חיפוש


עד כמה חייבים להתרחק מן המינות
למען אחי ורעי! הנה חכמי ישראל תמיד הזהירו אותנו מללמוד בספרים חיצונים, ספרי מינות ופילוסופיא ... והנה קמו להם בדורות האחרונים כמה מבעלי הדעות המשובשות וכתבו ספרי מינות באצטלא דרבנן, וכל מי שיעיז לדבר נגד ספריהם הרי הם מיד נתקלים בקיתונות של רותחין מלאות מוסר כפול מיחצ"ניהם, והרי מעשיהם יוכיחו שכל טענותיהם של גדולי ישראל מקדמת דנא אודותם היו נכונות. והדרך הכי מועילה להבין הנ"ל חוץ ממה שכבר מבחן המציאות הוכיח אין ספור פעמים, אולי באופן של לימוד אז הדברים יכנסו ללב , ואולי או אז
הרב אביעד נייגר
23 בנוב׳ 2025זמן קריאה 5 דקות


אַשְׁרֵינוּ מַה טּוֹב חֶלְקֵנוּ, בְּהִלּוּלָא דְּבַר יוֹחָאי
למען אחי ורעי! לכבוד יומא דהילולת רשב"י ע"ה זיע"א, הפיוט אַשְׁרֵינוּ מַה טּוֹב חֶלְקֵנוּ, בְּהִלּוּלָא דְּבַר יוֹחָאי שחיבר ר' יוסף שפירא מהעיר צפת. אַשְׁרֵינוּ מַה טּוֹב חֶלְקֵנוּ, בְּהִלּוּלָא דְּבַר יוֹחָאי: וּמַה נָּעִים גּוֹרָלֵנוּ, בִּזְכוּת אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי אָב הָרַחֲמָן שְׁמַע קוֹלֵנוּ, בְּהִלּוּלָא דְּבַר יוֹחָאי:אַתָּה הוּא מוֹשִׁיעֵנוּ, בִּזְכוּת אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי: אשרינו בִּמְהֵרָה יָבוֹא וְיָגֵל לִבֵּנוּ, בְּהִלּוּלָא דְּבַר יוֹחָאי:בֶּן דָּוִד יָבוֹ
הרב אביעד נייגר
5 במאיזמן קריאה 2 דקות


מַה לָכֶם פֹּה וּמִי לָכֶם פֹּה
למען אחי ורעי! לכבוד יומא דהילולת רשב"י ע"ה זיע"א, הפיוט מַה לָכֶם פֹּה וּמִי לָכֶם פֹּה שחיבר ר' יוסף שפירא מהעיר צפת, השיר בו היו מקבלים את פני הבאים למירון. אַנְשֵׁי יְרוּשָׁלַיִם, יְרֵאִים וּשְׁלֵמִים, מַה לָכֶם פֹּה וּמִי לָכֶם פֹּה, כִּי הִתְאַסַפְתֶּם פֹּה? לִכְבוֹד הַתַּנָּא הָאֱלֹקִי רַבָּן שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי! בְּרוּכֵי צְפַת, שְׂמֵחִים כַּדָּת, מַה לָכֶם פֹּה וּמִי לָכֶם פֹּה? לִכְבוֹד הַתַּנָּא הָאֱלֹקִי רַבָּן שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי! דְגוּלֵי חֶבְרוֹן, קְדוֹשֵ
הרב אביעד נייגר
5 במאיזמן קריאה 1 דקות


אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא, אַשְׁרֵיכֶם יִשְׂרָאֵל
למען אחי ורעי! מכיוון שידוע שהילולת רשב"י חלה בספירת העומר בימי הוד, שהיא כנגד אהרן הכהן ע"ה, וזה בחינת של כהן גדול שנכנס לפני ולפנים ביוה"כ, ולכן נהגו שלא לומר תחנון בכל ימי ספירת העומר של הוד ועוד ישנה עדיין הארה ג' ימים לפני ואחרי יום היארצייט של הצדיק (ראה שו"ת נחלה לישראל סימן נא). ויש גם דעה שזה דווקא יום אחד בלבד לפניו ולאחריו השפעה מכוחו של הצדיק (כ"ק האדמו"ר ממונקאטש זיע"א, דברי תורה, חלק ג' סימן מו). ובכל מקרה עדיין יש מה לשיר ולזמר לכבוד התנא הק' רבי שמעון בר יוחא
הרב אביעד נייגר
5 במאיזמן קריאה 1 דקות


