חיפוש


מוכיח אדם אחרי חן ימצא ממחליק לשון
למען אחי ורעי! מובא כאן לפניכם דבר תורה לפרשת השבוע מפי מרן רשכבה"ג כ"ק האדמו"ר מסאטמאר, רבי יואל ב"ר חנני' יו"ט ליפא טייטלבוים זיע"א, דברי יואל, פרשת דברים, עמ' י"ח-י"ט: אלה הדברים וגו'. במדרש (דברים רבה סי' ב') מוכיח אדם אחרי זה משה וכו', חן ימצא ממחליק לשון זה בלעם וכו', לכאורה מהו הרבותא בזה שימצא חן יותר ממחליק לשון זה בלעם, גם צ"ב הלשון חן ימצא, דלשון מציאה הוא דבר הבא בהיסח הדעת יוצא מדרך הטבעי והרגיל, ומדוע יהיה מציאת החן בדרך זה, ואפ"ל עפימ"ש רש"י ז"ל (במשלי כ"ח) מוכ
הרב אביעד נייגר
14 ביוליזמן קריאה 1 דקות


למוד התורה על ידי ענווה
למען אחי ורעי! דע לך שבעלי הדעות המשובשות הם מלאי גאווה ובוז כלפי חכמי ישראל, ולכן מצינו שהם רודפים לומדי תורה, וכמובן בין היתר אפילו אומרים שהם יהיו מוכנים לדרוס אותם, וכן ראינו כיצד הם גם מבצעים את זה בצורה משפילה ועוד אח"כ אפילו שלטון הערב-רב איננו עושה שום דבר נגד הדורסים - ונחזור לדוכתא בעניין כיצד יש ללמוד תורה, והיא כמובן על ידי ענוה, כדאיתא בדב"ק של רבי ראובן קרישבסקי[1] זצ"ל, בענין למוד התורה ע"י ענווה[2]. 'כתיב (שמות כז, כ) ואתה תצוה (את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית
הרב אביעד נייגר
14 ביוליזמן קריאה 4 דקות


שיר היחוד ליום שלישי
למען אחי ורעי! שיר הייחוד הוא פיוט העוסק בעיקרי האמונה היהודית בחרוזים, הפיוט 'שיר היחוד' ומכיל תארים ושבחים רבים להשי"ת ב"ה.
מחברו הוא מתקופת חסידי אשכנז, לא ידוע בוודאות מיהו מחבר הפיוט. יש מייחסים אותו לרבינו שמואל בר קלונימוס (אביו של ר' יהודה החסיד) או לרבינו יצחק החסיד או לרבינו יהודה החסיד, יש המייחסים אותו לרבינו ברכיה הנקדן.
המחבר של הפיוט חילק אותו לשבעה פרקים כנגד שבעת ימי השבוע, כשכל פרק עוסק בנושא אחר.
כל החרוזים מחולקים לשניים, והם בנויים על פסוקי מקרא. ה
הרב אביעד נייגר
14 ביוליזמן קריאה 4 דקות


לכבוד הילולת רבינו שלמה יצחקי רש״י הק' זיע״א
למען אחי ורעי! חודש טוב! לכבוד הילולת רבינו שלמה יצחקי רש״י הק' זיע״א (כ"ט בתמוז ד'תתס"ה) הנני שמח להביא בפניכם את הקונטרס הנפלא 'ילקוט השבעתי אתכם - רש״י ובעלי התוספות', שמעורר הדים רבים, זכות הצדיק תגן על עם ישראל בכל מקום שהם, בפרט בזמנים אלו שיש לנו אויבים מבית ומחוץ שמנסים בכל דרך להפשיט את לבושי הקדושה של עם ישראל, מה שמבדיל אותנו מכל האומות. יהי רצון שזכות צדיק רבותיו ותלמידיו ותלמידי תלמידיו יעמדו לנו בתקופת זאת 'עקבתא דמשיחא' להנצל מכל מיני מרעין בישין רוחניים וגשמיי
הרב אביעד נייגר
13 ביוליזמן קריאה 1 דקות


