חיפוש


הראי״ה קוק והרבנות הראשית אישרו נישואי כהן עם גרושה-חלק א
למען אחי ורעי! דעו לכם שיש מצוה להתרחק מאנשים שמראים עצמם כצדיקים גדולים, אבל בפועל הם עושים הכל לפי רוח הרחוב – 'תרבות אנשים חטאים' דהרי כל המחובר לטמא טמא – ואח"כ לכאורה הם באים באצטלא של 'אהבת ישראל', וככל הנראה גם כזה הי' הראי"ה קוק, כי ממש הזדעזתי כאשר קראתי המכתבים הללו (וכן מכותב מהמכתב השני שמציג את העניין של דבר של מה בכך, עפ"ל). ומרוב ריבוי המקורות בעניין הנ"ל, נאלצתי לחלק את המאמר הזה ל-2 חלקים. הקדמה העסקן הציוני מרדכי בן הלל הכהן, פנה להראי"ה קוק בבקשה שיעזור לבנ
הרב אביעד נייגר
לפני יומיים (2)זמן קריאה 6 דקות


שיר הכבוד
למען אחי ורעי! שיר הייחוד הוא פיוט העוסק בעיקרי האמונה היהודית בחרוזים, הפיוט 'שיר היחוד' ומכיל תארים ושבחים רבים להשי"ת ב"ה.
מחברו הוא מתקופת חסידי אשכנז, לא ידוע בוודאות מיהו מחבר הפיוט. יש מייחסים אותו לרבינו שמואל בר קלונימוס (אביו של ר' יהודה החסיד) או לרבינו יצחק החסיד או לרבינו יהודה החסיד, יש המייחסים אותו לרבינו ברכיה הנקדן.
המחבר של הפיוט חילק אותו לשבעה פרקים כנגד שבעת ימי השבוע, כשכל פרק עוסק בנושא אחר.
כל החרוזים מחולקים לשניים, והם בנויים על פסוקי מקרא. ה
הרב אביעד נייגר
לפני 4 ימיםזמן קריאה 2 דקות


שיר היחוד ליום שבת
למען אחי ורעי! שיר הייחוד הוא פיוט העוסק בעיקרי האמונה היהודית בחרוזים, הפיוט 'שיר היחוד' ומכיל תארים ושבחים רבים להשי"ת ב"ה. מחברו הוא מתקופת חסידי אשכנז, לא ידוע בוודאות מיהו מחבר הפיוט. יש מייחסים אותו לרבינו שמואל בר קלונימוס (אביו של ר' יהודה החסיד) או לרבינו יצחק החסיד או לרבינו יהודה החסיד, יש המייחסים אותו לרבינו ברכיה הנקדן. המחבר של הפיוט חילק אותו לשבעה פרקים כנגד שבעת ימי השבוע, כשכל פרק עוסק בנושא אחר. כל החרוזים מחולקים לשניים, והם בנויים על פסוקי מקרא. הרבה מהם
הרב אביעד נייגר
לפני 4 ימיםזמן קריאה 2 דקות


ויקחו בידם מפרי הארץ ויורידו אלינו
למען אחי ורעי! מובא כאן לפניכם דבר תורה לפרשת השבוע מפי מרן רשכבה"ג כ"ק האדמו"ר מסאטמאר, רבי יואל ב"ר חנני' יו"ט ליפא טייטלבוים זיע"א, קדושת יואל, פרשת דברים, פנינים אות ה', דרשה שב"ק דברים תשי"ט בירושלים עיה"ק (ושוב העתיקו רבינו בספרו הקדוש ויואל משה מאמר א' סימן קע"ד): 'ויקחו בידם מפרי הארץ ויורידו אלינו, וישיבו אותנו דבר ויאמרו, טובה הארץ אשר ה' אלהינו נותן לנו. פירש"י מי הם שאמרו טובתה, יהושע וכלב. והקשה הרמב"ן ז"ל דאם כן מה הטענה הזאת על ששמעו לקול המרגלים, הלא בודאי ראו
הרב אביעד נייגר
לפני 4 ימיםזמן קריאה 1 דקות


