חיפוש


אַשְׁרֵינוּ מַה טּוֹב חֶלְקֵנוּ, בְּהִלּוּלָא דְּבַר יוֹחָאי
למען אחי ורעי! לכבוד יומא דהילולת רשב"י ע"ה זיע"א, הפיוט אַשְׁרֵינוּ מַה טּוֹב חֶלְקֵנוּ, בְּהִלּוּלָא דְּבַר יוֹחָאי שחיבר ר' יוסף שפירא מהעיר צפת. אַשְׁרֵינוּ מַה טּוֹב חֶלְקֵנוּ, בְּהִלּוּלָא דְּבַר יוֹחָאי: וּמַה נָּעִים גּוֹרָלֵנוּ, בִּזְכוּת אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי אָב הָרַחֲמָן שְׁמַע קוֹלֵנוּ, בְּהִלּוּלָא דְּבַר יוֹחָאי:אַתָּה הוּא מוֹשִׁיעֵנוּ, בִּזְכוּת אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי: אשרינו בִּמְהֵרָה יָבוֹא וְיָגֵל לִבֵּנוּ, בְּהִלּוּלָא דְּבַר יוֹחָאי:בֶּן דָּוִד יָבוֹ
הרב אביעד נייגר
5 במאיזמן קריאה 2 דקות


מַה לָכֶם פֹּה וּמִי לָכֶם פֹּה
למען אחי ורעי! לכבוד יומא דהילולת רשב"י ע"ה זיע"א, הפיוט מַה לָכֶם פֹּה וּמִי לָכֶם פֹּה שחיבר ר' יוסף שפירא מהעיר צפת, השיר בו היו מקבלים את פני הבאים למירון. אַנְשֵׁי יְרוּשָׁלַיִם, יְרֵאִים וּשְׁלֵמִים, מַה לָכֶם פֹּה וּמִי לָכֶם פֹּה, כִּי הִתְאַסַפְתֶּם פֹּה? לִכְבוֹד הַתַּנָּא הָאֱלֹקִי רַבָּן שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי! בְּרוּכֵי צְפַת, שְׂמֵחִים כַּדָּת, מַה לָכֶם פֹּה וּמִי לָכֶם פֹּה? לִכְבוֹד הַתַּנָּא הָאֱלֹקִי רַבָּן שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי! דְגוּלֵי חֶבְרוֹן, קְדוֹשֵ
הרב אביעד נייגר
5 במאיזמן קריאה 1 דקות


אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא, אַשְׁרֵיכֶם יִשְׂרָאֵל
למען אחי ורעי! מכיוון שידוע שהילולת רשב"י חלה בספירת העומר בימי הוד, שהיא כנגד אהרן הכהן ע"ה, וזה בחינת של כהן גדול שנכנס לפני ולפנים ביוה"כ, ולכן נהגו שלא לומר תחנון בכל ימי ספירת העומר של הוד ועוד ישנה עדיין הארה ג' ימים לפני ואחרי יום היארצייט של הצדיק (ראה שו"ת נחלה לישראל סימן נא). ויש גם דעה שזה דווקא יום אחד בלבד לפניו ולאחריו השפעה מכוחו של הצדיק (כ"ק האדמו"ר ממונקאטש זיע"א, דברי תורה, חלק ג' סימן מו). ובכל מקרה עדיין יש מה לשיר ולזמר לכבוד התנא הק' רבי שמעון בר יוחא
הרב אביעד נייגר
5 במאיזמן קריאה 1 דקות


בַּר יוֹחָאי יְסוֹד עוֹלָם, בּוֹ בָּחַר מֶלֶךְ עוֹלָם, בִּזְכוּתוֹ עוֹמֵד עוֹלָם, עַד בֹּא בֶּן דָּוִד מֶּלֶךְ
למען אחי ורעי! לכבוד יומא דהילולת רשב"י ע"ה זיע"א, הפיוט מאת רבי יעקב אביחצירא 'האביר יעקב' זיע"א, בַּר יוֹחָאי יְסוֹד עוֹלָם, בּוֹ בָּחַר מֶלֶךְ עוֹלָם, בִּזְכוּתוֹ עוֹמֵד עוֹלָם, עַד בֹּא בֶּן דָּוִד מֶּלֶךְ. הפיוט מכיל בתוכו גם את האמונה בביאת משיח שהיא העיקר הי"ב מהי"ג עיקרים של הרמב"ם.
הרב אביעד נייגר
5 במאיזמן קריאה 2 דקות


