כיבוש הארץ שלא על פי התורה

13 באפר׳
זמן קריאה 5 דקות

למען אחי ורעי! דע לך שנהגו בעלי הדעות המשובשות להמציא המצאות בענייני כיבוש הארץ, והכל שלא לפי התורה , כי בין כה וכה עד ביאת משיח צדקנו אין לנו מה לעסוק בענייני מלחמות וכיבוש הארץ, וכאשר המשיח יגיע הרי בוודאי המציאות שלו תהי' כ"כ רוחנית גבוהה - לאפוקי מהתפיסה המגושמת והארצית של בעלי הדעות המשובשות, כידוע לכל.

הנני שמח להביא בפניכם את מכתב מאת כ"ק הגה"צ רבי נתן יוסף מייזעלס[1] זיע"א, כיבוש הארץ שלא ע״פ התורה, ביאור בספר הק׳ ויואל משה (מובא מתוך הקובץ התורני עדות – לבירורי הלכה ולליבון שמעתתא[2], גליון י"ג, טבת תשנ"ג, מאמרי חיזוק ומחשבה, עמ' פג- פה):

'בספר ויואל משה מאמר שלש שבועות (סי׳ מ״ד עמוד נ״ז) כתוב, וכתב הכלי יקר בפרשת בראשית במה שאמרו אר"י לא הי' צריך להתחיל את התורה וכו' אלא כדי שלא יאמרו האומות לסטים אתם. וקשה מה בכך אם יאמרו לסטים אתם, וכי בעבור זה ישנה סדר התורה. תשובה לזה, לפי שדבר זה גורם כפירה בעיקר כי יאמרו לית דין ולית דיין וכל דאלים גבר, והאריך בזה עד שכתב לבסוף, שמה שאמר לא הי' צריך להתחיל אין הפי' שלא יכתוב בתורה כלל הסיפור שמבראשית עד החודש וגו', שהרי יש בו צורך גדול בסיפור חידוש העולם ועוד כמה ענינים עיקריים שמה, אלא ר"ל שמאחר שעיקר התורה למצותי', הי' לו להתחיל התורה במצוה ראשונה והסיפור שמבראשית יאמר אח"כ, ע"כ מתרץ שאלו הי' כותב כן הי' נותן יד לפושעים לפקור על התורה במינות וכפירה, ע"כ הוצרך להקדים סיפור חידוש העולם להורות שלא ע"י לסטיות לקחו הארץ, יעיי"ש שהאריך טובא בזה. והנה מה שנראה מדבריו דכל מיני גזל הוי מינות וכפירה, בזה יש לפקפק דידוע שהקב"ה מניח בעלי בחירה לעשות, וכן הוא בכל העבירות שהמה נגד רצונו ית"ש ואעפי"כ הבחירה חפשית, אבל באותו המאמר שכתב זה על מה שאמרו לא הי' צריך להתחיל את התורה דמיירי שמה מכיבוש הארץ וחירות מן המלכיות, בזה דבריו צודקים מאוד כי כיבוש הארץ וחירות מן המלכיות הוא אך בידו של הקב"ה ונשבע על ככה, עכ"ל.‏

מרן כ״ק אדמו״ר זצוקלל״ה ביאר ודייק בדברי הכלי יקר דלמה נשתנה ענין גזילת כיבוש מגזל דעלמא כי בודאי כמו שניתן בחירה חפשית על גזל, וע״ז הגזל לא יהיה כופר, כ״כ ענין הכיבוש אסר לנו הקב״ה כמבואר כ״ז באריכות אבל בודאי לא נמנע הבחירה א״כ מה נשתנה משאר גזל וע״ז שאל אותי תלמיד ישיבתינו הק׳ וזה תשובתי אליו.

ב״ה. אמע״כ הבחור החשוב המו״מ בתוי״ש כמר יצחק בהסק נ״י.