לכבוד יומא דהילולת הבחור ר׳ משה אהרן הלברשטאם הי״ד זיע״א
למען אחי ורעי! לכבוד יומא דהילולת הבחור ר׳ משה אהרן הלברשטאם הי״ד זיע״א, בנו של הרה"ק כ"ק האדמו"ר מבאבוב, רבי בן ציון הלברשטאם הי"ד זיע"א, אשר נעקד"ה בשנות הזעם יחד עם אביו הק' (ד'-ה' מנחם אב ה'תש"א) "והיו הכרבים פרשי כנפים למעלה סככים בכנפיהם על הכפרת ופניהם איש אל אחיו אל הכפרת יהיו פני הכרבים" (שמות כ"ה כ') ואיתא בגמרא הק' (יומא נד.), "אמר ריש לקיש בשעה שנכנסו נכרים להיכל ראו כרובים המעורין זה בזה, הוציאון לשוק ואמרו, ישראל הללו שברכתן ברכה וקללתן קללה יעסקו בדברים הללו
הרב אביעד נייגר
לפני 4 ימיםזמן קריאה 4 דקות


הציונות זה פח הזבל של כל הכפירות
למען אחי ורעי! דע לך שהציונות היא הפח זבל של כל הכפירות שהיו לעם ישראל מאז היותה לעם והתפקיד של צה"ל מאז ומעולם זה לא להגן על היהודים שיושבים בארץ אלא רק לשמש ככור היתוך אזי שהטענות שמנסים לטעון על מלחמת מצוה וכיו"ב... זה רק הדימיונות של הצה"ד והגאולה מהזוייפת והמדומיינת שלהם, ולכן הם ישמשו תמיד כבתור בשר התותחים של מלחמות הציונים. ולשומעים יונעם.
הרב אביעד נייגר
לפני 4 ימיםזמן קריאה 1 דקות


שיר היחוד ליום שישי
למען אחי ורעי! שיר הייחוד הוא פיוט העוסק בעיקרי האמונה היהודית בחרוזים, הפיוט 'שיר היחוד' ומכיל תארים ושבחים רבים להשי"ת ב"ה.
מחברו הוא מתקופת חסידי אשכנז, לא ידוע בוודאות מיהו מחבר הפיוט. יש מייחסים אותו לרבינו שמואל בר קלונימוס (אביו של ר' יהודה החסיד) או לרבינו יצחק החסיד או לרבינו יהודה החסיד, יש המייחסים אותו לרבינו ברכיה הנקדן.
המחבר של הפיוט חילק אותו לשבעה פרקים כנגד שבעת ימי השבוע, כשכל פרק עוסק בנושא אחר.
כל החרוזים מחולקים לשניים, והם בנויים על פסוקי מקרא. ה
הרב אביעד נייגר
לפני 4 ימיםזמן קריאה 3 דקות


בעולם הזה הרשעים עשירים ונתונים בשלוה והשקט
למען אחי ורעי! מובא כאן לפניכם דבר תורה לפרשת השבוע מפי מרן רשכבה"ג כ"ק האדמו"ר מסאטמאר, רבי יואל ב"ר חנני' יו"ט ליפא טייטלבוים זיע"א, קדושת יואל, פרשת דברים, פנינים אות א', ס"ג דברים תשי"ז: 'אלה הדברים אשר דיבר משה אל כל ישראל וגו' ודי זהב. פירש"י הוכיחן על העגל שעשו בשביל רוב זהב שהיה להם. ויש לעיין איך רמוז בתיבות ודי זהב שעשו את העגל, הא לא נרמז בו רק ענין הממון. ועוד יש לעיין, דהא חטא העגל היתה החטא הראשון אחר קבלת התורה, אם כן למה מנה אותו באחרונה. ויש לומר דכבר כתב האו
הרב אביעד נייגר
לפני 5 ימיםזמן קריאה 1 דקות


