חיפוש
לכבוד יומא דהילולת רבי אהרן שלמה הלוי קצנלנבוגן זיע״א (5)
- הרב אביעד נייגר
- לפני יומיים
- זמן קריאה 8 דקות
למען אחי ורעי! לכבוד יומא דהילולת רבי אהרן שלמה הלוי קצנלנבוגן זיע״א (י"ג בכסלו ה'תשל"ט).
'כאשר באנו לתאר במעט את דמותו של מורנו ורבנו רבי אהרון שלמה הלוי קאצינעלינגויגן זצ"ל, שהיה כמו בן לאב של מסירות נפש, בן לאב אוהב תורה במסירות נפש, עבודתו של רבי אהרן בתורה עבודה וגמילות חסדים היתה עד אין שיעור, כאשר בזכרוני עוד מימי הנעורים שהיה אומר השיעור הגדול ביותר בישיבת תורה ויראה לכערך ארבעים בחורים, למדו אז מס' קידושין והריתחא דאורייתא היה שם לאין שיעור, מי שלמד אצלו זמן שלם נעשה אדם השלם ועומד בכל המובנים, מסירות נפשו לתורה היתה עד לאין שיעור, בליל ש"ק היה לומד חומש עם פירש"י וישבו שם כמה מנינים ובמתיקות ובהירות כ"כ גדולה ביאר ובירר כל דיבור של רש"י ז"ל עם כל המפרשים, לא היה אצלו תורה לבדו אלא תורה שלימד לאחרים.
עבודה, תפילתו היתה במדה גדולה כ"כ של יראת שמים, וכ"ז קיבל מרבותיו גדולי ירושלם, בפרט מרבו מרן הגרי"ח זאננענפעלד זי"ע, ובמדת החסד הרי ידוע לכל, ישב בחדרו ועמדו שם אנשים אחד אחרי השני בכדי לקבל אצלו עצה טובה, ולא היה זה רק עצתו הטובה, אלא עמד ע"כ שעצתו שנתן תצא לפועל עד הסוף ומבלי שהלה יתוודע מכך, כמו"כ כל בחור שהיה צריך חיזוק בתורה וירא"ש ידע שמקומו אצל ר' אהרן והוא יפתור לו.
תמיד היה אומר וחוזר דברי החובת הלבבות שהזכות שעבור זה יכולים לבקש מהקב"ה חסדים, זהו זכות של זיכוי הרבים שעבור זה ביכלתינו לבקש מהקב"ה שיתן לנו, ואצלו הזיכוי הרבים היה לאין שעור ואין ערך, בתקופה שלפני כששים שנה היה מצב נורא כאן בירושלם שהתהלכו כל מיני מפלגות הגנה, אצ"ל, לח"י, ובעוה"ר נפלו אז בחורי ישראל לידם המסואבות, היחיד שעמד אז וחשב בכל כוחותיו היאך להציל בחורי ישראל משמד היה אז ר' אהרן זצ"ל, עמד ודרש ופעל ועשה ושלח שלוחים לאין שיעור, עד שיצא לפועל ההצעה לארגן את החבורות, שקיבץ וריבץ בחורי ישראל בחבורות שונות, וכל שבוע דיבר לחבורה אחרת, כ"כ הרבה דרשות התעוררות ביראת ד' שהקריב זמנו למען זה, וזה הביא לחיזוק גדול בכל הישיבות שבאו אצלו, ועמד ותבע מהם לדאוג עבור כבוד שמים, לא הסתפק במועט אלא תמיד ברציפות ובתמידות עמד על משמרתו, ואין לשער את ההצלה שנתהווה על ידו ליהדות החרדית בירושלם.
כל עבודתו הגדולה היתה האיך לרומם את כבוד שמים בכל המובנים, בזיכוי הרבים כידוע שכמעט שלא ישן בלילה עבור עבודתו בכל הענינים שעלו אז על דבר כבוד ה', האיך להביא כבוד שמים בעולם, חוץ מהמלחמה שהיתה אז פנים בפנים נגד הרשעים עוקרי הדת, שמלחמה זו קיבל מרבו רבי חיים זאננענפעלד זי"ע והמשיך בדרכו עם שאר יראי ד', והתייצבו במלחמה חזקה וכבידה שלחמו נגד הרשעים שבאו עוד מאז אחר המלחמה בשנת תרע"ח, שבא אותו האיש ווייצמאן עם חביריו ועשו מהפיכה נוראה בכל אר"י, חוץ ממה שאז התחילו הפאגראמען מהערביים, שעד אז לא ידעו מדבר כזה שהערבים הורגים ורוצחים, הרי גרו בשכנות כאן בירושלם ולא ידעו מכל אלו, אבל מאז הכניסו שנאה נוראה רח"ל.
