בינ"ו עמ"י עש"ו
רק בעזהי"ת
הנה מאז שקמה לה התנועה הציונית היא חרתה על דגלה לעשות רפורמות
בתורת ישראל, בכל מיני דרכים, להרוס את חינוך ישראל סבא...
ואלולי שעמיארצות שמכנים את עצמם 'רבנים' היו משתפים אתם פעולה לא היו מצליחים, אבל הנה קמו להם 'שידין יהודאין' באיצטלא של צדקנות בשביל בצע כסף וכבוד, והכריזו שהמדינת ישראל היא 'אתחלתא דגאולה' (עפ"ל).
ומלחמתה המכוערת ביותר היא השמדת התא המשפחתי,
והכל באיצטלא של שוויון המינים, זכויות האשה, הדרת נשים וכיו"ב...
אבל בפועל שיעבדה את האשה מ'פה-רך' לעבודת 'פרך',
רווקות מאוחרת, עליה חדה באחוזי הגירושין, עבודה עם שכר נמוך לעומת גברים, עבודות שעות רבות מחוץ לבית, ניתוק מגידול ילדיהן, פריצות, ניצול הגוף
ועוד כל מיני עיוותים שלא שערום אבותינו, ה"י.
השי"ת יהי' בעזרכן, שתזכו להיות נשים צדקניות ובזכותן נגאל גאולת עולמים משלטון הערב-רב הזה, ונזכה לביאת משיח צדקנו בב"א.
לנשים ולילדיהן
צאינה וראינה לרבי יעקב 'הדרשן מינוב' (זולצבאך, תקנ"ח)
חוקי הנשים (קאנון אל נסא) לרבי יוסף חיים הבבלי זיע"א (ערבית)
שומרי העיר לרבנית רות בלויא זתע"א
תוצאות הבחירות - כוחו של פתק קטן
תמונות הצדיקים והיו עיניך רואות את מוריך
זקניך ויאמרו לך סיפור לילדים
זקניך ויאמרו לך סיפור לילדים
זקניך ויאמרו לך סיפור לילדים בלשון אידיש
הפוגרום בחברון סיפור לילדים בלשון אידיש
החינוך הטהור סיפור לילדים בלשון אידיש
מברלין עד תשע"ג סיפור לילדים
איסור גיוס נשים
ההיסטוריה חוזרת? תשי"ב-תשע"ח על גזרות הגיוסים - מאת ר' יואל קרויס שליט"א
חוברת מי לה' אלי
האתר בנות ציון
רמב"ם זיע"א, יד החזקה, הלכות תשובה, פרק ד' הלכה ד'
המסתכל בעריות, מעלה על דעתו שאין בכך כלום, שהוא אומר וכי בעלתי או קרבתי אצלה, והוא אינו יודע שראיית העינים עון גדול, שהיא גורמת לגופן של עריות, שנאמר: 'ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם' (במדבר טו, לט)
רבי יהודה חיטריק זיע"א, רשימות דברים, ח"ד, עמ' פא
כשהי' הבעש"ט בעיר איסטנבול, בדרכו בנסיעתו הידועה לא"י, סיפר שראה שם אברכים שיש להם נשמות של תנאים.
ואמר אז הבעש"ט שזכו לזה ולמדריגות גבוהות מאד מגודל הצניעות שם אצל הנשים
וישנה עוד גירסא מהרב זילברשטיין שליט"א, עלינו לשבח
כאשר היה הבעש"ט באיסטנבול, ראה שם אברכים יראי שמים במיוחד, שהיו להם נשמות קדושות של תנאים. נשמות אלו הגיעו לעולם, כך הסביר, בזכות אימותיהם! שהצטיינו בצניעות יתירה בלבושן, ועל ידי כך זכו לבנים קדושים יותר מן הרגיל.
