לכבוד יומא דהילולת רבי אהרן שלמה הלוי קצנלנבוגן זיע״א (4)

הרב אביעד נייגר
לפני 3 ימים
זמן קריאה 6 דקות

למען אחי ורעי! לכבוד יומא דהילולת רבי אהרן שלמה הלוי קצנלנבוגן זיע״א (י"ג בכסלו ה'תשל"ט).

רבי יעקב פנחס גווירץ שליט"א, עמוד האש נסתלק[1]:

'איתא ברעיא מהימנא פרשת פינחס (דפו"י דף רי"ח) מאי האי דבכל שעתא דחייבין אסגיאו בעלמא, ודינא שרייא בעלמא, זכאין דבהון לקאן עלייהו, פירושו: מה זה שבכל זמן שהרשעים מתרבים בעולם והדין שורה בעולם, הצדיקים שבהם מוכים עליהם? כי כך למדנו בעונות הדור נתפסים הקדושים והצדיקים, למה? א"ל בעונות הדור ודאי נתפסים הצדיקים וכו' בשעה שהצדיקים נתפסים במחלות או בנגעים, הוא כדי לכפר על עונות העולם כי אז מתכפרים כל עונות הדור וכו', מאין לנו זה, כי כתוב והוא מחולל מפשעינו מדוכא מעונותינו וגו' ובחבורתו נרפא לנו.

ולעולם אינו מכה את הצדיק, אלא כדי לתת רפואה לדור ולכפר על עונותיהם, כי נוח לו לסטרא אחרא יותר מן הכל שהדין שולט על הצדיק, כי אז אינו מחשיב לכל העולם ואינו משגיח בהם מרוב שמחה ששולט על הצדיק והצדיק ההוא המתיהר על הדור זוכה לממשלה עליונה בעולם הזה ובעולם הבא, וכו' ולפעמים נמצאים הצדיקים במחלות כל ימיהם כדי להגין על הדור בזמן שהעונות כבדים יותר. מתו הצדיקים הרי נרפא הכל ונתכפר.

המומים שבורים ורצוצים עומדים אנו אחר מטתו של האיש המורם מעם האדם הגדול בענקים הגאון הצדיק מורינו ורבינו רבי אהרן שלמה הלוי בן הגאון הצדיק רבי אברהם משה קאצינעלנבויגען זצוקללה"ה שנסתלק לשמי מרום ביום י"ג כסלו, השמועה הנוראה עשתה לה כנפיים בכל רחבי העולם כל פנים קבצו פארור כל ראש לחלי וכל לבב דוי על השריפה אשר שרף ד' נגדע הארז אשר בלבנון הוסר העטרה והורם המצנפת באבדן כלי חמדתה של ירושלם עיר קדשינו, לא עוד יהלך בתוכינו האיש המרגיז ממלכות ושלקולו תרעד הארץ הוי קשה סילוקן של צדיקים כשריפת בית אלוקינו. מי יחמול עליך ירושלם ומי ינוד לך מי יגדור פרצך ומי ילחום מלחמתך מי יקום לי עם מרעים ומי יתייצב עם פועלי און.

עם סילוקו של רבינו ומאורינו רבי אהרן זי"ע נסתלקה תקופה שלימה. היו תקופת התנאים, תקופת האמוראים, הגאונים, הראשונים, רבי אהרן הי' השריד האחרון שהמשיך תקופה מזהירה רבת תפארת של ראשונים כמלאכים שראשיתה נעוצה במייסדי הישוב בירושלם לפני כמאה ושבעים שנה ע"י הגאונים בעל תקלין חדתין, הגר"ז מסלנט, הגר"י ברדקי, ועוד זיע"א. ואח"כ ע"י הגרימ"ל דיסקין מבריסק, ובנו הגרי"י, והגרי"ח זוננפעלד ועוד זיעוכי"א.