אבל הרי יתירה מזאת, שהכניסו הפקרות נוראה בכל הישוב במטרה להחריב את כלל ישראל, שהיו צריכים לארץ ישראל במטרה להחריב את כלל ישראל, וכמו שאמר הגר"ח מבריסק זי"ע על הציונים שכל מה שהם צריכים למדינה הוא רק כאמצעי למטרתם להשמיד את כלל ישראל ותו לא.
למעשה ראו סייעתא דשמיא נוראה, כמו שידוע שכאשר יהודים פועלים כפי שבכוחם עוזר הקב"ה יותר מכפי הרגיל, וכן בעת שקמה צרת המדינה הציונית ועמדו אותם יהודים יראי ד' החלשים מול כוחות המשתלטים הציונים, שמעט מעט יהודים ראו והבינו אז את הצרה שקמה על עם ישראל, וגם היו כאלו שלא רצו לדעת מזה, כי תאות השלטון היה לנגד עיניהם, בפרט שהיה אז אחר המלחמה הנוראה של היטלר ימ"ש לכן עלה בידם להטעות את ההמון עם כי דוקא בתוך מדינתם שם תהיה מנוחה, לא רצו לראות ולהבין כי המדינה הציונית צרה ואסון נורא הוא לעם ישראל, אבל מי היו אלה שאכן עמדו מנגד, דוקא אלו היהודים שבכל הזמנים עמדו לפעול למען כבוד שמים, לחפש את האמת והיושר, כי היושר הוא היפך הבוגד, היושר אוהב את הישר במסירות נפש.
וזו היתה זכותו הגדול של ר' אהרן ביחד עם שאר בני החבורה הקדושה שבירושלם שנמנו אז כמאות גדולי תורה ויראה, כמו ר' עמרם ור' מתתי' דייוועס ור' זלמן בריזל זצ"ל ועוד, יהודים ואברכים יקרים שיצאו בתנופת מלחמה נגד כוחות המדינה המזויינים, ור' אהרן היה המארגן את החבורה של אותם ת"ח מופלגים ויראי שמים לאין שיעור ואין ערך, ויצאו במלחמה כמו מלחמת החשמונאים שיצא עם בניו ללחום נגד מלכות יון הרשעה שעמדו להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך, ואתה ברחמיך הרבים עמדת להם בעת צרתם, כמו"כ ראו בעת מלחמת יראי ד' נגד כוחותיהם של הציונים עם כל הטאנקען שלהם, ובשום אופן לא יכלו להשתלט על אותם יראי ד', כי היה מסירות נפש, קיבלו מכות ומאסרים מהם, לא עלה הדבר בנקל, בשנים הראשונים מאז קום המדינה לא עבר יום בלי מחאה והפגנה עם מכות ומאסרים, ובכל הפגנה היה ממש מסירות נפש, אבל ככל שהוסיפו להכות הרגישו שצריכים הם ליסוג אחור מהלוחמים נגדם, כי כוח המסירות נפש של יראי ד' זו היא סוד הצלחתינו מאז ועד היום הזה.
לא נקבל את השקר של הצבועים, שע"י שישבו ביחד עם הכופרים, ע"י שהלכו לבחירות עם המדינה זו היתה ההצלה, כולם יודעים שכל עצם המדינה היא חורבן ושמד מהתחלה ועד הסוף, ידעו מהתחלה שזה שמד, אלא שרצו לטעון שעי"ז יצילו את התורה, אבל לא שחשבו כן באמת שעי"ז תהא הצלה, אלא האמת שפשוט רצו להנות מהמדינה, כל אלה שעמדו אז בראש נהנו מהרשעים בכל מיני הטבות לכן רצו הם להטעות שעי"ז תהיה ההצלה.
אבל בעוה"ר מה עשו בכל חמשים ושלש שנות קיום מדינתם, השמידו שש מליאן - או יותר - יהודים ועשו מהם גוים גמורים, אומרים בשם מרן החזון אי"ש זי"ע שלא נפחד מהמדינה כי אין לה זכות קיום שהמדינה היא נפל, והאמת הוא כי אם לא היו יהודים חרדים נכנסים להיות שותפים עמהם, אכן לא היה להם שום זכות קיום, וכמו שאמרו חז"ל הק' בעת שנברא הברזל התחילו האילנות מרתתין, אמר להם מה לכם מרתתין, עץ מכם אל יכנס בי ואין אחד מכם ניזוק, אם לא היו נכנסים אצלם היה הקב"ה עוזר שלא היה להם שום זכות קיום.