שיר היחוד ליום חמישי
למען אחי ורעי! שיר הייחוד הוא פיוט העוסק בעיקרי האמונה היהודית בחרוזים, הפיוט 'שיר היחוד' ומכיל תארים ושבחים רבים להשי"ת ב"ה.
מחברו הוא מתקופת חסידי אשכנז, לא ידוע בוודאות מיהו מחבר הפיוט. יש מייחסים אותו לרבינו שמואל בר קלונימוס (אביו של ר' יהודה החסיד) או לרבינו יצחק החסיד או לרבינו יהודה החסיד, יש המייחסים אותו לרבינו ברכיה הנקדן.
המחבר של הפיוט חילק אותו לשבעה פרקים כנגד שבעת ימי השבוע, כשכל פרק עוסק בנושא אחר.
כל החרוזים מחולקים לשניים, והם בנויים על פסוקי מקרא. ה
הרב אביעד נייגר
לפני 5 ימיםזמן קריאה 4 דקות


מה רב טובך אשר צפנת ליראיך
למען אחי ורעי! מובא כאן לפניכם דבר תורה לפרשת השבוע מפי מרן רשכבה"ג כ"ק האדמו"ר מסאטמאר, רבי יואל ב"ר חנני' יו"ט ליפא טייטלבוים זיע"א, דברי יואל, פרשת דברים, מהדורא תניינא, עמ' פ"ז-פ"ח: רב לכם סוב את ההר הזה פנו לכם צפונה. ובמדרש דברים רבה (פ"א סי' י"ט) אם ראיתם אותו שמבקש להתגרות בכם אל תעמדו כנגדו המתינו עד עכשיו מלך המשיח לבוא ויקיים מה רב טובך אשר צפנת ליראיך, ועי"ש עוד בזה, ]ע"ע בזה בויוא"מ מא' ש"ש סי' מ"ב[, ואפשר לומר בביאור הפסוק רב לכם סוב את ההר הזה וגו', כי הנה רגיל
הרב אביעד נייגר
לפני 6 ימיםזמן קריאה 2 דקות


שיר היחוד ליום רביעי
למען אחי ורעי! שיר הייחוד הוא פיוט העוסק בעיקרי האמונה היהודית בחרוזים, הפיוט 'שיר היחוד' ומכיל תארים ושבחים רבים להשי"ת ב"ה.
מחברו הוא מתקופת חסידי אשכנז, לא ידוע בוודאות מיהו מחבר הפיוט. יש מייחסים אותו לרבינו שמואל בר קלונימוס (אביו של ר' יהודה החסיד) או לרבינו יצחק החסיד או לרבינו יהודה החסיד, יש המייחסים אותו לרבינו ברכיה הנקדן.
המחבר של הפיוט חילק אותו לשבעה פרקים כנגד שבעת ימי השבוע, כשכל פרק עוסק בנושא אחר.
כל החרוזים מחולקים לשניים, והם בנויים על פסוקי מקרא. ה
הרב אביעד נייגר
לפני 6 ימיםזמן קריאה 5 דקות


מוכיח אדם אחרי חן ימצא ממחליק לשון
למען אחי ורעי! מובא כאן לפניכם דבר תורה לפרשת השבוע מפי מרן רשכבה"ג כ"ק האדמו"ר מסאטמאר, רבי יואל ב"ר חנני' יו"ט ליפא טייטלבוים זיע"א, דברי יואל, פרשת דברים, עמ' י"ח-י"ט: אלה הדברים וגו'. במדרש (דברים רבה סי' ב') מוכיח אדם אחרי זה משה וכו', חן ימצא ממחליק לשון זה בלעם וכו', לכאורה מהו הרבותא בזה שימצא חן יותר ממחליק לשון זה בלעם, גם צ"ב הלשון חן ימצא, דלשון מציאה הוא דבר הבא בהיסח הדעת יוצא מדרך הטבעי והרגיל, ומדוע יהיה מציאת החן בדרך זה, ואפ"ל עפימ"ש רש"י ז"ל (במשלי כ"ח) מוכ
הרב אביעד נייגר
לפני 6 ימיםזמן קריאה 1 דקות


