסידי אשכנז, לא ידוע בוודאות מיהו מחבר הפיוט. יש מייחסים אותו לרבינו שמואל בר קלונימוס (אביו של ר' יהודה החסיד) או לרבינו יצחק החסיד או לרבינו יהודה החסיד, יש המייחסים אותו לרבינו ברכיה הנקדן.
המחבר של הפיוט חילק אותו לשבעה פרקים כנגד שבעת ימי השבוע, כשכל פרק עוסק בנושא אחר.
כל החרוזים מחולקים לשניים, והם בנויים על פסוקי מקרא. ה
הרב אביעד נייגר
13 ביוליזמן קריאה 3 דקות


שיר היחוד ליום ראשון
למען אחי ורעי! שיר הייחוד הוא פיוט העוסק בעיקרי האמונה היהודית בחרוזים, הפיוט 'שיר היחוד' ומכיל תארים ושבחים רבים להשי"ת ב"ה.
מחברו הוא מתקופת חסידי אשכנז, לא ידוע בוודאות מיהו מחבר הפיוט. יש מייחסים אותו לרבינו שמואל בר קלונימוס (אביו של ר' יהודה החסיד) או לרבינו יצחק החסיד או לרבינו יהודה החסיד, יש המייחסים אותו לרבינו ברכיה הנקדן.
המחבר של הפיוט חילק אותו לשבעה פרקים כנגד שבעת ימי השבוע, כשכל פרק עוסק בנושא אחר.
כל החרוזים מחולקים לשניים, והם בנויים על פסוקי מקרא. ה
הרב אביעד נייגר
12 ביוליזמן קריאה 3 דקות


רעיון המדינה מעכבת את בנין בית המקדש
למען אחי ורעי! דע לך שבעלי הדעות המשובשות מנסים להציג מקסם שווא של גאולת השקר שלהם כדבר שבנוי לפי פנימיות התורה (עפ"ל) אבל בשביל דבר כז
הרב אביעד נייגר
5 ביוליזמן קריאה 1 דקות


תפילה מהרמב״ן לראש חודש
למען אחי ורעי! התפילה הזו, גם היא חוברה ע"י הרמב"ן, מוכרת פחות והתגלתה כשהיא כתובה בכתב יד עתיק. בתחילת התפילה נכתב: "תפילה זו חוברה על ידי הרמב"ן, והוא היה מתפלל אותה ג' פעמים בכל ראש חודש". דהיינו ערבית שחרית ומנחה. נוסח התפילה: "יהי רצון מלפניך, ה' אלוקי ואלוקי אבותיי, שתברך כל מעשי ידיי עד בל י די , מידך המלאה תשביעני, ומאוצרך הטוב תמלא ביתי ותשביעני, ותצליח דרכי ואורחותיי ושמור רגליי ונתיבותיי, כי בידך מסורים כל חי. ויהיו מזונותיי בידך מסורים ומתוקים, ולא יהיו ביד בני אד
הרב אביעד נייגר
14 ביוניזמן קריאה 1 דקות


כתובה ושטר נישואין מרבי ישראל נגארה זיע"א
למען אחי ורעי! סדר התנאים והכתובה שבין ישראל לאביהם שבשמים. מאת רבי ישראל נגא'רה זיע"א, סדר התנאים והכתובה, הינו שטר אירוסין, וכתובה – כזה הנעשה בין חתן וכלה – אך כאן ה'חתן' הינו בורא העולם המתחייב לתת ל'כלה' את כל הטוב שבעולם. למעשה העותק שלפנינו הינו שטר התנאים שבין – כביכול – הקדוש ברוך הוא לבין 'עולימתא שפירתא' יָ רַד דּוֹדִי לְגַנּוֹ לַעֲרֻגוֹת בָּשְׂמוֹ לְהִתְעַלֵּס עִם בַּת נָדִיב וְלִפְרוֹשׂ עָלֶיהָ סֻכַּת שְׁלוֹמוֹ אַפִּרְיוֹן עָשָׂה לוֹ הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה שְׂרָפִים
הרב אביעד נייגר
20 במאיזמן קריאה 3 דקות