וַאֲמַרְתֶּם כֹּה לֶחָי רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר-יוֹחָאי
למען אחי ורעי! לכבוד יומא דהילולת רשב"י ע"ה זיע"א, הפיוט וַאֲמַרְתֶּם כֹּה לֶחָי רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר-יוֹחָאי שחיבר רבי יוסף חיים הבבלי זיע"א (בעל מחבר 'בן איש חי' ועוד ספה"ק) וַאֲמַרְתֶּם כֹּה לֶחָי רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר-יוֹחָאי, וַאֲמַרְתֶּם כֹּה לֶחָי רַבִּי שִׁמְעוֹן צדיקאי, אִישׁ אֱלֹהִים קָדוֹשׁ הוּא, אַשְׁרֵי עַיִן רָאַתְהוּ לֵב חָכָם יַשְׂכִּיל פִּיהוּ, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי בָּרוּךְ הוּא מִפִּי עֶלְיוֹן, קָדוֹשׁ הוּא מֵהֵרָיוֹן מְאוֹר גָּלִיל הָעֶלְיוֹן, אֲדוֹנֵנו
הרב אביעד נייגר
5 במאיזמן קריאה 2 דקות


בַּר יוֹחָאי נִמְשַׁחְתָּ אַשְׁרֶיךָ
למען אחי ורעי! מכיוון שידוע שהילולת רשב"י חלה בספירת העומר בימי הוד, שהיא כנגד אהרן הכהן ע"ה, וזה בחינת של כהן גדול שנכנס לפני ולפנים ביוה"כ, ולכן נהגו שלא לומר תחנון בכל ימי ספירת העומר של הוד ועוד ישנה עדיין הארה ג' ימים לפני ואחרי יום היארצייט של הצדיק (ראה שו"ת נחלה לישראל סימן נא). ויש גם דעה שזה דווקא יום אחד בלבד לפניו ולאחריו השפעה מכוחו של הצדיק (כ"ק האדמו"ר ממונקאטש זיע"א, דברי תורה, חלק ג' סימן מו). והכל מקרה עדיין יש מה לשיר ולזמר לכבוד התנא הק' רבי שמעון בר יוחא
הרב אביעד נייגר
5 במאיזמן קריאה 2 דקות


בלא לימוד תורתם או קיום דבריהם, כשאין לזה הבא לקברם שום קשר עמהם, מה לו ולהם
למען אחי ורעי! עובדא בשם כ״ק האדמו״ר מסאטמאר זיע"א, בצפת ה'תשכ״ה זמירות דברי יואל, ח"ב: ופעם בעת ביקר רבינו בשנת תשכ"ה בארה"ק, התפלל שחרית בביהמ"ד האר"י הקדוש ז"ל בעיה"ק צפת ת"ו, אחר התפלה הביאו לרבינו מידי דמיון לטעימה, בטרם פנה להשתטח על ציוני הקודש שבבית הקברות העתיק בצפת בעמדו ליד הדלת הכון לצאת לבית העלמין, שאל את אנ"ש שעמדו סביביו אם יודעים ענין השתטחות על קברות הקדושים אשר בארץ המה, אשר הם בעלמא דקשוט רבות בשנים ונשמתם בגבהי מרומים, מה שייכות אם כן לאדם בדורנו אליהם, כ
הרב אביעד נייגר
4 במאיזמן קריאה 1 דקות


תהי ידך על איש ימינך על בן אדם אמצת לך
למען אחי ורעי! עובדא מהעיד רבי עמרם בלוי זיע"א, שפעל כ״ק האדמו״ר מסאטמאר זיע"א, במירון ה'תשי״א זמירות דברי יואל, ח"ב: וכדאי להזכיר ענין פלא מה שסיפר הרה"צ הלוחם המפורסם המקנא קנאת ה"צ רבי עמרם בלוי זצ"ל, שאחרי שהגיע רבינו לארה"ק בשנת תש"ו, נסע בפעם הראשונה ביחד עם רבינו למירון, והתאכסן עם רבינו בפונדק אחד, ובאישון לילה כשכל הקהל ישנו הרגיש ר' עמרם שרבינו יצא מן הבית, והלך לחפש את רבינו ומצאו שוכב על ציון קוה"ק רשב"י בפישוט ידים ורגלים, ומתחנן שם בבכיות נוראות באמרו הפסוקים בת
הרב אביעד נייגר
4 במאיזמן קריאה 1 דקות


