חיפוש
מאמר קדמות הזוה״ק את רבי יודל רוזנברג זיע״א
- לפני יומיים (2)
- זמן קריאה 8 דקות
למען אחי ורעי! הנה בדור זה עקבתא דמשיחא, קמו להם כל מיני מעורערים למיניהם שהינם כפשוטו בורים ועמיארצות והחליטו להרהיב עוז נגד הזוה"ק.
כאלו הינם יותר חכמים מכל חכמי ישראל שקמו להם עד היום וכולם גמרו אומר על אמיתות הזוה"ק.
הנה מאמר נפלא מאת רבי יהודה יודל ב"ר ישראל יצחק רוזנברג "סקארישעווער עילוי"[1] זיע"א, זהר תורה, כרך ג', הקדמה שניה, עמ' ב ע"א-ג' ע"א:
'יען כי לבי אומר לי שבלתי ספק יהיו נמצאים מבקרים אשר ירבו להקשות לדעת כשימצאו באיזה מקומות לפי ראות עיניהם שעניתי איזו תיבות מכפי שנמצאות בספר הזוהר הקדוש. וגם בדבר הסתדרות החדש. סהדי במרומים שכל עמלי ויגיעתי זה לי עשרים שנה בהעתקת והסתדרות הזוה"ק, הוא אך כדי להקל על הלומדים המתחילים. לבעבור שכל איש ואיש אפילו בני תורה הפשוטים יוכלו גם כן ללמוד בספר הזוה"ק, ואציע לפני הקורא משל טוב בענין זה, למען יבין נחיצות עבודתי בהעתקת והסתדרות הזוה"ק.
היה מלך גדול שעלה בדעתו לבנות איזה היכלות יפים וגדולים אשר יכילו הרבה בתים עם כמה וכמה חדרים מחדרים שונים. דהיינו חדרי בישול ואפיה, חדרים עבור המשרתים שידורו בהם. חדרים יפים עבור האורחים הנכבדים קרואי המלך אשר יבואו שמה לנוח ולהתענג במו. ועוד חדרים יותר מזהירים עבור בני ביתו של המלך, ועוד גבוה מעל גבוה חדרים שאין לתאר היופי והעונג שיהי' בהם. והם יהיו מיוחדים רק עבור המלך והמלכה, ולפעמים תנתן רשות גם לאוהב היותר נכבד והחשוב בעיני המלך לבוא שמה.
והנה כדי להוציא מחשבתו של המלך מכח לפועל יצאה פקודה מאת המלך להכין כל מה שנצרך לבנינים הגדולים ההם על מגרש גדול ויפה אשר עליו יבנו אותן ההיכלות, וימהרו ויביאו עצמים וחמרים שונים עבור הבנינים, כמו לבנים אבנים עצים וקורות, גם כל מיני מתכות וכל מיני לוחות הזכוכית. גם כלים ומכונות שונים הנצרכים למלאכה ההיא. ויניחו כל זה על אותו המגרש הגדול בלי סדרים נכונים, וזה מובן מעצמו כי אי אפשר שלא יתערבו העצמים והחמרים זה אצל זה וזה בזה, וכאשר יבקשו לבנות הבנינים מוטל על הבונים ראשית לברר כל מין ומין בלבדו בירור אחר בירור למען יהיו נכונים לבנות הבנינים כרצון המלך, ואח"כ מוטל על הבונים לעסוק במלאכת הגזרה להכן כל העצמים והחמרים שיהיו ראוים לתת אותם בתוך הבנינים, וגם זה דבר המובן מאליו שלא הרי הבונים והפועלים והציירים המכינים חדרי המלך והמלכה, כהרי הבונים והפועלים המכינים שאר הבתים והחדרים הפשוטים ונמוכים במעלה ומדרגה.
