חיפוש


גם אדמו״ר פועל ישועות וגם יודע לפלפל ולחדש חידושים בהלכה
למען אחי ורעי! מעשה רב עם כ"ק האדמו"ר מסאטמאר ור' מאטיל דיין מסלאנים (מובא מתוך קובץ אליהו, דף קע"ג: כה כותב במכתבו [הרב הגאון רבי חיים אלי' שטערנבערג זצ"ל, רב דביהמ"ד סאטמאר בעיר קטמון, אשר מתאר נסיעת מרן רבינו מסאטמאר זצ"ל בארץ ישראל בשנת תרצ"ב, וז"ל: כאשר כ"ק מרן זצ"ל אמר פלפול וחידושים בסוגית "שמא יעבירנו" במירון, ישב שם ר' מאטיל סלונים הנקרא ר' מאטיל דיין, והוא הי' ממדינת ליטא, ושם לא אמרו אדמורי"ם פילפולים עמוקים, התפלא מאוד, ואמר שרבינו הק' הוא דומה לר' שמעון בן יוחאי
הרב אביעד נייגר
3 במאיזמן קריאה 1 דקות


רק בחסרון בנים ירעישו עולמות ויעוררו רחמי שמים
למען אחי ורעי! מעשה רב עם כ"ק האדמו"ר מסאטמאר, רבי יואל טייטלבוים זיע"א (מובא מתוך הספה"ק מושיען של ישראל, ח"א דף לד): 'רבינו ז"ל בדברי יואל (ח"ב דף ר"ב) מבאר שאע"פ שמדרך הצדיקים לקבל באהבה את כל אשר נגזר עליהם, וכל מה דעבד רחמנא לטב עביד, ואין מהרהרים אחר מדותיו ית"ש, וכל יסורי הגוף לא יעצרו אותם מעבודת השי"ת בשמחה, ומבטלים רצונם בפני רצונו ית', אבל בענין העמדת זש"ק, הרי עזה תשוקתם להעמיד תולדת זרע ברך ה', וע"ז יתפללו ועוררו רחמי שמים להוושע בזש"ק, ועל כן אמרו חז"ל שהיו אמות
הרב אביעד נייגר
1 במאיזמן קריאה 1 דקות


בוודאי נתגלה רבי שמעון בר יוחאי לרבינו זי"ע!
למען אחי ורעי! הנה מעשה נפלא עם דמויות הוד לוחמי מלחמת ה' למען תורתינו הק' שלא תמוש מפי זרעו וזרע זרעו ועוד מסופר על מפגשם של הריא"ז מרגליות יחדו כ"ק האדמו"ר מסאטמאר, רבי יואל טייטלבוים בציון המצוינת של התנא הק' רבי שמעון בר יוחאי זיעועכי"א (מובא מתוך הקובץ תורני דמתה לתמר, תמוז תשס"ד): סיפר כ"ק אדמו"ר מגאלאנטע שליט"א, סיפור נפלא מה ששמע מהרה"ג רבי שלום אליעזר מרגליות זצ"ל: בעת אחד מביקוריו של כ"ק מרן רביה"ק זי"ע בארץ ישראל אחרי הקבלת פנים שנערכה לכבודו של רבינו זי"ע, ניגש א
הרב אביעד נייגר
1 במאיזמן קריאה 2 דקות


ולא ידעו כוונתו בתורה זו, ולמי נתכוון, עד היום הזה
למען אחי ורעי! הנה כתיב בפרשתנו [ויקרא, כא א] "ויאמר ה' אל משה אמר אל הכהנים בני אהרן ואמרת אלהם לנפש לא יטמא בעמיו" ופירש"י, שם: 'אמור אל הכהנים. אמור ואמרת להזהיר גדולים על הקטנים. והנה עובדא עם רביה"ק מסאטמאר זיע"א (מובא מתוך עולמות שחרבו, עמוד קס"ט): 'פעם בל"ג בעומר באמצע שירת "בר יוחאי' אשר שרו החסידים, אמר רבינו ז"ל להפסיק, הפסיקו, ואמר תורה, וכה אמר: "אמור ואמרת, להזהיר גדולים על הקטנים (פרש"י בפרשת אמור), שהגדולים צריכים להיות זהירים בענינים הנראה לעין כקטנים", ולא יד
הרב אביעד נייגר
30 באפר׳זמן קריאה 1 דקות


