חיפוש


עד כמה חייבים להתרחק מן המינות
למען אחי ורעי! הנה חכמי ישראל תמיד הזהירו אותנו מללמוד בספרים חיצונים, ספרי מינות ופילוסופיא ... והנה קמו להם בדורות האחרונים כמה מבעלי הדעות המשובשות וכתבו ספרי מינות באצטלא דרבנן, וכל מי שיעיז לדבר נגד ספריהם הרי הם מיד נתקלים בקיתונות של רותחין מלאות מוסר כפול מיחצ"ניהם, והרי מעשיהם יוכיחו שכל טענותיהם של גדולי ישראל מקדמת דנא אודותם היו נכונות. והדרך הכי מועילה להבין הנ"ל חוץ ממה שכבר מבחן המציאות הוכיח אין ספור פעמים, אולי באופן של לימוד אז הדברים יכנסו ללב , ואולי או אז
הרב אביעד נייגר
23 בנוב׳ 2025זמן קריאה 5 דקות


An act of engaging war is forbidden
Lema'an achi vere'i! Rabbi Joel Teitelbaum (1890-1979) Al Ha-Geulah ve-al Ha-Temurah, pp. 85-86: The very act of engaging in this war [the Six Day War] was forbidden according to Jewish law, including the coercion of the Jewish People to engage in war with other nations and thereby placing the Jewish People in danger, which is a violation of the Torah. Anyone who violates the Torah and coerces the Jewish People to engage in war and cheapens the blood of thousands upon thousan
הרב אביעד נייגר
6 במאי 2025זמן קריאה 4 דקות


גם אדמו״ר פועל ישועות וגם יודע לפלפל ולחדש חידושים בהלכה
למען אחי ורעי! מעשה רב עם כ"ק האדמו"ר מסאטמאר ור' מאטיל דיין מסלאנים (מובא מתוך קובץ אליהו, דף קע"ג: כה כותב במכתבו [הרב הגאון רבי חיים אלי' שטערנבערג זצ"ל, רב דביהמ"ד סאטמאר בעיר קטמון, אשר מתאר נסיעת מרן רבינו מסאטמאר זצ"ל בארץ ישראל בשנת תרצ"ב, וז"ל: כאשר כ"ק מרן זצ"ל אמר פלפול וחידושים בסוגית "שמא יעבירנו" במירון, ישב שם ר' מאטיל סלונים הנקרא ר' מאטיל דיין, והוא הי' ממדינת ליטא, ושם לא אמרו אדמורי"ם פילפולים עמוקים, התפלא מאוד, ואמר שרבינו הק' הוא דומה לר' שמעון בן יוחאי
הרב אביעד נייגר
לפני 6 שעותזמן קריאה 1 דקות


רק בחסרון בנים ירעישו עולמות ויעוררו רחמי שמים
למען אחי ורעי! מעשה רב עם כ"ק האדמו"ר מסאטמאר, רבי יואל טייטלבוים זיע"א (מובא מתוך הספה"ק מושיען של ישראל, ח"א דף לד): 'רבינו ז"ל בדברי יואל (ח"ב דף ר"ב) מבאר שאע"פ שמדרך הצדיקים לקבל באהבה את כל אשר נגזר עליהם, וכל מה דעבד רחמנא לטב עביד, ואין מהרהרים אחר מדותיו ית"ש, וכל יסורי הגוף לא יעצרו אותם מעבודת השי"ת בשמחה, ומבטלים רצונם בפני רצונו ית', אבל בענין העמדת זש"ק, הרי עזה תשוקתם להעמיד תולדת זרע ברך ה', וע"ז יתפללו ועוררו רחמי שמים להוושע בזש"ק, ועל כן אמרו חז"ל שהיו אמות
הרב אביעד נייגר
לפני יומיים (2)זמן קריאה 1 דקות