בַּר יוֹחָאי יְסוֹד עוֹלָם, בּוֹ בָּחַר מֶלֶךְ עוֹלָם, בִּזְכוּתוֹ עוֹמֵד עוֹלָם, עַד בֹּא בֶּן דָּוִד מֶּלֶךְ
למען אחי ורעי! לכבוד יומא דהילולת רשב"י ע"ה זיע"א, הפיוט מאת רבי יעקב אביחצירא 'האביר יעקב' זיע"א, בַּר יוֹחָאי יְסוֹד עוֹלָם, בּוֹ בָּחַר מֶלֶךְ עוֹלָם, בִּזְכוּתוֹ עוֹמֵד עוֹלָם, עַד בֹּא בֶּן דָּוִד מֶּלֶךְ. הפיוט מכיל בתוכו גם את האמונה בביאת משיח שהיא העיקר הי"ב מהי"ג עיקרים של הרמב"ם.
הרב אביעד נייגר
5 במאיזמן קריאה 2 דקות


וַאֲמַרְתֶּם כֹּה לֶחָי רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר-יוֹחָאי
למען אחי ורעי! לכבוד יומא דהילולת רשב"י ע"ה זיע"א, הפיוט וַאֲמַרְתֶּם כֹּה לֶחָי רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר-יוֹחָאי שחיבר רבי יוסף חיים הבבלי זיע"א (בעל מחבר 'בן איש חי' ועוד ספה"ק) וַאֲמַרְתֶּם כֹּה לֶחָי רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר-יוֹחָאי, וַאֲמַרְתֶּם כֹּה לֶחָי רַבִּי שִׁמְעוֹן צדיקאי, אִישׁ אֱלֹהִים קָדוֹשׁ הוּא, אַשְׁרֵי עַיִן רָאַתְהוּ לֵב חָכָם יַשְׂכִּיל פִּיהוּ, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי בָּרוּךְ הוּא מִפִּי עֶלְיוֹן, קָדוֹשׁ הוּא מֵהֵרָיוֹן מְאוֹר גָּלִיל הָעֶלְיוֹן, אֲדוֹנֵנו
הרב אביעד נייגר
5 במאיזמן קריאה 2 דקות


בַּר יוֹחָאי נִמְשַׁחְתָּ אַשְׁרֶיךָ
למען אחי ורעי! מכיוון שידוע שהילולת רשב"י חלה בספירת העומר בימי הוד, שהיא כנגד אהרן הכהן ע"ה, וזה בחינת של כהן גדול שנכנס לפני ולפנים ביוה"כ, ולכן נהגו שלא לומר תחנון בכל ימי ספירת העומר של הוד ועוד ישנה עדיין הארה ג' ימים לפני ואחרי יום היארצייט של הצדיק (ראה שו"ת נחלה לישראל סימן נא). ויש גם דעה שזה דווקא יום אחד בלבד לפניו ולאחריו השפעה מכוחו של הצדיק (כ"ק האדמו"ר ממונקאטש זיע"א, דברי תורה, חלק ג' סימן מו). והכל מקרה עדיין יש מה לשיר ולזמר לכבוד התנא הק' רבי שמעון בר יוחא
הרב אביעד נייגר
5 במאיזמן קריאה 2 דקות


בלא לימוד תורתם או קיום דבריהם, כשאין לזה הבא לקברם שום קשר עמהם, מה לו ולהם
למען אחי ורעי! עובדא בשם כ״ק האדמו״ר מסאטמאר זיע"א, בצפת ה'תשכ״ה זמירות דברי יואל, ח"ב: ופעם בעת ביקר רבינו בשנת תשכ"ה בארה"ק, התפלל שחרית בביהמ"ד האר"י הקדוש ז"ל בעיה"ק צפת ת"ו, אחר התפלה הביאו לרבינו מידי דמיון לטעימה, בטרם פנה להשתטח על ציוני הקודש שבבית הקברות העתיק בצפת בעמדו ליד הדלת הכון לצאת לבית העלמין, שאל את אנ"ש שעמדו סביביו אם יודעים ענין השתטחות על קברות הקדושים אשר בארץ המה, אשר הם בעלמא דקשוט רבות בשנים ונשמתם בגבהי מרומים, מה שייכות אם כן לאדם בדורנו אליהם, כ
הרב אביעד נייגר
4 במאיזמן קריאה 1 דקות