אמור ואמרת להזהיר גדולים על הקטנים
למען אחי ורעי! הנה כתיב בפרשתנו [ויקרא, כא א] "ויאמר ה' אל משה אמר אל הכהנים בני אהרן ואמרת אלהם לנפש לא יטמא בעמיו" ופירש"י, שם: 'אמור אל הכהנים. אמור ואמרת להזהיר גדולים על הקטנים'. ומובא עובדא שסיפר רביה"ק מסאטמאר זיע"א (מושיען של ישראל, ח"א דף רפז): רבינו ז"ל סיפר דכד הוה טליא שמע שאביו הקדושת יו"ט ז"ל חזר פעם מצאנז, ובאם הדרך שבת שבתו אצל אחד מהצדיקים שבדור, והי' זה בפ' אמור, וצדיק זה הי' דרכו בקודש לדבר בסתרי תורה בשולחנו לפני העם, ואחר שאמר הצדיק דרוש ארוך בקבלה ובח"ן,
הרב אביעד נייגר
30 באפר׳זמן קריאה 1 דקות


כבר אמרתי ׳חמשה עשר פעמים׳ שיעשו כן...
למען אחי ורעי! לכבוד ספירת העומר הנני מביא מעשה התחזקות עם כ"ק האדמו"ר מסאטמאר, רבי יואל טייטלבוים זיע"א (מובא מתוך הספה"ק שיח זקנים , ח״ה עמ׳ פ״ח): סיפר לי מחותני הגה״צ ר׳ עמרם טויב מבריך שליט״א, ענין פלא ראינו אצל הרה״ק מסאטמאר זצ״ל, שאפילו בשיחות חולין דיליה כיוון לענינים, לדוגמא, בימי הספירה כשהיה מתרגז על איזה ענין, היה יכול לומר ביום חמשה עשר לספירה, ״כבר אמרתי חמשה עשר פעמים שיעשו כך וכך״, ולמשל, ביום כ״ג לספירה היה יכול לומר, ״כבר אמרתי כ״ג פעמים״ , וכדומה. פניו המ
הרב אביעד נייגר
27 באפר׳זמן קריאה 1 דקות


אין הקב״ה בא בטרוניא
למען אחי ורעי! הנה ראוי להביא מאמר להאיר עיני עיוורים מפני גודל הכפירה הציונית מפי רבי אהרן צבי רומפלר זיע"א, מאמר 'אין הקב"ה בא בטרוניא' [1] , פרק ו': 'עמ"י בס"ד עש"ו ד) ומלבד כל האמור יש להוסיף כאן דבר יסודי מאד והוא שכל בר דעת המתבונן היטב במצב של היום בין יבין שכאן אפילו לא מבוקש מאתנו מסירות נפש בפועל כלל, אלא רק רצון והסכמה לעמוד בחוזק גדול באופן שהענין סגור ונעול ומוחלט אצלינו אפילו אם יצטרך מסי"נ, כי זה ברור למי שמכיר היטב המצב היום שכל מה שיש להם עדיין איזה כח הוא ר
הרב אביעד נייגר
21 באפר׳זמן קריאה 7 דקות


לכבוד יומא דהילולת רבי משה דוד אסטרייכער זיע״א
למען אחי ורעי! לכבוד יומא דהילולת רבי משה דוד אסטרייכער [1] זיע״א ( ד' אי"ר תשי"ד ), אבד"ק טשימפא בעל שו"ת תפארת אדם. שו"ת תפארת אדם , הקדמת המוציאים לאור, עמ' יד-טו: 'ותו"ד הוא כי בשו"ת דברי חיים (יו"ד סוס"י פב) הביא קבלה בשם הרה"ק הרבי מלובלין זי"ע שמי שברך בטעות על תפילין של רבינו תם לא יברך שנית על תפילין של רש"י, והדברי חיים כתב לחלק שזהו דווקא במי שמנהגו תמיד להניח גם תפילין של רבינו תם, מה שאין כן מי שאינו מנהגו להניח שני זוגות תפילין צריך לברך שנית, ובשו"ת מנחת אלעזר
הרב אביעד נייגר
21 באפר׳זמן קריאה 4 דקות


