מאמר דברי הימים, מאת רבי אהרן שלמה הלוי קאצינעלינבויגן

הרב אביעד נייגר
17 בנוב׳
זמן קריאה 5 דקות

עודכן: 18 בנוב׳

למען אחי ורעי! הנני להביא מאמר שכתב לכבוד היארצייט שלו, תלמידו רבי אהרן שלמה ב"ר אברהם משה הלוי קאצינעלינבויגן[1] זיע"א, דברי הימים[2], פרק א'

תקופת החמישים שנה התחילה בשת תרע"ח, אשר מעת כיבוש בריטני' את הארץ התחילה תקופה חדשה, על תושבי ארה"ק בפרט ועל כל עם ישראל בכלל, תקופה זו אם נרצה לכנותה בשמה, אין זו אלא התחלת תקופה של מלחמת השמדה וכליון רח"ל, תקופה זו שבה עמדו הציונים למיניהם לגשם את תכניותיהם בפועל, ועמדו לשרש משרשה את נשמת עם ישראל מקבלי תורה"ק.

אמנם גדולי ישראל חזו מראש בעיניהם הבדולחים וברוח קדשם הטהור, בראשית צמיחת ספחת ממארת זו לבית ישראל, אך הכרזת המלחמה נגדם התחילה אז בפעיה"ק ירושלם תובב"א בשנת תרע"ח, המלחמה היתה אמנם מלחמת מגן, ולא מלחמת תנופה כאשר הדברים יתבארו להלן בתוך המשך המאמרים אי"ה.

ובאותה שנה הי' כבר נשמע גם בחו"ל את ענין סכנת הציונות העומד להתגשם בפועל ולדוגמא נציין את המאמר הבא.

מתוך מכתב שנתפרסם בוינה בשנת תרע"ח מאת ד"ר נתן בירנבוים ז"ל. אשר הוא הי' מהיוזמים לשיטות החילוניות שכבשו את הרחוב היהודי בתקופתנו, ומן השמים ספקו בידו לעשות תשובה שלימה. הוא הי' מחזר אחרי האמת, ואת האלילים שהי' לו יד בהם (הציונות והאידישיזם) לא הסס מלנפצם על סלע האמת אחד אחד, הוא הכיר את מקום התורפה. ולכן קלע אל המטרה, הוא לא פסק מלהתריע, נפשו הסוערת לא ידעה מנוח. מיום עמדו על דעתו עד יומו האחרון עלה ממדרגה למדרגה בהר ד'.

המוצא היחידי עד כמה ובאיזו מדה תתגשמנה גם התקוות, שהצבור היהודי תולה בעתידה של ארץ ישראל, אותי מטרידה שאלה לגמרי אחרת - לפי דעתי היא שאלת השאלות הארץ-ישראליות. והיא: האם יש לנו ודאות, כי העולים החוזרים לארץ אבות יספגו שם מקדושתה של הארץ, או שמא נשקפת סכנה פן תחולל קדושת הארץ בעטיים"?

אני מאמין ב"אדמה", זאת אומרת, מאמין אני, כי האדם הנאחז בה, נשמתו תתגונן ביתר קלות בפני מהומות העולם. גם במערבולת הנגודים הכלכליים והטכניים, תוסיף לשאת את מבטה השלו השמימה ותתיחד בדממה עם הבורא יתברך. אבל נוכחתי לדעת, כי גם על זה אין לסמוך. התרבות האירופית חדלה מזמן לינוק מ"האדמה". השפעת ה"אדמה" על האדם הולכת ופוחתת מיום ליום והשפעת העסקים, הפרנסות, הרעיונות והתענוגים הרעועים, מתגברת מיום ליום. רואה אנכי, כי הציויליזציה האירופית מתכוננת להגר ביחד עם היהודים לארץ ישראל...

אני מאמין ב"אדמה יהודית", זאת אומרת, אני מאמין באמונה שלמה, כי האדמה, אשר סמוך לגבולה נצב משה רבינו לפני מותו ואשר עליה העיף את מבט עיניו האחרון: האדמה, אשר עליה השמיעו הנביאים את געגועיהם הלוהטים והנצחיים לימות המשיח, האדמה, אשר טובי עמנו יצאוה עם מטע אמונה עורגת, כי עוד עתידים אנו לחזור אליה, כגוי קדוש וכעם מצורף. אני מאמין, כי יש לנו הזכות המלאה לכנות אדמה זו בשם אדמת ישראל, אבל יודע אני כי פעם אחת או יותר נכון כבר פעמיים, התנהגנו שם שלא כיאות, רואה אני, כי גם בפעם השלישית מתעתדים אנו להתנהג שלא כהוגן, כי עולים אנו לשם ועלולים להציף את הארץ ברוח החילונית האירופית, השונא, המסוכן והאכזרי ביותר של היהדות האמיתית.

