עד כמה חייבים להתרחק מן המינות

למען אחי ורעי! הנה חכמי ישראל תמיד הזהירו אותנו מללמוד בספרים חיצונים, ספרי מינות ופילוסופיא... והנה קמו להם בדורות האחרונים כמה מבעלי הדעות המשובשות וכתבו ספרי מינות באצטלא דרבנן, וכל מי שיעיז לדבר נגד ספריהם הרי הם מיד נתקלים בקיתונות של רותחין מלאות מוסר כפול מיחצ"ניהם, והרי מעשיהם יוכיחו שכל טענותיהם של גדולי ישראל מקדמת דנא אודותם היו נכונות.

והדרך הכי מועילה להבין הנ"ל חוץ ממה שכבר מבחן המציאות הוכיח אין ספור פעמים, אולי באופן של לימוד אז הדברים יכנסו ללב, ואולי או אז כמה בודדים יצליחו להבין את שגגת תלמודם (שעלתה זדון), ה"י.

אמנם שהמאמר הנ"ל הוא ארוך, אבל כל מילה היא זהב מזוקק. יהי רצון שיכנסו ללבבות דברים היוצאים מן הלב, דברי קדשו של רבי רפאל הכהן כ"ץ[1] זיע"א, מרפא לשון, עמוד יום הדין, עמ' רסד-רעז:

עד כמה צריך להתרחק מן המינות

הרחקה מספרים חיצוניים

לכן כל איש מישראל אשר יראת אלהים נוגע בלבו ועמדו אבותיו על הר סיני ירחיק את עצמו מאנשים כאלה וכיוצא בהם כמו שהזהיר החכם (משלי ה) "הרחק מעלי' דרכך ואל תקרב אל פתח ביתה". קשה הדבר מאוד להיזהר מלשמוע דבריהם הקשים כגידין אין בהם נותן טעם לשבח רק דברי זרות ותהפוכות. ויראה כל איש מישראל מה שאמרו ז"ל (קה"ר א, ע"ז טז:) כשנתפס ר' אלעזר למינות כו' וכשבא אל ביתו באו תלמידיו לנחמו ולא קבל מהן תנחומין. אמר לי' ר' עקיבא הרשני לומר לפניך דבר אחד ממה שלמדתני, אמר לו אמור. אמר לו ר' שמא דבר מינות בא לידך והנאך הדבר ועליו נתפסת למינות. אמר לו עקיבא הזכרתני פעם אחד הייתי מהלך בשוק העליון של ציפורי ומצאני אחד ואמר לי כתיב בתורתכם "לא תביא אתנן זונה ומחיר כלב בית ה' אלהיך", מה לעשות ממנו בית הכסא לכהן גדול ולא אמרתי לו כלום. אמר לי כי מאתנן זונה קבצה עד אתנן זונה ישובו, ממקום הטנופת בא למקום הטנופת ישובו והנאני הדבר, ועי"ז נתפשתי למינות ועברתי על מה שכתוב בתורה "הרחק מעליך דרכך ואל תקרב אל פתח ביתה", הרחק מעליו דרכך זו מינות.

ההשפעה של מינות

וכתב המהרש"א דכשנשאל ממנו ולא השיב לו כלום היו לו להרחיק ולא הי' לו לשמוע ממנו תשובתו, הרי שהקדוש הזה נענש על ששמע דבריו. ואפשר שמזה יצא להרמב"ם שכתב ואסור לספר עמהם, להשיג עליהן תשובה, ולכאורה אינו מבואר זה בש"ס. לכן נ"ל שהרמב"ם פירש מה שאמר ר' אלעזר והנאני הדבר ועברתי על מה שכותב בתורה כו' פי' שנכנס, עמו בדברים, וזהו שאמר ועברתי על מה שכ' בתורה כו', ודלא כפי' מהרש"א. ומכ"ש שנאמר "אל תקרב אל פתח ביתה – זו מינות", אפשר גירסתו בש"ס כן.