הרבי ר׳ הערש כבר נתנסה בעשר נסינות כמו אברהם אבינו ע״ה
למען אחי ורעי! לכבוד ספירת העומר הנה מעשה נורא שמובא אודות הצדיק רבי צבי הירש הכהן מרימינוב זיע"א (מובא מתוך הספה"ק שיח זקנים, ח״ה עמ׳ צ״ד): 'סיפר לי הגה״צ מפאיע שליט״א, ששמע מהרה״ק מסאטמאר זצ״ל, שלרימנוב על היומא דהילולא של הרבי ר׳ מענדעלע זצ״ל היו רגילים הרבה אנשים לנסוע אל הציון, וגם צדיקים היו באים, וסיפר הרה״ק בייטב לב זצ״ל שהיה שם והתפלל מנחה עם הרה״ק הרבי ר׳ הערש [הרב צבי הירש מרימנוב] זצ״ל, וכיון שעדיין לא רצה הייטב לב להתפלל ערבית, על כן יצא מבית המדרש, וכן עשה הרה״
הרב אביעד נייגר
20 באפר׳זמן קריאה 1 דקות


אזהרה למוציא שם שמים לבטלה
למען אחי ורעי! הנה לימוד חשוב עד למאוד עד כמה שחייבים למחות נגד אלו שאומרים הלל ביום אידם, כי יש בכך הרבה חילול ה', מלבד כל גופי התורה שעוברים עליהם בשאט נפש כאלו זה דבר של מה בכך, וזה רק מעיד על פחיתות נפשם של אלו שאומרים הלל 'מעשה רב' עם כ"ק האדמו"ר מביאלא, רבי יחיאל יהושע רבינוביץ ( ה' בטבת תרס"א - כ"א בשבט תשמ"ב) (מובא מתוך הספר שִׁירַת הַשַּׁבָּת , קיצור סדר מנהגי שבת קודש, אצל אדמו"ר הקוה"ט ה"חלקת יהושע" זצללה"ה, עמ' ג') : 'כתב בחלקת יהושע (והובא ב"שירת השבת" הארוך, דף
הרב אביעד נייגר
19 באפר׳זמן קריאה 2 דקות


הדרשה מאמר זאת התורה לא תהא מחולפת
למען אחי ורעי! הנני שמח להביא בפניכם את הדרשה מאירת העינים 'זאת התורה לא תהא מחולפת' מאת כ"ק הגה"צ רבי נתן יוסף מייזעלס [1] זיע"א (אב"ד ור"מ דקהל אבני שלמה מאנסי יצ"ו, איש אמונו של רבינו הקדוש מסאטמאר זצוק"ל) שאותה נשא ביום המר והנמהר ה' אייר ה'תשס"ב. בעת המצב הנורא שנסתבב ע"י גרוי הציונים הטמאים הש"י בענין השאלה: בענין השאלה: מה יעשו עכשיו? מהי העצה? מה יכולים לעשות? מורי ורבותי! הרי הוא באמת קשה וכואב על הלב כשמתאספים ביום זה, הוא היום שרבינו זי"ע היה רגיל לקרותו "יום המר
הרב אביעד נייגר
19 באפר׳זמן קריאה 24 דקות


מאמר זאת התורה לא תהא מחולפת (אידיש)
למען אחי ורעי! הנני שמח להביא בפניכם את הדרשה מאירת העינים 'זאת התורה לא תהא מחולפת' מאת כ"ק הגה"צ רבי נתן יוסף מייזעלס [1] זיע"א (אב"ד ור"מ דקהל אבני שלמה מאנסי יצ"ו, איש אמונו של רבינו הקדוש מסאטמאר זצוק"ל) שאותה נשא ביום המר והנמהר ה' אייר ה'תשס"ב. בעת המצב הנורא שנסתבב ע"י גרוי הציונים הטמאים הש"י בענין השאלה: "וואס זאל מען יעצט טוען? וואס איז די עצה? וואס קען מען טוען?" מורי ורבותי! ס'איז באמת שווער און אומעטיג אויפן הארץ ווען מ'קומט זיך צונעזאם אין דעם טאג. דאס איז דער
הרב אביעד נייגר
19 באפר׳זמן קריאה 30 דקות