בוודאי נתגלה רבי שמעון בר יוחאי לרבינו זי"ע!
למען אחי ורעי! הנה מעשה נפלא עם דמויות הוד לוחמי מלחמת ה' למען תורתינו הק' שלא תמוש מפי זרעו וזרע זרעו ועוד מסופר על מפגשם של הריא"ז מרגליות יחדו כ"ק האדמו"ר מסאטמאר, רבי יואל טייטלבוים בציון המצוינת של התנא הק' רבי שמעון בר יוחאי זיעועכי"א (מובא מתוך הקובץ תורני דמתה לתמר, תמוז תשס"ד): סיפר כ"ק אדמו"ר מגאלאנטע שליט"א, סיפור נפלא מה ששמע מהרה"ג רבי שלום אליעזר מרגליות זצ"ל: בעת אחד מביקוריו של כ"ק מרן רביה"ק זי"ע בארץ ישראל אחרי הקבלת פנים שנערכה לכבודו של רבינו זי"ע, ניגש א
הרב אביעד נייגר
לפני יומיים (2)זמן קריאה 2 דקות


ולא ידעו כוונתו בתורה זו, ולמי נתכוון, עד היום הזה
למען אחי ורעי! הנה כתיב בפרשתנו [ויקרא, כא א] "ויאמר ה' אל משה אמר אל הכהנים בני אהרן ואמרת אלהם לנפש לא יטמא בעמיו" ופירש"י, שם: 'אמור אל הכהנים. אמור ואמרת להזהיר גדולים על הקטנים. והנה עובדא עם רביה"ק מסאטמאר זיע"א (מובא מתוך עולמות שחרבו, עמוד קס"ט): 'פעם בל"ג בעומר באמצע שירת "בר יוחאי' אשר שרו החסידים, אמר רבינו ז"ל להפסיק, הפסיקו, ואמר תורה, וכה אמר: "אמור ואמרת, להזהיר גדולים על הקטנים (פרש"י בפרשת אמור), שהגדולים צריכים להיות זהירים בענינים הנראה לעין כקטנים", ולא יד
הרב אביעד נייגר
לפני 3 ימיםזמן קריאה 1 דקות


אמור ואמרת להזהיר גדולים על הקטנים
למען אחי ורעי! הנה כתיב בפרשתנו [ויקרא, כא א] "ויאמר ה' אל משה אמר אל הכהנים בני אהרן ואמרת אלהם לנפש לא יטמא בעמיו" ופירש"י, שם: 'אמור אל הכהנים. אמור ואמרת להזהיר גדולים על הקטנים'. ומובא עובדא שסיפר רביה"ק מסאטמאר זיע"א (מושיען של ישראל, ח"א דף רפז): רבינו ז"ל סיפר דכד הוה טליא שמע שאביו הקדושת יו"ט ז"ל חזר פעם מצאנז, ובאם הדרך שבת שבתו אצל אחד מהצדיקים שבדור, והי' זה בפ' אמור, וצדיק זה הי' דרכו בקודש לדבר בסתרי תורה בשולחנו לפני העם, ואחר שאמר הצדיק דרוש ארוך בקבלה ובח"ן,
הרב אביעד נייגר
לפני 3 ימיםזמן קריאה 1 דקות


כבר אמרתי ׳חמשה עשר פעמים׳ שיעשו כן...
למען אחי ורעי! לכבוד ספירת העומר הנני מביא מעשה התחזקות עם כ"ק האדמו"ר מסאטמאר, רבי יואל טייטלבוים זיע"א (מובא מתוך הספה"ק שיח זקנים , ח״ה עמ׳ פ״ח): סיפר לי מחותני הגה״צ ר׳ עמרם טויב מבריך שליט״א, ענין פלא ראינו אצל הרה״ק מסאטמאר זצ״ל, שאפילו בשיחות חולין דיליה כיוון לענינים, לדוגמא, בימי הספירה כשהיה מתרגז על איזה ענין, היה יכול לומר ביום חמשה עשר לספירה, ״כבר אמרתי חמשה עשר פעמים שיעשו כך וכך״, ולמשל, ביום כ״ג לספירה היה יכול לומר, ״כבר אמרתי כ״ג פעמים״ , וכדומה. פניו המ
הרב אביעד נייגר
לפני 6 ימיםזמן קריאה 1 דקות