בעוה"ר היה נסיון גדול, והכניסו גם כמה גדולים, ואנו סובלים מזה עד היום הזה, ומי יודע עד היכן עומדים אנו ומה יהא הסוף, בתוך מדינה זו שלא עובר יום בלי הרוגים ופצועים ל"ע ד"י, וכל אחד רואה שאין למדינה שום זכות קיום, לא היה עוד דבר כזה לעולם כמו במדינה זו שבכל שנות קיומה עומדת היא במלחמה תמידית ממדינות אחרות נגד התושבים, כל הגוים טוענים שהמדינה היא אסון, והרשעים עצמם אין צריכים עוד למדינתם אבל לדאבונינו לצידם עומדים החנפים הדתיים, שכוונתם היא לקבל הכסף מהמדינה, והם אוחזים את המדינה כאילו רצון השי"ת הוא במדינה זו רח"ל.
החתם סופר זי"ע מביא בשם ההפלאה זי"ע על הכתוב רואה אני את פני אביכן כי איננו אלי כתמול שלשום ואלקי אבי היה עמדי, כן אמר יעקב אע"ה לבנות לבן על אביהם, ומקשה איזה שייכות יש להמשך ואלקי אבי היה עמדי, ומביא בשם ההפלאה על הכתוב הלא משנאיך ד' אשנא ובתקוממיך אתקוטט תכלית שנאה שנאתים לאויבים היו לי, דכיון דשנאתים תכלית שנאה לכן נעשו הם לי לאויבים, דבשעה שיהודי שונא את הרשע נעשה כמים פנים אל פנים, כמו שאמרו חז"ל דכמו שכשאחד אוהב את חבירו ממילא חבירו גם אוהב אותו, כמו"כ כשאחד שונא לשני אעפ"י שאינו אומר לו כלום אז השני נעשה לו ממילא לשונא, וזה אמר דוד המע"ה דכיון דשונא כ"כ את הרשעים תכלית שנאה כמו שמצווה לשנוא את הרשעים ממילא הרשעים גם שונאים אותו, לאויבים היו לי, ובזה מבאר החתם סופר זי"ע שיעקב אבינו אמר רואה אני את פני אביכן כי איננו אלי כתמול שלשום, היינו שלבן שונא אותו, ומזה מוכח ששנאת יעקב ללבן היא שלימה ולכן גם לבן שונא אותו, ולכן ואלקי אבי היה עמדי, משא"כ עד עכשיו שלא ראו שלבן שונא אותו מוכח ששנאת יעקב אליו לא היתה שלימה לכן לא היה הקב"ה יכול להיות עם יעקב אבינו, ודוקא עכשיו שישנה שנאה לרשעים אז ואלקי אבי היה עמדי.
בשעה שיהודי מאמין יודע ומכיר את המשנאיך ד' אשנא ובתקוממיך אתקוטט, אז גם הרשע מבין שאין לו שייכות עם המאמין, בתחילת קיום המדינה כאשר ראו בחוש את המשנאיך ד' אשנא, ויראי ד' נלחמו בחירוף נפש נגדם, בהכירם כי הציונים המה רשעים אפיקורסים שהקימו להם מדינה עם חוקים במטרה אחת למרוד בהקב"ה, עד כדי כך שבמגילת עצמאותם הכריזו על חופש הדת עפ"ל, היינו מרידה גלויה בד' ובתורתו הק', אין התורה מחייבת את עם ישראל ח"ו, וע"ז חתמו האגודאים למיניהם, וכאשר יהודים זעקו מכאב לבם שבת, הכו בהם הציונים ואסרו אותם כי אין להם עם התורה ולא כלום, ובתוך מדינה זו נכנסו האגודאים.
אין ארור מדבק בברוך, אומרים העולם שאין כתוב אין ברוך מדבק בארור, כי הארור אינו רוצה לדבק בברוך, כי מה יש לו עם הברוך, אבל אח"כ כשמתחיל לתת לו כסף אז רוצה הברוך להתדבק אתו, כי כשאין כאן המשנאיך ד' אשנא אז נעשה החיבור, ולאחרונה נתגדלה התחברות זו פי כמה עד שכל אחד מרגיש כי המדינה היא דבר השייך לו, וכאשר ישנה סכנה למדינה אז עושים יום תפילה גדולה ויאמרו ג' פרקי תהלים שהערבים לא יהרגו יותר, והעיקר שהמדינה תעמוד ותוכל לתת כספים לישיבות ויוכלו ללמוד תורה במנוחה, יש לנו כוללים וישיבות והכל בסדר, המדינה תוכל לעמוד ויוכלו לילך לכותל מערבי והעיקר שיוכלו ללמוד תורה מכספי הרשעים, וכ"ז בא כשאין כאן המשנאיך ד' אשנא.