ההשלכות של קריאה בספרי מינים

וא"כ מה נעשה איזובי קיר כמונו וכמה ראוי לנו להרחיק את עצמינו מהם ומדבריהם, וגם שלא לקרות לכל בספריהם ספרי המינים וכמו שאמרו ז"ל (שבת קטז.) גבי ספרי מינים אמר ר' טרפון אקפח את בני שאם יבא לידי שאני אשרוף אותך ואת אזכרות שבהן, שאפי' אדם רודף אחריו להורגו ונחש רץ להכישו נכנס לבית ע"ז ואין נכנס לבתיהם של אלו כו'. ופשיטא שלא יקרא בהן פן לא יעמדו לו תורתו מלהכשל בהם אחר שעבר על דברי חכמים שהזהירו מלקרותן. ואחר יוכיח שאמרו ז"ל (חגיגה טו:) אשכחי' שמואל לרב יהודה דתלי וקאי אעיברא דדשא וקא בכי, אמר לי' שיננא מאי קא בכית, אמר לי' מי זוטר מאי דכתיב בהו ברבנן איה שוקל איה סופר את המגדלים איה סופר שהיו סופרים לכל אותיות שבתורה, איה סופד את המגדלים שהי' שונים ש' הלכות כמגדל הפורח באויר, ותנן ר' אמי ש' בעיי בעיא דואג ואחיתופל במגדל הפורח באויר, ותנן שלשה מלכים ושלשה הדיוטות אין להן חלק לעולם הבא אנן מה תהוי עלן, אמר לי' שיננא טינא היתה בלבם, ומסיק הש"ס אחר מאי (פי' רש"י מפני מה בא לידי כך ולא הגין עליו תורתו) זמר יווני לא פסיק מפומי', אמרו עליו על אחר שבשעה שהיה עומד מבית המדרש הרבה ספרי מינים נושרים לו מחיקו. והנה רש"י ז"ל כתב זמר יווני כו' והי' לו להניחן בשביל חורבן הבית. וכ' מהרש"א ז"ל, אינו נראה דמשום זמר יהיה נגע בו משום מינות כו' ע"ש.

אפילו ת"ח אל יבטח בעצמו לעסוק בחקירות בדברים שלמעלה

סכנת החקירה

גם אמרו ז"ל במדרש על הפסוק (מלכים ב' י"ז) "מה מצאו אבותיכם בי עול וילכו אחר ההבל ויהבלו", זה ת"ח שפורש מן התורה. והכוונה הוא כפשוטו שפורש מן התורה ועוסק בספרים חיצונים, ואחר כך רוב ההרגל לעסוק בספרים חיצונים שאינם דברי תורה ומענה בפיהם ידברו כי כך היא המדה, מדות חכמים המה להרע, להיות מעורב בין הבריות כיוצא בהם ומתוך כך באים לקרות בספרי מינים הכתובים בכל לשון אשר אפילו הרהור אסור בהם, ופשיטא לקרותן. ועקימת שפתים הוה מעשה עד שבאים לידי מינות ר"ל, ומשנים את שמם לקרוא עצמן בשם פלוסופים והחוקרים, ואפי' אי יהבינן להו כולהו טעותיה כשמם כן הוא שרוצים לחקור בדברים של מעלה הלא תועבת ה' גם זאת, כי אפילו בדברים הקדושים כמו מעשה בראשית ומעשה מרכבה וכיוצא בהם אמרו ז"ל כתוב בספר בן סירא והש"ס הביאו במופלא ממך אל תדרוש ובמכוסה ממך אל תחקור במה שהרשית התבונן אין לך עסק בנסתרות, ופשיטא לחקור בדברים שלמעלה משכל אנושי כמ"ש לעיל בשם הרמב"ם.