מלכות תיהפך למינות
למען אחי ורעי! הנה מאמר נפלא מאת הרב משה שפירא זיע"א, בענייני דיומא, מקווה שיפנימו את תוכן המאמר שיעורי אבות פרק ב'[1] (נדפס אדר ה'תשפ"ו), עמ' רמ"ז – רנ"ו: מלכות תיהפך למינות עוד נבאר קצת פנימיות הדין אל תפרוש מן הציבור. הנה אמרינן בגמ'[2] בעקבות משיחא מלכות תיהפך למינות, ולבאר הענין, וגם לבאר לשון תיהפך איזה היפוך יש כאן ממלכות למינות, עוד יש לבאר מה שאמרו בגמ'[3] אמר רבי יצחק אין בן דוד בא עד שתתהפך כל המלכות למינות אמר רבא מאי קרא כולו הפך לבן טהור, ומבואר שההיפוך הוא עיקר
הרב אביעד נייגר
22 באפר׳זמן קריאה 10 דקות


הרבי ר׳ הערש כבר נתנסה בעשר נסינות כמו אברהם אבינו ע״ה
למען אחי ורעי! לכבוד ספירת העומר הנה מעשה נורא שמובא אודות הצדיק רבי צבי הירש הכהן מרימינוב זיע"א (מובא מתוך הספה"ק שיח זקנים, ח״ה עמ׳ צ״ד): 'סיפר לי הגה״צ מפאיע שליט״א, ששמע מהרה״ק מסאטמאר זצ״ל, שלרימנוב על היומא דהילולא של הרבי ר׳ מענדעלע זצ״ל היו רגילים הרבה אנשים לנסוע אל הציון, וגם צדיקים היו באים, וסיפר הרה״ק בייטב לב זצ״ל שהיה שם והתפלל מנחה עם הרה״ק הרבי ר׳ הערש [הרב צבי הירש מרימנוב] זצ״ל, וכיון שעדיין לא רצה הייטב לב להתפלל ערבית, על כן יצא מבית המדרש, וכן עשה הרה״
הרב אביעד נייגר
20 באפר׳זמן קריאה 1 דקות


לדעת מה יעשה ישראל
למען אחי ורעי! לקראת ולכבוד יומא דהילולת רבי אהרן שלמה הלוי קצנלנבוגן זיע״א (י"ג בכסלו ה'תשל"ט).
רבי אליעזר שלמה מושקוביץ זיע"א, לזכרו של רבי אהרן הלוי זצ"ל[1]
רבי אהרן זצ"ל שעוד לפני הגעו לגיל הבר מצוה, ידע כבר השלשה בבות של נזיקין, ועוד בימי הבחרות עמד במבחן אצל הגאון ר' זלמן סנדר כהנא שפירא זצ"ל שו"ע יו"ד וחו"מ ש"ך ט"ז וסמ"ע. רבי אהרן זצ"ל שהתמדתו ויגיעתו בתורה בשחרית ימיו הי' מפורסם בעיה"ק שהי' שם לילות כימים.
יכול הי' רבי אהרן להמשיך שבת בהתמדה בבית ה' יכול הי' רב
הרב אביעד נייגר
20 באפר׳זמן קריאה 6 דקות


שתי ההרגשות הנראות כסותרות זו את זו
למען אחי ורעי! דרכם של אנשים שהרגש גובר להם על השכל, ולכן הם בדר"כ גם מדברים שטותים בעקבות כך, והנה בימים אלו הרגש בכלל עולה על גדותיו...
הרב אביעד נייגר
20 באפר׳זמן קריאה 4 דקות