דרשה נגד התגרות באומות העולם
למען אחי ורעי! הנני שמח להביא בפניכם את הדרשה מאירת העינים 'זאת התורה לא תהא מחולפת' מאת כ"ק הגה"צ רבי נתן יוסף מייזעלס [1] זיע"א (אב"ד ור"מ דקהל אבני שלמה מאנסי יצ"ו, איש אמונו של רבינו הקדוש מסאטמאר זצוק"ל) ביום א' פרשת תולדות ה'תשס"א. בעת המצב הנורא שנסתבב ע"י גרוי הציונים הטמאים הש"י בענין השאלה ...האמת הוא שאני יודע שאין אני יכול עכשיו לבאר את הדבר די הצורך כראוי, אבל בכל זאת לא אוכל לעבור בשתיקה. ספר "על הגאולה" בא ל הצהיר שבמרוצת השנים אינו משתנה האיסור הגדול של ציונו
הרב אביעד נייגר
17 באפר׳זמן קריאה 6 דקות


כיבוש הארץ שלא על פי התורה
למען אחי ורעי! דע לך שנהגו בעלי הדעות המשובשות להמציא המצאות בענייני כיבוש הארץ, והכל שלא לפי התורה , כי בין כה וכה עד ביאת משיח צדקנו אין לנו מה לעסוק בענייני מלחמות וכיבוש הארץ, וכאשר המשיח יגיע הרי בוודאי המציאות שלו תהי' כ"כ רוחנית גבוהה - לאפוקי מהתפיסה המגושמת והארצית של בעלי הדעות המשובשות, כידוע לכל. הנני שמח להביא בפניכם את מכתב מאת כ"ק הגה"צ רבי נתן יוסף מייזעלס [1] זיע"א, כיבוש הארץ שלא ע״פ התורה, ביאור בספר הק׳ ויואל משה (מובא מתוך הקובץ התורני עדות – לבירורי הל
הרב אביעד נייגר
13 באפר׳זמן קריאה 5 דקות


הרה״ק מצאנז לא טעה כלל!
למען אחי ורעי! לכבוד ימי ספירת העומר הנני שמח להביא סיפורי צדיקים שמובא בספה"ק שיח זקנים , ח״ה עמ׳ ר״ח: 'סיפר לי הרה״ג ר׳ נפתלי לאנדא שליט״א דומ״ץ חוסט, ששמע מחותנו הגה״צ ר׳ יעקב פרידמאן זצ״ל, שפעם אחת היה הקדושת יום טוב זצ״ל בצאנז על ימים האחרונים של חג הפסח , ובליל שביעי של פסח טעה הרה״ק מצאנז זצ״ל בעת ספירת העומר ואמר היום מ״ט ימים לעומר, ואף אחד מהקהל לא העיז לתקנו, עד שהרה״ק מצאנז בעצמו נזכר ואמר הספירה הנכונה . כשחזר הקדושת יום טוב לאביו הרה״ק הייטב לב זצ״ל, שאל אותו א
הרב אביעד נייגר
12 באפר׳זמן קריאה 1 דקות


תנור וכירים יותץ טמאים הם וטמאים יהיו לכם
למען אחי ורעי! הנה כתיב בפרשת השבוע (ויקרא יא לה): "וְכֹל אֲשֶׁר יִפֹּל מִנִּבְלָתָם עָלָיו יִטְמָא תַּנּוּר וְכִירַיִם יֻתָּץ טְמֵאִים הֵם וּטְמֵאִים יִהְיוּ לָכֶם". וביאר את משמעות הכתוב 'תנו"ר וכירים יתץ' כ"ק האדמו"ר מסאטמאר זיע"א (מובא בספה"ק זכר צדיק לברכה , ח"א אות קמ"ז): 'בעת שביקר הגה"ק מהרי"י טווערסקי זצ"ל האדמו"ר מסקווירא את רבינו זי"ע בשנת תשכ"ז לפ"ק, המשיך השיחה גם מענין שנת תרנ"ו, שאז קם האבי אבות הטומאה הערצל ימ"ש , והכריז את רעיונו על 'מדינת יש ראל' וכוונתו הי'
הרב אביעד נייגר
12 באפר׳זמן קריאה 1 דקות


