חיפוש
הודו לה׳ כי טוב כי לעולם חסדו
למען אחי ורעי! הנה אנחנו צריכים להודות להשי"ת על הנס הגדול שהי' לנו כקריעת ים סוף על סיום המלחמה המיותרת שהציונים פתחו וכן שאלצו את האמריקאים להגרר לתוכה. מלחמה שהביאה לא רק אפס תוצאות לציונים, אלא אפילו מינוס תוצאות ויצאו בהפסד גדול וצורב מאוד. נתפלל שהפרזידנט האמריקאי טראמפ יר"ה לא ילך שולל שוב אחרי השקרים של הציונות הטמאה. וכן המנהיג העליון של העם האירני מוצ'טבא יר"ה, יחוס ויחמול על שאר אוה"ע ויפתח את מיצרי הורמוז. וכך יחזור להיות שלום בעולם, לכל יושבי תבל ירונו וישוררו לה
הרב אביעד נייגר
9 באפר׳זמן קריאה 1 דקות
הליכותיו בקודש של כ״ק האדמו״ר ייטב לב לערב שביעי של פסח
למען אחי ורעי! הליכותיו בקודש של כ"ק האדמו"ר מסיגוט, רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים זיע"א לערב יו"ט שביעי של פסח (ה'תקס"ח−ו' באלול ה'תרמ"ג) (מובא מתוך לקוטי מהרי״ח , סדר שביעי של פסח): בתפלת מנחה של ערב שביעי של פסח אומרים מזמור יאמרו גאולי ה׳ ערב יו״ט. עיין ברמ״א (סי׳ תקכ״ט) שאסור לאכול בערב יו״ט ממנחה ולמעלה כמו בערב שבת, והנה אם הוא ביום ה׳ עושין עירוב תבשילין כו׳, והנה יש נוהגין שגם בתפלת מנחה של ערב שביעי של פסח אומרים מזמור (ק״ז) ״יאמרו גאולי ה׳״, וכן היה מנהג אדומ״ר הגה״ק
הרב אביעד נייגר
7 באפר׳זמן קריאה 1 דקות
יוֹם לְיַבָּשָׁה נֶהֶפְכוּ מְצוּלִים, שִׁירָה חֲדָשָׁה שִׁבְּחוּ גְאוּלִים
למען אחי ורעי! הנני שמח להביא בפניכם פיוט שחיבר רבי יהודה הלוי הי"ד זיע"א, לכבוד שביעי של פסח יוֹם לְיַבָּשָׁה נֶהֶפְכוּ מְצוּלִים, שִׁירָה חֲדָשָׁה שִׁבְּחוּ גְאוּלִים. יוֹם בְּצַר נִכְבַּדְתָּ וְאֵלַי נֶחְמַדְתָּ, וְלָךְ עֹז יִסַּדְתָּ מִפִּי עוֹלְלִים. הִטְבַּעְתָּ בְתַרְמִית רַגְלֵי בַת עֲנָמִית, וַּפַעֲמֵי שׁוּלַמִּית יָפוּ בַנְּעָלִים. וְכָל רֹאַי יְשִׁירוּן בְּעֵת הוֹדִי יְשׁוּרוּן, אֵין כָּאֵל יְשֻׁרוּן וְאֹיְבֵינוּ פְּלִילִים. דְּגָלַי כֵּן תָּרִים עַל הַנִּשְׁאָרִים
הרב אביעד נייגר
7 באפר׳זמן קריאה 1 דקות
קשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף
