בראותם מלחמה ושבו מצרימה

למען אחי ורעי! הנה איתא בריש פרשתנו (חומש שמות), פרק יג פסוק יז

וַיְהִ֗י בְּשַׁלַּ֣ח פַּרְעֹה֘ אֶת-הָעָם֒ וְלֹא-נָחָ֣ם אֱלֹהִ֗ים דֶּ֚רֶךְ אֶ֣רֶץ פְּלִשְׁתִּ֔ים כִּ֥י קָר֖וֹב ה֑וּא כִּ֣י׀ אָמַ֣ר אֱלֹהִ֗ים פֶּֽן-יִנָּחֵ֥ם הָעָ֛ם בִּרְאֹתָ֥ם מִלְחָמָ֖ה וְשָׁ֥בוּ מִצְרָֽיְמָה[1]:

ומבאר שם התנא הקדוש רבי יונתן בן עוזיאל ע"ה, בתרגום יונתן, שם

וַהֲוָה כַּד פְּטַר פַּרְעֹה יַת עַמָּא וְלָא דַבְּרִינוּן יְיָ אוֹרַח אֲרַע פְּלִישְׁתָּאֵי אֲרוּם קָרֵיב הוּא אֲרוּם אֲמַר יְיָ דִלְמָא יִתְהֲווֹן עַמָּא בְּמֵיחְמֵיהוֹן אֲחוּהוֹן דְּמִיתַן בִּקְרָבָא מָאתָן אַלְפִין גּוּבְרִין בְּנֵי חֵילָא מִשִּׁבְטָא דְאֶפְרַיִם מְאַחֲדִין בִּתְרִיסִין וְרוּמְחִין וּמָאנֵי זַיְינִין וְנַחֲתוּ לְגַת לְמֵיבוּז גֵּיתֵי פְּלִישְׁתָּאֵי וּבְגִין דַּעֲבָרוּ עַל גְּזֵרַת מֵימְרָא דַיְיָ וּנְפָקוּ מִמִּצְרַיִם תְּלָתִין שְׁנִין קֳדָם קִיצָא אִיתְמַסְרוּ בִּידָא דִפְּלִישְׁתָּאֵי וּקְטָלוּנוּן הִינוּן הֲווֹ גַרְמַיָא יְבֵישַׁיָא דְאָחֵי יַתְהוֹן מֵימְרָא דַיְיָ עַל יְדָא דִיְחֶזְקֵאל נְבִיָא בְּבִקְעַת דּוּרָא וְאִין יֶחְמוּן כְּדֵין יִדְחֲלוּן וִיתוּבוּן לְמִצְרָיִם:

ורבו המדרשים והמפרשים שם, ואוסיף דקדוק בלשה"ק של התנא הק'

שהרי איתא בזוה"ק שכל מקום שכתוב 'העם' קאי על 'הערב רב' שעלה אתם, ואם כן מדוע כתוב בתרגום 'אחוהון' וכי בני אפרים היו אחים לאותם ערב-רב, אלא החידוש הוא מכיוון שאחזו בכלי נשק 'כלי חמס מכרותיהם שכלי אומנתו של עשו, נחשבו בכך לאחים באופן המחשבה שלהם, רח"ל

וצריך להבין מהיכן הגיע להם הרעיון הנ"ל ונראה לפי מה שחז"ל ביארו לנו שהגיעו לרעיון זה בגלל נביא השקר [ג]נון שבא משבט אפרים, כדאיתא בפרקי דרבי אליעזר, פרק מח'[2]

ר' אליעזר אומ' כל אותן השנים שישבו ישראל במצרים ישבו בטח ושאנן, עד שבא נון מבני בניו של אפרים ואמ' להם נגלה לי הקב"ה להוציא אתכם ממצרים בני אפרים בגאות לבם שהם מזרע המלכות וגבורי כח במלחמה לקחו את נשיהם ואת בניהם ויצאו ממצרים ורדפו המצריים אחריהם והרגו מהם מאתים אלף כלם גבורים שנ' בני אפרים וכו'

והמבארים והמפרשים שם ביארו שעניין זה הוא העברה על איסור שלוש השבועות ששנינו במסכת כתובות, דף קיא ע"א, ואביא מלשה"ק

רבי דוד לוריא 'רד"ל' זיע"א, ביאור הרד"ל על פרקי דרבי אליעזר

ד"ה היו יושבים בטח ושאנן. שלא העבידום ועינום המצרים. ואולי ירמוז לשון בטח ושאנן ללשון הכתוב (משלי א) ושומע בטח ושאנן, וע"ל פכ"ה אות ל"א, שכל זמן ששמעו וקיבלו עליהם השבועה והגלות ישבו לבטח, וכשלא שמעו ועברו על השבועה כדלהלן והלכו אחר בני אפרים נתקיים בהם כי משובת פתיים [שנפתו לדברי יגנון מאפרים] תהרגם כו', שנהרגו כלם כדלהלן.