מאמר קדמות הזוה״ק את רבי יודל רוזנברג זיע״א
למען אחי ורעי! הנה בדור זה עקבתא דמשיחא, קמו להם כל מיני מעורערים למיניהם שהינם כפשוטו בורים ועמיארצות והחליטו להרהיב עוז נגד הזוה"ק. כאלו הינם יותר חכמים מכל חכמי ישראל שקמו להם עד היום וכולם גמרו אומר על אמיתות הזוה"ק. הנה מאמר נפלא מאת רבי יהודה יודל ב"ר ישראל יצחק רוזנברג "סקארישעווער עילוי"[1] זיע"א, זהר תורה, כרך ג', הקדמה שניה, עמ' ב ע"א-ג' ע"א: 'יען כי לבי אומר לי שבלתי ספק יהיו נמצאים מבקרים אשר ירבו להקשות לדעת כשימצאו באיזה מקומות לפי ראות עיניהם שעניתי איזו תיבות
הרב אביעד נייגר
4 במאיזמן קריאה 8 דקות


פעסער טרערן האבן זיך דארט׳ן געגאסן
למען אחי ורעי! מעשה רב שסיפר לנו כ"ק האדמו״ר מסאטמאר זיע"א, במירון ה'תשי״א גליון מבאר רבותינו, שנה ב' גל' ל"ד: 'סיפר הגה"צ האב"ד שליט"א: ביום ל"ג בעומר בשנת תשי"א לפ"ק ערך מרן רביה"ק מסאטמאר זי"ע את שולחנו הטהור לכבוד היום בביתו מכיון שהי' חולה במחלת הרויז', ורק לאנשים מכובדים ולרבנים נתנו רשות ליכנס לחדרו הק', ואז דיבר מרן ז"ל בהתרגשות ודביקות גדול בגעגועין רב מגודל ההתעוררות שהרגיש בעת היותו בעיר מירון על ציון התנא האלקי רבן שמעון בר יוחאי, ואמר בזה"ל: "פעסער טרערן האבן זיך
הרב אביעד נייגר
4 במאיזמן קריאה 1 דקות


גודל השמחה שנשפע ביום ל״ג בעומר במירון
למען אחי ורעי! עובדא שהעיד כ״ק האדמו״ר מסאטמאר זיע"א, בל״ג בעומר ה'תשי״א זמירות דברי יואל, ח"ב: 'בל"ג בעומר שנת תשי"א, שכב רבינו במטה, כי רגלו חלתה במחלת שושנה (רויז), וע"כ ערך את השלחן בחדרו, ונתנו רשות כניסה רק לרבנים ועוד כמה חשובים, בסעודה זו סיפר הרבה מימי ביקורו במירון, ובתוך הדברים המשיך לדבר מגודל התרגשות של ההילולא במירון, ושאל רב אחד מהנוכחים את רבינו, אם החת"ס ז"ל הי' במירון וראה את כל אלה מה הי' דעתו בזה, וכידוע שהחת"ס (תורת משה פרשת אמור)[1] בהספדו על אחב"י בארץ
הרב אביעד נייגר
3 במאיזמן קריאה 16 דקות


דמעות נשרו מעיניו הקדושים
למען אחי ורעי! עובדא שהעיד מרן הגאב"ד העדה החרדית, רבי משה ארי' פריינד זיע"א, על פעולות שפעל כ״ק האדמו״ר מסאטמאר במירון ה'תשי״א הללו עבדי ה', עמ' תנ: בעת שפקד רביה"ק את ציונו הקדוש של הרשב"י במירון, שרו שם הזמר המקובל "בר יוחאי", והביט מרן הגאב"ד (רבי משה ארי' פריינד זצ"ל) בפני רביה"ק, וראה שדמעות נשרו מעיניו הקדושים'. מרן הגאב"ד, רבי משה ארי' פריינד זיע"א רבי יואל טייטלבוים, רבי יוסף אשכנזי, ר' געציל בערגער בצוותא ידחו עם רבי שמואל וואזנר, בעל שבט הלוי זיעועוכי"א
הרב אביעד נייגר
3 במאיזמן קריאה 1 דקות