אכן, מאמין אני ב"אדמה" וב"אדמה היהודית", ודוקא על כן כולי חרדה, בהעלותי על לבי, כי על ארץ ישראל יתך מבול האש והגפרית של העולם האירופי-אמריקאי, כי גם שם ישתרר התוהו וההבל ועליו תהא גאות היהודים. כולי חרדה, בהעלותי על לבי כי גם שם תתחיל ספחת הריצה אחרי הבצע, עושק העני והפועל, התבוללות ללא חשבון נפש, העסק המתחפש כזנות וזנות המתחפשת כחופש, יופי ואמנות. ההפקרות המגונה המופיעה כתפארת. האלף-בית'ים למיניהם המופיעים כהשקפות עולם, משטר הרודנות של בני אדם בורים, מושחתים, אכזרים, צבועים ומחניפים. כולי חרדה, בהעלותי על לבי, כי עיר הקודש ירושלים תתכונן מחדש כפרבר לניו-יורק, לונדון או ברלין - עד כי גם שם תהיה השכינה בגולה, כי ירושלים של מחר עלולה להיות עוד מושחתת מזו שראו הנביאים בעיניהם ונביא אין.

על כן רואה אני רק מוצא יחידי: כי באחת הפינות של העולם היהודי תתעורר מאליה הבושה הגדולה והפוריה, בושה על מרבית הטומאה שינקו לרויה. כי יבושו מפני השם יתברך, בפני עצמם, מפני הגולה ומפני ארץ ישראל. רגש הבושה יתפשט על כל סביביו ועל כל העם ישתלט, לא רק רעיונות ומלים, אלא גם דרכי תקון ממנו יסתעפו: דרכי הכלל - דרכי חיים, הנשמה היהודית תבנה ותזקק בהם מתוך נאמנות לה' ולתורתו, היא תכנה את קנה מתוך אמונה רבת פעלים והתלהבות יוצרת, כאורח ישראל וכרצון הבורא, בכל מקום שישראל חונים שם, וביחוד בארץ ישראל...

רק עד הנה יעזור נא לנו השם יתברך - האלוקים, אשר בחר בנו מכל עם ונתן לנו את תורתו, אשר קדשנו במצותיו ואשר הבטיח לנו את הגאולה באחרית הימים ואנו לא נאלץ להתחיל את עבודת ישוב הארץ בחלול הארץ ובחלול השם.

בזכות האי צדיק וכן בזכות כותב המאמר נזכה להתעוררות של תשובה.

רבי אהרן שלמה הלוי קאצינעלינבויגן זיע"א — רבי **אהרן שלמה הלוי קאצינעלינבויגן** זיע"א

הערות שולים

[1] רבי אהרן שלמה ב"ר אברהם משה הלוי קאצינעלינבויגן זיע"א - בנם של ורבי אברהם משה ורבקה הלוי קאצינעלינבויגן זיעועכי"א, אביו שימש כר"מ בישיבת תורת חיים וראש ישיבת ציון-אפריון של מוסדות פקוא"ם ומרכז לענייני ארץ ישראל בפפד"מ. ‏אביו עלה לארץ ישראל מליטא. בילדותו נודע כמתמיד ועילוי, ורבי יצחק ירוחם דיסקין זיע"א ציין בעלותו לארץ ישראל, כי שלושת האחים קצנלבוגן עתידים להיות תלמידי חכמים גדולים. ואכן נהיה מתלמידיו המובהקים של רבי יוסף חיים זוננפלד זיע"א. למד בישיבת ציון-אפריון. נישא לאסתר רבקה בת"ר מרדכי יהושע קרויזר זיע"א (נפטרה י"ח אלול תשנ"ה). לפני אירוסיו נבחן על שולחן ערוך חושן משפט ויורה דעה. חמיו תמך בו לאחר נישואיו בשביל שיוכל להמשיך ללמוד. הקים ארגון "חנוך לנער", ומדי ליל שישי היה מוסר שיחות השקפה לבני נוער. בין תלמידיו היו רבי דוד משה טעפ, רבי מאיר דוד הלפרין (לימים אחיינו), רבי משה סלנט, רבי שלום שבדרון זיעועכי"א. בשנת ה'תרצ"ה פרש יחד עם רבי עמרם בלוי מאגודת ישראל, שהייתה לדעתם מתונה יותר, והקימו את "חברת החיים". לימים כונתה הקבוצה נטורי קרתא. הוא הקים את ישיבת ומוסדות תורה ויראה ועמד בראשם. הוא סירב לקבל משכורת מהישיבה. בעל דעות תקיפות נגד הציונות, והיה האידיאולוג של קבוצת נטורי קרתא, כשבכל כינוס או מאורע, מסר את דבר הקבוצה. לפני קום המדינה, שלח יחד עם רבי עמרם בלוי מזכר לאו"ם בו מבקשים שירושלים תהיה עיר בינלאומית, ותושביה החרדים יקבלו דרכונים של האו"ם. עם זאת התנגד לחתנו, משה הירש, שהתיידד עם הפלסטינים (טבק של ערפאת, באתר רנ"ז). זכה לבנים ת"ח: רבי אברהם משה, ר"מ בישיבת תורה ויראה; רבי חיים בנימין, חתנו של רבי עמרם בלוי זיע"א, ממלא מקום אביו בראשות הישיבה ועורך ביטאון החומה;הרבנית טויבא לאה הירש אשת רבי משה הירש זיע"א; הרבנית דבורה חיה אשת רבי אברהם יעקב אפשטיין שליט"א, ראש ישיבת תורה ויראה ומנהיג הקהילה כיום). נפטר בי"ג בכסלו ה'תשל"ט.