מלחמת עמלק היתה בחדש אייר
- 16 באפר׳
- זמן קריאה 2 דקות
למען אחי ורעי! הנה ידוע כי עמלק נלחם נגד עם ישראל בחודש אי"ר
וגם בזמננו אנו עמלק בא ע"י מכשפיו וכשם שהתחפשו לכבשים בימי שאול, כך גם בימינו אנו הם התחפשו ל"יהודים" אבל בצורה אחרת שנקראת 'ציונים' ו'ציונים-דתיים' והקימו לעצמם שלטון שתפקידו זה לעקור את ישראל מהקדושה
הנה איתא בספה"ק בני יששכר, מאמרי חדש אייר, מאמר א, פיס' ז:
'מלחמת עמלק היתה בחדש אייר. כבר כתבתי לך אשר החדש הזה מסוגל להכנה לידיעת התורה, הנה כאשר רפו ידיהם מן התורה ויבא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים [שמות יז ח] (אשר רפו ידיהם כמשארז"ל [סנהדרין קו.]), הנה ידוע עמלק הוא מבחינת הדעת דסט"א כאשר כתבנו במקומו, הנה בחדש הזה שהוא מסוגל להכנת ידיעת התורה (כאשר נרמז הצירוף של החדש יתהלל המתהלל השכל וידוע), כאשר רפו ידיהם אזי בא עמלק שהוא הניגוד הדעת דסט"א, וצוה משה ליהושע להלחם עמו שהוא מזרעא דיוסף דכתיב ביה בכור שורו הדר לו [דברים לג יז], והחדש הזה מזלו שור, כל זה נ"ל והמשכיל ירחיב הדברים:
דהיינו במקום שנשיג את הגאולה האמתית, תקף אותנו ערב רב דעמלק, כידוע ליודעי חן, בגלל רפיון התורה שהיה אז באותם ימים בארץ ישראל, ע"י הציונים.
והבאתי לעיל בהקדמה השניה דאיתא בתיקוני הזוה"ק, תקונא שתין ותשע, דף קז ע"ב
'בההוא זמנא מה דהוה אני ישנה בגלותא דאסתלק דפיקו דילה שלימו דילה בההוא זמנא אתמר בשכינתא ולבי ער לאתערותא דפורקנא ובההוא זמנא נשיב רוחא דקודשא בה דבזמנא דרוחא דקודשא לא נשיב רוח סערה נשיב באודנא שמאלא דלבא ויכיל למטעי עלמא.
והאי איהו דאתמר ביה והנה רוח סערה באה מן הצפון דסעיר גופיה דבר נש דאתמר ביה מצפון תפתח הרעה ובההוא זמנא שלטין בעלמא כל רוחין ושדין ומזיקין בישין דמחבלין עלמא דאינון מלאכי חבלה ודא דפיקו דמרעא דסליק באשא דגיהנם דאיהו מרה ומחמם לגופיה דבר נש וביה וימררו את חייהם דאברין דאינון ישראל בעבודה קשה דא כבד דאיהו כבד על ערקין דמרה דדמא בחמר ובלבנים דא ליחא חוורא דאיהי כבדה על בר נש ומינה יתון ליה כמה מרעין בישין דאינון מים הזדונים דמתגברין על אברין דיליה ובכל עבודה בשדה דא דפיקו דדמא דאתמר ביה איש יודע ציד איש שדה ומאי ניהו דפיקו דדמא רוח סערה דאתגבר ביה דמא דערקין דכבד דאיהו עשו הוא אדום דערקין דיליה כי רגליהם לרע ירוצו וימהרו לשפוך דם אשר עבדו בהם בפרך דפיקו במרה אוכמא דאיהו יבש בריקנייא ובגין דא אתמר ביה בפרך וכד אתעבר רוח סערה כמה דאת אמר ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ אתער דפיקו בההוא רוחא עליה אתמר בדבר י"י שמים נעשו וברוח פיו כל צבאם'...
ובעוונתינו הרבים עברה אותה 'רוח סערה, באה מן הצפון' – אותה דעת דסט"א - וכעת בגלל 'דרוחא דקודשא לא נשיב' והשתוללה בחוץ 'רוח סערה נשיב' ומה שקרה ש'מטעי עלמא', ובאמת טעה העולם אחרי 'רוח סערה' הנ"ל, וקבלנו מה שקבלנו, מדינה שהיא הפך תורה ויראה, ואין מצוה להלל מדינה מסוג זה אלא אפילו לא להתוועד עמה.
תגובות