ד"ה עד שבא יגנון מבני בניו של אפרים. משמע כאן שבסבת מלחמת בני אפרים הוא שהתחיל השעבוד משם ולהלן.

ד"ה יגנון[3]. בילקוט הגירסא גנון. ואולי יהיה רמז לפ"ז מ"ש [ישעיה לא] גנון והציל, על גנון הזה שלא הציל את עצמו ואת היוצאים עמו, אבל זה יהי גנון והציל:

ד"ה ואמר נגלה עלי כו'. זהו שאמר [תהילים שם] דור לא הכין לבו ולא נאמנה את אל רוחו בני אפרים כו', שבני אפרים היה רוח שקר בפיו ולא נאמן לנביא לה', והדור לא הכין את לבו לשוב בתשובה לפני ה' שיהיו ראויין לגאולה, ובמכילתא ר"פ בשלח דרשו ע"ז סיפי' דקרא לא שמרו ברית אלקים וגו' שעברו על הקץ ועל השבועה [שבועה זו היא כדאמרינן שלהי כתובות [קיא.] שהשביע הקב"ה לישראל שלא ימרדו באומות העולם ולא ידחקו את הקץ, וכן הוא בתרגום שיר השירים על הפסוק השבעתי]:

ד"ה שהיו מזרע המלוכה.... ולימדנו בלשון מזרע המלוכה שלכן לא רצו לקבל עליהם עול המצריים ולפרש מ"ש [מלכים ב כה] מזרע המלוכה בישמעאל בן נתניה, שהכוונה ג"כ מפני שהיה מזרע המלוכה גבה לבו ולא רצה לקבל עול בבל:

ד"ה וגבורי כח במלחמה. כמ"ש [תהלים פ] לפני אפרים וגו' עוררה את גבורתך, ובמקרא דתהלים שהביא כאן קוראם נושקי רומי קשת

רבי זאב וולף איינהורן 'מהרז"ו' זיע"א, פירוש המהרז"ו, שם

ד"ה ויצאו ממצרים. עיין שיר השירים רבה [כ, כ] פסוק השבעתי אתכם

וכעין מאורע זה ג"כ אנו עוברים עם נביא השקר קוק, כפי שתיאר לנו כך רבי עקיבה פרוש זיע"א, בספה"ק קול שופר'

~~~~~~~~~~~~~

ולא לחינם מצינו שאח"כ גנון שהיה נביא שקר אח"כ נודע שגלגולו הינו בר-כוזיבא, כדאיתא בדב"ק של רבי מנחם עזריא מפאנו זיע"א בספה"ק אות ע אות א

עבדון בן הלל הפרעתוני נקבר בפרעתון, והוא מאפרים מהשופטים, ובא לפרוע חוב אביו, והוא מגלגול דאותו שטעה בקץ הנקרא גוון שותלח בנו זבד בנו, והרגום (בני) [אשני] גת מאתים אלף, דטעו בקץ והוליך אותם חוץ למצרים מאתים אלף משבטו של אפרים ומתו שם ילקוט שמעוני (בשלח רמז רכ"ז), והם מתים שהחיה יחזקאל בבקעת דורא, ואמר שם שאחד היה והיה שמו גוון מבני בניו של אפרים, ואמר נגלה (אלי) [עלי] הקב"ה להוציא אתכם מארץ מצרים, והוא נתגלגל אח"כ בבן כוזיבא, ועל כי לא השלים תקונו נקרא בשם כוזיבא, וכדאיתא במדרש רבה איכה [פ"ב פסוק בלע] כי הרבה מחכמי הדור ההוא סברו שהוא משיח, ועיין שם כל הנאמר עליו ונהרג גם הוא שם, ותיקונו יהיה משיח בן אפרים, וגם שם יהרג כי אז נתקן, וזה רמזו בסנהדרין פרק חלק (דף צ"ח א') אין בן דוד בא עד שיתבקש דג לחולה ולא ימצא, דג זה משיח בן יוסף דכתיב וידגו לרב, לחולה הם ישראל שיהיו שבוים בצרה ולא ימצא, ואז יגלה בן דוד במהרה בימינו:

----------------------

[1] ראה עוד הרחבה במכילתא דרבי שמעון בר יוחאי, בשלח, פרק יג פסוק יז; פסיקתא זוטרתא 'לקח טוב', פרשת בשלח, פרשת בשלח, פרק יג סימן יז; שכל טוב, פרשת בשלח, פרק יג סימן יז

[2] לפי דפוס ונציה, (ה'ד"ש), אך שאר הגירסאות שיצאו לאחר מכן מופיע כפרק מז'.

[3] איתא בספר הגלגולים של הרמ"ע מפאנו בר כוכבא גלגול של גנון (ודי למבין)