למען אחי ורעי! הנה לכבוד שביעי של פסח , היום בו נקרע ים סוף, נאמר במס' סוטה , דף ב ע"א: 'אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן וקשין לזווגן כקריעת ים סוף שנאמר "אלהים מושיב יחידים ביתה מוציא אסירים בכושרות"... וביאר כוונת העניין כ"ק האדמו"ר מסאטמאר, רבי יואל טייטלבוים זיע"א, מחזור דברי יואל, פסח: 'אם מחפשים זיווג עם ׳ביזת הים׳ כמו שהי׳ בקריעת ים סוף, אז קשה להשיגו קשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף, וקשה מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף. ולכאורה צ״ב הלא חזינן אצל רוב בני אדם שזיווגם עול
הרב אביעד נייגר
7 באפר׳זמן קריאה 1 דקות
הליכותיו בקודש של בעל הישמח משה בפסח
למען אחי ורעי! הנני שמח להביא מקצת הליכותיו בקודש של כ"ק האדמו"ר רבי משה טייטלבוים זיע"א (מובא מתוך מגדולי התורה והחסידות, האדמו״ר מאוהעל עמ׳ ע״ז): בחג הפסח היה מחמיר מאד (הרה״ק בעל הישמח משה זצ״ל), הוא לא אכל מצות כל ימי הפסח, רק ה׳כזיתים שחובה לאכלם בשני הלילות הראשונים, החטה השמורה׳ משעת הקצירה נבדקה אחת לאחת כל חטה וחטה ולא נטחנה בריחיים של יד מחשש שמא האבן מזיעה בשעת הטחינה, אלא כתשו את החטה במכתש חדש ואחר כך נפו את הקמח כמה פעמים בכברה חדשה דקה מן הדקה ואת המצות עשו ק
הרב אביעד נייגר
6 באפר׳זמן קריאה 2 דקות
עבודת רבינו באכילת ה״פאלשע פיש״ כמו הדגים שבכל שבת קודש
למען אחי ורעי! מדרכיו בקודש של כ"ק האדמו"ר מסאטמאר, רבי יואל טייטלבוים זיע"א (מובא מתוך הספה"ק הללו עבדי ה׳ , דף תמה): 'כידוע היה דרכו של רבינו הקדוש ז״ל להסתיר כל עבודתו מעין הרואים, אבל שונה היה דרכו בעת אכילת הדגים בשבת קודש, שאז היה נראה לעין כל גודל עבודתו בקודש שהיה מתלהב עד למאוד, והיה דרכו להכות על השלחן בידיו הקדושים וכמה פעמים צעק: שא שא!, והיה תואר פניו משתנים מגודל התלהבותו . ואירע פעם אחת בשבת חול המועד פסח בעיר סאטמאר, שמרן הגאב״ד ז״ל (הגאון רבי משה ארי׳ פריינ
הרב אביעד נייגר
6 באפר׳זמן קריאה 1 דקות
מעשה עם הישמח משה זיע״א כשהגיע ימי הפסח מצאו המעות
למען אחי ורעי! הנני שמח להביא 'מעשה רב' מאת כ"ק האדמו"ר רבי משה טייטלבוים זיע"א (מובא מתוך הספה"ק חמדה גנוזה, דף מ״א): 'סוחר יין אחד ממדינת רוסיש פוילין היה נוסע בכל שנה לאוהעל כדי לקנות שם יין, ודרכו היה בכל פעם ליסע ג׳ או ד׳ שבועות מקודם ימי מסחרו, כדי שיוכל לשבת שם ללמוד ולעבוד השי״ת, והיה ממש כבן בית אצל אא״ז (הגה״ק בעל ישמח משה זצללה״ה) . פעם אירע שהושלש אצל אא״ז זצ״ל מעות נדודניא של שנים עשר אלף שאהן, ומובן מעצמו שלא היה לאא״ז קאסטען (תיבה סגורה), והיה ירא להניחו סתם
הרב אביעד נייגר
6 באפר׳זמן קריאה 2 דקות
אני יכול לעשות טובה לאיש אפילו רחוק אלף פרסאות!
