חיפוש


דמעות נשרו מעיניו הקדושים
למען אחי ורעי! עובדא שהעיד מרן הגאב"ד העדה החרדית, רבי משה ארי' פריינד זיע"א, על פעולות שפעל כ״ק האדמו״ר מסאטמאר במירון ה'תשי״א הללו עבדי ה', עמ' תנ: בעת שפקד רביה"ק את ציונו הקדוש של הרשב"י במירון, שרו שם הזמר המקובל "בר יוחאי", והביט מרן הגאב"ד (רבי משה ארי' פריינד זצ"ל) בפני רביה"ק, וראה שדמעות נשרו מעיניו הקדושים'. מרן הגאב"ד, רבי משה ארי' פריינד זיע"א רבי יואל טייטלבוים, רבי יוסף אשכנזי, ר' געציל בערגער בצוותא ידחו עם רבי שמואל וואזנר, בעל שבט הלוי זיעועוכי"א
הרב אביעד נייגר
לפני דקה (1)זמן קריאה 1 דקות


גם אדמו״ר פועל ישועות וגם יודע לפלפל ולחדש חידושים בהלכה
למען אחי ורעי! מעשה רב עם כ"ק האדמו"ר מסאטמאר ור' מאטיל דיין מסלאנים (מובא מתוך קובץ אליהו, דף קע"ג: כה כותב במכתבו [הרב הגאון רבי חיים אלי' שטערנבערג זצ"ל, רב דביהמ"ד סאטמאר בעיר קטמון, אשר מתאר נסיעת מרן רבינו מסאטמאר זצ"ל בארץ ישראל בשנת תרצ"ב, וז"ל: כאשר כ"ק מרן זצ"ל אמר פלפול וחידושים בסוגית "שמא יעבירנו" במירון, ישב שם ר' מאטיל סלונים הנקרא ר' מאטיל דיין, והוא הי' ממדינת ליטא, ושם לא אמרו אדמורי"ם פילפולים עמוקים, התפלא מאוד, ואמר שרבינו הק' הוא דומה לר' שמעון בן יוחאי
הרב אביעד נייגר
לפני 6 שעותזמן קריאה 1 דקות


מאמר בעניין קדמות הזוה״ק
למען אחי ורעי! דע לך שבעלי הדעות המשובשות מנסים להציג מקסם שווא של גאולת השקר שלהם כדבר שבנוי לפי פנימיות התורה (עפ"ל) אבל בשביל דבר כז
הרב אביעד נייגר
לפני 9 שעותזמן קריאה 6 דקות


רק בחסרון בנים ירעישו עולמות ויעוררו רחמי שמים
למען אחי ורעי! מעשה רב עם כ"ק האדמו"ר מסאטמאר, רבי יואל טייטלבוים זיע"א (מובא מתוך הספה"ק מושיען של ישראל, ח"א דף לד): 'רבינו ז"ל בדברי יואל (ח"ב דף ר"ב) מבאר שאע"פ שמדרך הצדיקים לקבל באהבה את כל אשר נגזר עליהם, וכל מה דעבד רחמנא לטב עביד, ואין מהרהרים אחר מדותיו ית"ש, וכל יסורי הגוף לא יעצרו אותם מעבודת השי"ת בשמחה, ומבטלים רצונם בפני רצונו ית', אבל בענין העמדת זש"ק, הרי עזה תשוקתם להעמיד תולדת זרע ברך ה', וע"ז יתפללו ועוררו רחמי שמים להוושע בזש"ק, ועל כן אמרו חז"ל שהיו אמות
הרב אביעד נייגר
לפני יומיים (2)זמן קריאה 1 דקות