הנמשל מובן לכל מבין, כי התורה שבכתב הוא המגרש הגדול המלא עם כל מיני עצמים וחמרים לצורך בנין היכלות נעלים ויפים שונים זה מזה לפי מדרגותיהם, אבל הלכה פסוקה אין מובן מהם. וגם אמרו שאין מוקדם ומאוחר בתורה. ויבאו התנאים והאמוראים שעליהם נאמר ורב שלום בנין, א"ת בניך אלא בוניך, והתחילו לברר וללבן עפ"י חכמת הי"ג מדות שהתורה נדרשת בהן להכין העצמים והחמרים של התורה שבכתב להיותם ראוים לבנין היכלות היכלי המלך. ועבודתם היא היותר קשה. אבל הלכה פסוקה ומסודרת עוד לא היתה. אח"כ באו הגאונים האלפ"ס הרא"ש הרמב"ם ובעלי השלחן ערוך לסדר בניני ההיכל הגדול. ויברון ויסדרו פלפול לחוד, הלכות לחוד ומילי דאגדתא להוד, ואח"כ ויבררו ויסדרו ההלכות של כל ענין וענין לחברן ולהעמידן בנין ובנין בלבון כל אחת למינה יחוברו יחדו, והאמנם שהבונים האחרונים המסדרים את הבנינים כל אחד למינו מלאכתם נחוצה ומפוארה ביותר, מים הם רק כננס ע"ג הענק לעומת החכמים הבונים הראשונים, אשר הכינו בחכמתם כל החמרים והעצמים הרוחנים שיהיו ראוים להבנינים, והם הורו הדרך איך לבנות היכלי המלך.
עתה אבוא לדבר בענין חבור ספר הזוה"ק. הנה ספר הזוהר כמו שנדפס בפעם הראשון. הסתדרותו הוא אך כמו הסתדרות התלמוד בבלי, וכמו שהתלמוד היה נצרך להכונים האלפ"ס הרא"ש והרמב"ם לסדר ולחבר ההלכות למיניהן. כמו כן ספר הזוהר הוא מגרש גדול המלא עצמים וחמרים רוחנים בפרד"ס התורה שבכתב, ונצרך עוד לבונים שיסדרו הבנינים של כל סדרא וסדרא שלא יחסר בו דבר, והוא לברר פירושי ועניני המקראות שהם מעורבים מסדרא זו לסדרא אחרת ולסדרם על מקומם, וכן נצרך עוד לסדר ביאורי המקראות של נביאים וכתובים וחמש המגלות שיהיו כל אחד בלבדו במקום הספר הראוי לו, וכבר עשה כן מחבר אחד בזמננו שלקט מן הזוהר פירושי המקראות שעל ספר התהלים והדפיס תהלים עם פירוט הזוהר, ועוד מלבד זה נצרך לברר סודות העמוקים המפוזרים בזוהר שהם לימודי חכמת הקבלה העמוקה, ונכלל בענין זה ספרא דצניעותא והאדרות והמתניתין דסתרי תורה ורזא דרזין, ולהדפיס מכל זה ספר בלבדן שיהי' היכל המלך והמלכה אשר אך צדיקים יבואו בו. ואני בעניי בעזר יוצרי ובוראי לקחתי עלי העבודה להיות אחד מן הבונים לסדר רק בנין בתים של ההיכל הגדול. שיוכלו לבוא באותן הבתים אורחים נכבדים מבקשי המלך כל אחר ואחר לפי מדרגת שכלו ובינתו, וחפשתי חפש מחופש ביאורי המקראות המפוזרים המקראות המפוזרים מסדרא זו לסדרא אחרת וסדרתי אותם במקומם הראוי להם.
ועוד ויצא יהודה לשוח בין עצי הלבנון, וירא והנה שם עצי פרי, מינים ממינים שונים. עצי גפן זית תאנה ורמון ותפוח אהלים וארזים מעורבים אלה בין אלה, ויאמר יהודה מה נאה ויפה היה פרדס אם יהיו העצים מסודרים כל עץ פרי למינו יעמדו יחדו שורות ושורות לבדנה, וישמע את הקול מדבר אליו, קריינא דאגרתא איהו ליהוי פרוונקא. ויקח יהודה חלק מן העבודה הזאת על שכמו. עבודת הגגן לסדר הפרדס בסדור טוב ויפה. למען ימצא בו כל איש בנקל מין פרי עץ החיים אשר יבקש.