מעשה בבעל עגלה מאת רבי חיים שאול גריינימן
למען אחי ורעי! מאמר נפלא ובהיר שנכתב ע"י רבי חיים גריינימן זיע"א, בעל "חדושים ובאורים" (אחיינו ותלמידו המובהק של מרן החזון איש זיע"א), והתפרסם בעילום שם בקובץ "לחושבי שמו' (גליון ט' כסליו ה'תשל"ד), המאמר פורסם גם במוסף המבשר שי"ל לאחר פטירתו (פר' אחו"ק תשע"ה גליון 334 עמ' ז'). שמענו מת"ח אחד את הרקע לכתיבת המאמר: היה זה לפני כחמישים שנה בדיוק לאחר מלחמת יום כיפור, החלו להישמע בשולי הציבור החרדי דיבורים בנוסח: "כל הכבוד לצה"ל", ועל כך ש"אלמלא הם מי היה שומר עלינו" (עפ"ל). ועל
הרב אביעד נייגר
13 ביוליזמן קריאה 2 דקות


שיר היחוד ליום שני
למען אחי ורעי! שיר הייחוד הוא פיוט העוסק בעיקרי האמונה היהודית בחרוזים, הפיוט 'שיר היחוד' ומכיל תארים ושבחים רבים להשי"ת ב"ה.
מחברו הוא מתקופת חסידי אשכנז, לא ידוע בוודאות מיהו מחבר הפיוט. יש מייחסים אותו לרבינו שמואל בר קלונימוס (אביו של ר' יהודה החסיד) או לרבינו יצחק החסיד או לרבינו יהודה החסיד, יש המייחסים אותו לרבינו ברכיה הנקדן.
המחבר של הפיוט חילק אותו לשבעה פרקים כנגד שבעת ימי השבוע, כשכל פרק עוסק בנושא אחר.
כל החרוזים מחולקים לשניים, והם בנויים על פסוקי מקרא. ה
הרב אביעד נייגר
13 ביוליזמן קריאה 3 דקות


שיר היחוד ליום ראשון
למען אחי ורעי! שיר הייחוד הוא פיוט העוסק בעיקרי האמונה היהודית בחרוזים, הפיוט 'שיר היחוד' ומכיל תארים ושבחים רבים להשי"ת ב"ה.
מחברו הוא מתקופת חסידי אשכנז, לא ידוע בוודאות מיהו מחבר הפיוט. יש מייחסים אותו לרבינו שמואל בר קלונימוס (אביו של ר' יהודה החסיד) או לרבינו יצחק החסיד או לרבינו יהודה החסיד, יש המייחסים אותו לרבינו ברכיה הנקדן.
המחבר של הפיוט חילק אותו לשבעה פרקים כנגד שבעת ימי השבוע, כשכל פרק עוסק בנושא אחר.
כל החרוזים מחולקים לשניים, והם בנויים על פסוקי מקרא. ה
הרב אביעד נייגר
12 ביוליזמן קריאה 3 דקות


העיקר בלימוד תורה היא הרחקה מהגאווה
למען אחי ורעי! הנה כתיב בפרשת השבוע (במדבר, פרק לד פס' ז-ח): "וזה יהיה לכם גבול צפון מן הים הגדל תתאו לכם הר ההר. מהר ההר תתאו לבא חמת והיו תוצאת הגבל צדדה" וביאר שם כ"ק האדמו"ר רבי צבי הירש פרידמן מליסקא זיע"א[1] בשם רבו בעל הישמח משה, אך פרי תבואה, פרשת מסעי: והנה שמעתי מפי הרב הצדיק מאוהל זלל"ה לפרש, דהיינו שזה הוא גבול ודרך היצר הרע שנקרא 'צפון', ש'מן הים הגדול' דהיינו מים התלמוד, תתאו לכם הר ההר', מביאם למדת הגאוה, ומהר ההר לבא חמת', שכל המתגאה מביא חימה לעולם, והיו תוצא
הרב אביעד נייגר
10 ביוליזמן קריאה 1 דקות