בוודאי נתגלה רבי שמעון בר יוחאי לרבינו זי"ע!
למען אחי ורעי! הנה מעשה נפלא עם דמויות הוד לוחמי מלחמת ה' למען תורתינו הק' שלא תמוש מפי זרעו וזרע זרעו ועוד מסופר על מפגשם של הריא"ז מרגליות יחדו כ"ק האדמו"ר מסאטמאר, רבי יואל טייטלבוים בציון המצוינת של התנא הק' רבי שמעון בר יוחאי זיעועכי"א (מובא מתוך הקובץ תורני דמתה לתמר, תמוז תשס"ד): סיפר כ"ק אדמו"ר מגאלאנטע שליט"א, סיפור נפלא מה ששמע מהרה"ג רבי שלום אליעזר מרגליות זצ"ל: בעת אחד מביקוריו של כ"ק מרן רביה"ק זי"ע בארץ ישראל אחרי הקבלת פנים שנערכה לכבודו של רבינו זי"ע, ניגש א
הרב אביעד נייגר
לפני יומיים (2)זמן קריאה 2 דקות


ולא ידעו כוונתו בתורה זו, ולמי נתכוון, עד היום הזה
למען אחי ורעי! הנה כתיב בפרשתנו [ויקרא, כא א] "ויאמר ה' אל משה אמר אל הכהנים בני אהרן ואמרת אלהם לנפש לא יטמא בעמיו" ופירש"י, שם: 'אמור אל הכהנים. אמור ואמרת להזהיר גדולים על הקטנים. והנה עובדא עם רביה"ק מסאטמאר זיע"א (מובא מתוך עולמות שחרבו, עמוד קס"ט): 'פעם בל"ג בעומר באמצע שירת "בר יוחאי' אשר שרו החסידים, אמר רבינו ז"ל להפסיק, הפסיקו, ואמר תורה, וכה אמר: "אמור ואמרת, להזהיר גדולים על הקטנים (פרש"י בפרשת אמור), שהגדולים צריכים להיות זהירים בענינים הנראה לעין כקטנים", ולא יד
הרב אביעד נייגר
לפני 3 ימיםזמן קריאה 1 דקות


כבר אמרתי ׳חמשה עשר פעמים׳ שיעשו כן...
למען אחי ורעי! לכבוד ספירת העומר הנני מביא מעשה התחזקות עם כ"ק האדמו"ר מסאטמאר, רבי יואל טייטלבוים זיע"א (מובא מתוך הספה"ק שיח זקנים , ח״ה עמ׳ פ״ח): סיפר לי מחותני הגה״צ ר׳ עמרם טויב מבריך שליט״א, ענין פלא ראינו אצל הרה״ק מסאטמאר זצ״ל, שאפילו בשיחות חולין דיליה כיוון לענינים, לדוגמא, בימי הספירה כשהיה מתרגז על איזה ענין, היה יכול לומר ביום חמשה עשר לספירה, ״כבר אמרתי חמשה עשר פעמים שיעשו כך וכך״, ולמשל, ביום כ״ג לספירה היה יכול לומר, ״כבר אמרתי כ״ג פעמים״ , וכדומה. פניו המ
הרב אביעד נייגר
לפני 6 ימיםזמן קריאה 1 דקות


לכבוד יומא דהילולת רבי משה דוד אסטרייכער זיע״א
למען אחי ורעי! לכבוד יומא דהילולת רבי משה דוד אסטרייכער [1] זיע״א ( ד' אי"ר תשי"ד ), אבד"ק טשימפא בעל שו"ת תפארת אדם. שו"ת תפארת אדם , הקדמת המוציאים לאור, עמ' יד-טו: 'ותו"ד הוא כי בשו"ת דברי חיים (יו"ד סוס"י פב) הביא קבלה בשם הרה"ק הרבי מלובלין זי"ע שמי שברך בטעות על תפילין של רבינו תם לא יברך שנית על תפילין של רש"י, והדברי חיים כתב לחלק שזהו דווקא במי שמנהגו תמיד להניח גם תפילין של רבינו תם, מה שאין כן מי שאינו מנהגו להניח שני זוגות תפילין צריך לברך שנית, ובשו"ת מנחת אלעזר
הרב אביעד נייגר
21 באפר׳זמן קריאה 4 דקות