למען אחי ורעי! הנה לימוד חשוב על הכרת הטוב שמובא בשם כ"ק האדמו"ר מסיגוט, רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים זיע"א, (ה'תקס"ח−ו' באלול ה'תרמ"ג) (מובא מתוך הספה"ק צדיק כתמר יפרח, עמ׳ ז׳): 'עוד סיפר הגה״ק מנאסויד זצ״ל מעשה נפלאה מרבינו הגה״ק בעל ייטב לב זצ״ל שהי׳ אצלו איש אחד במעמד הלז, ושם הי׳ ג״כ אביו של הגה״ק מנאסויד ה״ה צ״ת מו״ה משה ארי׳ פריינד מסיגוט, ושמע ג״כ מרבינו שאמר על עצמו שהוא יכול לעשות טובה לאיש אפילו רחוק אלף פרסאות, ולו אינם יכולים לעשות טובה, וזאת הי׳ קודם פטירתו, והי
הרב אביעד נייגר
6 באפר׳זמן קריאה 2 דקות
כחו של הגה״ק הישמח משה זיע״א
למען אחי ורעי! הנני שמח להביא 'מעשה רב' מאת כ"ק האדמו"ר רבי משה טייטלבוים זיע"א (מובא מתוך הספה"ק צדיק כתמר יפרח , עמ׳ א׳; מושיען של ישראל , ח״ב, עמוד 118): רבינו ז״ל סיפר עובדא ששמע ממשמשו של הרה״ק ר׳ מענדיל מדעש זצ״ל בעל מעגלי צדק, שאירע אצל מרן הישמח משה ז״ל. וכך סיפר: ידוע שהי׳ למרן הישמח משה ז״ל תלמיד ושמו ר׳ פנחס מסאמאטער ז״ל, והוא הי׳ ת״ח חשוב ובעל מקובל, והי׳ מסחרו ביין, והי׳ דרכו בערב פסח למכור חמצו לנכרי, פעם אירע שהנכרים שבעירו הציקו לו ודברו על לב הערל שהי׳ רגיל
הרב אביעד נייגר
6 באפר׳זמן קריאה 1 דקות
ומותר האם מן הבהמה, שיכול לומר ״אין״
למען אחי ורעי! כ"ק האדמו"ר מסאטמאר, רבי יואל ב"ר חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים זיע"א, מחזור דברי יואל, פסח: ' רבינו הקפיד שלא יעשנו (ציגארן או טאבאק בלולקע) ביום טוב ראשון , ופעם אחת אמר שגם אביו בעל קדושת יו״ט זצוק״ל, לא עישן ביו״ט הראשון של חג, ובכלל הזהיר שלא יעשנו ובפרט לאנשים שיש להם מיחוש לב. ופעם אחד קרא לב׳ אנשים ואמר להם שלא יעשנו, ואמרו לו שכל כך התרגלו לזה עד שכבר אינם יכולים להמנע, אמר להם רבינו מה שנדפס בספר ייטב פנים (מאמר קדישין לליל ב׳ דסוכות) בשם אביו הגה״ק ר
הרב אביעד נייגר
6 באפר׳זמן קריאה 1 דקות
רמז מן תורה, שאין מתערבים באוכלים זה עם זה בפסח
למען אחי ורעי! פנינה מתוך דב"ק של כ"ק האדמו"ר מסאטמאר, רבי יואל טייטלבוים זיע"א, (מובא מתוך אוצרות ירושלים , דס״ט): 'לפני כעשרים וחמש שנים, בהיותינו יחד עם רבינו (מהריט״ב) זי״ע, במקום הנופש שעראן ספרינג, יצא עם משמשיו ומלויו בערב לשאוף אויר צח, ושוחח בדברי תורה וחסידות עד שעה מאוחרת. פעם א׳ נטפל עמו אב זקן אחד, ובתוך דבריו אמר, כי מציאה מצא רמז בתורה, למנהג ישראל שבפסח ״מישט מען זיך נישט״ (אין מתערבים במאכלים זה עם זה), והוא דכתיב ״משארותם צרורות בשמלום על שכמם״ (בא יב לד),
הרב אביעד נייגר
6 באפר׳זמן קריאה 1 דקות
עוד תפילה לפרנסה מרבי שלמה אלקבץ זיע״א