תהי ידך על איש ימינך על בן אדם אמצת לך
למען אחי ורעי! עובדא מהעיד רבי עמרם בלוי זיע"א, שפעל כ״ק האדמו״ר מסאטמאר זיע"א, במירון ה'תשי״א זמירות דברי יואל, ח"ב: וכדאי להזכיר ענין פלא מה שסיפר הרה"צ הלוחם המפורסם המקנא קנאת ה"צ רבי עמרם בלוי זצ"ל, שאחרי שהגיע רבינו לארה"ק בשנת תש"ו, נסע בפעם הראשונה ביחד עם רבינו למירון, והתאכסן עם רבינו בפונדק אחד, ובאישון לילה כשכל הקהל ישנו הרגיש ר' עמרם שרבינו יצא מן הבית, והלך לחפש את רבינו ומצאו שוכב על ציון קוה"ק רשב"י בפישוט ידים ורגלים, ומתחנן שם בבכיות נוראות באמרו הפסוקים בת
הרב אביעד נייגר
4 במאיזמן קריאה 1 דקות


מאמר קדמות הזוה״ק את רבי יודל רוזנברג זיע״א
למען אחי ורעי! הנה בדור זה עקבתא דמשיחא, קמו להם כל מיני מעורערים למיניהם שהינם כפשוטו בורים ועמיארצות והחליטו להרהיב עוז נגד הזוה"ק. כאלו הינם יותר חכמים מכל חכמי ישראל שקמו להם עד היום וכולם גמרו אומר על אמיתות הזוה"ק. הנה מאמר נפלא מאת רבי יהודה יודל ב"ר ישראל יצחק רוזנברג "סקארישעווער עילוי"[1] זיע"א, זהר תורה, כרך ג', הקדמה שניה, עמ' ב ע"א-ג' ע"א: 'יען כי לבי אומר לי שבלתי ספק יהיו נמצאים מבקרים אשר ירבו להקשות לדעת כשימצאו באיזה מקומות לפי ראות עיניהם שעניתי איזו תיבות
הרב אביעד נייגר
4 במאיזמן קריאה 8 דקות


פעסער טרערן האבן זיך דארט׳ן געגאסן
למען אחי ורעי! מעשה רב שסיפר לנו כ"ק האדמו״ר מסאטמאר זיע"א, במירון ה'תשי״א גליון מבאר רבותינו, שנה ב' גל' ל"ד: 'סיפר הגה"צ האב"ד שליט"א: ביום ל"ג בעומר בשנת תשי"א לפ"ק ערך מרן רביה"ק מסאטמאר זי"ע את שולחנו הטהור לכבוד היום בביתו מכיון שהי' חולה במחלת הרויז', ורק לאנשים מכובדים ולרבנים נתנו רשות ליכנס לחדרו הק', ואז דיבר מרן ז"ל בהתרגשות ודביקות גדול בגעגועין רב מגודל ההתעוררות שהרגיש בעת היותו בעיר מירון על ציון התנא האלקי רבן שמעון בר יוחאי, ואמר בזה"ל: "פעסער טרערן האבן זיך
הרב אביעד נייגר
4 במאיזמן קריאה 1 דקות


גודל השמחה שנשפע ביום ל״ג בעומר במירון
למען אחי ורעי! עובדא שהעיד כ״ק האדמו״ר מסאטמאר זיע"א, בל״ג בעומר ה'תשי״א זמירות דברי יואל, ח"ב: 'בל"ג בעומר שנת תשי"א, שכב רבינו במטה, כי רגלו חלתה במחלת שושנה (רויז), וע"כ ערך את השלחן בחדרו, ונתנו רשות כניסה רק לרבנים ועוד כמה חשובים, בסעודה זו סיפר הרבה מימי ביקורו במירון, ובתוך הדברים המשיך לדבר מגודל התרגשות של ההילולא במירון, ושאל רב אחד מהנוכחים את רבינו, אם החת"ס ז"ל הי' במירון וראה את כל אלה מה הי' דעתו בזה, וכידוע שהחת"ס (תורת משה פרשת אמור)[1] בהספדו על אחב"י בארץ
הרב אביעד נייגר
3 במאיזמן קריאה 16 דקות