הרבי ר׳ הערש כבר נתנסה בעשר נסינות כמו אברהם אבינו ע״ה
למען אחי ורעי! לכבוד ספירת העומר הנה מעשה נורא שמובא אודות הצדיק רבי צבי הירש הכהן מרימינוב זיע"א (מובא מתוך הספה"ק שיח זקנים, ח״ה עמ׳ צ״ד): 'סיפר לי הגה״צ מפאיע שליט״א, ששמע מהרה״ק מסאטמאר זצ״ל, שלרימנוב על היומא דהילולא של הרבי ר׳ מענדעלע זצ״ל היו רגילים הרבה אנשים לנסוע אל הציון, וגם צדיקים היו באים, וסיפר הרה״ק בייטב לב זצ״ל שהיה שם והתפלל מנחה עם הרה״ק הרבי ר׳ הערש [הרב צבי הירש מרימנוב] זצ״ל, וכיון שעדיין לא רצה הייטב לב להתפלל ערבית, על כן יצא מבית המדרש, וכן עשה הרה״
הרב אביעד נייגר
20 באפר׳זמן קריאה 1 דקות


מלחמת עמלק היתה בחדש אייר
למען אחי ורעי! הנה ידוע כי עמלק נלחם נגד עם ישראל בחודש אי"ר וגם בזמננו אנו עמלק בא ע"י מכשפיו וכשם שהתחפשו לכבשים בימי שאול, כך גם בימינו אנו הם התחפשו ל"יהודים" אבל בצורה אחרת שנקראת 'ציונים' ו'ציונים-דתיים' והקימו לעצמם שלטון שתפקידו זה לעקור את ישראל מהקדושה הנה איתא בספה"ק בני יששכר , מאמרי חדש אייר, מאמר א, פיס' ז: 'מלחמת עמלק היתה בחדש אייר . כבר כתבתי לך אשר החדש הזה מסוגל להכנה לידיעת התורה, הנה כאשר רפו ידיהם מן התורה ויבא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים [שמות יז ח] (א
הרב אביעד נייגר
16 באפר׳זמן קריאה 2 דקות


הרה״ק מצאנז לא טעה כלל!
למען אחי ורעי! לכבוד ימי ספירת העומר הנני שמח להביא סיפורי צדיקים שמובא בספה"ק שיח זקנים , ח״ה עמ׳ ר״ח: 'סיפר לי הרה״ג ר׳ נפתלי לאנדא שליט״א דומ״ץ חוסט, ששמע מחותנו הגה״צ ר׳ יעקב פרידמאן זצ״ל, שפעם אחת היה הקדושת יום טוב זצ״ל בצאנז על ימים האחרונים של חג הפסח , ובליל שביעי של פסח טעה הרה״ק מצאנז זצ״ל בעת ספירת העומר ואמר היום מ״ט ימים לעומר, ואף אחד מהקהל לא העיז לתקנו, עד שהרה״ק מצאנז בעצמו נזכר ואמר הספירה הנכונה . כשחזר הקדושת יום טוב לאביו הרה״ק הייטב לב זצ״ל, שאל אותו א
הרב אביעד נייגר
12 באפר׳זמן קריאה 1 דקות


הליכותיו בקודש של כ״ק האדמו״ר ייטב לב לערב שביעי של פסח
למען אחי ורעי! הליכותיו בקודש של כ"ק האדמו"ר מסיגוט, רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים זיע"א לערב יו"ט שביעי של פסח (ה'תקס"ח−ו' באלול ה'תרמ"ג) (מובא מתוך לקוטי מהרי״ח , סדר שביעי של פסח): בתפלת מנחה של ערב שביעי של פסח אומרים מזמור יאמרו גאולי ה׳ ערב יו״ט. עיין ברמ״א (סי׳ תקכ״ט) שאסור לאכול בערב יו״ט ממנחה ולמעלה כמו בערב שבת, והנה אם הוא ביום ה׳ עושין עירוב תבשילין כו׳, והנה יש נוהגין שגם בתפלת מנחה של ערב שביעי של פסח אומרים מזמור (ק״ז) ״יאמרו גאולי ה׳״, וכן היה מנהג אדומ״ר הגה״ק
הרב אביעד נייגר
7 באפר׳זמן קריאה 1 דקות