למוד התורה על ידי ענווה
למען אחי ורעי! דע לך שבעלי הדעות המשובשות הם מלאי גאווה ובוז כלפי חכמי ישראל, ולכן מצינו שהם רודפים לומדי תורה, וכמובן בין היתר אפילו אומרים שהם יהיו מוכנים לדרוס אותם, וכן ראינו כיצד הם גם מבצעים את זה בצורה משפילה ועוד אח"כ אפילו שלטון הערב-רב איננו עושה שום דבר נגד הדורסים - ונחזור לדוכתא בעניין כיצד יש ללמוד תורה, והיא כמובן על ידי ענוה, כדאיתא בדב"ק של רבי ראובן קרישבסקי[1] זצ"ל, בענין למוד התורה ע"י ענווה[2]. 'כתיב (שמות כז, כ) ואתה תצוה (את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית
הרב אביעד נייגר
לפני 7 ימיםזמן קריאה 4 דקות


שיר היחוד ליום שלישי
למען אחי ורעי! שיר הייחוד הוא פיוט העוסק בעיקרי האמונה היהודית בחרוזים, הפיוט 'שיר היחוד' ומכיל תארים ושבחים רבים להשי"ת ב"ה.
מחברו הוא מתקופת חסידי אשכנז, לא ידוע בוודאות מיהו מחבר הפיוט. יש מייחסים אותו לרבינו שמואל בר קלונימוס (אביו של ר' יהודה החסיד) או לרבינו יצחק החסיד או לרבינו יהודה החסיד, יש המייחסים אותו לרבינו ברכיה הנקדן.
המחבר של הפיוט חילק אותו לשבעה פרקים כנגד שבעת ימי השבוע, כשכל פרק עוסק בנושא אחר.
כל החרוזים מחולקים לשניים, והם בנויים על פסוקי מקרא. ה
הרב אביעד נייגר
14 ביוליזמן קריאה 4 דקות


לכבוד הילולת רבינו שלמה יצחקי רש״י הק' זיע״א
למען אחי ורעי! חודש טוב! לכבוד הילולת רבינו שלמה יצחקי רש״י הק' זיע״א (כ"ט בתמוז ד'תתס"ה) הנני שמח להביא בפניכם את הקונטרס הנפלא 'ילקוט השבעתי אתכם - רש״י ובעלי התוספות', שמעורר הדים רבים, זכות הצדיק תגן על עם ישראל בכל מקום שהם, בפרט בזמנים אלו שיש לנו אויבים מבית ומחוץ שמנסים בכל דרך להפשיט את לבושי הקדושה של עם ישראל, מה שמבדיל אותנו מכל האומות. יהי רצון שזכות צדיק רבותיו ותלמידיו ותלמידי תלמידיו יעמדו לנו בתקופת זאת 'עקבתא דמשיחא' להנצל מכל מיני מרעין בישין רוחניים וגשמיי
הרב אביעד נייגר
13 ביוליזמן קריאה 1 דקות


מעשה בבעל עגלה מאת רבי חיים שאול גריינימן
למען אחי ורעי! מאמר נפלא ובהיר שנכתב ע"י רבי חיים גריינימן זיע"א, בעל "חדושים ובאורים" (אחיינו ותלמידו המובהק של מרן החזון איש זיע"א), והתפרסם בעילום שם בקובץ "לחושבי שמו' (גליון ט' כסליו ה'תשל"ד), המאמר פורסם גם במוסף המבשר שי"ל לאחר פטירתו (פר' אחו"ק תשע"ה גליון 334 עמ' ז'). שמענו מת"ח אחד את הרקע לכתיבת המאמר: היה זה לפני כחמישים שנה בדיוק לאחר מלחמת יום כיפור, החלו להישמע בשולי הציבור החרדי דיבורים בנוסח: "כל הכבוד לצה"ל", ועל כך ש"אלמלא הם מי היה שומר עלינו" (עפ"ל). ועל
הרב אביעד נייגר
13 ביוליזמן קריאה 2 דקות