דמעות נשרו מעיניו הקדושים
למען אחי ורעי! עובדא שהעיד מרן הגאב"ד העדה החרדית, רבי משה ארי' פריינד זיע"א, על פעולות שפעל כ״ק האדמו״ר מסאטמאר במירון ה'תשי״א הללו עבדי ה', עמ' תנ: בעת שפקד רביה"ק את ציונו הקדוש של הרשב"י במירון, שרו שם הזמר המקובל "בר יוחאי", והביט מרן הגאב"ד (רבי משה ארי' פריינד זצ"ל) בפני רביה"ק, וראה שדמעות נשרו מעיניו הקדושים'. מרן הגאב"ד, רבי משה ארי' פריינד זיע"א רבי יואל טייטלבוים, רבי יוסף אשכנזי, ר' געציל בערגער בצוותא ידחו עם רבי שמואל וואזנר, בעל שבט הלוי זיעועוכי"א
הרב אביעד נייגר
3 במאיזמן קריאה 1 דקות


גם אדמו״ר פועל ישועות וגם יודע לפלפל ולחדש חידושים בהלכה
למען אחי ורעי! מעשה רב עם כ"ק האדמו"ר מסאטמאר ור' מאטיל דיין מסלאנים (מובא מתוך קובץ אליהו, דף קע"ג: כה כותב במכתבו [הרב הגאון רבי חיים אלי' שטערנבערג זצ"ל, רב דביהמ"ד סאטמאר בעיר קטמון, אשר מתאר נסיעת מרן רבינו מסאטמאר זצ"ל בארץ ישראל בשנת תרצ"ב, וז"ל: כאשר כ"ק מרן זצ"ל אמר פלפול וחידושים בסוגית "שמא יעבירנו" במירון, ישב שם ר' מאטיל סלונים הנקרא ר' מאטיל דיין, והוא הי' ממדינת ליטא, ושם לא אמרו אדמורי"ם פילפולים עמוקים, התפלא מאוד, ואמר שרבינו הק' הוא דומה לר' שמעון בן יוחאי
הרב אביעד נייגר
3 במאיזמן קריאה 1 דקות


מאמר בעניין קדמות הזוה״ק
למען אחי ורעי! דע לך שבעלי הדעות המשובשות מנסים להציג מקסם שווא של גאולת השקר שלהם כדבר שבנוי לפי פנימיות התורה (עפ"ל) אבל בשביל דבר כז
הרב אביעד נייגר
3 במאיזמן קריאה 6 דקות


בוודאי נתגלה רבי שמעון בר יוחאי לרבינו זי"ע!
למען אחי ורעי! הנה מעשה נפלא עם דמויות הוד לוחמי מלחמת ה' למען תורתינו הק' שלא תמוש מפי זרעו וזרע זרעו ועוד מסופר על מפגשם של הריא"ז מרגליות יחדו כ"ק האדמו"ר מסאטמאר, רבי יואל טייטלבוים בציון המצוינת של התנא הק' רבי שמעון בר יוחאי זיעועכי"א (מובא מתוך הקובץ תורני דמתה לתמר, תמוז תשס"ד): סיפר כ"ק אדמו"ר מגאלאנטע שליט"א, סיפור נפלא מה ששמע מהרה"ג רבי שלום אליעזר מרגליות זצ"ל: בעת אחד מביקוריו של כ"ק מרן רביה"ק זי"ע בארץ ישראל אחרי הקבלת פנים שנערכה לכבודו של רבינו זי"ע, ניגש א
הרב אביעד נייגר
1 במאיזמן קריאה 2 דקות