כשהקדוש ברוך הוא עושה לכם ניסים
למען אחי ורעי! הנה איתא חז"ל למדנו מה הטעם של אמירת הלל (מסכת פסחים ירושלמי מסכת פסחים פ"י ה"ו (דף עא ע"א): 'כתיב "בפרוע פרעות בישראל בהתנדב עם ברכו את ה'". התנדבו ראשי עם כשהקדוש ברוך הוא עושה לכם ניסים תהו אומרין שירה'. והרי כל עניין מדינתם הטמאה היא ממש כמעשה העגל, ומי שמשוחד בעניין הרי התורה כבר העידה עליו שהוא עיוור ומסלף דברי קדשם של חז"ל. וכשם שעגל הזהב נעשה ע"י מעשה כשפים של הערב-רב, מה בדיוק עמי ארצות מנסים לדמות לעצמם כאלו הם מדמים לעצמם כאלו נעשו להם ניסים, כאשר
הרב אביעד נייגר
19 באפר׳זמן קריאה 1 דקות


שהלשון שאמרה הלל ביום העצמאות שנחתכה בעולם הזה ולא תענש בעולם הבא
למען אחי ורעי! בענייני ימי אידהם מכיוון שישנם כמה וכמה יהודים מסכנים שמנסים לגרור אותם לאמירת הלל בלילה/בבוקר עם/בלי ברכה (המחלוקת שמעידה על חוסר השכל המשווע שיש אצל הצה"ד) ישנם כמה יהודים תמימים שבגלל לחץ חברתי אומרים את ההלל הנ"ל, ולכן ראוי להביא 'מעשה רב' עם רבי יהודה צדקה זיע"א, (מובא מתוך הספר שדי תפוחים , חלק ב' עמ' שמט'[1]: ' ומעיד אני עלי שמים וארץ , שבהיותי יושב ולומד לפני מורי ורבי עטרת ראשי, רבי יהודה צדקה זצ"ל, שנכנס בקר אחד ואמר: עכשיו הלכתי לבית החולים לבקר את ר
הרב אביעד נייגר
19 באפר׳זמן קריאה 1 דקות


הליכותיו בקודש של כ״ק האדמו״ר ייטב לב לערב שביעי של פסח
למען אחי ורעי! הליכותיו בקודש של כ"ק האדמו"ר מסיגוט, רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים זיע"א לערב יו"ט שביעי של פסח (ה'תקס"ח−ו' באלול ה'תרמ"ג) (מובא מתוך לקוטי מהרי״ח , סדר שביעי של פסח): בתפלת מנחה של ערב שביעי של פסח אומרים מזמור יאמרו גאולי ה׳ ערב יו״ט. עיין ברמ״א (סי׳ תקכ״ט) שאסור לאכול בערב יו״ט ממנחה ולמעלה כמו בערב שבת, והנה אם הוא ביום ה׳ עושין עירוב תבשילין כו׳, והנה יש נוהגין שגם בתפלת מנחה של ערב שביעי של פסח אומרים מזמור (ק״ז) ״יאמרו גאולי ה׳״, וכן היה מנהג אדומ״ר הגה״ק
הרב אביעד נייגר
7 באפר׳זמן קריאה 1 דקות


קשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף
למען אחי ורעי! הנה לכבוד שביעי של פסח , היום בו נקרע ים סוף, נאמר במס' סוטה , דף ב ע"א: 'אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן וקשין לזווגן כקריעת ים סוף שנאמר "אלהים מושיב יחידים ביתה מוציא אסירים בכושרות"... וביאר כוונת העניין כ"ק האדמו"ר מסאטמאר, רבי יואל טייטלבוים זיע"א, מחזור דברי יואל, פסח: 'אם מחפשים זיווג עם ׳ביזת הים׳ כמו שהי׳ בקריעת ים סוף, אז קשה להשיגו קשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף, וקשה מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף. ולכאורה צ״ב הלא חזינן אצל רוב בני אדם שזיווגם עול
הרב אביעד נייגר
7 באפר׳זמן קריאה 1 דקות