יוֹם לְיַבָּשָׁה נֶהֶפְכוּ מְצוּלִים, שִׁירָה חֲדָשָׁה שִׁבְּחוּ גְאוּלִים
למען אחי ורעי! הנני שמח להביא בפניכם פיוט שחיבר רבי יהודה הלוי הי"ד זיע"א, לכבוד שביעי של פסח יוֹם לְיַבָּשָׁה נֶהֶפְכוּ מְצוּלִים, שִׁירָה חֲדָשָׁה שִׁבְּחוּ גְאוּלִים. יוֹם בְּצַר נִכְבַּדְתָּ וְאֵלַי נֶחְמַדְתָּ, וְלָךְ עֹז יִסַּדְתָּ מִפִּי עוֹלְלִים. הִטְבַּעְתָּ בְתַרְמִית רַגְלֵי בַת עֲנָמִית, וַּפַעֲמֵי שׁוּלַמִּית יָפוּ בַנְּעָלִים. וְכָל רֹאַי יְשִׁירוּן בְּעֵת הוֹדִי יְשׁוּרוּן, אֵין כָּאֵל יְשֻׁרוּן וְאֹיְבֵינוּ פְּלִילִים. דְּגָלַי כֵּן תָּרִים עַל הַנִּשְׁאָרִים
הרב אביעד נייגר
7 באפר׳זמן קריאה 1 דקות


קשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף
למען אחי ורעי! הנה לכבוד שביעי של פסח , היום בו נקרע ים סוף, נאמר במס' סוטה , דף ב ע"א: 'אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן וקשין לזווגן כקריעת ים סוף שנאמר "אלהים מושיב יחידים ביתה מוציא אסירים בכושרות"... וביאר כוונת העניין כ"ק האדמו"ר מסאטמאר, רבי יואל טייטלבוים זיע"א, מחזור דברי יואל, פסח: 'אם מחפשים זיווג עם ׳ביזת הים׳ כמו שהי׳ בקריעת ים סוף, אז קשה להשיגו קשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף, וקשה מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף. ולכאורה צ״ב הלא חזינן אצל רוב בני אדם שזיווגם עול
הרב אביעד נייגר
7 באפר׳זמן קריאה 1 דקות


הליכותיו בקודש של בעל הישמח משה בפסח
למען אחי ורעי! הנני שמח להביא מקצת הליכותיו בקודש של כ"ק האדמו"ר רבי משה טייטלבוים זיע"א (מובא מתוך מגדולי התורה והחסידות, האדמו״ר מאוהעל עמ׳ ע״ז): בחג הפסח היה מחמיר מאד (הרה״ק בעל הישמח משה זצ״ל), הוא לא אכל מצות כל ימי הפסח, רק ה׳כזיתים שחובה לאכלם בשני הלילות הראשונים, החטה השמורה׳ משעת הקצירה נבדקה אחת לאחת כל חטה וחטה ולא נטחנה בריחיים של יד מחשש שמא האבן מזיעה בשעת הטחינה, אלא כתשו את החטה במכתש חדש ואחר כך נפו את הקמח כמה פעמים בכברה חדשה דקה מן הדקה ואת המצות עשו ק
הרב אביעד נייגר
6 באפר׳זמן קריאה 2 דקות


עבודת רבינו באכילת ה״פאלשע פיש״ כמו הדגים שבכל שבת קודש
למען אחי ורעי! מדרכיו בקודש של כ"ק האדמו"ר מסאטמאר, רבי יואל טייטלבוים זיע"א (מובא מתוך הספה"ק הללו עבדי ה׳ , דף תמה): 'כידוע היה דרכו של רבינו הקדוש ז״ל להסתיר כל עבודתו מעין הרואים, אבל שונה היה דרכו בעת אכילת הדגים בשבת קודש, שאז היה נראה לעין כל גודל עבודתו בקודש שהיה מתלהב עד למאוד, והיה דרכו להכות על השלחן בידיו הקדושים וכמה פעמים צעק: שא שא!, והיה תואר פניו משתנים מגודל התלהבותו . ואירע פעם אחת בשבת חול המועד פסח בעיר סאטמאר, שמרן הגאב״ד ז״ל (הגאון רבי משה ארי׳ פריינ
הרב אביעד נייגר
6 באפר׳זמן קריאה 1 דקות


