על איזה ׳מועדים ורגלים אחרים׳ קאי!?

למען אחי ורעי! הנה איתא בהגדה של פסח:

'בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר גְּאָלָנוּ וְגָאַל אֶת־אֲבוֹתֵינוּ מִמִּצְרַיִם, וְהִגִּיעָנוּ הַלַּיְלָה הַזֶּה לֶאֱכָל־בּוֹ מַצָּה וּמָרוֹר. כֵּן יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ יַגִּיעֵנוּ לְמוֹעֲדִים וְלִרְגָלִים אֲחֵרִים הַבָּאִים לִקְרָאתֵנוּ לְשָׁלוֹם, שְׂמֵחִים בְּבִנְיַן עִירֶךָ וְשָׂשִׂים בַּעֲבוֹדָתֶךָ. וְנֹאכַל שָׁם מִן הַזְּבָחִים וּמִן הַפְּסָחִים אֲשֶׁר יַגִּיעַ דָּמָם עַל קִיר מִזְבַּחֲךָ לְרָצוֹן, וְנוֹדֶה לְךָ שִׁיר חָדָש עַל גְּאֻלָּתֵנוּ וְעַל פְּדוּת נַפְשֵׁנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, גָּאַל יִשְׂרָאֵל'.

וביאור העניין הוא ע"פ מה עדות מופלאה אודות כ"ק האדמו"ר מסאטמאר, רבי יואל טייטלבוים זיע"א, (מובא מתוך הספה"ק זכר צדיק לברכה, אות תתקנ״ג):

'על הכוס השני בליל פסח, אנו אומרים בברכת ׳אשר גאלנו׳, ״כן ה׳ אלוקינו יגיענו למועדים ולרגלים אחרים״, ופי׳ רבינו [מסאטמאר] זי״ע הכוונה של ״למועדים ולרגלים אחרים״, דידוע כי ימי אבל של תשעה באב, יהי׳ לעתיד לבוא יום טוב של שמחה וששון, וזהו הכוונה שאנו אומרים ומבקשים ממנו יתברך שמו, שנזכה בקרוב ויגיענו למועדים ולרגלים אחרים, והאבילות של תשעה באב יתהפך לנו ליום טוב, ויה״ר שנזכה לזה בב״א'.

ואני הדל אוסיף שלפי ההמשך בעל ההגדה

'הַבָּאִים לִקְרָאתֵנוּ לְשָׁלוֹם, שְׂמֵחִים בְּבִנְיַן עִירֶךָ וְשָׂשִׂים בַּעֲבוֹדָתֶךָ'

שהדרך שנגיע לשם יהי' על ידי 'שלום' ולא ע"י מלחמות שנעשות מתוך דחיקת הקץ, רח"ל.

אז בוודאי גם יתקיים גם על ידי שמחה וששון:

'שְׂמֵחִים בְּבִנְיַן עִירֶךָ וְשָׂשִׂים בַּעֲבוֹדָתֶךָ'

ולא כדרך שבעלי הדעות המשובשות חושבים לעצמם, שהכל ע"י מלחמות מיותרות ושפיכות דמים לחינם, רח"ל.

כ"ק האדמו"ר מסאטמאר, רבי יואל טייטלבוים עם משמשו בקודש רבי יוסף אשכנזי , הנגיד ר' געציל בערגער ובעל 'שבט הלוי', רבי שמואל הלוי וואזנר זיעועכי"א