גם אדמו״ר פועל ישועות וגם יודע לפלפל ולחדש חידושים בהלכה
למען אחי ורעי! מעשה רב עם כ"ק האדמו"ר מסאטמאר ור' מאטיל דיין מסלאנים (מובא מתוך קובץ אליהו, דף קע"ג: כה כותב במכתבו [הרב הגאון רבי חיים אלי' שטערנבערג זצ"ל, רב דביהמ"ד סאטמאר בעיר קטמון, אשר מתאר נסיעת מרן רבינו מסאטמאר זצ"ל בארץ ישראל בשנת תרצ"ב, וז"ל: כאשר כ"ק מרן זצ"ל אמר פלפול וחידושים בסוגית "שמא יעבירנו" במירון, ישב שם ר' מאטיל סלונים הנקרא ר' מאטיל דיין, והוא הי' ממדינת ליטא, ושם לא אמרו אדמורי"ם פילפולים עמוקים, התפלא מאוד, ואמר שרבינו הק' הוא דומה לר' שמעון בן יוחאי
הרב אביעד נייגר
3 במאיזמן קריאה 1 דקות


מאמר בעניין קדמות הזוה״ק
למען אחי ורעי! דע לך שבעלי הדעות המשובשות מנסים להציג מקסם שווא של גאולת השקר שלהם כדבר שבנוי לפי פנימיות התורה (עפ"ל) אבל בשביל דבר כז
הרב אביעד נייגר
3 במאיזמן קריאה 6 דקות


רק בחסרון בנים ירעישו עולמות ויעוררו רחמי שמים
למען אחי ורעי! מעשה רב עם כ"ק האדמו"ר מסאטמאר, רבי יואל טייטלבוים זיע"א (מובא מתוך הספה"ק מושיען של ישראל, ח"א דף לד): 'רבינו ז"ל בדברי יואל (ח"ב דף ר"ב) מבאר שאע"פ שמדרך הצדיקים לקבל באהבה את כל אשר נגזר עליהם, וכל מה דעבד רחמנא לטב עביד, ואין מהרהרים אחר מדותיו ית"ש, וכל יסורי הגוף לא יעצרו אותם מעבודת השי"ת בשמחה, ומבטלים רצונם בפני רצונו ית', אבל בענין העמדת זש"ק, הרי עזה תשוקתם להעמיד תולדת זרע ברך ה', וע"ז יתפללו ועוררו רחמי שמים להוושע בזש"ק, ועל כן אמרו חז"ל שהיו אמות
הרב אביעד נייגר
1 במאיזמן קריאה 1 דקות


בוודאי נתגלה רבי שמעון בר יוחאי לרבינו זי"ע!
למען אחי ורעי! הנה מעשה נפלא עם דמויות הוד לוחמי מלחמת ה' למען תורתינו הק' שלא תמוש מפי זרעו וזרע זרעו ועוד מסופר על מפגשם של הריא"ז מרגליות יחדו כ"ק האדמו"ר מסאטמאר, רבי יואל טייטלבוים בציון המצוינת של התנא הק' רבי שמעון בר יוחאי זיעועכי"א (מובא מתוך הקובץ תורני דמתה לתמר, תמוז תשס"ד): סיפר כ"ק אדמו"ר מגאלאנטע שליט"א, סיפור נפלא מה ששמע מהרה"ג רבי שלום אליעזר מרגליות זצ"ל: בעת אחד מביקוריו של כ"ק מרן רביה"ק זי"ע בארץ ישראל אחרי הקבלת פנים שנערכה לכבודו של רבינו זי"ע, ניגש א
הרב אביעד נייגר
1 במאיזמן קריאה 2 דקות


