אמנם מלכות אבל של מינות רח״ל

למען אחי ורעי! לא פעם אלא פעמים רבות כאשר מעלים בכל דיון מה שזח"ל חזו ברוח קדשם את התקופה שנקראת 'עקבתא דמשיחא', ומציינים

'ומלכות תהפך [תהא] למינות'

זה כאלו שהם שואלים ולא מבינים, מה הבעיה, הרי סוף כל סוף יש מדינה, מה זה משנה שהיא נהפכת להיות של מינות, או שהיא תהא של מינות, ואם בכלל היא היתה מינות לכתחילה.

ואז מתחילים להבין את עומק בכסילות והרשעות שלהם, ועד כמה שהם שקועים עמוק עמוק בתוך הבוץ ואינם מבינים, בכלל מה הבעיה.

אז לכאן ראוי להציכ כאן ליקוט קטן מתוך דברי רז"ל, אולי יצליחו להבין מעט ממקצת מה הבעיה ב'מינות' כי נראה שהם פשוט 'המינות' נהייתה להם כהיתר וכדבר המתקבל על הדעת, אולי מרוב לימוד בספר הדרשות אורות, כבר נתפסו בכך ולכן לבם ושכלם רדומים לחלוטין, פשוט קבלו איזה הסבר פילוסופי ב'אצטצלא דרבנן' שהתיר להם את הרצועה ללכת עם הכפירה הנ"ל, רח"ל.

פירש"י, מס' ברכות דף יב ע"ב:

'מינות - אותם ההופכים טעמי התורה למדרש טעות ואליל'. (ע"ע תורה בגובה העינים)

פירש"י, מס' מגילה דף כד ע"ב:

שמא מינות נזרקה בו - כומרין תלמידי ישו הנוצרי מקפידין בכך:

פירש"י, מס' עבודה זרה, דף טו ע"ב:

ואין מוסרין להם תינוק - דמשכי ליה למינות ועוד משום משכב זכור והן מוזהרין עליו דכתיב (בראשית ב) ודבק באשתו ולא בזכור (ככל הנראה הא בהא תליא)

רמב"ם, יד החזקה הלכות תשובה, פרק ג הלכה ו:

ואלו הן שאין להן חלק לעולם הבא אלא נכרתים ואובדין ונידונין על גודל רשעם וחטאתם לעולם ולעולמי עולמים: המינים[1] והאפיקורוסין והכופרים בתורה והכופרים בתחיית המתים ובביאת הגואל המורדים ומחטיאי הרבים והפורשין מדרכי צבור והעושה עבירות ביד רמה בפרהסיא כיהויקים והמוסרים ומטילי אימה על הצבור שלא לשם שמים ושופכי דמים ובעלי לשון הרע והמושך ערלתו' (ראשונים לכל דבר שבקלקול הרי אלו המינים)

רמב"ם, יד החזקה, הלכות תפלה ונשיאת כפים, פרק ב הלכה א:

בימי ר"ג רבו האפיקורוסין בישראל והיו מצירים לישראל ומסיתין אותן לשוב מאחרי השם וכיון שראה שזו גדולה מכל צרכי בני אדם עמד הוא ובית דינו והתקין ברכה אחת שתהיה בה שאלה מלפני השם לאבד האפיקורוסין וקבע אותה בתפלה כדי שתהיה ערוכה בפי הכל נמצאו כל הברכות שבתפלה תשע עשרה ברכות'.

רמב"ם, יד החזקה, הלכות עבודת יום הכפורים פרק א הלכה ז

בימי בית שני צץ המינות בישראל ויצאו הצדוקין מהרה יאבדו שאינן מאמינין בתורה שבעל פה'... (דאילו היו מאמינים בתושב"ע, לא היו מוצאים להם היתרים להתחבר לאותה מדינה שכופרת בהשי"ת, דהרי היא 'מלכות של מינות', וע"ע 'תורה בגובה העינים', וע"ע כמות הדתל"שיות שקיימת אצלם).

וזה רק המעט ממה שרז"ל הזהירו אותנו להתרחק מהמינות, וישנם עוד הרבה מעניינים אלו עד כמה שהמידה הנ"ל היא מגונה, ואין כאן מקום להאריך, אלא "לב חכם ישכיל פיהו ועל שפתיו יוסיף לקח" (משלי).

ולא יחפש לעצמו כל מיני טענות שונות ומשונות להצדיק את דרכיו המקולקלים שהטעו אותו מגלולי בית אביו, ואפילו אם יהיו כאלו שיבואו אליו באצטלא דרבנן, כי העיקר אצלם זה לא באמת חיי העוה"ב, אלא רק הנאות העוה"ז, והרי הם הכמרים של אותה ע"ז אז מדוע תדמה לנפשך כאלו הם מעוניינים בטובתך הנצחית לעוה"ב, אלא רק רוצים להוריד אותך לבאר שחת (תש"ח).

במילים אחרות אל תהי' פראייר שלהם, כדי שאח"כ חייך לא יסתכמו בסטיקר, ואכמ"ל.

---

הערות שולים

[1] רמב"ם יד החזקה הלכות תשובה פרק ג הלכה ז:

(ז) חמשה הן הנקראים מינים: האומר שאין שם אלוה, ואין לעולם מנהיג, והאומר שיש שם מנהיג אבל הן שנים או יותר, והאומר שיש שם רבון אחד אבל שהוא גוף ובעל תמונה, וכן האומר שאינו לבדו הראשון וצור לכל, וכן העובד כוכב או מזל וזולתו כדי להיות מליץ בינו ובין רבון העולמים כל אחד מחמשה אלו הוא מין. [השגת הראב"ד - והאומר שיש שם רבון אחד אלא שהוא גוף ובעל תמונה א"א ולמה קרא לזה מין וכמה גדולים וטובים ממנו הלכו בזו המחשבה לפי מה שראו במקראות ויותר ממה שראו בדברי האגדות המשבשות את הדעות]. [השגת הראב"ד - וכן האומר שאינו לבדו הראשון א"א כאותו שאמר אלהיכם צייר גדול היה אלא שמצא לו סמנים גדולים תהו ובהו חושך ומים ורוח ובהם עשה מה שעשה].