למען אחי ורעי! תפילה לפרנסה מרבי שלמה אלקבץ זיע״א כתוב בספר הזוה"ק בפרשת בשלח דף ס"ב ע”א, שחייב אדם להתפלל על מזונותיו בכל יום ואפילו שיהיה לו מה יאכל. לכן אני שלמה הלוי בן כמהר”ר משה הלוי אלקבץ תיקנתי תפילה זו: ריבון העולמים אדון האדונים, טו"ב ומטיב לכל ונתת מהודך עליהם לנצ"ח בתפא"רתך, ובגבו"רתך אזרתם, ובחס"דך נהלתם, ובינ"ה וחכמ"ה חננתם, ובכת"ר תורתך הכתרתם, אשר ממנה ילמדו פלאיך וחכ"מתך, ולכן הוצאתם לחרות מעבדות מצרים, למען יספרו את גד"לך אשר מי אל בnho ובארץ אשר יעשה כמעשי
הרב אביעד נייגר
6 באפר׳זמן קריאה 4 דקות
בעבור מצות אלו נתחדש לנו יציאת מצרים
למען אחי ורעי! לכבוד פסח לימוד נפלא בשם כ"ק האדמו"ר מסאטמאר, רבי יואל ב"ר חנניא יו"ט ליפא טייטלבוים זיע"א (מובא מתוך הספה"ק עולמות שחרבו , עמוד נ"ג): 'אורח למדן מעיר בריסק, סעד פעם על שולחנו של רבינו זי״ע בחול המועד פסח, והיה נוהג אותו אורח לתבל סעודתו בדברי תורה ששמע מרבותיו, ומרן זי״ע בענוותנותו ישב והטה אוזן לאמרותיו שהיו נעימים באמת, האורח אמר בין יתר דבריו בשם מרן בית הלוי׳: הגם כי במצה אמרו בה טעם, על שלא הספיק בצקם של אבותינו להחמיץ עד שגאלם, וכן מרור שבא לזכר שמררו המ
הרב אביעד נייגר
6 באפר׳זמן קריאה 2 דקות
מדה כנגד מדה - ויקבל את תשובתינו
למען אחי ורעי! איתא בהגדה של פסח , נרצה, לשנה הבאה: 'לְשָׁנָה הַבָּאָה בִּירוּשָלַיִם הַבְּנוּיָה (ג"פ)'. וביאר כ"ק האדמו"ר מסיגוט, רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים זיע"א (ה'תקס"ח−ו' באלול ה'תרמ"ג) (מובא מתוך הספה"ק מושיען של ישראל , ח״א הג״ה דף קע״ו): 'מתוך שיחה מרבינו ז״ל כו׳,... וכדאי להעתיק אימרה נאה מהקדושת יו״ט, שפ״א בליל הסדר קודם שאמר הקדושת יו״ט ז״ל ״לשנה הבאה בירושלים״ , עמד ואמר אז לפרש הפסוק "יהי חסדך ה׳ עלינו כאשר יחלנו לך". דהנה בכל שנה ושנה בימים הנוראים, כאש
הרב אביעד נייגר
5 באפר׳זמן קריאה 1 דקות
אכילת קורבן פסח בזמן הזה
למען אחי ורעי! ישנה מילתא דבדיחותא של רבי שלום מרדכי שבדרון 'המגיד הירושלמי' זיע"א, ע"פ שיחותיו על המדינה מעשה בשתי שכנים
הרב אביעד נייגר
5 באפר׳זמן קריאה 2 דקות
לכבוד יומא דהילולת רבי מאיר אביחצירא ׳בבא מאיר׳ זיע״א
למען אחי ורעי! לכבוד יומא דהילולת רבי מאיר אביחצירא ׳בבא מאיר׳ זיע״א, כמה עלים לתרופה מדברי קדשו יגל יעקב , יחיד רם יערות חושף: 'יחיד רם יערות חושף לובש עוז הדר בקודש נאדר שבי ישראל יאסף לעיר ההדר. מרומם שוכן שחקים. שכינתא מעפרא יקים. מצריו נקום ינקם. אדום וקדר מהם טוב נעדר יהיה פורר לחלקים יתהון יבדר. אל גדול מושיע חוסים . קץ וצבא לחושך תשים . עד אנה בנים לחוצים . בשרם נקדר . ומאורם קדר . מלך עלינו שום תשים [1] . מלכא לן דשר . יסד ארץ על בלימה גרש נא את בן האמה. דגל יש
הרב אביעד נייגר
5 באפר׳זמן קריאה 3 דקות
בנוגע לחוק עונש מוות למחבלים שחוקקו בכנסת המינים