הליכותיו בקודש של כ״ק האדמו״ר ייטב לב לערב שביעי של פסח
למען אחי ורעי! הליכותיו בקודש של כ"ק האדמו"ר מסיגוט, רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים זיע"א לערב יו"ט שביעי של פסח (ה'תקס"ח−ו' באלול ה'תרמ"ג) (מובא מתוך לקוטי מהרי״ח , סדר שביעי של פסח): בתפלת מנחה של ערב שביעי של פסח אומרים מזמור יאמרו גאולי ה׳ ערב יו״ט. עיין ברמ״א (סי׳ תקכ״ט) שאסור לאכול בערב יו״ט ממנחה ולמעלה כמו בערב שבת, והנה אם הוא ביום ה׳ עושין עירוב תבשילין כו׳, והנה יש נוהגין שגם בתפלת מנחה של ערב שביעי של פסח אומרים מזמור (ק״ז) ״יאמרו גאולי ה׳״, וכן היה מנהג אדומ״ר הגה״ק
הרב אביעד נייגר
7 באפר׳זמן קריאה 1 דקות


קשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף
למען אחי ורעי! הנה לכבוד שביעי של פסח , היום בו נקרע ים סוף, נאמר במס' סוטה , דף ב ע"א: 'אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן וקשין לזווגן כקריעת ים סוף שנאמר "אלהים מושיב יחידים ביתה מוציא אסירים בכושרות"... וביאר כוונת העניין כ"ק האדמו"ר מסאטמאר, רבי יואל טייטלבוים זיע"א, מחזור דברי יואל, פסח: 'אם מחפשים זיווג עם ׳ביזת הים׳ כמו שהי׳ בקריעת ים סוף, אז קשה להשיגו קשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף, וקשה מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף. ולכאורה צ״ב הלא חזינן אצל רוב בני אדם שזיווגם עול
הרב אביעד נייגר
7 באפר׳זמן קריאה 1 דקות


הליכותיו בקודש של בעל הישמח משה בפסח
למען אחי ורעי! הנני שמח להביא מקצת הליכותיו בקודש של כ"ק האדמו"ר רבי משה טייטלבוים זיע"א (מובא מתוך מגדולי התורה והחסידות, האדמו״ר מאוהעל עמ׳ ע״ז): בחג הפסח היה מחמיר מאד (הרה״ק בעל הישמח משה זצ״ל), הוא לא אכל מצות כל ימי הפסח, רק ה׳כזיתים שחובה לאכלם בשני הלילות הראשונים, החטה השמורה׳ משעת הקצירה נבדקה אחת לאחת כל חטה וחטה ולא נטחנה בריחיים של יד מחשש שמא האבן מזיעה בשעת הטחינה, אלא כתשו את החטה במכתש חדש ואחר כך נפו את הקמח כמה פעמים בכברה חדשה דקה מן הדקה ואת המצות עשו ק
הרב אביעד נייגר
6 באפר׳זמן קריאה 2 דקות


עבודת רבינו באכילת ה״פאלשע פיש״ כמו הדגים שבכל שבת קודש
למען אחי ורעי! מדרכיו בקודש של כ"ק האדמו"ר מסאטמאר, רבי יואל טייטלבוים זיע"א (מובא מתוך הספה"ק הללו עבדי ה׳ , דף תמה): 'כידוע היה דרכו של רבינו הקדוש ז״ל להסתיר כל עבודתו מעין הרואים, אבל שונה היה דרכו בעת אכילת הדגים בשבת קודש, שאז היה נראה לעין כל גודל עבודתו בקודש שהיה מתלהב עד למאוד, והיה דרכו להכות על השלחן בידיו הקדושים וכמה פעמים צעק: שא שא!, והיה תואר פניו משתנים מגודל התלהבותו . ואירע פעם אחת בשבת חול המועד פסח בעיר סאטמאר, שמרן הגאב״ד ז״ל (הגאון רבי משה ארי׳ פריינ
הרב אביעד נייגר
6 באפר׳זמן קריאה 1 דקות