ועל דבר שיבושי הנסחאות וטעותי הדפוס הנמצאים לרוב בספר הזוהר, אשר הרבה יגעתי לתקנם עד מקום שידי היתה מגעת בעזר יוצרי ובוראי, הנה בענין זה אביא כאן דברי מחבר אחד גאון וצדיק קדוש יאמר לו. מרן צבי הירש מזידיטשוב זצוק"ל, בעהמ"ח ספר עטרת צבי פירוש על הזוה"ק, וספר פרי הילולים פירוש על הפרי עץ חיים, וספר סור מרע ועשה טוב, וספר בית ישראל. ואלה המה דבריו הקדושים שכתב במכתבו להרב הגאון הצדיק מאור הגולה קדוש עליון וכו' אדומו"ר הרב אברהם יהושע העשיל מאפטא זצוק"ל. על דבר הדפסת ספרו עטרת צבי. וז"ל באמצע המכתב שנדפס בספר עשר קדושות.
"הנה ספר הזוהר בו דבקה נפשי עד אשר בשכבי ובקומי נקשרתי בו לא אנוח ולא אשקט. כי באמת ספר הזה ידוע ומפורסם סגולת עסקו בו. והיא מקור לכל ספרי יראים וממנו נובעים כל המוסרים ואהבת ה׳ התמימה. ואשר על זה שואלים ליום הדין בני צפית במרכבה וכו׳. ומי לנו גדול לסמוך בעסקי שיעור קומה וכו׳ זולת בעסק ספר הזוהר. אשר אם ראיתי כל הספרים שנדפסו ונתפשטו מן צדיקי הדור בזמנינו זה. היש בהם דבור אשר לא ירמז או כתוב בפירוש בספר הזוהר. ובכלל דבריו כל הדברים מיוסדים. על פיו יצאו. וזה דבר ידוע ומפורסם והשייכות בזה אך למחסור. ונוסף לזה ראיתי כי הגדולים צדיקי הדור אין משגיחים על הדפסת ספרי הזוהר שיהיה מוגה ומדויק כאשר השגיחו קדמונינו הראשונים בעין חופש חפש מחופש בהגהת הש״ס וסקלו המסילה. ומספר הזוהר משכו הגדולים את ידיהם. אשר בספר הזה מובטח גאולתינו ופדות נפשינו. כמובא בר״מ פרשת נשא קי״ב. וז״ל והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע. בהאי חבורא דילך דאיהו ספר הזוהר מן זוהרא דאמא עלאה באלין לא צריך נסיון. בגין דעתידין ישראל למטעם מאילנא דחיי דאיהו ספר הזוהר ויפקון ביה מן גלותא ברחמי וכו׳. עכ״ל ר״מ והנה בדפוסים עלו כלו קמשונים מלא טעותים ואין איש שם על לב. כי יש בגרסאות הזוהר מקום עיון כמו בגרסאות הש״ס. והנה ראיתי בהגהות מק״מ שלא יצא י״ח בתיקוני הגרסאות ודפוסי הזהר שלפנינו מלא טעותים אשר לא שם המק״מ עיונו עליהם בבקשה מכבודו. אמנם מקום הניחו להתגדר בזה לי השפל והנבזה חדל אישים. עמדתי על החקירה ונתתי את לבי לשוט ולהעמיק. להבין ולהשכיל מעשי ה' כי נורא הוא מראש ועד אין סוף וכו׳. בכדי שהתלמידים יפנו לב ויבינו בספר תורת אלהים. והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע ויתרבה הדעת". וכו׳ וכו׳. עכ״ל.