מכתב תשובתך קיבלתי לנכון ושמחתי מאוד שזכיתי להצדיק צדיק דמעיקרא שכל דבריו הקדושים המה בהשכל ודעת לא כאלו הדוברים על צדיק עתק שרצונו ונטית דעתו הולידו לו ביאור הזה, כי רק אור תורתו הבהירה אשר זה הוא הרו״ק שהופיע בבית מדרשו, כאשר העיד ע״ז הדברי חיים ז״ל בתשובה סי׳ ק״ה חיו״ד בח״ב, וזל״ק; אבל האמת עד לדרכו שגם בזמנינו יש לחכמי האמת שאינם נוטים אחר החומר יש להם רוה״ק וכו׳, ולכן בעל אור החיים נשבג״מ בודאי חיבר ספרו ברוה״ק היינו שהסכים בחכמתו לאמתו של תורה, כמ״ש בשם על ר׳ עקיבא, וכ״כ התומים לדינא יעו״דש דבריו הק׳. ומי לנו גדול בזה כמו רביה״ק רבשכבה״ג זצוקלל״ה זיעועכי״א שהכל מודים שראוי לזה וזה הוא תורתו הק׳ אשר מסר נפשו עליה במסי״נ ממש, ונהנתי לראות הלאה שאתם ממשיכים לעיין בספריו הקדושים לדקדק בדבריו כי כן ראוי, שעמקו דבריו ובסקירה אחת ירד לעומקו של דבר, רק הרבה פעמים לרוב פשיטות אצלו ודעתו הרחבה לא מצא הכרח להרחיב הדיבור, אם כי היה נזהר מאוד לבאר דבריו באריכות.

ויפה דקדקתם בדבריו להבין קושט דברי אמת כי הוא גם על זה שלענין כיבוש לא מנעה הבחירה מבני אדם, א״כ למה זה יהיה יותר אפיקרסות מגזל?

אבל נראה הדבר פשוט כי נחזי אנן כד דייקינן, כי המחלל שבת והעוע״ז המה אפילו במצוה אחת כמומר לכל התורה כולה, לא כן הוא בשאר מצות התורה כמבואר ביו״ד (סי׳ ב׳ סעי׳ ח׳) וז״ל המחבר: מומר להכעיס, או מומר לחלל שבת, או לע״ז, או מומר לכל התורה כולה, דינו כעכו״ם, ע״כ. וצ״ל מה נ״מ בין שתי אלו לכהת״כ, למה בשתי אלו אם הוא מומר לאחד דינו כמומר לכל התורה כולה, עי׳ ברש״י חולין דף ה׳ ע״א (ד״ה האי תנא) חמירא ליה שבת כעבודת כוכבים דהעובד ע״ז כופר בהקב״ה והמחלל שבת כופר במעשיו ומעיד שקר שלא שבת הקב״ה במעשה בראשית, עכ״ל רש״י ז״ל, ואית גירסא ברש״י ז״ל האי תנא חמירא ליה שבת מע״ז, ובפשיטות יש להבין מדברי רש״י בזה דלעיל איתא בגמ׳, לא, לעולם אימא לך מומר לע״ז לא, והסביר למה, דאמר מר חמירא ע״ז שכל הכופר כה כמודה בכל התורה כולה, א״כ מזה שלא היה להש״ס שום סברא שיהיה ע״ז חמור מכהת״כ רק משום האי סברא דאמר מר, א״כ יקשה כשהגמ׳ הביא הברייתא שגם מחלל שבת כן, אדרבה יקשה לנו האיך אפשר לומר זה שאפילו על ע״ז שיש לנו סברא פשוטה פליג רב ענן, א״כ האיך אפשר לתרץ הברייתא שיחלק ע״ז ושבת מכהת״כ, הלא אין מקום. ואולי נתרץ הברייתא בדרך אחרת, כנראה שקשה רישא לסיפא, וע״ז באר רש״י כמתרץ שאינו תמוה כלל, כי כמו שיש סברא על ע״ז המודה בה ככופר בכהת״כ, כן הוא ג״כ אצל שבת שמורה על עצם הבריאה כדברי רש״י ז״ל, ולא עוד אלא שאפשר להבין גם את זה שחמירא ליה שבת מע״ז היא, כמו שאיתא בראשונים שאפיקרוס גרע מעוע״ז שזה מאמין בסיבה ראשונה אבל האפיקורס הכופר בכל רח״ל, וזה בעצמו החילוק בין מחלל שבת שהוא עדות על שבראה הקב״ה בעצמו וזה אינו מאמין בזה, אבל צ״ל שישנו כמה מצוות שמורים על זה שהוא מעצם אמונה כמו ציצית ותפילין כמבואר בטור, וסוכה ג״כ, וז״ל הטור סימן תרכ״ה: תלה הכתוב מצות סוכה ביציאת מצרים, וכן הרבה מצות לפי שהוא דבר שראינו בעינינו ובאזנינו שמענו ואין אדם יכול להכחישנו, והוא המורה על אמיתת מציאות הבורא יתעלה שהוא ברא הכל וכו' עיי״ש דבריו כי נעמו מאוד, ובסי׳ כ״ה כתב דיכוון בהנחתן כדי שנזכור יציאת מצרים על ידי ניסים ונפלאות שעשה עמנו שהם מורים על יחודו יתברך שהוא יחיד בעולמו, ובודאי לא יהיה מי שאינו מניח תפילין או אינו עושה סוכה אפיקורוס, הגם שמורה על יציאת מצרים, שבודאי הכופר ביציאת מצרים הוא כופר גמור, ולא עוד אלא התכלית לעורר אות על הכח והממשלה בהקב״ה שהוא ברא עולמו, א״כ זה עצם אמונה, ומה נשתנה זה משבת וע״ז, אלא ודאי מה שזה מורה על תכלית ונעשה המצוה עבור זה המכוון, אם זה הוא המצוה בעצם לא נידון איתו כאפיקורס, כי לא נחית האי גברא לעורר על הוראת האות מהמצוה שנדון אותו כאפיקורס, אבל היכא שהמצוה בעצמה זה הוא להעיד על הבריאה כמו שבת קדשינו, וזה שדקדק רש״י ז״ל ״ומעיד שקר שלא שבת הקב״ה במעשה בראשית״ הלא איך מעיד הלא לא דיבר כלום ולא העיד כלום, היפך שיאמרו עליו שזה העיד שקר, האמת היכן שהמצוה בעצמו זה שברא הקב״ה עולמו וא״כ נתחייבנו לשבות והוא אינו שובת, מעשיו בעצמו מעידים שלא זה דעתו והוא מעיד ממש שקר שלא ברא הקב״ה עולמו ולא שבת כמעשה כראשית.