אמור ואמרת להזהיר גדולים על הקטנים
למען אחי ורעי! הנה כתיב בפרשתנו [ויקרא, כא א] "ויאמר ה' אל משה אמר אל הכהנים בני אהרן ואמרת אלהם לנפש לא יטמא בעמיו" ופירש"י, שם: 'אמור אל הכהנים. אמור ואמרת להזהיר גדולים על הקטנים'. ומובא עובדא שסיפר רביה"ק מסאטמאר זיע"א (מושיען של ישראל, ח"א דף רפז): רבינו ז"ל סיפר דכד הוה טליא שמע שאביו הקדושת יו"ט ז"ל חזר פעם מצאנז, ובאם הדרך שבת שבתו אצל אחד מהצדיקים שבדור, והי' זה בפ' אמור, וצדיק זה הי' דרכו בקודש לדבר בסתרי תורה בשולחנו לפני העם, ואחר שאמר הצדיק דרוש ארוך בקבלה ובח"ן,
הרב אביעד נייגר
30 באפר׳זמן קריאה 1 דקות


דרשת רבי שלום אהרן לופס זיע״א נגד ימי אידהם הציונים
למען אחי ורעי! דרשת רבי שלום אהרן לופס זיע״א נגד ימי אידהם הציונים. מובא מתוך הספה"ק עבד נאמן [1] - תולדות הגה"צ רבי שלום לופס זצוק"ל, פרק עשרים ושבעה - במעגל השנה, עדיין בגלות, עמ' 427: 'בימים שבין פסח לשבועות, המריץ את כל עדתו, להתחזק בלימוד ובהנהגות שבין אדם לחברו, ולהתקין עצמם כראוי לקראת חג מתן תורה. בעיצומם של ימי התעלות אלה, חל יום העצמאות. העיר עכו היתה נשטפת בדגלים ובסיסמאות , במיוחד לאחר הנצחונות במלחמות, ואוירה של "כוחי ועוצם ידי" שלטה בכל. צעירים נסחפו אחר הגאוה ה
הרב אביעד נייגר
20 באפר׳זמן קריאה 2 דקות


אזהרה למוציא שם שמים לבטלה
למען אחי ורעי! הנה לימוד חשוב עד למאוד עד כמה שחייבים למחות נגד אלו שאומרים הלל ביום אידם, כי יש בכך הרבה חילול ה', מלבד כל גופי התורה שעוברים עליהם בשאט נפש כאלו זה דבר של מה בכך, וזה רק מעיד על פחיתות נפשם של אלו שאומרים הלל 'מעשה רב' עם כ"ק האדמו"ר מביאלא, רבי יחיאל יהושע רבינוביץ ( ה' בטבת תרס"א - כ"א בשבט תשמ"ב) (מובא מתוך הספר שִׁירַת הַשַּׁבָּת , קיצור סדר מנהגי שבת קודש, אצל אדמו"ר הקוה"ט ה"חלקת יהושע" זצללה"ה, עמ' ג') : 'כתב בחלקת יהושע (והובא ב"שירת השבת" הארוך, דף
הרב אביעד נייגר
19 באפר׳זמן קריאה 2 דקות


ולכשנגאלין אומרים אותו על גאולתן
למען אחי ורעי! הנה איתא חז"ל למדנו מה הטעם של אמירת הלל (מסכת פסחים קיז ע"א): 'אמר רב יהודה אמר שמואל שיר שבתורה משה וישראל אמרוהו בשעה שעלו מן הים והלל זה מי אמרו נביאים שביניהן תקנו להן לישראל שיהו אומרין אותו על כל פרק ופרק ועל כל צרה וצרה שלא תבא עליהן ולכשנגאלין אומרים אותו על גאולתן'. ועצם העניין של אמירת הלל היא משום שכאשר אנחנו נגאלין מן כל צרה וצרה. אבל הציונות היא בעצמה צרה צרורה לכלל ישראל, שלא היתה לישראל מאז היותה לגוי, ולכן עצם הרעיון של אמירת הלל ביום הנ"ל הוא
הרב אביעד נייגר
19 באפר׳זמן קריאה 2 דקות


