חיפוש
המלחמה האחרונה של ר' דוד
- לפני 4 שעות
- זמן קריאה 3 דקות
למען אחי ורעי! הספד המשפיע רבי שמשון רפאל ערלנגר שליט"א 'המלחמה האחרונה של ר' דוד'
על הגאון האדיר ר' דוד מיכאל שמיד זללה"ה, יו"ר אגודת אתרא קדישא, וראש ישיבת טבריה קוממיות, שנאמרה עם סתימת הגולל במרומי הר הזיתים
'נמצאים אנו כעת אחר חצות הלילה, במרומי הר הזיתים, עם סתימת הגולל של האי גאון וצדיק עמוד האמת, עמוד האש ההולך לפני המחנה.
ההרגשה היתה, כשהכניסו את גופו הקדוש שמתקיים כאן ותשלך אמת ארצה, ההליגע אמת, ריינע אמת, ללא כחל וללא שרק.
מה שהוא הנחיל לכל כלל ישראל, כל ימיו במסירות נפש, כל ימיו ממש עד זיבולא בתריתא, בלא לזוז זיז כל שהוא, ממה שקיבל מגדולי הדור הקודמים.
שאצלו זה היה [בחינת] צדיקים במיתתם קרויים חיים.
אצלו היה חי ההליגער מרן החזו"א, וההליגער בריסקער רב זצוק"ל, וכל הצדיקים מהדורות הקודמים, שאצלו זה לא היה רק הסטוריה של דורות קודמים.
הוא היה חי איתם בדורותינו אלה.
כל דבר ששאלו אותו היה הכול דן מה שמעתי מגדולי הדור הקודם, מה היו עכשיו אומרים, מה הם אומרים עכשיו.
היה לי את הזכיה, ממש לפני שנפל למשכב, להיות אצלו בקוממיות בבית מדרשו במקום השראת השכינה, היכן שמסר נפשו להרביץ בו תורה ויראה.
וישב קרוב לשעתיים, מיט אזא וויטאג [עם כזה כאב], עם כזה שברון לב, עם כזה לב נשבר ונדכה, מחמת המצב שקורה בענין הקבורה.
הוא כזה כאב ואמר שצריך לעשות כל תצדקי אפשרי, שלא לסטות מהדרך הישנה איך שאבותינו ואבות אבותינו קברו.
הוא חזר אז בשם המנחת יצחק ואמר שכשהמנחת יצחק יצא בכזה תקיפות נגד קבורת קומות, עוד לפני שנכנס בכל הבעיות בהלכה.
הסיבה הראשונה שיצא אז בכזה תקיפות היה בגלל שמשנים מהדרך הישן... "שמשנים ממנהג הקבורה, שמעיזים בכלל לחשוב על שינויים בצורת הקבורה".
[ר' דוד זצ"ל רצה להדגיש בזה שאצל מרן המנחת יצחק לא היה זה נידון כלל מחמת חומר הענין בלשנות בעניני קבורה]
הוא [ר' דוד] ביקש אז שיתאספו יראי ה', לראות מה שאפשר לעשות, שימשיך צורת הקבורה כמו פעם, ולא לזוז מזה.
ובעבור עמידתו על המשמר היה ר' דוד זצ"ל מוכן לקבל, אבנים, ומכות, בזיונות, בושות וכלימות, הכול לכבוד שמים.
לא לזוז מהאמת עם כזה תמימות, עם כזה ריינקייט.
הוא לא היה יכול לסבול איך שלוקחים דעתם של גדולי הדור הקודמים ומסלפים דבריהם.
הוא הרי היה מי שזכה להתאבק בעפר רגליהם, עם כזה ריינקייט, עם כזה סוג פארציטישע גלאטקיט.
אלוקים עשה את האדם ישר, וזה תמיד שמעו ממנו בכל הפרצות הכואבות שאנחנו נמצאים בו, בעיקבתא דמשיחא.
נזכרים עכשיו בפרשיה הקשה, שהיה עם חילול הקברים ביהוד בשנה האחרונה, והוא עמד אז עם כזה מסירות נפש, ובכל פרט ופרט ששאלו אותו ענה בכזה יישוב הדעת.
והוא יצא אז במסירות נפש, בחלישות כח להפגנה שהתקייימה אז במקום החילול, עם כזה לשם שמים, לא להסתכל לא על עצמו.
ולא על כבודו.
וכן בכל הפירצות הן בגזירת הגיוס, והן בכל סוג פירצה שרק היה, אם זה בטכלונגיה בכלים הטמאים, עם כזה תמימות, עם כזה המאלקייט.
"שר וגדול נפל היום בישראל''
איבדנו כזה כעין ביהמ"ק, קשה סילוקן של צדקים כשריפת בית אלו- קינו, ובמקום אחר כתוב יותר משריפת בית אלו-קינו.
נחרב כאן כל ההמשך של הצדיקים מהדורות הקודמים. אבל אנחנו הולכים בעזר השם ממשיך זיין.
גדולים צדיקים במיתתם יותר מבחייהם, לנסות ללכת בדרכיו ולחזור על מה ששמענו ממנו התמימות, הרינקייט, לא להסתכל לא על עצמו, לא להתחשב עם כבוד ועם ממון.
רק לראות מה היה דעתם של צדיקי הדורות הקודמים.
מה כתוב בתורה הקדושה, מה התורה אומרת לנו בכל מצב, מה עלינו לעשות, מה כתוב בשולחן ערוך, מהו דעת התורה הצרופה, בלי חשבונות אישיים בלי אגיינע ווינקלאך.
וה' יעזור שיהיה מליץ יושר גדול.
הרי הוא כזה כאב את מצב הדור, הוא הרי ידע כל מה שקורה, הרי הגיע אליו כל השאלות הקשות בכלל ובפרט.
הלב שלו כאב, הלב שלו נשבר, הלב שלו בכה לצרות של כלל ישראל.
שיעלה לכסא הכבוד ויבקש שם.
וכל רבבות נשמות ישראל שמסר נפשו בשבילם מגיעים לקבלו, [וכמו שבעצמו אמר באיזה לוויה שכל הנשמות שהציל אותו נפטר מגיעים כאן לקבלו ואצלו על אחת כמה וכמה].
אני זוכר שאמרו פעם בשם השבט הלוי זצוק"ל שכשיעלה ר' דוד לעולם האמת, אז כל התנאים והאמוראים שמסר נפשו בשביל כבודם יגיעו לקבלו.
שילך ביחד איתם לכסא הכבוד, ויעורר רחמים שיתקיים כבר, ובילע המוות לנצח.
שנזכה כבר לקבל פני משיח.
שיתקבל התפילה של שומר ישראל שמור שארית ישראל, ואל יאבד ישראל האומרים שמע ישראל.
שנוכל לשמור תורה ומצוות כמו שצריך, ושיקיצו וירננו שוכני עפר, ושבקרוב נוכל לקבל פני משיח צדקינו במהרה בימינו ונאמר אמן.
תגובות