התגלות מלכותו יתברך שמו הוא אך על ידי דוד משיח צדקך
למען אחי ורעי! הנה ידוע כי בעלי הדעות המשובשות מנסים השכם והערב לחפות על פורקי עול תו"מ וחושבים שעי"כ שהם מרמים את עצמם בכך שהם נגאלו למרות שעדיין עם ישראל נמצא בגלות, ממש רח"ל. ומבואר כדקא יאות בקונטרס על הגאולה ועל התמורה, בהקדמה, עמ' כ"ה: 'ואם לא תורישו את יושבי הארץ מפניכם והי' אשר תותירו מהם לשכים בעיניכם. ופירש"י ז"ל ליתידות המנקרות עיניכם, וביאר הרמב"ן ז"ל שם הכוונה לשכים בעיניכם כמו "כי השוחד יעור פקחים", וכן "לפני עור לא תתן מכשול" על דעת רבותינו יאמר כי ינקרו עיניכ
הרב אביעד נייגר
10 ביוליזמן קריאה 1 דקות


לפי שלא היו לו בנים קראם בשמו לזכרון
למען אחי ורעי! הנה נאמר בפרשתנו מטות (במדבר פרק לז פס' מא): "ויאיר בן מנשה הַלָּךְ וַיִּלְכֹּד אֶת חותִיהם וַיִּקְרָא אֶתְהֶן חֹות יָאִיר". ופירש"י, שם: 'ויקרא אתהן חות יאיר. לפי שלא היו לו בנים קראם בשמו לזכרון'. והנה ישנו מעשה רב עם כ"ק האדמו"ר מסאטמאר, רבי יואל ב"ר חנני' יו"ט ליפא טייטלבוים זיע"א (רצון צדיק, דף קכב): 'פעם אחת כשהי' ר' לייבוש לעפקאוויטש (נ"י) ז"ל בבעל הארבאר, נגש אל רבינו ז"ל ואמר לו שכבר אנו עומדים בגמר בניית הבתים להקריה החדשה, והגיע זמן שרבינו יקבע את שם
הרב אביעד נייגר
9 ביוליזמן קריאה 1 דקות


נקום נקמת בני ישראל מאת המדינים
למען אחי ורעי! הנה כתוב בפרשתנו (במדבר, פרק לא פס' ב): "נְקֹם נִקְמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֵת הַמִּדְיָנִים אַחַר תֵּאָסֵף אֶל עַמֶּיךָ". ומבואר בספה"ק דברי יואל, פ' מטות, עמ' ק"פ-קפ"א: 'נקום נקמת בני ישראל מאת המדינים. הקשה האוהחה"ק (בפ' פנחס) עה"פ "צרור את המדינים וכו', וזל"ק ראוי להעיר למה צוה מצוה זו שלא בזמנה, שאח"כ הוצרך ה' לצוות לומר "נקום נקמת בנ"י מאת המדינים" (בפ' מטות) הא למדת כי מאמר זה (האמור כאן) לא הי' בזמן הנקמה ע"כ קושייתו. ותוכן תירוצו כי מה שנא' צרור את המד
הרב אביעד נייגר
9 ביוליזמן קריאה 2 דקות