אַשְׁרֵינוּ מַה טּוֹב חֶלְקֵנוּ, בְּהִלּוּלָא דְּבַר יוֹחָאי
למען אחי ורעי! לכבוד יומא דהילולת רשב"י ע"ה זיע"א, הפיוט אַשְׁרֵינוּ מַה טּוֹב חֶלְקֵנוּ, בְּהִלּוּלָא דְּבַר יוֹחָאי שחיבר ר' יוסף שפירא מהעיר צפת. אַשְׁרֵינוּ מַה טּוֹב חֶלְקֵנוּ, בְּהִלּוּלָא דְּבַר יוֹחָאי: וּמַה נָּעִים גּוֹרָלֵנוּ, בִּזְכוּת אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי אָב הָרַחֲמָן שְׁמַע קוֹלֵנוּ, בְּהִלּוּלָא דְּבַר יוֹחָאי:אַתָּה הוּא מוֹשִׁיעֵנוּ, בִּזְכוּת אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי: אשרינו בִּמְהֵרָה יָבוֹא וְיָגֵל לִבֵּנוּ, בְּהִלּוּלָא דְּבַר יוֹחָאי:בֶּן דָּוִד יָבוֹ
הרב אביעד נייגר
5 במאיזמן קריאה 2 דקות


מַה לָכֶם פֹּה וּמִי לָכֶם פֹּה
למען אחי ורעי! לכבוד יומא דהילולת רשב"י ע"ה זיע"א, הפיוט מַה לָכֶם פֹּה וּמִי לָכֶם פֹּה שחיבר ר' יוסף שפירא מהעיר צפת, השיר בו היו מקבלים את פני הבאים למירון. אַנְשֵׁי יְרוּשָׁלַיִם, יְרֵאִים וּשְׁלֵמִים, מַה לָכֶם פֹּה וּמִי לָכֶם פֹּה, כִּי הִתְאַסַפְתֶּם פֹּה? לִכְבוֹד הַתַּנָּא הָאֱלֹקִי רַבָּן שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי! בְּרוּכֵי צְפַת, שְׂמֵחִים כַּדָּת, מַה לָכֶם פֹּה וּמִי לָכֶם פֹּה? לִכְבוֹד הַתַּנָּא הָאֱלֹקִי רַבָּן שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי! דְגוּלֵי חֶבְרוֹן, קְדוֹשֵ
הרב אביעד נייגר
5 במאיזמן קריאה 1 דקות


אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא, אַשְׁרֵיכֶם יִשְׂרָאֵל
למען אחי ורעי! מכיוון שידוע שהילולת רשב"י חלה בספירת העומר בימי הוד, שהיא כנגד אהרן הכהן ע"ה, וזה בחינת של כהן גדול שנכנס לפני ולפנים ביוה"כ, ולכן נהגו שלא לומר תחנון בכל ימי ספירת העומר של הוד ועוד ישנה עדיין הארה ג' ימים לפני ואחרי יום היארצייט של הצדיק (ראה שו"ת נחלה לישראל סימן נא). ויש גם דעה שזה דווקא יום אחד בלבד לפניו ולאחריו השפעה מכוחו של הצדיק (כ"ק האדמו"ר ממונקאטש זיע"א, דברי תורה, חלק ג' סימן מו). ובכל מקרה עדיין יש מה לשיר ולזמר לכבוד התנא הק' רבי שמעון בר יוחא
הרב אביעד נייגר
5 במאיזמן קריאה 1 דקות


בַּר יוֹחָאי יְסוֹד עוֹלָם, בּוֹ בָּחַר מֶלֶךְ עוֹלָם, בִּזְכוּתוֹ עוֹמֵד עוֹלָם, עַד בֹּא בֶּן דָּוִד מֶּלֶךְ
למען אחי ורעי! לכבוד יומא דהילולת רשב"י ע"ה זיע"א, הפיוט מאת רבי יעקב אביחצירא 'האביר יעקב' זיע"א, בַּר יוֹחָאי יְסוֹד עוֹלָם, בּוֹ בָּחַר מֶלֶךְ עוֹלָם, בִּזְכוּתוֹ עוֹמֵד עוֹלָם, עַד בֹּא בֶּן דָּוִד מֶּלֶךְ. הפיוט מכיל בתוכו גם את האמונה בביאת משיח שהיא העיקר הי"ב מהי"ג עיקרים של הרמב"ם.
הרב אביעד נייגר
5 במאיזמן קריאה 2 דקות


וַאֲמַרְתֶּם כֹּה לֶחָי רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר-יוֹחָאי
למען אחי ורעי! לכבוד יומא דהילולת רשב"י ע"ה זיע"א, הפיוט וַאֲמַרְתֶּם כֹּה לֶחָי רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר-יוֹחָאי שחיבר רבי יוסף חיים הבבלי זיע"א (בעל מחבר 'בן איש חי' ועוד ספה"ק) וַאֲמַרְתֶּם כֹּה לֶחָי רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר-יוֹחָאי, וַאֲמַרְתֶּם כֹּה לֶחָי רַבִּי שִׁמְעוֹן צדיקאי, אִישׁ אֱלֹהִים קָדוֹשׁ הוּא, אַשְׁרֵי עַיִן רָאַתְהוּ לֵב חָכָם יַשְׂכִּיל פִּיהוּ, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי בָּרוּךְ הוּא מִפִּי עֶלְיוֹן, קָדוֹשׁ הוּא מֵהֵרָיוֹן מְאוֹר גָּלִיל הָעֶלְיוֹן, אֲדוֹנֵנו
הרב אביעד נייגר
5 במאיזמן קריאה 2 דקות