תיקון ושמירת הברית
טוב עין לרבי אברהם משה דוב בער הכהן זצ"ל (ירושלים, תרנ"ט)
עין בעין שמירת העינים
מקיץ נרדמים לרבי צדקה חוצין זצ"ל (ירושלים, תש"ג)
אזהרות לצניעות לרבי אלעזר בריזל זצ"ל (ירושלים, ה'תש"ז)
אור הצניעות בישראל (ברוקלין, ה'תשמ"ב)
צניעות ישראל כהלכתה (ברוקלין, ה'תשמ"ב)
קול קורא לרבי אהרון צבי רומפלר שליט"א (ירושלים, ה'תשע"א)
רבי שלמה גאנצפריד זיע"א, קצור שו"ע, סימן קנב סעיף יא
אין לנהג אפלו עם אשתו בדברים של חבה כגון לעין ברישיה וכדומה בפני אחרים, שלא יבוא הרואה לידי הרהור:
חדושי הרמב"ן, מסכת נדה, דף יג ע"א
נשים דלאו בנות הרגשה נינהו משובחות. קשיא ליה לר"ת ז"ל למה ליה האי טעמא תיפוק ליה משום דלא מיפקדי אפריה ורביה, ושמעתי שהיה מפרש דלאו בנות הרגשה נינהו שאינן בדין הרגשה כלל לומר שאינן מרגישות ולא מצוות, וכן פירש זו ששנינו בברייתא (ד') [ג'] נשים משמשות במוך חייבות לשמש דאלו מותרות כל הנשים מותרות כן, ואין פי' נכון בכאן דבנות הרגשה לאו בדין הרגשה משמע, ואפשר לפרש דמשום משובחת קאמר שאילו היו בנות הרגשה אע"פ שאינן מצוות כאנשים ולא דינן ליקצץ מ"מ לא היתה יד המרבה לבדוק יותר מדאי משובחת לפי שהיא משחיתה ואין שבח בהשחתה אפילו לנשים, ועוד דהא מביאה עצמה לידי הרהור ואלו היתה בת הרגשה בת נדוי היא כדלקמן, ולפיכך הוצרכו בגמ' לפרש דלאו בנות הרגשה נינהו, אבל כל עיקר אין דינו של הרב ז"ל נראה לי שאע"פ שאינן מצוות על פריה ורביה ורשאי מן התורה ליבטל, איסור הוא בהשחתה, ואע"פ שהאשה מותרת לעקור את עצמה מה שאין כן באיש ואע"פ שקיים מצות פריה ורביה, התם מצוה אחריתי היא שנצטוו על הסירוס ואפילו מסרס אחר מסרס חייב, אבל בהשחתה כל בשר כתיב:
חדושי הרשב"א, מסכת נדה, דף יג ע"א
הא דאמרינן נשים דלאו בנות הרגשה נינהו משובחת. הקשה ר"ת ז"ל למה לי האי טעמא, תיפוק לי משום דאינה מצווה אפריה ורביה. ופי' הוא ז"ל דה"ק שאינן בדין הרגשה, כלומר דאפי' הרגישו ושחתו זרעם אין בכך כלום, הואיל ואינן במצות פריה ורביה. והקשה עליו הרמב"ן ז"ל דאע"פ שאינן מצוות בפריה ורביה מ"מ אסורות הן בהשחתת זרע, והכל לקו על זה במבול, ואע"פ שאינן בדין סירוס (שבת קיא, א) מותרות הן להשחית כלי הזרע, אבל אינן מותרות להשחית הזרע. ועוד שאילו היו בנות הרגשה, לא סגיא דלאו משובחת, ועוד אילו היו בנות הרגשה, ודאי אסורות הן לרבות בבדיקה, משום דמגרן יצר הרע בנפשייהו. והילכך ודאי דוקא משום דלאו בנות הרגשה נינהו:
רמב"ם זיע"א, יד החזקה, הלכות אישות, פרק טו
(יח) וכן צוו חכמים על האשה שתהיה צנועה בתוך ביתה ולא תרבה בשחוק וקלות ראש בפני בעלה ולא תתבע תשמיש המטה בפיה ולא תהיה מדברת בעסק זה ולא תמנע מבעלה כדי לצערו עד שיוסיף באהבתה אלא נשמעת לו בכל עת שירצה ותזהר מקרוביו ובני ביתו כדי שלא יעבור עליו רוח קנאה ותתרחק מן הכיעור ומן הדומה לכיעור:
(יט) וכן צוו חכמים שיהיה אדם מכבד את אשתו יתר מגופו ואוהבה כגופו ואם יש לו ממון מרבה בטובתה כפי הממון ולא יטיל עליה אימה יתירה ויהיה דיבורו עמה בנחת ולא יהיה עצב ולא רוגז:
(כ) וכן צוו חכמים על האשה שתהיה מכבדת את בעלה ביותר מדאי ויהיה לו עליה מורא ותעשה כל מעשיה על פיו ויהיה בעיניה כמו שר או מלך מהלכת בתאות לבו ומרחקת כל שישנא וזה הוא דרך בנות ישראל ובני ישראל הקדושים הטהורים בזיווגן ובדרכים אלו יהיה ישובן נאה ומשובח:
כתובה וקידושין
קיצור נחלת שבעה לרבי אשר אנשיל גרינוואלד זצ"ל (ה'תרפ"ו)
השמחה בהלכה שמחת נישואין ע"פ התורה
מסכת נדרים, דף כ ע"ב
וברותי מכם המורדים והפושעים בי אמר רבי לוי אלו בני תשע מדות בני אסנ"ת משגע"ח בני אימה בני אנוסה בני שנואה בני נידוי בני תמורה בני מריבה בני שכרות בני גרושת הלב בני ערבוביא בני חצופה איני והאמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן כל אדם שאשתו תובעתו הויין לו בנים שאפילו בדורו של משה רבינו לא היו כמותם שנאמר הבו לכם אנשים חכמים ונבונים וכתיב ואקח את ראשי שבטיכם ולא כתיב נבונים וכתיב יששכר חמור גרם וכתיב מבני יששכר יודעי בינה לעתים ההיא דמרציא ארצויי: הדרן
רבינו יעקב 'בעל הטורים' זיע"א, דברים, פרק ה פסוק טז
"ולמען ייטב לך". תגין על הטי"ת שעברתו אמו תשעה חדשים, ואביו ואמו נזהרו מתשעה מדות האמורים בנדרים (כ, ב) וזה סימנם אסנ"ת משגע"ח. נוטריקון: בני אנוסה בני שנואה בני נדה בני תמורה בני מריבה בני שכרות בני גרושת הלב בני ערבובייא בני חצופה.