הליכותיו בקודש של בעל הישמח משה בפסח
למען אחי ורעי! הנני שמח להביא מקצת הליכותיו בקודש של כ"ק האדמו"ר רבי משה טייטלבוים זיע"א (מובא מתוך מגדולי התורה והחסידות, האדמו״ר מאוהעל עמ׳ ע״ז): בחג הפסח היה מחמיר מאד (הרה״ק בעל הישמח משה זצ״ל), הוא לא אכל מצות כל ימי הפסח, רק ה׳כזיתים שחובה לאכלם בשני הלילות הראשונים, החטה השמורה׳ משעת הקצירה נבדקה אחת לאחת כל חטה וחטה ולא נטחנה בריחיים של יד מחשש שמא האבן מזיעה בשעת הטחינה, אלא כתשו את החטה במכתש חדש ואחר כך נפו את הקמח כמה פעמים בכברה חדשה דקה מן הדקה ואת המצות עשו ק
הרב אביעד נייגר
6 באפר׳זמן קריאה 2 דקות


עבודת רבינו באכילת ה״פאלשע פיש״ כמו הדגים שבכל שבת קודש
למען אחי ורעי! מדרכיו בקודש של כ"ק האדמו"ר מסאטמאר, רבי יואל טייטלבוים זיע"א (מובא מתוך הספה"ק הללו עבדי ה׳ , דף תמה): 'כידוע היה דרכו של רבינו הקדוש ז״ל להסתיר כל עבודתו מעין הרואים, אבל שונה היה דרכו בעת אכילת הדגים בשבת קודש, שאז היה נראה לעין כל גודל עבודתו בקודש שהיה מתלהב עד למאוד, והיה דרכו להכות על השלחן בידיו הקדושים וכמה פעמים צעק: שא שא!, והיה תואר פניו משתנים מגודל התלהבותו . ואירע פעם אחת בשבת חול המועד פסח בעיר סאטמאר, שמרן הגאב״ד ז״ל (הגאון רבי משה ארי׳ פריינ
הרב אביעד נייגר
6 באפר׳זמן קריאה 1 דקות


מעשה עם הישמח משה זיע״א כשהגיע ימי הפסח מצאו המעות
למען אחי ורעי! הנני שמח להביא 'מעשה רב' מאת כ"ק האדמו"ר רבי משה טייטלבוים זיע"א (מובא מתוך הספה"ק חמדה גנוזה, דף מ״א): 'סוחר יין אחד ממדינת רוסיש פוילין היה נוסע בכל שנה לאוהעל כדי לקנות שם יין, ודרכו היה בכל פעם ליסע ג׳ או ד׳ שבועות מקודם ימי מסחרו, כדי שיוכל לשבת שם ללמוד ולעבוד השי״ת, והיה ממש כבן בית אצל אא״ז (הגה״ק בעל ישמח משה זצללה״ה) . פעם אירע שהושלש אצל אא״ז זצ״ל מעות נדודניא של שנים עשר אלף שאהן, ומובן מעצמו שלא היה לאא״ז קאסטען (תיבה סגורה), והיה ירא להניחו סתם
הרב אביעד נייגר
6 באפר׳זמן קריאה 2 דקות


אני יכול לעשות טובה לאיש אפילו רחוק אלף פרסאות!
למען אחי ורעי! הנה לימוד חשוב על הכרת הטוב שמובא בשם כ"ק האדמו"ר מסיגוט, רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים זיע"א, (ה'תקס"ח−ו' באלול ה'תרמ"ג) (מובא מתוך הספה"ק צדיק כתמר יפרח, עמ׳ ז׳): 'עוד סיפר הגה״ק מנאסויד זצ״ל מעשה נפלאה מרבינו הגה״ק בעל ייטב לב זצ״ל שהי׳ אצלו איש אחד במעמד הלז, ושם הי׳ ג״כ אביו של הגה״ק מנאסויד ה״ה צ״ת מו״ה משה ארי׳ פריינד מסיגוט, ושמע ג״כ מרבינו שאמר על עצמו שהוא יכול לעשות טובה לאיש אפילו רחוק אלף פרסאות, ולו אינם יכולים לעשות טובה, וזאת הי׳ קודם פטירתו, והי
הרב אביעד נייגר
6 באפר׳זמן קריאה 2 דקות