בַּר יוֹחָאי נִמְשַׁחְתָּ אַשְׁרֶיךָ
למען אחי ורעי! מכיוון שידוע שהילולת רשב"י חלה בספירת העומר בימי הוד, שהיא כנגד אהרן הכהן ע"ה, וזה בחינת של כהן גדול שנכנס לפני ולפנים ביוה"כ, ולכן נהגו שלא לומר תחנון בכל ימי ספירת העומר של הוד ועוד ישנה עדיין הארה ג' ימים לפני ואחרי יום היארצייט של הצדיק (ראה שו"ת נחלה לישראל סימן נא). ויש גם דעה שזה דווקא יום אחד בלבד לפניו ולאחריו השפעה מכוחו של הצדיק (כ"ק האדמו"ר ממונקאטש זיע"א, דברי תורה, חלק ג' סימן מו). והכל מקרה עדיין יש מה לשיר ולזמר לכבוד התנא הק' רבי שמעון בר יוחא
הרב אביעד נייגר
5 במאיזמן קריאה 2 דקות


בלא לימוד תורתם או קיום דבריהם, כשאין לזה הבא לקברם שום קשר עמהם, מה לו ולהם
למען אחי ורעי! עובדא בשם כ״ק האדמו״ר מסאטמאר זיע"א, בצפת ה'תשכ״ה זמירות דברי יואל, ח"ב: ופעם בעת ביקר רבינו בשנת תשכ"ה בארה"ק, התפלל שחרית בביהמ"ד האר"י הקדוש ז"ל בעיה"ק צפת ת"ו, אחר התפלה הביאו לרבינו מידי דמיון לטעימה, בטרם פנה להשתטח על ציוני הקודש שבבית הקברות העתיק בצפת בעמדו ליד הדלת הכון לצאת לבית העלמין, שאל את אנ"ש שעמדו סביביו אם יודעים ענין השתטחות על קברות הקדושים אשר בארץ המה, אשר הם בעלמא דקשוט רבות בשנים ונשמתם בגבהי מרומים, מה שייכות אם כן לאדם בדורנו אליהם, כ
הרב אביעד נייגר
4 במאיזמן קריאה 1 דקות


תהי ידך על איש ימינך על בן אדם אמצת לך
למען אחי ורעי! עובדא מהעיד רבי עמרם בלוי זיע"א, שפעל כ״ק האדמו״ר מסאטמאר זיע"א, במירון ה'תשי״א זמירות דברי יואל, ח"ב: וכדאי להזכיר ענין פלא מה שסיפר הרה"צ הלוחם המפורסם המקנא קנאת ה"צ רבי עמרם בלוי זצ"ל, שאחרי שהגיע רבינו לארה"ק בשנת תש"ו, נסע בפעם הראשונה ביחד עם רבינו למירון, והתאכסן עם רבינו בפונדק אחד, ובאישון לילה כשכל הקהל ישנו הרגיש ר' עמרם שרבינו יצא מן הבית, והלך לחפש את רבינו ומצאו שוכב על ציון קוה"ק רשב"י בפישוט ידים ורגלים, ומתחנן שם בבכיות נוראות באמרו הפסוקים בת
הרב אביעד נייגר
4 במאיזמן קריאה 1 דקות


מאמר קדמות הזוה״ק את רבי יודל רוזנברג זיע״א
למען אחי ורעי! הנה בדור זה עקבתא דמשיחא, קמו להם כל מיני מעורערים למיניהם שהינם כפשוטו בורים ועמיארצות והחליטו להרהיב עוז נגד הזוה"ק. כאלו הינם יותר חכמים מכל חכמי ישראל שקמו להם עד היום וכולם גמרו אומר על אמיתות הזוה"ק. הנה מאמר נפלא מאת רבי יהודה יודל ב"ר ישראל יצחק רוזנברג "סקארישעווער עילוי"[1] זיע"א, זהר תורה, כרך ג', הקדמה שניה, עמ' ב ע"א-ג' ע"א: 'יען כי לבי אומר לי שבלתי ספק יהיו נמצאים מבקרים אשר ירבו להקשות לדעת כשימצאו באיזה מקומות לפי ראות עיניהם שעניתי איזו תיבות
הרב אביעד נייגר
4 במאיזמן קריאה 8 דקות