מעשה עם הישמח משה זיע״א כשהגיע ימי הפסח מצאו המעות
למען אחי ורעי! הנני שמח להביא 'מעשה רב' מאת כ"ק האדמו"ר רבי משה טייטלבוים זיע"א (מובא מתוך הספה"ק חמדה גנוזה, דף מ״א): 'סוחר יין אחד ממדינת רוסיש פוילין היה נוסע בכל שנה לאוהעל כדי לקנות שם יין, ודרכו היה בכל פעם ליסע ג׳ או ד׳ שבועות מקודם ימי מסחרו, כדי שיוכל לשבת שם ללמוד ולעבוד השי״ת, והיה ממש כבן בית אצל אא״ז (הגה״ק בעל ישמח משה זצללה״ה) . פעם אירע שהושלש אצל אא״ז זצ״ל מעות נדודניא של שנים עשר אלף שאהן, ומובן מעצמו שלא היה לאא״ז קאסטען (תיבה סגורה), והיה ירא להניחו סתם
הרב אביעד נייגר
6 באפר׳זמן קריאה 2 דקות


אני יכול לעשות טובה לאיש אפילו רחוק אלף פרסאות!
למען אחי ורעי! הנה לימוד חשוב על הכרת הטוב שמובא בשם כ"ק האדמו"ר מסיגוט, רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים זיע"א, (ה'תקס"ח−ו' באלול ה'תרמ"ג) (מובא מתוך הספה"ק צדיק כתמר יפרח, עמ׳ ז׳): 'עוד סיפר הגה״ק מנאסויד זצ״ל מעשה נפלאה מרבינו הגה״ק בעל ייטב לב זצ״ל שהי׳ אצלו איש אחד במעמד הלז, ושם הי׳ ג״כ אביו של הגה״ק מנאסויד ה״ה צ״ת מו״ה משה ארי׳ פריינד מסיגוט, ושמע ג״כ מרבינו שאמר על עצמו שהוא יכול לעשות טובה לאיש אפילו רחוק אלף פרסאות, ולו אינם יכולים לעשות טובה, וזאת הי׳ קודם פטירתו, והי
הרב אביעד נייגר
6 באפר׳זמן קריאה 2 דקות


כחו של הגה״ק הישמח משה זיע״א
למען אחי ורעי! הנני שמח להביא 'מעשה רב' מאת כ"ק האדמו"ר רבי משה טייטלבוים זיע"א (מובא מתוך הספה"ק צדיק כתמר יפרח , עמ׳ א׳; מושיען של ישראל , ח״ב, עמוד 118): רבינו ז״ל סיפר עובדא ששמע ממשמשו של הרה״ק ר׳ מענדיל מדעש זצ״ל בעל מעגלי צדק, שאירע אצל מרן הישמח משה ז״ל. וכך סיפר: ידוע שהי׳ למרן הישמח משה ז״ל תלמיד ושמו ר׳ פנחס מסאמאטער ז״ל, והוא הי׳ ת״ח חשוב ובעל מקובל, והי׳ מסחרו ביין, והי׳ דרכו בערב פסח למכור חמצו לנכרי, פעם אירע שהנכרים שבעירו הציקו לו ודברו על לב הערל שהי׳ רגיל
הרב אביעד נייגר
6 באפר׳זמן קריאה 1 דקות