רועי ישראל שאהובים אצל הצדיקים ושנואים אצל הרשעים
למען אחי ורעי! הנה ידוע שבדור האחרון יקומו להם רועים שאינם נאמנים ויטעו את הצאן, בנ"י ללכת אחרי בורות נשברים ויפילו אותם אצל שיני הזאבים (אוה"ע). והטעים העניין בטוב טעם כ"ק האדמו"ר מסאטמאר, רבי יואל ב"ר חנני' יו"ט ליפא טייטלבוים זיע"א (מובא מתוך הספה"ק טעם ודעת, מטות עמ' קנ"ז[1]: 'וימסרו מאלפי ישראל אלף למטה שנים עשר אלף חלוצי צבא. ופרש"י להודיעך שבחן של רועי ישראל כמה הם חביבים על ישראל, עד שמעו במיתתו מהו אומר, "עוד מעט וסקלוני", ומששמעו שמיתת משה תלויה בנקמת מדין לא רצו לל
הרב אביעד נייגר
8 ביוליזמן קריאה 1 דקות


המיזרוחניקים לא באמת מעוניינים במצות ישוב ארץ ישראל
למען אחי ורעי! דע לך שהגרורים של התנועה הציונית שמנסים לנפנף במצות ישוב ארץ ישראל, אבל בפועל כאשר המדינה רואה לנכון להוציא יהודים מבתיהם, הם הראשונים שקופצים לקיים את פקודת המדינה... אז כל עניינם הוא לא באמת ישוב ארץ ישראל כי אם יותר שגעון הלאומיות אבל בכל זאת ע"מ לצאת ידי חובת דיון שו"ט הלכתי להוכיח שגם אילו היו באמת מקיימים, לא יצאו ידי חובת ישוב ארץ ישראל. נביא מדב"ק של כ"ק האדמו"ר מסאטמאר, רבי יואל ב"ר חנני' יו"ט ליפא טייטלבוים זיע"א, ויואל משה מא' ישוב א"י סי' ה' וסי' נ"
הרב אביעד נייגר
7 ביוליזמן קריאה 2 דקות


גלות ישראל היתה שלא כדרך הטבע אלא באופן ניסי
למען אחי ורעי! הנה מאמר נפלא מאת רבי נחמן יהוסף וויטריאל הי"ו, המבאר שגם יציאתנו לגלות היתה באופן ניסי, שהשי"ת יעזור לנו שגם נצא מהגלות באופן ניסי, כדכתיב (מיכה ז טו): "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות" גלות ישראל היתה שלא כדרך הטבע אלא ע"י אופן נסי א. גם הגלות היתה שלא כדרך הטבע אלא ע"י אופן נסי וכמבואר בכתובים: (דברים לב, כט-ל) לו חכמו ישכילו זאת, יבינו לאחריתם. איכה ירדוף אחד אלף, ושנים יניסו רבבה, אם לא כי צורם מכרם וה' הסגירם. ובחזקוני שם איתא: היאך נשתנה הענין, שהיו
הרב אביעד נייגר
7 ביוליזמן קריאה 6 דקות


כי לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים
למען אחי ורעי! לכבוד פרשת השבוע מטות-מסעי, הנה מדב"ק של רבי יואל ב"ר חנני' יו"ט ליפא טייטלבוים זיע"א, דברי יואל, פ' מטות עמ' קצ"ז-קצ"ח: 'וימסרו מאלפי ישראל וגו'. פירש"י להודיעך שבחן של רועי ישראל, כמה הם חביבים על ישראל, עד שלא שמעו במיתתו מה הוא אומר (שמות ט"ז) עוד מעט וסקלוני, ומששמעו שמיתת משה תלוי' בנקמת מדין, לא רצו ללכת עד שנמסרו על כרחן, עכ"ד רש"י ז"ל... ולכאורה קשה מהו השבח בזה, ומדוע לא ימנעו ויעכבו במיתתו, כ"כ שאפשר לאחרו, ויתבאר עפ"ד ק"ז הישמח משה זלה"ה (בפ' בלק) ה
הרב אביעד נייגר
7 ביוליזמן קריאה 2 דקות