למען אחי ורעי! דע לך שצריכים להיות נדהמים מהשקרנות של אלו שהמציאו את החוק החדש שמתיר לרצוח כל מי שלפי הגדרתם נהיה מחבל, ועד יותר טיפשות שלא מבינים שגם החוק הזה יכול להיות גם חבל תליה לעצמם, דהרי נערי הגבעות שמשתוללים הרי הם גם יוכללו תחת הקטגוריה של 'מחבלים'... הכיצד לא יראו שהם בעצמם יורים לעצמם ברגל כאשר יתחילו להוציא להורג את חבריהם נערי הגבעות כאשר מי שבופעל יהי' אמון על קיום החוק הרי היא המערכת המשפטית, שאליה הם בזים. פשוט טמטום ועיוורון שהתחברו אצלם באופן מפליא. אבל בעי
הרב אביעד נייגר
5 באפר׳זמן קריאה 2 דקות
״לקלס״ כנגד רקיע השמיני
למען אחי ורעי! הנה איתא בהגדה של פסח , מגיד, חצי הלל: לְפִיכָךְ אֲנַחְנוּ חַיָּבִים לְהוֹדוֹת, לְהַלֵּל, לְשַׁבֵּחַ, לְפָאֵר, לְרוֹמֵם, לְהַדֵּר, לְבָרֵךְ, לְעַלֵּה, וּלְקַלֵּס לְמִי שֶׁעָשָׂה לַאֲבוֹתֵינוּ וְלָנוּ אֶת־כָּל־הַנִסִּים הָאֵלּוּ: הוֹצִיאָנוּ מֵעַבְדוּת לְחֵרוּת, מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה, וּמֵאֵבֶל לְיוֹם טוֹב, וּמֵאֲפֵלָה לְאוֹר גָּדוֹל, וּמִשִּׁעְבּוּד לִגְאֻלָּה. וְנֹאמַר לְפָנָיו שִׁירָה חֲדָשָׁה: הַלְלוּ יָהּ. ומבואר בדב"ק של כ"ק האדמו"ר מסאטמאר, רבי יואל ב"ר ח
הרב אביעד נייגר
5 באפר׳זמן קריאה 1 דקות
לירושת הארץ צריכים אנו להמתין ביתר שאת וביתר עז
למען אחי ורעי! הנה איתא בהגדה של פסח, מגיד, דיינו כַּמָה מַעֲלוֹת טוֹבוֹת לַמָּקוֹם עָלֵינוּ! אִלּוּ הוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרַיִם וְלֹא עָשָׂה בָהֶם שְׁפָטִים, דַּיֵּנוּ. אִלּוּ עָשָׂה בָהֶם שְׁפָטִים, וְלֹא עָשָׂה בֵאלֹהֵיהֶם, דַּיֵּנוּ. אִלּוּ עָשָׂה בֵאלֹהֵיהֶם, וְלֹא הָרַג אֶת־בְּכוֹרֵיהֶם, דַּיֵּנוּ. אִלּוּ הָרַג אֶת־בְּכוֹרֵיהֶם וְלֹא נָתַן לָנוּ אֶת־מָמוֹנָם, דַּיֵּנוּ. אִלּוּ נָתַן לָנוּ אֶת־מָמוֹנָם וְלֹא קָרַע לָנוּ אֶת־הַיָּם, דַּיֵּנוּ. אִלּוּ קָרַע לָנוּ אֶת־הַיָּם ו
הרב אביעד נייגר
5 באפר׳זמן קריאה 2 דקות
והשי״ת ישמור עמו ישראל מכל מיני חולאים רעים ועקתין בישין
למען אחי ורעי! הנה איתא בהגדה של פסח רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁלָּקוּ הַמִּצְרִים בְּמִצְרַיִם עֶשֶׂר מַכּוֹת וְעַל הַיָּם לָקוּ חֲמִשִּׁים מַכּוֹת? בְּמִצְרַיִם מַה הוּא אוֹמֵר? וַיֹּאמְרוּ הַחַרְטֻמִּם אֶל־פַּרְעֹה, אֶצְבַּע אֱלֹהִים הִוא. וְעַל הַיָּם מָה הוּא אוֹמֵר? וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת־הַיָּד הַגְּדֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה יְיָ בְּמִצְרַיִם, וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת־יְיָ, וַיַּאֲמִינוּ בַּייָ וּבְמשֶׁה עַבְדוֹ. כַּמָה לָקוּ בְאֶצְבַּע? עֶשֶׂר
הרב אביעד נייגר
5 באפר׳זמן קריאה 2 דקות
על איזה ׳מועדים ורגלים אחרים׳ קאי!?