ומותר האם מן הבהמה, שיכול לומר ״אין״
למען אחי ורעי! כ"ק האדמו"ר מסאטמאר, רבי יואל ב"ר חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים זיע"א, מחזור דברי יואל, פסח: ' רבינו הקפיד שלא יעשנו (ציגארן או טאבאק בלולקע) ביום טוב ראשון , ופעם אחת אמר שגם אביו בעל קדושת יו״ט זצוק״ל, לא עישן ביו״ט הראשון של חג, ובכלל הזהיר שלא יעשנו ובפרט לאנשים שיש להם מיחוש לב. ופעם אחד קרא לב׳ אנשים ואמר להם שלא יעשנו, ואמרו לו שכל כך התרגלו לזה עד שכבר אינם יכולים להמנע, אמר להם רבינו מה שנדפס בספר ייטב פנים (מאמר קדישין לליל ב׳ דסוכות) בשם אביו הגה״ק ר
הרב אביעד נייגר
6 באפר׳זמן קריאה 1 דקות


רמז מן תורה, שאין מתערבים באוכלים זה עם זה בפסח
למען אחי ורעי! פנינה מתוך דב"ק של כ"ק האדמו"ר מסאטמאר, רבי יואל טייטלבוים זיע"א, (מובא מתוך אוצרות ירושלים , דס״ט): 'לפני כעשרים וחמש שנים, בהיותינו יחד עם רבינו (מהריט״ב) זי״ע, במקום הנופש שעראן ספרינג, יצא עם משמשיו ומלויו בערב לשאוף אויר צח, ושוחח בדברי תורה וחסידות עד שעה מאוחרת. פעם א׳ נטפל עמו אב זקן אחד, ובתוך דבריו אמר, כי מציאה מצא רמז בתורה, למנהג ישראל שבפסח ״מישט מען זיך נישט״ (אין מתערבים במאכלים זה עם זה), והוא דכתיב ״משארותם צרורות בשמלום על שכמם״ (בא יב לד),
הרב אביעד נייגר
6 באפר׳זמן קריאה 1 דקות


בעבור מצות אלו נתחדש לנו יציאת מצרים
למען אחי ורעי! לכבוד פסח לימוד נפלא בשם כ"ק האדמו"ר מסאטמאר, רבי יואל ב"ר חנניא יו"ט ליפא טייטלבוים זיע"א (מובא מתוך הספה"ק עולמות שחרבו , עמוד נ"ג): 'אורח למדן מעיר בריסק, סעד פעם על שולחנו של רבינו זי״ע בחול המועד פסח, והיה נוהג אותו אורח לתבל סעודתו בדברי תורה ששמע מרבותיו, ומרן זי״ע בענוותנותו ישב והטה אוזן לאמרותיו שהיו נעימים באמת, האורח אמר בין יתר דבריו בשם מרן בית הלוי׳: הגם כי במצה אמרו בה טעם, על שלא הספיק בצקם של אבותינו להחמיץ עד שגאלם, וכן מרור שבא לזכר שמררו המ
הרב אביעד נייגר
6 באפר׳זמן קריאה 2 דקות


מדה כנגד מדה - ויקבל את תשובתינו
למען אחי ורעי! איתא בהגדה של פסח , נרצה, לשנה הבאה: 'לְשָׁנָה הַבָּאָה בִּירוּשָלַיִם הַבְּנוּיָה (ג"פ)'. וביאר כ"ק האדמו"ר מסיגוט, רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים זיע"א (ה'תקס"ח−ו' באלול ה'תרמ"ג) (מובא מתוך הספה"ק מושיען של ישראל , ח״א הג״ה דף קע״ו): 'מתוך שיחה מרבינו ז״ל כו׳,... וכדאי להעתיק אימרה נאה מהקדושת יו״ט, שפ״א בליל הסדר קודם שאמר הקדושת יו״ט ז״ל ״לשנה הבאה בירושלים״ , עמד ואמר אז לפרש הפסוק "יהי חסדך ה׳ עלינו כאשר יחלנו לך". דהנה בכל שנה ושנה בימים הנוראים, כאש
הרב אביעד נייגר
5 באפר׳זמן קריאה 1 דקות


אכילת קורבן פסח בזמן הזה
למען אחי ורעי! ישנה מילתא דבדיחותא של רבי שלום מרדכי שבדרון 'המגיד הירושלמי' זיע"א, ע"פ שיחותיו על המדינה מעשה בשתי שכנים
הרב אביעד נייגר
5 באפר׳זמן קריאה 2 דקות