ולא ידעו כוונתו בתורה זו, ולמי נתכוון, עד היום הזה
למען אחי ורעי! הנה כתיב בפרשתנו [ויקרא, כא א] "ויאמר ה' אל משה אמר אל הכהנים בני אהרן ואמרת אלהם לנפש לא יטמא בעמיו" ופירש"י, שם: 'אמור אל הכהנים. אמור ואמרת להזהיר גדולים על הקטנים. והנה עובדא עם רביה"ק מסאטמאר זיע"א (מובא מתוך עולמות שחרבו, עמוד קס"ט): 'פעם בל"ג בעומר באמצע שירת "בר יוחאי' אשר שרו החסידים, אמר רבינו ז"ל להפסיק, הפסיקו, ואמר תורה, וכה אמר: "אמור ואמרת, להזהיר גדולים על הקטנים (פרש"י בפרשת אמור), שהגדולים צריכים להיות זהירים בענינים הנראה לעין כקטנים", ולא יד
הרב אביעד נייגר
30 באפר׳זמן קריאה 1 דקות


כבר אמרתי ׳חמשה עשר פעמים׳ שיעשו כן...
למען אחי ורעי! לכבוד ספירת העומר הנני מביא מעשה התחזקות עם כ"ק האדמו"ר מסאטמאר, רבי יואל טייטלבוים זיע"א (מובא מתוך הספה"ק שיח זקנים , ח״ה עמ׳ פ״ח): סיפר לי מחותני הגה״צ ר׳ עמרם טויב מבריך שליט״א, ענין פלא ראינו אצל הרה״ק מסאטמאר זצ״ל, שאפילו בשיחות חולין דיליה כיוון לענינים, לדוגמא, בימי הספירה כשהיה מתרגז על איזה ענין, היה יכול לומר ביום חמשה עשר לספירה, ״כבר אמרתי חמשה עשר פעמים שיעשו כך וכך״, ולמשל, ביום כ״ג לספירה היה יכול לומר, ״כבר אמרתי כ״ג פעמים״ , וכדומה. פניו המ
הרב אביעד נייגר
27 באפר׳זמן קריאה 1 דקות


לכבוד יומא דהילולת רבי משה דוד אסטרייכער זיע״א
למען אחי ורעי! לכבוד יומא דהילולת רבי משה דוד אסטרייכער [1] זיע״א ( ד' אי"ר תשי"ד ), אבד"ק טשימפא בעל שו"ת תפארת אדם. שו"ת תפארת אדם , הקדמת המוציאים לאור, עמ' יד-טו: 'ותו"ד הוא כי בשו"ת דברי חיים (יו"ד סוס"י פב) הביא קבלה בשם הרה"ק הרבי מלובלין זי"ע שמי שברך בטעות על תפילין של רבינו תם לא יברך שנית על תפילין של רש"י, והדברי חיים כתב לחלק שזהו דווקא במי שמנהגו תמיד להניח גם תפילין של רבינו תם, מה שאין כן מי שאינו מנהגו להניח שני זוגות תפילין צריך לברך שנית, ובשו"ת מנחת אלעזר
הרב אביעד נייגר
21 באפר׳זמן קריאה 4 דקות


הרבי ר׳ הערש כבר נתנסה בעשר נסינות כמו אברהם אבינו ע״ה
למען אחי ורעי! לכבוד ספירת העומר הנה מעשה נורא שמובא אודות הצדיק רבי צבי הירש הכהן מרימינוב זיע"א (מובא מתוך הספה"ק שיח זקנים, ח״ה עמ׳ צ״ד): 'סיפר לי הגה״צ מפאיע שליט״א, ששמע מהרה״ק מסאטמאר זצ״ל, שלרימנוב על היומא דהילולא של הרבי ר׳ מענדעלע זצ״ל היו רגילים הרבה אנשים לנסוע אל הציון, וגם צדיקים היו באים, וסיפר הרה״ק בייטב לב זצ״ל שהיה שם והתפלל מנחה עם הרה״ק הרבי ר׳ הערש [הרב צבי הירש מרימנוב] זצ״ל, וכיון שעדיין לא רצה הייטב לב להתפלל ערבית, על כן יצא מבית המדרש, וכן עשה הרה״
הרב אביעד נייגר
20 באפר׳זמן קריאה 1 דקות