מדברי הגאון והצדיק הזה יוכל כל קורא מבין להבין שעוד יש עבודה גדולה לתקן. הרבה טעותים ושגיאות שנפלו בספר הזוה"ק, ואין זה פלא כיון שכמה מאות שנים היו הכתבים ספונים וטמונים באיזו מערה ושלט בהם רקב ומחק, וגם אחרי כן כאשר נתגלו הכתבים בעולם עוד לא היתה מכונת הדפוס מצויה, ונעתקו הכתבים בכתב יד ונשאלו מיד ליד, וכל זה גרם שגיאות שיבושים וטעותים. כי לאו כל מעתיק היתה לו ידיעה הגונה בחכמת הקבלה ובחכמת הדקדוק של לשון ארמית. והחליפו לשון זכר בלשון נקבה לשון רבים בלשון יחיד וכן להיפוך, ולא דקדקו להיות נזהר בהתיבות. מאי, מה, מהו. ההוא. ההיא. האי, שעי"ז נעשה העניין קשה ההבנה, ואח"כ כשהופיעה בעולם מכונת הדפוס נולדו הרבה שגיאות ע"י טעות מסדרי האותיות לדפוס. ואין יכול להיות מבין על זה כי אם איש העוסק בהדפסת ספרים ורואה בעיניו מלאכת סדור האותיות והסבות שעל ידן נעשים מעותים שונים בהדפוס. ובכן כמו שעשה הב"ח והגר"א ובעל הצ"ק בש"ס בבלי כן נצרך לעשות בספר הזוה"ק, ואני בעניי לא הרהבתי בנפשי עוז אלא במקומות שהטעות בולט והבנתי בבירור שזה טעות הדפוס או טעות המעתיקים הראשונים.
ואגב גררא אביא כאן עוד איזה דברים נלהבים על דבר גדלות וקדושת ספר הזוה"ק מאותו הרב הגאון הצדיק הקדוש הנ"ל מה שכתב בספרו על התורה בפרשת בהעלתך. וזה לשונו, ״בואו וראו כמה אוצרות נפלאות פתח לנו התנא הקדוש רבי שמעון בר יוחאי בספר הזוה״ק. וכבר גאוני ארץ קיימו וקבלו ולא ימוש מפיהם נופת צוף דבש אמרותיו הקדושים הבוערים ברשפי אש שלהבת יה תכלית החכמה ותכלית דרכי העבודה והתורה. שה יתנו צדקות השם להבין עפ״י דרכו דרך הקודש של התורה הקדומה. אשרינו מה טוב חלקנו שזכינו לאורו ללכת ולהגות באמרי נועם בזיו זוהר עליון אור הקודש. חכו ממתקים וכלו מחמדים. מים שאין להם סוף וקץ להבין ולהשכיל במעשה בראשית ובמעשה מרכבה. ואיך יוכל האדם להיות מרכבה להתיחד ולהשיב נפשו רוחו ונשמתו אל מקום מקור מחצבתן ושורשן. וזאת נחלט ונשרש בנפשי. שכל מי שלא ראה אור ספר הזוה״ק לא ראה אור מימיו וכל שלא טעם מה מתוק אור הזוהר לעינים. ולא ראה אור השמש שימוש תלמידי חכמים העוסקים ומעמיקים בחכמה זו. זה לא טעם טעם תורה מימיו". וכו׳ וכו' שעוד האריך שם בענין זה.
ועוד פתחו עיניכם וראו דברי קודש מאת עיר וקדיש נזר ישראל הגאון הגדול מארי דרזין בוצינא דנהורא אדומו"ר הנקרא רבי אייזיקל קאמארנער בעל מחבר פי' מעשה ארג ופני זקן ועצי עדן על המשניות, ועוד כמה וכמה חיבורים גדולים מפורסמים, ועל כלם חיבורו הגדול ספר זוהר חי. חיבור גדול ונורא על הזוהר הקדוש. וזה לשונו הקדוש בספרו נוצר חסד על אבות פרק ד'.