שיר היחוד ליום שני
למען אחי ורעי! שיר הייחוד הוא פיוט העוסק בעיקרי האמונה היהודית בחרוזים, הפיוט 'שיר היחוד' ומכיל תארים ושבחים רבים להשי"ת ב"ה.
מחברו הוא מתקופת חסידי אשכנז, לא ידוע בוודאות מיהו מחבר הפיוט. יש מייחסים אותו לרבינו שמואל בר קלונימוס (אביו של ר' יהודה החסיד) או לרבינו יצחק החסיד או לרבינו יהודה החסיד, יש המייחסים אותו לרבינו ברכיה הנקדן.
המחבר של הפיוט חילק אותו לשבעה פרקים כנגד שבעת ימי השבוע, כשכל פרק עוסק בנושא אחר.
כל החרוזים מחולקים לשניים, והם בנויים על פסוקי מקרא. ה
הרב אביעד נייגר
13 ביוליזמן קריאה 3 דקות


שיר היחוד ליום ראשון
למען אחי ורעי! שיר הייחוד הוא פיוט העוסק בעיקרי האמונה היהודית בחרוזים, הפיוט 'שיר היחוד' ומכיל תארים ושבחים רבים להשי"ת ב"ה.
מחברו הוא מתקופת חסידי אשכנז, לא ידוע בוודאות מיהו מחבר הפיוט. יש מייחסים אותו לרבינו שמואל בר קלונימוס (אביו של ר' יהודה החסיד) או לרבינו יצחק החסיד או לרבינו יהודה החסיד, יש המייחסים אותו לרבינו ברכיה הנקדן.
המחבר של הפיוט חילק אותו לשבעה פרקים כנגד שבעת ימי השבוע, כשכל פרק עוסק בנושא אחר.
כל החרוזים מחולקים לשניים, והם בנויים על פסוקי מקרא. ה
הרב אביעד נייגר
12 ביוליזמן קריאה 3 דקות


העיקר בלימוד תורה היא הרחקה מהגאווה
למען אחי ורעי! הנה כתיב בפרשת השבוע (במדבר, פרק לד פס' ז-ח): "וזה יהיה לכם גבול צפון מן הים הגדל תתאו לכם הר ההר. מהר ההר תתאו לבא חמת והיו תוצאת הגבל צדדה" וביאר שם כ"ק האדמו"ר רבי צבי הירש פרידמן מליסקא זיע"א[1] בשם רבו בעל הישמח משה, אך פרי תבואה, פרשת מסעי: והנה שמעתי מפי הרב הצדיק מאוהל זלל"ה לפרש, דהיינו שזה הוא גבול ודרך היצר הרע שנקרא 'צפון', ש'מן הים הגדול' דהיינו מים התלמוד, תתאו לכם הר ההר', מביאם למדת הגאוה, ומהר ההר לבא חמת', שכל המתגאה מביא חימה לעולם, והיו תוצא
הרב אביעד נייגר
10 ביוליזמן קריאה 1 דקות


התגלות מלכותו יתברך שמו הוא אך על ידי דוד משיח צדקך
למען אחי ורעי! הנה ידוע כי בעלי הדעות המשובשות מנסים השכם והערב לחפות על פורקי עול תו"מ וחושבים שעי"כ שהם מרמים את עצמם בכך שהם נגאלו למרות שעדיין עם ישראל נמצא בגלות, ממש רח"ל. ומבואר כדקא יאות בקונטרס על הגאולה ועל התמורה, בהקדמה, עמ' כ"ה: 'ואם לא תורישו את יושבי הארץ מפניכם והי' אשר תותירו מהם לשכים בעיניכם. ופירש"י ז"ל ליתידות המנקרות עיניכם, וביאר הרמב"ן ז"ל שם הכוונה לשכים בעיניכם כמו "כי השוחד יעור פקחים", וכן "לפני עור לא תתן מכשול" על דעת רבותינו יאמר כי ינקרו עיניכ
הרב אביעד נייגר
10 ביוליזמן קריאה 1 דקות