והכאב גדול ביותר כאשר אלו הממשיכים בדרך אבותינו בהתבדלות גמורה מרשעים האפיקורסים בלא שום שייכות ביניהם, ולדאבון לב גם המה נמשכים אחר המולת הרחוב ולערוך תפלות ביחד עם כל העולם שהערבים לא יהרגו, במקום לפקוח העינים ולראות כי כל הצרות באים רק בגללינו, על שמתחברים עם הרשעים, ואם המשנאיך ד' אשנא היה חזק אז לא היה לנו שום שייכות אליהם ולא היה להם שום שליטה עלינו, אלא שרוצים לשבת ביחד עם הרשעים, אין מחפשים את התרופה האמתית על המחלה, אלא מחפשים אחר דברים צדדיים, אין הקב"ה צריך לתפילות ותעניתים אלו, אומר הנביא לא אוכל און ועצרה, לא זה חפץ ד', אלא צריך שישמעו להקב"ה ורק זה היא הצלתינו.
כאשר נתבונן בעבודתו של רבי אהרן זצ"ל ביחד עם שאר יהודי ירושלם האיך מסרו נפשם על כבוד שמים ורק בזכותם אנו חיים וקיימים נאמנים לד', לא ע"י הישיבה ביחד עם הרשעים באה ההצלה, אם כולם היו נוהגים ח"ו כמו האגודאים, היו אז כולנו נראים כמו יהודי מאראקא ותימן שלקחו אותם ועשו אותם גוים גמורים, כמו"כ רצו לעשות מהיהודים שלנו שמד עד הסוף, כמו שאמרו בהתחלה שעד שנה לא יהיה יהודי אחד בירושלם, כולם יעשו ציונים ביחד עמהם רח"ל, ומי יודע מה היה נשאר אם לא היו הני ראשונים דמסרי נפשייהו על קדושת השם.
ובמקום לראות שרק זו היא הצלתינו, ולהיפך ההתחברות עמהם היא החורבן הגדול ביותר, וכמו שזעק מרן הגרי"ז מבריסק זי"ע נגד לקיחת תקציבים מהציונים לישיבות כי בכך מוסרים את התורה בידי מפיריה ולוחמיה, איך יכולים למסור בידם את כל הקדוש לנו, איזה שייכות יש לנו עמהם, בשעה שנהנים מהם אז הכל בידם ח"ו, וכל הראשי ישיבות יודעים את האמת הברור הזה, אבל טעם הכסף מכריע את הכל.
אחד אמר במליצה, כי יש לו צ"ט טעמים למה לא לשתות יין שרף, אבל יש לו טעם אחד שמכריע נגד כולם זהו הטעם של היין עצמו, למעשה כולם יודעים שישנם צ"ט טעמים למה לא להנות מהם, אבל טעם ממון מכריע הכל, מוותרים הם על הכל, פותחים נחל חרדי ועוד כל מיני דברים, והעיקר שימשיכו לתת כסף לישיבות, ועומדים ומתחברים עמם כאילו ע"י התפלות והתעניתים יעזור הקב"ה שהמדינה תתקיים, ומי יודע כמה עוד נסבול אם לא יבינו להנתק לגמרי מהרשעים, וכאשר תבוא הרפואה ונבין להתבדל מהם בתכלית אז יעזור הקב"ה ונזכה לגאולה שלימה בב"א'.
הערות שולים
[1] רבי שמעון אלי' קרישבסקי זיע"א - ממנהיגי 'נטורי קרתא', בעבר היה מראשי כולל 'תורה ויראה', לאח"מ פרשה מהקהילה קבוצה, בראשותו ובראשות רבי ראובן מרצבך, בשל טענות על ההנהגה שאינה מספיק קנאית. קבוצה זו הקימה את קהילה מחדש בבית הכנסת 'אוהל שרה' ברחוב חברת ש"ס. (בין חברי קבוצה זו היו גם חברי נטורי קרתא שתומכים במפגשים עם ישמעאלים, כמו משפחת הירש. בהמשך פרשה משפחת הירש גם מאוהל שרה). חיתן את בתו עם רבי מרדכי קלר שליט"א. נפטר ביום י״ח באב ה'תשע״ב.
[2] מובא מהקונטרס הק' שלהבת א"ש (ירושלם, ה'תשס"ד), עמ' לו'-מא'..
תגובות