חיפוש
לכבוד יומא דהילולת רבי אהרן שלמה הלוי קצנלנבוגן זיע״א (1)
- הרב אביעד נייגר
- לפני יום 1
- זמן קריאה 3 דקות
למען אחי ורעי! לקראת ולכבוד יומא דהילולת רבי אהרן שלמה הלוי קצנלנבוגן זיע״א (י"ג בכסלו ה'תשל"ט), הנה הספד שנאמר ע"י בנו רבי חיים בנימין ב"ר אהרן שלמה הלוי קאצינעלינבויגן[1] שליט"א, בזאת יבוא אהרן[2]:
'בהתקרב יום השנה יום י"ג כסלו של אאמו"ר זצ"ל, מוטל עלינו להזכיר גרגירים פירורים מפרשת העבר, אין ביכולת למצות את הישוב הישן, את התלאות והגלגולים, מכאובים ומכשולים שעברו על ראשינו. אפילו מעט מזעיר אין ביכולת לתאר המכאובים והרדיפות מבית ומבפנים מאוהבים ומאויבים, הזמן יכלה והם לא יכלו.
אחד מבאי הבית סח לנו כי בימיו האחרונים הגדיר ששמע בזה"ל: "אתי תמות חכמה", ידע את הריקנות, לא ראו ולא שמעו ולא קלטו, עינים להם ולא יראו אזנים להם ולא שמעו, אין מבין מה שצריך לראות ומה שצריך האוזן לשמוע. הוא הי' אומר ישנם כאלה וטענתם בפיהם כי צריכים לחיות בשלום! והמשיל ע"ז כאותה זקינה ההולכת עם סידור קרבן מנחה ובעברה ע"י המזוזה שמה פה ונשקה, וכשמגיעה ע"י כנסיה, גם כן נושקת הצלב, כי אינה גורסת פירוד, כי צריכים ללכת בדרכי נועם ולא במקל חובלים. ויפה הגדיר ר' קלמן פולק ז"ל כי זוהי אהבת עצמו ולא אהבת השי"ת. אלו הרוצים לחיות בשלום, עליהם אמר נעים זמירות ישראל אוהבי ה' שנאו רע, ואלו הרוצים לחיות בשלום, ורוצים ומעדיפים השלוה ולכן מענה בפיהם שלום שלום, הוא היפך הקרא אין שלום אמר ה' לרשעים. אלה הטוענים ונפשם סולדת ממחלוקת ופירוד אין זה אלא מאהבת עצמם, אוהבים המנוחה והשלוה ונפשם חפיצה במרגוע כי אינם רוצים פירוד ובזה מפטירים את חובתם בעולמם.
פעם כפעם הי' חוזר ומשנן לנו, שימו לב לדברים שצריכים ואפשר להקלט, כי אינם יודעים מאומה כאומרם, עיניים להם ולא יראו.
*
בשנת תר"ץ עשו חנוכת הבית לשטיבלאך אשר נקרא אז בשם "תפארת מאה שערים", חגגו את חנוכת הבית בתפארה, אך היו אז קצרי ראות, כי הי' אז בלבול ולא ידעו ענין מלחמת היהדות החרדית עם הציונים. כיהן אז כרבה של מאה שערים רבי יוסף גרשון הורביץ ז"ל, שעוד הי' בבית דינו של רבי שמואל סלנט בחורבת ר' יהודא החסיד, הרי"ג הורביץ הי' מסלתה ושמנה של חרדי עיה"ק.
עוד זכור השכרון ובלבול המוחות שהשתרר אז בחוצות העיר, עקב הצהרת בלפור. נפרס שטח רצפת בהט ושש על גבי טלית תכלת וקראו בהכרזה למי זהב וכסף נזמים וטבעות לקרן הגאולה החופש והדרור לכל יושבי עיה"ק עם הצהרת בלפור. הקץ לממשלת טורקיה! בכנפיה הצהרת בלפור שבוא תבוא. ועל השטיבלאך" תפארת מאה שערים' התנוסס דגל הלאום על כלונס באותה חגיגה, טיפס אאמו"ר זצ"ל על הנס שהי' להתנוסס ומרט את הדגל הציוני למרוטת לחי, חסידי בלפור חשפו זרוע עוזם ומלקים על חילול הדגל הציוני, וידם במעל להושיבו בבית הסוהר בקישלה שבעיר העתיקה לשבוע ימים, על חילול הדגל הציוני. להורות לנו עד היכן שרר הבלבול בימים ההם.
רעב, עוני, ונפוחי כפן הי' מנת חלקם של הישוב. ביתם ריקן מכל, הערטילאים נפשם יבישה מכל, צהלתם בפיהם ושלוה בם, חרדים לעשות מצוה. כל דאגתם מה חובתם בעולמם, מה אפשר לעשות לקיים עוד מצוה. מה באפשר להסיר תועים מני דרך. לא חסכו כל עמל לילך באישון לילה על ענין של קידוש ש"ש. כזאת שמו כל דאגותיהם, - דאגות של שיכונים, רהיטי בית שיעשה ע"י אומן מומחה - מהם והלאה, דאגות מעין אלה, הדאגה לקיום מצוה כדין, היתה משכחת דאגות של מותרות ולוקסוס, ורק עי"ז נתאפשר להם לקיים חובתם בעולמם.
החנוכת הבית, ששופץ השטיבלאך מחדש, שמשו חדרי השטיבלאך ל'תלמוד תורה' לתינוקות של בית רבן. מספרים כי הגר"מ אויערבאך זצ"ל בעל אמרי בינה, הי' במשך הזמן זקן חותנו של הגרי"ז זיע"א, הוא הי' גר לפנים מן החומה בעיר העתיקה, ואז התחילו לבוא לעיר החדשה שקראו בשם 'מאה שערים'. הרב מקאליש בעל אמרי בינה, כשנוכח מי ומי הם המתיישבים שבאו לגור במאה שערים, והוא הי' מהאמידים, נפשו איותה ליטול חלק בבניית ביהמ"ד 'ישועות יעקב' שהוקם לתפארה והחלו אז בבניין העזרת נשים, או אז הסכים בעל אמרי בינה לתת מהונו לבנות את העזרת נשים בתנאי שיהי' המקום לימוד תורה לתשב"ר, והוצב אבן זכרון על הקיר שנבנה המקום ע"י הגר"מ אויערבאך בעהמ"ח אמרי בינה.
מי מילל ומי פילל שינעצו טלפיהם, שעודם במעלם, עוד ירימו על הנשארת הנשאר, עוד ידם נטויה בכחש ולעשות כליה על שארית ישראל, השם לא יפיק זממם.
הערות שולים
[1] רבי חיים בנימין ב"ר אהרן שלמה הלוי קאצינעלינבויגן שליט"א – בנו של רבי אהרן שלמה ב"ר אברהם משה הלוי קאצינעלינבויגן זיע"א וחתנו של רבי עמרם בלוי זיע"א.
לאחר פטירת אביו מילא מקום אביו בראשות הישיבה 'תורה ויראה' ומשמש כעורך ביטאון 'החומה'.
[2] מובא מהקונטרס הק' שלהבת א"ש (ירושלם, ה'תשס"ד), עמ' כט'-לא'