כמו״כ הוא ענין כי מרן אדמו״ר הגה״ק זצוק״ל מסביר באריכות שלצאת מן הגלות קודם הזמן הוא בעצם ענין הנתקן מהקב״ה עבור זה לדעת באמונה שלימה שרק הקב״ה הוא הגואל ישראל ולא זולת, ומציאות גלות הוא השגחה מאת הקב״ה ואסר לנו עבור זה לעשות אחה פעולה בזה וגם נשבע עלינו עבור זה, כ״ז עדות שהוא להעיד שעמו בנ״י המה בגלות ברצונו ויגאלינו ברצונו, וא״כ נעשה זה על האמונה בהשגחה בהקב״ה ובשביל זה גזר ואמר המהר״ל מפראג שהוא ביהרג ועל יעבור כמבואר כ״ז באריכות דבריו.

א״כ א״ש אם הוא גזל בעלמא אף שהוא ג״כ מורה שישנו שליט בעולם ולאו בירא דהפקירא ח״ו, אכל זה הוא רק כמו שאר מצות התורה המורים לאות שבשביל זה לא לכופר יחשב לא כן הוא כיבוש הארץ שבעצם ענין הכיבוש מורה על האמונה וזה היה עיקרא דהאי מילתא למנוע כיבוש בישראל בלא רשות, א״כ זה כמו גדר שבת וע״ז, וע״ד לשאר מצות התורה ואין ספק אצלי כי זה הוא כוונתו באמת רק שלא ביאר זאת לרוב פשטותו, ומה שטען השבועה, העיקר שסיבת השבועה היה מחמת חומרא דהאי ענינא שהוא אמונה בעצם וא״ש, והבין ואין להאריך יותר שהוא דברים פשוטים.