פירוש בני אנוסה א"צ לומר שאם אנס אשה והוליד ממנה בן אלא אפילו היא אשתו ואנסה לתשמיש. וכן שנינו במס' כלה מפני מה הויין ליה לאדם בנים בעלי מומין מפני שתובעה ואשתו אינה נתבעת לו, פירוש אינה מתרצה לו. ור' יהודה אומר מפני שאומרת לו בשעת תשמיש אנוסה אני. ואיכא בינייהו רוצה ואינה רוצה. וכן איתא בעירובין (ק, ב) כל הכופה אשתו לדבר מצוה נקרא חוטא שנאמר (משלי יט, ב) גם בלא דעת נפש לא טוב. נמצא כי האונס אסור אף באשתו, אלא אם הוא צריך לאותו מעשה יפייס ואחר כך יבעול.
בני שנואה והיא שנואה אבל אם היא רצויה בשעת תשמיש אף על פי שהיא שנואה שרי.
בני נדוי בני נדה אף נדה אף על פי שאינו ממזר מן התורה. ויש מפרשים שהיא אז בנדוי. שאסורין בתשמיש המטה. והוא הדין נמי אם אחד מהם אבל.
בני תמורה שהיה מכוין לערוה ונזדמנה לו אשתו. ויש מפרשים אפילו שתי נשיו שנתכוון לזו ונזדמנה לו האחרת.
בני מורדת דאמרה ליה לא בעינא לך ואף על פי כן הוא משמש עמה והרי היא אצלו כזונה ואפילו אם הוא מדעתה. ולנוסח אחרינא בני מריבה שהם מתקוטטים ביחד בכל פעם, דהויא ביאה זו כמו זנות כיון שאינו מתוך אהבה.
בני שכורה שהוא או היא שכורים.
בני גרושת הלב שבלבו לגרשה אפילו אין בלבו שנאה כגון מאותן שכופין להוציא וגמר בלבו לגרשה ואחר כך בא עליה.
בני ערבובייא שמשמש עם אשתו ונתן דעתו על אחרת אפילו ששתיהן היו נשיו.
בני חצופה שתובעתו בפה והרי היא כזונה ואסור לקיימה אבל מי שאשתו מרצה אותו בדברים של רצוי ומקשטת עצמה לפניו כדי שיתן דעתו עליה על זו אמרו רז"ל (נדרים כ, ב) שיוצאים ממנה בנים חכמים ונבונים כלאה שיצא ממנה יששכר.
וכל אלו התשעה מדות אפילו לפריה ורביה כגון שאינה מעוברת, אפילו הכי בכל אלו המדות פוגם הולד ונקרא פושע. וצריך לכבדם בתשעה דברים מאכיל ומלביש וכו' כדאיתא בפרק קמא קדושין (לא, ב).