מקצת דברי קדשו של רבי סנדר ארלנגר זיע״א נגד ימי אידהם
למען אחי ורעי! הנה כמה עלים לתרופה מקצת דברי קדשו של רבי סנדר ארלנגר זיע״א, לחיזוק עבודת ל"ג בעומר ולימוד בזוה"ק, שזהו נגד התרופה שהקדים השי"ת לתת לנו קודם ימי אידהם של הציונות הטמאה. רבי סנדר ארלנגר זיע"א, תורת העבודה והתשובה, מאמרי ימי עבודת העומר, מאמר ז' אות ו': 'והנה הכין הקב"ה בחסדיו לנו, תיקון כולל כאן בארץ הקודש, אחרי יום המר אשר לא עלינו חוגגים הפריצים , וגורמים ח"ו טומאה והתגברות הרע, מגיע אחריו סמוך יום ל"ג בעומר אשר מאיר אור שלהבת הקודש דהלולא דרשב"י , ורבבות
הרב אביעד נייגר
19 באפר׳זמן קריאה 3 דקות


כיבוש הארץ שלא על פי התורה
למען אחי ורעי! דע לך שנהגו בעלי הדעות המשובשות להמציא המצאות בענייני כיבוש הארץ, והכל שלא לפי התורה , כי בין כה וכה עד ביאת משיח צדקנו אין לנו מה לעסוק בענייני מלחמות וכיבוש הארץ, וכאשר המשיח יגיע הרי בוודאי המציאות שלו תהי' כ"כ רוחנית גבוהה - לאפוקי מהתפיסה המגושמת והארצית של בעלי הדעות המשובשות, כידוע לכל. הנני שמח להביא בפניכם את מכתב מאת כ"ק הגה"צ רבי נתן יוסף מייזעלס [1] זיע"א, כיבוש הארץ שלא ע״פ התורה, ביאור בספר הק׳ ויואל משה (מובא מתוך הקובץ התורני עדות – לבירורי הל
הרב אביעד נייגר
13 באפר׳זמן קריאה 5 דקות


״לקלס״ כנגד רקיע השמיני
למען אחי ורעי! הנה איתא בהגדה של פסח , מגיד, חצי הלל: לְפִיכָךְ אֲנַחְנוּ חַיָּבִים לְהוֹדוֹת, לְהַלֵּל, לְשַׁבֵּחַ, לְפָאֵר, לְרוֹמֵם, לְהַדֵּר, לְבָרֵךְ, לְעַלֵּה, וּלְקַלֵּס לְמִי שֶׁעָשָׂה לַאֲבוֹתֵינוּ וְלָנוּ אֶת־כָּל־הַנִסִּים הָאֵלּוּ: הוֹצִיאָנוּ מֵעַבְדוּת לְחֵרוּת, מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה, וּמֵאֵבֶל לְיוֹם טוֹב, וּמֵאֲפֵלָה לְאוֹר גָּדוֹל, וּמִשִּׁעְבּוּד לִגְאֻלָּה. וְנֹאמַר לְפָנָיו שִׁירָה חֲדָשָׁה: הַלְלוּ יָהּ. ומבואר בדב"ק של כ"ק האדמו"ר מסאטמאר, רבי יואל ב"ר ח
הרב אביעד נייגר
5 באפר׳זמן קריאה 1 דקות


לירושת הארץ צריכים אנו להמתין ביתר שאת וביתר עז
למען אחי ורעי! הנה איתא בהגדה של פסח, מגיד, דיינו כַּמָה מַעֲלוֹת טוֹבוֹת לַמָּקוֹם עָלֵינוּ! אִלּוּ הוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרַיִם וְלֹא עָשָׂה בָהֶם שְׁפָטִים, דַּיֵּנוּ. אִלּוּ עָשָׂה בָהֶם שְׁפָטִים, וְלֹא עָשָׂה בֵאלֹהֵיהֶם, דַּיֵּנוּ. אִלּוּ עָשָׂה בֵאלֹהֵיהֶם, וְלֹא הָרַג אֶת־בְּכוֹרֵיהֶם, דַּיֵּנוּ. אִלּוּ הָרַג אֶת־בְּכוֹרֵיהֶם וְלֹא נָתַן לָנוּ אֶת־מָמוֹנָם, דַּיֵּנוּ. אִלּוּ נָתַן לָנוּ אֶת־מָמוֹנָם וְלֹא קָרַע לָנוּ אֶת־הַיָּם, דַּיֵּנוּ. אִלּוּ קָרַע לָנוּ אֶת־הַיָּם ו
הרב אביעד נייגר
5 באפר׳זמן קריאה 2 דקות