למען אחי ורעי! הנה איתא בהגדה של פסח: 'בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר גְּאָלָנוּ וְגָאַל אֶת־אֲבוֹתֵינוּ מִמִּצְרַיִם, וְהִגִּיעָנוּ הַלַּיְלָה הַזֶּה לֶאֱכָל־בּוֹ מַצָּה וּמָרוֹר. כֵּן יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ יַגִּיעֵנוּ לְמוֹעֲדִים וְלִרְגָלִים אֲחֵרִים הַבָּאִים לִקְרָאתֵנוּ לְשָׁלוֹם , שְׂמֵחִים בְּבִנְיַן עִירֶךָ וְשָׂשִׂים בַּעֲבוֹדָתֶךָ. וְנֹאכַל שָׁם מִן הַזְּבָחִים וּמִן הַפְּסָחִים אֲשֶׁר יַגִּיעַ דָּמָם עַל קִיר מִזְבַּחֲךָ לְר
הרב אביעד נייגר
5 באפר׳זמן קריאה 1 דקות
י״ג עיקרים עם תרגום לאידיש
למען אחי ורעי! י״ג עיקרים עם תרגום לאידיש: א אֲנִי מַאֲמִין .......... איך גלייב בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה .......... מיט א גאנצע אמונה שֶׁהַבּוֹרֵא .......... אז דער באשעפער יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ .......... געלויבט איז זיין נאמען הוּא בּוֹרֵא .......... ער באשאפט וּמַנְהִיג .......... און ער פירט לְכָל הַבְּרוּאִים .......... צו אלע באשעפענישן וְהוּא לְבַדּוֹ .......... און נאר ער אליין עָשָׂה .......... האט געטוהן וְעוֹשֶׂה .......... און ער טוט וְיַעֲשֶׂה .......... און ער
הרב אביעד נייגר
5 באפר׳זמן קריאה 4 דקות
תפילה לפרנסה מרבי שלמה אלקבץ זיע״א
למען אחי ורעי! תפילה קצרה לפרנסה מרבי שלמה אלקבץ זיע״א אַתָּה הָאֵל הַזָּן מִקַּרְנֵי רְאֵמִים עַד בֵּיצֵי כִּנִּים, וְאֵין בְּיַד שׁוּם מַלְאָךְ וְשַׂר לָזוּן וּלְפַרְנֵס וּלְכַלְכֵּל כַּלְכָּלָתְךָ, כַּכָּתוּב עַל יְדֵי דָוִד עַבְדֶּךָ: עֵינֵי כֹל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ, וְאַתָּה נוֹתֵן לָהֶם אֶת אָכְלָם בְּעִתּוֹ: פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ, וּמַשְׁבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן: וּכְתִיב: נֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂר, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ: וּמַפְתֵּחַ זֶה הוּא בְּיָדְךָ לְצָרֵף וּלְלַבֵּן
הרב אביעד נייגר
5 באפר׳זמן קריאה 1 דקות
עצה נגד מחשבת זרות
למען אחי ורעי! הנה כתיב בהגדה של פסח וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ־מִצְרַיִם בַּלַּיְלָה הַזֶּה – אֲנִי וְלֹא מַלְאָךְ ; וְהִכֵּיתִי כָל־בְּכוֹר בְּאֶרֶץ־מִצְרַים. אֲנִי וְלֹא שָׂרָף ; וּבְכָל־אֱלֹהֵי מִצְרַיִם אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים. אֲנִי וְלֹא הַשָּׁלִיחַ ; אֲנִי יְיָ. אֲנִי הוּא וְלֹא אַחֵר . וביאר כ"ק האדמו"ר מסאטמאר, רבי יואל ב"ר חנניא יו"ט ליפא טייטלבוים זיע"א (מובא מתוך הספה"ק זכר צדיק לברכה , אות תתקו): 'אני ולא מלאך, אני ד׳ אני ולא אחר. וצ״ב על שבעל הגדה חוזר ואומר ״אני ד׳, אני
הרב אביעד נייגר
5 באפר׳זמן קריאה 1 דקות