שלא לשנות כלום מדקדוק הלשון
הנה כתיב בפרשתנו, ריש פרשת מטות: "וידבר משה אל ראשי המטות לבני ישראל לאמר זה הדבר אשר צוה ה'". חידו"ת למסיבות מדרשת רביה"ק, בפ' מטות-מסעי בעיר בני ברק יצ"ו: 'ופרש"י זה הדבר מיעוט הוא שצ"ל דוקא בלשון זה, ואם חלפו אין מותר ואין מופר, והוא מד' חז"ל, ויש ללמוד מזה דלשון התורה הק' יש להקפיד באמירתה שלא לשנות כלום מדקדוק הלשון, וק"ו לענין לשנות כדרך שהכניסו האפיקורסים שינויים בלשה"ק בדרך הכפירה והמינות, בוודאי שזהו איסור חמור ונורא, ובכן נאמר וידבר משה וגו' "לאמר" והוא כדרשת חז"ל ב
הרב אביעד נייגר
6 ביוליזמן קריאה 1 דקות


עד מתי תסכימו להיות הפראיירים שילכו אחרי קוק
למען אחי ורעי! דע לך שרבי אליקים שלזינגר מביא שמועה בשם הגרי"ז מבריסק זיע"א (מובא מתוך הספה"ק הדור והתקופה, עמ' לג): 'פעם שאל אותי (הגרי"ז מבריסק זיע"א) אם יודע אני איך הגיע רב קוק ללונדון (בזמן מלחמת העולם הראשונה), וסיפר לי כי הוא הורחק מישיבת וואלוזיין לפי שהי' קייליקער, ועסק בלימודי השכלה, ואח"כ התחתן וחפש רבנות, כשמוע הגר"ח ז"ל שהוא מחפש רבנות, חרה לו ז"ל מאוד, אמרו לו הלא כבר עשה תשובה, אמר להם וכי ממנים בעל תשובה להיות רב, וכתב הגר"ח לכל העירות שבליטא שלא יקבלוהו לרב,
הרב אביעד נייגר
5 ביוליזמן קריאה 2 דקות


רעיון המדינה מעכבת את בנין בית המקדש
למען אחי ורעי! דע לך שבעלי הדעות המשובשות מנסים להציג מקסם שווא של גאולת השקר שלהם כדבר שבנוי לפי פנימיות התורה (עפ"ל) אבל בשביל דבר כז
הרב אביעד נייגר
5 ביוליזמן קריאה 1 דקות


קריינא דאגרתא איהו להוי פרוונקא
למען אחי ורעי! מעניין פרשתנו, הנה למדנו בקונטרס הק' על הגאולה ועל התמורה, סי' קי"ז-קי"ח: 'קי"ז והנה בגמרא סנהדרין דף פ"ב ע"א, וירא פנחס (במדבר כ"ה, ז'), מה ראה, אמר רב, ראה מעשה ונזכר הלכה וכו', לא כך לימדתני וכו', אמר ליה, קריינא דאגרתא איהו להוי פרוונקא. ושמואל אמר, ראה שאין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד ה' (משלי כ"ג, ל'), כל מקום שיש חילול השם אין חולקין כבוד לרב, ופירש"י, ראה שאין חכמה, כלומר נזכר בפסוק אין חכמה ואין תבונה נגד ה', שכל מקום שיש חילול השם אין חולקין כבוד לר
הרב אביעד נייגר
3 ביוליזמן קריאה 5 דקות


תפילה לזיווג הגון עבור בנות ישראל מאת רבי שלום שבזי זיע"א
למען אחי ורעי! תפילה לזיווג הגון עבור בנות ישראל מאת רבי שלום שבזי זיע"א 'אַתָּה הוּא ה' הָאֱלֹקִים הָקֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא. אַתָּה עָשִׂיתָ אֶת הֲשָׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ, וּבְחַסְדְךָ יָצַרְתָּ עוֹלָמֶךָ. אַתָּה הוּא יוֹצֵר הָאָדָם הַקַּדְמוֹן, וְעָשִׂיתָ לוֹ עֵזֶר וּבָרָאתָ אִישׁ וְאִשָּׁה, וְרָשַׁמְתָּ בָּהֶם שִׁמְךָ הַקָּדוֹשׁ י' בָּאִישׁ וְ-ה' בָּאִשָּׁה וְצִיוִיתָנִי בְּמִצְוָה רִאשׁוֹנָה בְּקִיּוּם פִּרְיָה וּרְבִיָה לְיַשֵּׁב עוֹלָמְךָ. לָכֵן אָבִי הָרַח
הרב אביעד נייגר
3 ביוליזמן קריאה 2 דקות