לבושין
מחניך קדוש לרבי יעקב דידאווסקי זצ"ל (ירושלים, תרצ"א)
הלבוש לאור ההלכה (בני ברק, ה'תשס"ב)
זוה"ק ח"ג, דף קכב ע"ב
ה' דבהבראם, ועלה אתמר (דברים ח ג) כי על כל מוצא פי יהו"ה יחיה האדם, והיא על רישיה דבר נש, עלה אתמר (במדבר יב ח) ותמונת ה' יביט, (תהלים לט ז) אך בצלם יתהלך איש, ובגין דאיהי על רישיה דבר נש, אסיר ליה לבר נש למיזל ארבע אמות בגלוי דרישא, דאם היא אסתלקת מעל רישיה דבר נש, מיד אסתלקו חיים מניה:
חובת כיסוי ערות אשה (קול, שיער, שוק, יד ורגל)
גדר עולם לרבי ישראל מאיר הכהן מראדין 'החפץ חיים' זיע"א (באנגלית)
מסכת ברכות, דף כד ע"א
אמר רבי יצחק טפח באשה ערוה למאי אילימא לאסתכולי בה והא אמר רב ששת למה מנה הכתוב תכשיטין שבחוץ עם תכשיטין שבפנים לומר לך כל המסתכל באצבע קטנה של אשה כאילו מסתכל במקום התורף אלא באשתו ולקריאת שמע, אמר רב חסדא שוק באשה ערוה שנאמר גלי שוק עברי נהרות וכתיב תגל ערותך וגם תראה חרפתך אמר שמואל קול באשה ערוה שנאמר כי קולך ערב ומראך נאוה אמר רב ששת שער באשה ערוה שנאמר שערך כעדר העז
זוה"ק ח"ג, אדרא זוטא, דף קמב ע"א
ותאנא, חמשה ערייתא (נ"א תקונין) אתגליין בה, בסטרא דדינין חמשה, ודינין חמשה (נ"א בסטרא דדינא ודינהא) אתפשטן במאתן וארבעין ותמניא ארחין, והכי תאנא, קול באשה ערוה, שער באשה ערוה, שוק באשה ערוה, יד באשה ערוה, רגל באשה ערוה, דאף על גב דתרין אלין לא שניוה חברנא, ותרין אלין יתיר מערוה אינון:
רבי אהרן צבי רומפלר שליט"א, ד' רועי לא אחסר, מאמר 'על עזבם את תורתי', פרק ה', הערה סג, עמ' יז-יח
ובזה מובן מה שישנם היום לצערינו הרבה מדור הצעיר שאין להם שום חשק והרגשה ללימוד התוה"ק והם בורחים מבתי ספר וישיבות ומענם בפיהם שלא מרגישים חשק וכו' והדבר יפלא מאוד במה נשתנה דורינו כ"כ לרעה בענ"ז מה שלא היה מצוי בדורות שלפנינו ובפרט אחרי שמעניקים להם היום בת"ת וישיבות כל מיני נוחיות ולפעמים אפילו גם מעבירים להם הלימוד היום בצורה כ"כ קלה ומעניינת עם כל ההתקדמות המומחיות של היום וא"כ מה חסר להם שיהיו סולדים כ"כ מכל זה, ואין לנו שום הסבר הגיונית על המצב הזה, ולכן בע"כ חייבים אנו לומר שזה דוקא מה שמעניקים ומפטמים אותם עם כל הגשמיות הזאת הנ"ל ומכוונים בזה להמשיך לבם לתורה אדרבה היא היא המקלקלת והורסת את הכל ואין לנו הגיון אחרת להסביר הענין, והחוש יעיד על שנכון הדבר הזה, כי במוסדות שלא שינו מדרך הישנה ולא נותנים לכל הדרכים והדברים האלו החדשים לכנס לתוך מחניהם אין המצב גרוע כזה כלל וזה ברור.
ויש להוסיף עוד טעם שמחייב את האדם לפרוש מלחיות עם כל עידוני ומותרות ונוחיות העוה"ז, שחוץ מטעם קדושים תהיו ובכל דרכיך דעהו הנזכר, כי יש בהנהגה כזו ח"ו מרידה בהגלות שנגזר עלינו, והרי זה א' מהג' שבועות שהשביע הקב"ה אותנו בזמן החורבן כשהגלה אותנו שלא נמרוד בגזירת הגלות אלא לכופף ראשינו לסבול עול הגלות, והרי ענ"ז שאנו חיים בדוחק וצמצום בגשמיות זה הוא חלק מצורת הגלות כמובן לכל בר דעת, ומבואר בחז"ל שעונש העובר על השבועות הנ"ל הוא חמור מאוד מאוד ח"ו.
לקט מאמרים ודא"חים מתוך 'נכון לדורות'
פשקווילים וכרזות
כרך א' - שער הפסוקים עד תקופת הגאונים
כרך ג' - אחרוני אשכנז עד התגלות הבעש"ט
כרך ו' - הגאון מווילנא ובית מדרשו ח"א
כרך ז' - הגאון מווילנא ובית מדרשו ח"ב
כרך ט' - חכמי מזרח אירופה ותפוצותיהם
קונטרסים וסיכומי סוגיות
יהודיה יקרה מפז ומפנינים! אתר זה מיועד אך ורק לנשים שכבר ידן ועסקם באינטרנט, היות ודעת תורתינו הק',
אינה נוחה עם האינטרנט. רצוי שהחיבור לאינטרנט יהי' כשר ומבוקר. כל חיבור אחר מהוה סכנה רוחנית וגשמית!