תיקון הגוף והנפש

וכבר הביא בעל עין יעקב בשם רב האי גאון ודבריו כי נעמו אמרתי להעתיקן למען יקרא כל איש מישראל ויקח מוסר והשכל וז"ל: 'תיקון הגוף והנפש ומישור הנהגת אדם הוא עסק המשנה והגמרא. ואשר טוב לישראל, כי לימוד התורה יועיל לעצמו ולחכמים כמותו, ויועיל לעמי הארץ כי ימשכם לדרכי המצות והתורה, ואשר יסיר לבו מזה ויתעסק בדבריהם ההם אשר זכרת (הכוונה על ספרים החיצונים, וחכמתם) יסיר מעליו יראת שמים ויפסד אותם הענינים כי יסלק מעליו דברי תורה לגמרי, ומזאת הסרה אירע לבני אדם שישתבש דעתם עד שלא יחושו לעזיבת התפלה ולשאר המצות[2], אבל אשר ימציאו עצמם לתורה וליראת שמים יצא להם מזה כי ינהיגו כל ההמון ליראת שמים ואחרי התשובה בלא פיקפוק ולא ישימו שום ספק בהקב"ה.

המלמד בנו תורה שלא לשם שמים קל יהיה בעיניו לזלזל במנהגי ישרא

ויש לומר מה שרמז הכתוב (ויקרא כו) "והארץ תעזב מהם כו' יען וביען במשפטי מאסו ואת חקתי געלה נפשם", וי"ל הכוונה הוא כי בתחילת הפסוק כתב "ואם בחקתי תמאסו ואם את משפטי תגעל נפשכם כו'. ויש לפרש דע"ז כי המשפטים הן הן הדברים שאלמלא לא נכתב מהראוי היה לעשות, והם המצות שיש בהן טעם ונקראים מצות השכליות, וחוקים הם המצות שאין הטעם נגלה לנו והם מצות השמעיות ואנחנו מחויבים לעשותו אעפ"י שאין אנו יודעים טעמו של דבר כמו שהבאתי דברי הרמב"ם לעיל גם הארכנו בזה בעמוד התשובה. והנה ידוע מה שאמרו ז"ל (במד"ר י"ט) דברים שיצר הרע משיב עליהן ולכן נקל הוא אצלו להחטיא את האדם שיעבור עליהם יותר ממשפטים ואח"כ 'עברה גוררת עבירה' ומחטיאו לעבור גם על משפטי ה' וזהו שאמר הכתוב "ואם בחקתי תמאסו ואח"כ ואם את משפטי תגעל נפשכם".

להרחיק את בניו מספרים חיצוניים וחכמה יוונית שמחמתם לא ישיגו לעמוד על חכמת התורה

ויזהר אדם מישראל להרחיק את בניו מספרים החיצונים ופשיטא מספרי המינים ר''ל הכתובים בכל לשון, ואל ידמה בנפשו שלא יזיק לו כי ידע נאמנה שיבלבל את מחשבתו ואם לא יזיק לו מיד יזיק לו מחר לאחר זמן, ויאבד אומנתו מעט מעט עד שלא ירגיש וזהו שרמז הכתוב (משלי ה) והבאתי לעיל כי "נפת  תטפנה אשה זרה וחלק משמן חכה ואחריתה מרה כלענה וחדה כחרב פיפיות" היא האשה השנואה לפני המקום ב"ה כי ידיח את האדם מיראתו ותורתו, ופשיטא אם ירגיל את עצמו בנערותו יקבע בלבו אמונות זרות ונפסדות ולא יוכל להוציא את אשר נשרש בלבו מן המחשבות הרעות ר"ל.

רבי רפאל הכהן כ"ץ זיע"א, מרפא לשון, עמוד יום הדין... עד כמה חייבים להתרחק מן המינות

[1] רבי רפאל ב"ר זיסקינד הכהן כ"ץ זיע"א, נולד ביום כ"ד בחשוון ה'תפ"ג. תלמידו של רבי אריה ליב גינזבורג זיע"א (בעל השאגת אריה). שימש כרב העיר המבורג בגרמניה (קהילות אה"ו). חיבר את הספה"ק: תורת יקותיאל; ושו"ת ושב הכהן; מרפא לשון. נפטר ביום כ"ו במר-חשון ה'תקס"ד.

[2] כמו שמצינו אצל הצה"ד שאחוזי עזיבת התו"מ אצלם גבוהה לאין שיעור, רח"ל. וכעת התחילו לפתח אצלם מגמת הכחשה לכל העניין הנ"ל.