פינחס הוא אליהו
למען אחי ורעי! הנה כתיב בפרשתנו (במדבר, כה יא-יב): ..."בקנאו את קנאתי בתוכם ולא כליתי את בני ישראל בקנאתי, לכן אמר הנני נתן לו את בריתי שלום". והנה מבואר כדקא יאות בספה"ק בוצינא קדישא, ח"א עמ' רמ"ז: 'ובתרגום יונתן ויחי לעלמא למבשרא גאולתא בסוף יומיא. בא' האסיפות התאחדות הרבנים התמרמר רבינו מאוד על אלו הצבועים המתחברים להציונים במעשיהם ומתלבשים באדרת שער והזכיר מאחז"ל שאמר ינאי המלך לאשתו אל תתירא מן הפרושים ולא מן שאינם פרושים אלא מן הצבועים העושים מעשי זמרי ומבקשים שכר כפנחס
הרב אביעד נייגר
2 ביוליזמן קריאה 2 דקות


גם ילדי תשב״ר צריכים לידע מעלת הקנאות
למען אחי ורעי! מדרכיו בקודש של כ"ק האדמו"ר מסאטמאר, רבי יואל טייטלבוים זיע"א (מובא המאזרינו חיל (חלק הסיפורים, פרק כ' עמ' קמ"א); בזכרון איש חיל (פרק כ' עמ' קפ"ט) להגה"ח ר' ליפא שווארץ ז"ל): 'פעם אמר איזה רב לרבינו שמצינו שמדת הקנאות אינה חשובה בעיני המקום, שהרי מעשה הקנאות של פנחס נכתבה בתורה בסוף פרשת בלק, ואילו השכר שקיבל על זה לא נכתבה סמוך למעשהו רק בתחילת הפרשה הבאה, ומזה נראה שאין מקבלים מיד את שכר מדת הקנאות, אמר לו רבינו אדרבא דלכן נכתב השכר שקיבל פנחס בתחילת פרשת פנח
הרב אביעד נייגר
1 ביוליזמן קריאה 1 דקות


לכבוד יומא דהילולת כ״ק האדמו״ר רבי משה טייטלבוים זיע״א
אחי ורעי! לכבוד יומא דהילולת כ״ק האדמו״ר מסאטמר, רבי משה טייטלבוים בעל 'הברך משה' זיע"א כ"ק האדמו"ר מסאטמר, רבי משה ב
הרב אביעד נייגר
1 ביוליזמן קריאה 1 דקות


השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי בתוכם
למען אחי ורעי! הנה כתיב בפרשתנו (במדבר, כה יא): "פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי בתוכם ולא כליתי את בני ישראל בקנאתי". ומבואר כדקא יאות בדב"ק של כ"ק האדמו"ר מסאטמאר, רבי יואל ב"ר חנני' יו"ט ליפא טייטלבוים זיע"א, קונטרס על הגאולה ועל התמורה, סי' קט"ו: 'במדרש (רבה פ"כ סי' כ"ה) מבואר שלולא קנאתו של פנחס, ח"ו היה כיליון לישראל, וכן משמע ממשמעות פשטות הכתוב, וצ"ב למה יגיע כ"כ עונש על כל ישראל בשביל בועל ארמית אחד, ובספורנו מבאר דע"י שמחה פנחס
הרב אביעד נייגר
1 ביוליזמן קריאה 1 דקות