רבי אהרן זצוק"ל הי' תלמידו המובהק וממשיך דרכו של מרן הגרי"ח זוננפעלד זי"ע במלוא מובן המלה. הוא הי' תלמידו בכל הליכות דרכו הן בענייני הכלל והן בענייניו הפרטיים הי' לו רבו המובהק הזה לעינים. לא עבר כמעט שיחה של הגאון המנוח שלא הזכיר את רבי חיים. על כל מאורע ועובדא מצא סמוכין בדברי רבי חיים זי"ע.

פרישתו מענייני עוה"ז הי' לסמל ולדוגמא התנזר מכל הבלי העוה"ז עד לקצה. הי' לו לב נשבר ונכנע אפילו לילדים קטנים והשיב בסבלנות מרובה לכל שואל ומאידך גיסא גודל גבורתו ותקיפות דעתו בענייני התורה ויהדות הי' עד להפליא בלי שום משוא פנים לשום איש ויהא אפי' כגובה ארזים גבהו. התייצב בגבורה עילאה ולא חת מפני כל. השיב מלחמה שערה ולקולו רעמו אמות הסיפים ויחתו כל המפלגות למיניהם והשפעתו היתה פרושה בעקיפין על כולם באמרם בלבם פנימה מה אומר רבי אהרן ומהו תגובתו" אם כי לכאורה כלפי חוץ הי' נראה שלא נכנעו ולא קבלו מרותו.

וכגודל גבורתו במלחמת ד"צ, כן גדלה חכמתו וגדולתו בתורה. הגאון רבי איסר זלמן מלצר זצ"ל כשהגיע לירושלם לכהן כר"מ בישיבת עץ חיים ביקר אצלו רבי אהרן זצ"ל ושח בדברי תורה והי' אז עוד אברך צעיר לימים, שאלו הגרא"ז מרוב התפעלות מי אתם? ענה אומר: א ישיבה מאן. הפטיר הגרא"ז אם כך הם דמות הישיבה לייט בירושלם, אז אצטרך לארוז את המזוודות ולחזור חזרה.

*

מרן הגאון רבי יוסף חיים זוננפעלד זי"ע שלח אחריו פעם בענין עסקנות לטובת הכלל, התאונן בפני מרן הגרי"ח כי נפשו חשקה בתורה והעסקנות מבטלת אותו מלימוד התורה. ענה לו מרן הגרי"ח: אתה רואה את הארון ספרים הזה תאמין לי אילו לא נפניתי לצרכי הצבור כי אז הייתי "גאון גדול" וכל הספרים שאתה רואה הי' אז שגור על פי, אולם איך נוכל לישב שקט להשלים עצמינו ולהפקיר את הכלל ישראל כשהתורה עולה בלהבות רח"ל והראה לו את הקדמת החת"ס ליו"ד. ואולם לא נתפייסה עוד דעתו של רבי אהרן זצ"ל ושאל: סוכ"ס התורה מה תהא עלי'? ענה לו מרן הגרי"ח זי"ע: הנני מברכך כי מה שלמדת עד עכשיו לא תשכח לעולם, הדברים יצאו מפי מרן הגרי"ח והגאון הצדיק רבי אהרן זי"ע נכנס בעובי המלחמה הכבדה, ומששים גבורים סביב לו שהי' למרן הגרי"ח כולם אחוזי חרב מלומדי מלחמה, הי' רבי אהרן שר המצביא עמוד הברזל פטיש החזק וככוחו אז בימי מרן הגרי"ח כן הראה כוחו וגבורתו עד זקנה ושיבה בלי שום השתנות וירא את ה' מרבים פרש"י בנחמי' ז' מימים רבים.