כחו של הגה״ק הישמח משה זיע״א
למען אחי ורעי! הנני שמח להביא 'מעשה רב' מאת כ"ק האדמו"ר רבי משה טייטלבוים זיע"א (מובא מתוך הספה"ק צדיק כתמר יפרח , עמ׳ א׳; מושיען של ישראל , ח״ב, עמוד 118): רבינו ז״ל סיפר עובדא ששמע ממשמשו של הרה״ק ר׳ מענדיל מדעש זצ״ל בעל מעגלי צדק, שאירע אצל מרן הישמח משה ז״ל. וכך סיפר: ידוע שהי׳ למרן הישמח משה ז״ל תלמיד ושמו ר׳ פנחס מסאמאטער ז״ל, והוא הי׳ ת״ח חשוב ובעל מקובל, והי׳ מסחרו ביין, והי׳ דרכו בערב פסח למכור חמצו לנכרי, פעם אירע שהנכרים שבעירו הציקו לו ודברו על לב הערל שהי׳ רגיל
הרב אביעד נייגר
6 באפר׳זמן קריאה 1 דקות


רמז מן תורה, שאין מתערבים באוכלים זה עם זה בפסח
למען אחי ורעי! פנינה מתוך דב"ק של כ"ק האדמו"ר מסאטמאר, רבי יואל טייטלבוים זיע"א, (מובא מתוך אוצרות ירושלים , דס״ט): 'לפני כעשרים וחמש שנים, בהיותינו יחד עם רבינו (מהריט״ב) זי״ע, במקום הנופש שעראן ספרינג, יצא עם משמשיו ומלויו בערב לשאוף אויר צח, ושוחח בדברי תורה וחסידות עד שעה מאוחרת. פעם א׳ נטפל עמו אב זקן אחד, ובתוך דבריו אמר, כי מציאה מצא רמז בתורה, למנהג ישראל שבפסח ״מישט מען זיך נישט״ (אין מתערבים במאכלים זה עם זה), והוא דכתיב ״משארותם צרורות בשמלום על שכמם״ (בא יב לד),
הרב אביעד נייגר
6 באפר׳זמן קריאה 1 דקות


בעבור מצות אלו נתחדש לנו יציאת מצרים
למען אחי ורעי! לכבוד פסח לימוד נפלא בשם כ"ק האדמו"ר מסאטמאר, רבי יואל ב"ר חנניא יו"ט ליפא טייטלבוים זיע"א (מובא מתוך הספה"ק עולמות שחרבו , עמוד נ"ג): 'אורח למדן מעיר בריסק, סעד פעם על שולחנו של רבינו זי״ע בחול המועד פסח, והיה נוהג אותו אורח לתבל סעודתו בדברי תורה ששמע מרבותיו, ומרן זי״ע בענוותנותו ישב והטה אוזן לאמרותיו שהיו נעימים באמת, האורח אמר בין יתר דבריו בשם מרן בית הלוי׳: הגם כי במצה אמרו בה טעם, על שלא הספיק בצקם של אבותינו להחמיץ עד שגאלם, וכן מרור שבא לזכר שמררו המ
הרב אביעד נייגר
6 באפר׳זמן קריאה 2 דקות


מדה כנגד מדה - ויקבל את תשובתינו
למען אחי ורעי! איתא בהגדה של פסח , נרצה, לשנה הבאה: 'לְשָׁנָה הַבָּאָה בִּירוּשָלַיִם הַבְּנוּיָה (ג"פ)'. וביאר כ"ק האדמו"ר מסיגוט, רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים זיע"א (ה'תקס"ח−ו' באלול ה'תרמ"ג) (מובא מתוך הספה"ק מושיען של ישראל , ח״א הג״ה דף קע״ו): 'מתוך שיחה מרבינו ז״ל כו׳,... וכדאי להעתיק אימרה נאה מהקדושת יו״ט, שפ״א בליל הסדר קודם שאמר הקדושת יו״ט ז״ל ״לשנה הבאה בירושלים״ , עמד ואמר אז לפרש הפסוק "יהי חסדך ה׳ עלינו כאשר יחלנו לך". דהנה בכל שנה ושנה בימים הנוראים, כאש
הרב אביעד נייגר
5 באפר׳זמן קריאה 1 דקות