מלחמת עמלק היתה בחדש אייר
למען אחי ורעי! הנה ידוע כי עמלק נלחם נגד עם ישראל בחודש אי"ר וגם בזמננו אנו עמלק בא ע"י מכשפיו וכשם שהתחפשו לכבשים בימי שאול, כך גם בימינו אנו הם התחפשו ל"יהודים" אבל בצורה אחרת שנקראת 'ציונים' ו'ציונים-דתיים' והקימו לעצמם שלטון שתפקידו זה לעקור את ישראל מהקדושה הנה איתא בספה"ק בני יששכר , מאמרי חדש אייר, מאמר א, פיס' ז: 'מלחמת עמלק היתה בחדש אייר . כבר כתבתי לך אשר החדש הזה מסוגל להכנה לידיעת התורה, הנה כאשר רפו ידיהם מן התורה ויבא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים [שמות יז ח] (א
הרב אביעד נייגר
16 באפר׳זמן קריאה 2 דקות


הרה״ק מצאנז לא טעה כלל!
למען אחי ורעי! לכבוד ימי ספירת העומר הנני שמח להביא סיפורי צדיקים שמובא בספה"ק שיח זקנים , ח״ה עמ׳ ר״ח: 'סיפר לי הרה״ג ר׳ נפתלי לאנדא שליט״א דומ״ץ חוסט, ששמע מחותנו הגה״צ ר׳ יעקב פרידמאן זצ״ל, שפעם אחת היה הקדושת יום טוב זצ״ל בצאנז על ימים האחרונים של חג הפסח , ובליל שביעי של פסח טעה הרה״ק מצאנז זצ״ל בעת ספירת העומר ואמר היום מ״ט ימים לעומר, ואף אחד מהקהל לא העיז לתקנו, עד שהרה״ק מצאנז בעצמו נזכר ואמר הספירה הנכונה . כשחזר הקדושת יום טוב לאביו הרה״ק הייטב לב זצ״ל, שאל אותו א
הרב אביעד נייגר
12 באפר׳זמן קריאה 1 דקות


הליכותיו בקודש של כ״ק האדמו״ר ייטב לב לערב שביעי של פסח
למען אחי ורעי! הליכותיו בקודש של כ"ק האדמו"ר מסיגוט, רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים זיע"א לערב יו"ט שביעי של פסח (ה'תקס"ח−ו' באלול ה'תרמ"ג) (מובא מתוך לקוטי מהרי״ח , סדר שביעי של פסח): בתפלת מנחה של ערב שביעי של פסח אומרים מזמור יאמרו גאולי ה׳ ערב יו״ט. עיין ברמ״א (סי׳ תקכ״ט) שאסור לאכול בערב יו״ט ממנחה ולמעלה כמו בערב שבת, והנה אם הוא ביום ה׳ עושין עירוב תבשילין כו׳, והנה יש נוהגין שגם בתפלת מנחה של ערב שביעי של פסח אומרים מזמור (ק״ז) ״יאמרו גאולי ה׳״, וכן היה מנהג אדומ״ר הגה״ק
הרב אביעד נייגר
7 באפר׳זמן קריאה 1 דקות


יוֹם לְיַבָּשָׁה נֶהֶפְכוּ מְצוּלִים, שִׁירָה חֲדָשָׁה שִׁבְּחוּ גְאוּלִים
למען אחי ורעי! הנני שמח להביא בפניכם פיוט שחיבר רבי יהודה הלוי הי"ד זיע"א, לכבוד שביעי של פסח יוֹם לְיַבָּשָׁה נֶהֶפְכוּ מְצוּלִים, שִׁירָה חֲדָשָׁה שִׁבְּחוּ גְאוּלִים. יוֹם בְּצַר נִכְבַּדְתָּ וְאֵלַי נֶחְמַדְתָּ, וְלָךְ עֹז יִסַּדְתָּ מִפִּי עוֹלְלִים. הִטְבַּעְתָּ בְתַרְמִית רַגְלֵי בַת עֲנָמִית, וַּפַעֲמֵי שׁוּלַמִּית יָפוּ בַנְּעָלִים. וְכָל רֹאַי יְשִׁירוּן בְּעֵת הוֹדִי יְשׁוּרוּן, אֵין כָּאֵל יְשֻׁרוּן וְאֹיְבֵינוּ פְּלִילִים. דְּגָלַי כֵּן תָּרִים עַל הַנִּשְׁאָרִים
הרב אביעד נייגר
7 באפר׳זמן קריאה 1 דקות