לפי שלא היו לו בנים קראם בשמו לזכרון
למען אחי ורעי! הנה נאמר בפרשתנו מטות (במדבר פרק לז פס' מא): "ויאיר בן מנשה הַלָּךְ וַיִּלְכֹּד אֶת חותִיהם וַיִּקְרָא אֶתְהֶן חֹות יָאִיר". ופירש"י, שם: 'ויקרא אתהן חות יאיר. לפי שלא היו לו בנים קראם בשמו לזכרון'. והנה ישנו מעשה רב עם כ"ק האדמו"ר מסאטמאר, רבי יואל ב"ר חנני' יו"ט ליפא טייטלבוים זיע"א (רצון צדיק, דף קכב): 'פעם אחת כשהי' ר' לייבוש לעפקאוויטש (נ"י) ז"ל בבעל הארבאר, נגש אל רבינו ז"ל ואמר לו שכבר אנו עומדים בגמר בניית הבתים להקריה החדשה, והגיע זמן שרבינו יקבע את שם
הרב אביעד נייגר
9 ביוליזמן קריאה 1 דקות


נקום נקמת בני ישראל מאת המדינים
למען אחי ורעי! הנה כתוב בפרשתנו (במדבר, פרק לא פס' ב): "נְקֹם נִקְמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֵת הַמִּדְיָנִים אַחַר תֵּאָסֵף אֶל עַמֶּיךָ". ומבואר בספה"ק דברי יואל, פ' מטות, עמ' ק"פ-קפ"א: 'נקום נקמת בני ישראל מאת המדינים. הקשה האוהחה"ק (בפ' פנחס) עה"פ "צרור את המדינים וכו', וזל"ק ראוי להעיר למה צוה מצוה זו שלא בזמנה, שאח"כ הוצרך ה' לצוות לומר "נקום נקמת בנ"י מאת המדינים" (בפ' מטות) הא למדת כי מאמר זה (האמור כאן) לא הי' בזמן הנקמה ע"כ קושייתו. ותוכן תירוצו כי מה שנא' צרור את המד
הרב אביעד נייגר
9 ביוליזמן קריאה 2 דקות


רועי ישראל שאהובים אצל הצדיקים ושנואים אצל הרשעים
למען אחי ורעי! הנה ידוע שבדור האחרון יקומו להם רועים שאינם נאמנים ויטעו את הצאן, בנ"י ללכת אחרי בורות נשברים ויפילו אותם אצל שיני הזאבים (אוה"ע). והטעים העניין בטוב טעם כ"ק האדמו"ר מסאטמאר, רבי יואל ב"ר חנני' יו"ט ליפא טייטלבוים זיע"א (מובא מתוך הספה"ק טעם ודעת, מטות עמ' קנ"ז[1]: 'וימסרו מאלפי ישראל אלף למטה שנים עשר אלף חלוצי צבא. ופרש"י להודיעך שבחן של רועי ישראל כמה הם חביבים על ישראל, עד שמעו במיתתו מהו אומר, "עוד מעט וסקלוני", ומששמעו שמיתת משה תלויה בנקמת מדין לא רצו לל
הרב אביעד נייגר
8 ביוליזמן קריאה 1 דקות


המיזרוחניקים לא באמת מעוניינים במצות ישוב ארץ ישראל
למען אחי ורעי! דע לך שהגרורים של התנועה הציונית שמנסים לנפנף במצות ישוב ארץ ישראל, אבל בפועל כאשר המדינה רואה לנכון להוציא יהודים מבתיהם, הם הראשונים שקופצים לקיים את פקודת המדינה... אז כל עניינם הוא לא באמת ישוב ארץ ישראל כי אם יותר שגעון הלאומיות אבל בכל זאת ע"מ לצאת ידי חובת דיון שו"ט הלכתי להוכיח שגם אילו היו באמת מקיימים, לא יצאו ידי חובת ישוב ארץ ישראל. נביא מדב"ק של כ"ק האדמו"ר מסאטמאר, רבי יואל ב"ר חנני' יו"ט ליפא טייטלבוים זיע"א, ויואל משה מא' ישוב א"י סי' ה' וסי' נ"
הרב אביעד נייגר
7 ביוליזמן קריאה 2 דקות