כחו של הגה״ק הישמח משה זיע״א
למען אחי ורעי! הנני שמח להביא 'מעשה רב' מאת כ"ק האדמו"ר רבי משה טייטלבוים זיע"א (מובא מתוך הספה"ק צדיק כתמר יפרח , עמ׳ א׳; מושיען של ישראל , ח״ב, עמוד 118): רבינו ז״ל סיפר עובדא ששמע ממשמשו של הרה״ק ר׳ מענדיל מדעש זצ״ל בעל מעגלי צדק, שאירע אצל מרן הישמח משה ז״ל. וכך סיפר: ידוע שהי׳ למרן הישמח משה ז״ל תלמיד ושמו ר׳ פנחס מסאמאטער ז״ל, והוא הי׳ ת״ח חשוב ובעל מקובל, והי׳ מסחרו ביין, והי׳ דרכו בערב פסח למכור חמצו לנכרי, פעם אירע שהנכרים שבעירו הציקו לו ודברו על לב הערל שהי׳ רגיל
הרב אביעד נייגר
6 באפר׳זמן קריאה 1 דקות


ומותר האם מן הבהמה, שיכול לומר ״אין״
למען אחי ורעי! כ"ק האדמו"ר מסאטמאר, רבי יואל ב"ר חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים זיע"א, מחזור דברי יואל, פסח: ' רבינו הקפיד שלא יעשנו (ציגארן או טאבאק בלולקע) ביום טוב ראשון , ופעם אחת אמר שגם אביו בעל קדושת יו״ט זצוק״ל, לא עישן ביו״ט הראשון של חג, ובכלל הזהיר שלא יעשנו ובפרט לאנשים שיש להם מיחוש לב. ופעם אחד קרא לב׳ אנשים ואמר להם שלא יעשנו, ואמרו לו שכל כך התרגלו לזה עד שכבר אינם יכולים להמנע, אמר להם רבינו מה שנדפס בספר ייטב פנים (מאמר קדישין לליל ב׳ דסוכות) בשם אביו הגה״ק ר
הרב אביעד נייגר
6 באפר׳זמן קריאה 1 דקות


על איזה ׳מועדים ורגלים אחרים׳ קאי!?
למען אחי ורעי! הנה איתא בהגדה של פסח: 'בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר גְּאָלָנוּ וְגָאַל אֶת־אֲבוֹתֵינוּ מִמִּצְרַיִם, וְהִגִּיעָנוּ הַלַּיְלָה הַזֶּה לֶאֱכָל־בּוֹ מַצָּה וּמָרוֹר. כֵּן יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ יַגִּיעֵנוּ לְמוֹעֲדִים וְלִרְגָלִים אֲחֵרִים הַבָּאִים לִקְרָאתֵנוּ לְשָׁלוֹם , שְׂמֵחִים בְּבִנְיַן עִירֶךָ וְשָׂשִׂים בַּעֲבוֹדָתֶךָ. וְנֹאכַל שָׁם מִן הַזְּבָחִים וּמִן הַפְּסָחִים אֲשֶׁר יַגִּיעַ דָּמָם עַל קִיר מִזְבַּחֲךָ לְר
הרב אביעד נייגר
5 באפר׳זמן קריאה 1 דקות


עצה נגד מחשבת זרות
למען אחי ורעי! הנה כתיב בהגדה של פסח וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ־מִצְרַיִם בַּלַּיְלָה הַזֶּה – אֲנִי וְלֹא מַלְאָךְ ; וְהִכֵּיתִי כָל־בְּכוֹר בְּאֶרֶץ־מִצְרַים. אֲנִי וְלֹא שָׂרָף ; וּבְכָל־אֱלֹהֵי מִצְרַיִם אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים. אֲנִי וְלֹא הַשָּׁלִיחַ ; אֲנִי יְיָ. אֲנִי הוּא וְלֹא אַחֵר . וביאר כ"ק האדמו"ר מסאטמאר, רבי יואל ב"ר חנניא יו"ט ליפא טייטלבוים זיע"א (מובא מתוך הספה"ק זכר צדיק לברכה , אות תתקו): 'אני ולא מלאך, אני ד׳ אני ולא אחר. וצ״ב על שבעל הגדה חוזר ואומר ״אני ד׳, אני
הרב אביעד נייגר
5 באפר׳זמן קריאה 1 דקות