*

הוא הי' המנהיג בהא הידיעה, קברניט ספינת היהדות החרדית שאינה גורסת שום פשרות וויתורים על חשבון התורה. הוא הי' הארכיטעקט והבונה של כל מערכות היהדות החרדית זה יותר מיובל שנים. הוא יסד את נטורי קרתא במטרה ללחום מלחמת ה' בגבורים נגד הציונים והמתחברים אתם וביחד עם הגה"צ הלוחם הגדול הבלתי נשכח רבי ע מרם זצ"ל עבדו שכם אחד גם כשאנשים בלתי אחראים התייצבו ללחום עם רבי עמרם זצ"ל ומיררו את חייו, הי' הוא הראש וראשון שהתייצב לימינו ותמכו בימין צדקו כל הזמן, לא חת מפני כל וכדי לעודדו הלך עד לבני ברק לדרוש אתו ביחד.

כל האבנים החצים והבליסטראות של הכופרים והצבועים והחנפים השונים נגד היהדות, היו מכוונים בעיקר כלפיו, כלפי רבי אהרן זצ"ל כי בו ראו הכופרים והצבועים אוייב מספר 1 וע"כ לא שקטו ולא נחו כל מי אשר רוח ציוניות וחפשיות בו למחצה לשליש ולרביע וידו בו כל אבני הבלע והשמצה שלהם והוא הי' נצב איתן כחלמיש צור וספג את הכל בגבורה עילאית באהבה ובחיבה ובשמחה, ואדרבה אבני הבלע והשמצה עוד חישלו אותו ואמצו את רוחו בידעו מה חובתו בעולמו, ולעומה זה כל מי שרד עם א' ועם קדושים נאמן, כל החס לכבוד השי"ת ותורתו הק' ראה בו ברבי אהרן זצ"ל כאב נאמן והביטו עליו כעל האיש הגדול שהשי"ת שמו בדור שפל וקטן זה לחזק את הברכים אשר לא כרעו לבעל ולהפיח רוח חיים ואש אמונה בלב כל אחד ואחד גדול וקטן שם הוא ואהבוהו אהבת נפש בלי מצרים.

והי' אם רצו לראות באחד ולהווכח בנאמנותו להשי"ת ומסירותו לדרך היהדות החרדית הנלחמת מלחמת חרמה עם הכופרים. אז הסימן הי' עד כמה הי' קירבתו ואהבתו לרבי אהרן זצ"ל, והסימן הזה הי' סימן מובהק.

אמרו עליו על רבי אהרן זצ"ל כי הוא דומה לכותל, מי שרוצה לדחוף את הכותל אינו יכול להפיל ולהזיז את הכותל ממקומו, אלא אדרבה הדוחף נדחף אחרונית, כן מי שרצה לדחוף את רבי אהרן זצ"ל, נדחף הדוחף הוא וכל ישותו ממסגרת היהדות החרדית וזאת ראו בחוש ממש, מי שדיבר על רבי אהרן זצ"ל נתחמץ ויצא לתרבות רעה עד שהקדיחו תבשילם ברבים רח"ל.

כן ראו עין בעין כמו בימי מרן הגרי"ח זוננפעלד זי"ע מי שהי' לו שייכות עמו, כן מי שהי' לו שייכות עם רבי אהרן זצ"ל, הי' בלבו בוער כאש נגד הציונות והמדינה, איש כזה שהי' מאנשי רבי אהרן זצ"ל והיו דבוקים אצלו, לא הי' יכול בשום אופן למשל לנסוע עם חברת אל על הציונית וכדומה, ואם רואים אצל מי שהוא שגדרות היהדות החרדית נפרצו אצלו והקרירות אוכלת בלבו ומכרסמת בתוכו, צא ובדוק ותמצא שהי' עומד רחוק מעמוד שדרת היהדות החרדית רבי אהרן זצ"ל. וכך רואים ברור שמי ששנא את רבי אהרן זצ"ל אעפ"י שנדמה הי' כי בתוך שורות היהדות החרדית נמצא, מ"מ לא ארך הזמן וראו שנחמץ ודעות כוזבות החלו לפעפע בקרבו ולבצבץ במוחו. הוה אומר כי שני הדברים האלו הם קשורים כגחלת בשלהבת והיו יודעים: השונא את רבי אהרן שונא את היהדות החרדית והאוהב את היהדות החרדית אוהב את רבי אהרן זי"ע.