"יש הרבה שוטים שבורחים מללמוד רזין של מרן האריז״ל וספר הזהר. אשר הם חיינו. ולו עמי שומע לי. בעקבות משיחא אשר הרע והמינות גובר. יהיו שוקדים כל ימיהם ללמוד ספר הזהר והתיקונים. כתבי מרן בלול עם חסידות והקדמות של מרן הריב״ש טוב זצוק״ל. יהיו מבטלים כל הגזירות רעות. והיו ממשיכים שפע ואור על כל העולמות. וכן השפעות פשטיות בני חיי ומזוני. טעמו וראו כי טוב ה׳. וממש חיות האדם הישראלי תלויה בספר הזהר ובכתבי מרן ללמוד בקדושה ובשמחה ובנעימות וביראה ואהבה. כל אחד לפי השגתו וקדושתו. וכל ישראל קדושים. ומה אעשה וכו׳. וכל אות ואות של ספר הזוהר וכתבי מרן הרח״ו דוקא וספר שערי אורה הס תיקונים גדולים להנשמה. לתקן כל הגלגולים וכן כל מעשה מרכבה. ולו עמי שומע לי בדור הרע הזה שהמינות גובר היו לומדים עם תינוק בן תשע שנים ספר הזהר והתיקונים להנות בהם והיה יראת חטאו קודמת לחכמתו ויתקיים. עכ"ל.
הדור אתם ראו דברי צדיקים דברי קדושים. ובכן אשרי אדם שומע להם לשקוד על דלתי הזהר הקדוש יום יום, ללמוד על כל פנים פירושי הזהר וביאורי המקראות כמו שסדרתי אותם בספרי זה לכל סדרא וסדרא מדי שבוע בשבוע. והנה נזהרתי מאד מלהביא בהעתקת לשון קודש בספרי זה אותן מאמרי הזהר העמוקים שאי אפשר להבינם כי אם עפ"י חכמת הקבלה של האריז"ל, אבל יש להבין בספרי זה בכל אתר ואתר על פי חכמת הקבלה של הרח"ו ז"ל ובעל השערי אורה. וזה כל אדם בלי שום סכנה ילך לבטה דרכו, וזהו שדקדק כאן אותו הגאון הקדוש הנ"ל להזכיר בדבריו כתבי מרן הרח"ו דוקא, שהוסיף תיבת דוק"א בדיוק עמוק. כי חכמת הקבלה של האריז"ל לאן כל מוחא סביל דא. ונצרך להזהר בה מאד מסכנת של מחשבת פגול, וכן הספר שערי אורה כבר כתבתי בהקדמתי הראשונה שהוא כעין מפתח לספר הזהר, וחיוב גדול וקדוש על כל אדם בר דעת ובעל מוח ללמוד בו, וגם טוב מאד לחנך נערי בני ישראל בספר שערי אורה, ומי יתן ויתקיימו דברי אותו צדיק הנ"ל לחנך גם נערי בני ישראל באותן הלימודים, ובלתי ספק שידי זרים האפיקורסות לא תשלט בהם, ונודעתי שככה יתנהגו מכבר בקהלות הספרדים לתולדותם. הלא אז המה יראו מעשי ה' ונפלאותיו במצולת ספר הזהר ויתחנכו בו, וגם כי יזקינו לא יסירו ממנו, ויתחזקו באמונת שכינתא קדישא ומלכא קדישא. להבין איך יש בכח האדם לגרום יחוד קב"ה ושכינתיה, לייחד העשר ספירות באור האורות. ולהבין חסדים וגבורות ומדת הרחמים המזהירות. ושמשא וסיהרא המאירות. ועי"ז יתקיים בהם הכתובים. אז תבין יראת ה' ודעת אלהים תמצא. אז תבין צדק ומשפט ומישרים כל מעגל טוב, וימצאו חן ושכל טוב, ונזכה כלנו לכל הטוב, שאנו מצפים לראות בבוא לציון גואל במהרה בימינו אמן'.
=
הערות שולים
[1] רבי יהודה יודל ב"ר ישראל יצחק רוזנברג "סקארישעווער עילוי" זיע"א, נולד בשנת ה'תר"ך בעיר גנברזוב (פולין). נודע כבתור רב וסופר שהתפרסם עקב חיבור כתבים שייחס לסופרים קדומים, שנולד והתגורר בפולין והיגר בסוף ימיו למונטריאול שבקנדה. נפטר ביום כ"ו בתשרי ה'תרצ"ו, מונטריאול (קנדה).
תגובות