הוא שנא תכלית שנאה ולא סבל את השקר אפילו במשהו, וע"כ לא יכלו הרמאים ואנשי השקר לסבלו והי' לצנינים בעיניהם.

ואם בכל גבר הי' ממש מן היחידים בדור הן בתורה והן ביראה ואצ"ל במלחמת אש דת השערה, אולם בנמיכות רוח ולב נשברה ובקבלת העלבונות ובזיונות באהבה ובשמחה הי' ממש חד בדרא שלא הניח דוגמתו. ולא נגזים אם נאמר שאין בכל הדור מי שקבל וספג כ"כ הרבה בזיונות וקתונות בוז בעבור העמידה בשער ובתוקף על טהרת התורה והאמונה וכל החיצים ואבני בליסטראות נגד נטורי קרתא הלכו כולו על חשבונו הוא יותר מאחרים, והוא קיים בנפשו פני לא הסתרתי מכלימות ורוק בכל רגע ובכל שעה וקיבל הכל באהבה ובשמחה גדולה ותמיד צהלתו על פניו ובסיפוק גדול והי' מאושר על כל בזיון.

ולא לחנם אמר הגאון החזון יש זי"ע עליו: שחצי העולם עומד עליו. והגאון רבי חיים עוזר מווילנא זי"ע כשיד ימינו הרב שוב ז"ל נסע לירושלם בשנת תרח"ץ שלחו בשליחות לרבי אהרן ולרבי עמרם זצ"ל שיאמר אליהם בשמו: שכשהם מוחים בירושלם מרגיש את מחאתם עד ווילנא, ולאחרונה מרגיש שמחאתם הוחלשה במקצת ומפחד על הסכנה להעולם שנמצאים כשאין דין למטה ובאין מוחים כראוי לגדור גדר ולעמוד בפרץ וע"כ מבקש מהם שיתאמצו במחאותיהם ביתר תוקף ועוז.

*

ועתה, אהא! האיש הגדול הזה נתפס בעוון הדור. עמוד האש שהלך לפני מחנה ישראל קרוב לששים שנה איך כבה נרו" איך הוא האיש שהפיח כ"כ רוח חיים בלב עצמות היבשות נגדע מפתיל החיים" הוי יתומים היינו ואין אב. אבי אבי רכב ישראל ופרשיו על מי נטשת הצאן?! איך אבדו גבורים ויאבדו כלי מלחמה, האיש שהי' כולו אש קודש וכל דבריו באש נסתלק לגנזי מרומים. כל דיבור ודיבור שלו אפילו בדברים של מילי דעלמא היו יורדים חדרי בטן ונתעוררו הלבבות כי הדברים יצאו מפי לב טהור וזך שבער ב להבות אש קודש להשי"ת ותורתו ואמונתו הטהורות.

כותב השורות זכה לשוחח בפעם האחרונה בטלפון עם הגה"צ המנוח זי"ע וכששאלתי מה נשמע וואס הערט זיך ענה ואמר בגניחה גדולה: וואס זאל זיך הערען, מען זיצט און מען קרעכצעט, כל שרשרת חייו הי' גניחה אחת גדולה בעד צער השכינה וגלות התורה ושפלות הדור וצער ישראל השרויים בצרה ובשבי' ועתה הוא הלך למנוחות ואותנו עזב לאנחות, יהי רצון שימליץ טוב בעדינו ולא ישקוט ולא ינוח שם עד אשר יפעול ישועתינו ושגאולתינו תבא במהרה ע"י משיח צדקינו ויקיצו וירננו שוכני עפר ויבנה בית המקדש בב"א'.