חיפוש


הליכותיו בקודש של כ״ק האדמו״ר ייטב לב לערב שביעי של פסח
למען אחי ורעי! הליכותיו בקודש של כ"ק האדמו"ר מסיגוט, רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים זיע"א לערב יו"ט שביעי של פסח (ה'תקס"ח−ו' באלול ה'תרמ"ג) (מובא מתוך לקוטי מהרי״ח , סדר שביעי של פסח): בתפלת מנחה של ערב שביעי של פסח אומרים מזמור יאמרו גאולי ה׳ ערב יו״ט. עיין ברמ״א (סי׳ תקכ״ט) שאסור לאכול בערב יו״ט ממנחה ולמעלה כמו בערב שבת, והנה אם הוא ביום ה׳ עושין עירוב תבשילין כו׳, והנה יש נוהגין שגם בתפלת מנחה של ערב שביעי של פסח אומרים מזמור (ק״ז) ״יאמרו גאולי ה׳״, וכן היה מנהג אדומ״ר הגה״ק
הרב אביעד נייגר
לפני יומיים (2)זמן קריאה 1 דקות


יוֹם לְיַבָּשָׁה נֶהֶפְכוּ מְצוּלִים, שִׁירָה חֲדָשָׁה שִׁבְּחוּ גְאוּלִים
למען אחי ורעי! הנני שמח להביא בפניכם פיוט שחיבר רבי יהודה הלוי הי"ד זיע"א, לכבוד שביעי של פסח יוֹם לְיַבָּשָׁה נֶהֶפְכוּ מְצוּלִים, שִׁירָה חֲדָשָׁה שִׁבְּחוּ גְאוּלִים. יוֹם בְּצַר נִכְבַּדְתָּ וְאֵלַי נֶחְמַדְתָּ, וְלָךְ עֹז יִסַּדְתָּ מִפִּי עוֹלְלִים. הִטְבַּעְתָּ בְתַרְמִית רַגְלֵי בַת עֲנָמִית, וַּפַעֲמֵי שׁוּלַמִּית יָפוּ בַנְּעָלִים. וְכָל רֹאַי יְשִׁירוּן בְּעֵת הוֹדִי יְשׁוּרוּן, אֵין כָּאֵל יְשֻׁרוּן וְאֹיְבֵינוּ פְּלִילִים. דְּגָלַי כֵּן תָּרִים עַל הַנִּשְׁאָרִים
הרב אביעד נייגר
לפני יומיים (2)זמן קריאה 1 דקות


קשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף
למען אחי ורעי! הנה לכבוד שביעי של פסח , היום בו נקרע ים סוף, נאמר במס' סוטה , דף ב ע"א: 'אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן וקשין לזווגן כקריעת ים סוף שנאמר "אלהים מושיב יחידים ביתה מוציא אסירים בכושרות"... וביאר כוונת העניין כ"ק האדמו"ר מסאטמאר, רבי יואל טייטלבוים זיע"א, מחזור דברי יואל, פסח: 'אם מחפשים זיווג עם ׳ביזת הים׳ כמו שהי׳ בקריעת ים סוף, אז קשה להשיגו קשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף, וקשה מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף. ולכאורה צ״ב הלא חזינן אצל רוב בני אדם שזיווגם עול
הרב אביעד נייגר
לפני יומיים (2)זמן קריאה 1 דקות


עבודת רבינו באכילת ה״פאלשע פיש״ כמו הדגים שבכל שבת קודש
למען אחי ורעי! מדרכיו בקודש של כ"ק האדמו"ר מסאטמאר, רבי יואל טייטלבוים זיע"א (מובא מתוך הספה"ק הללו עבדי ה׳ , דף תמה): 'כידוע היה דרכו של רבינו הקדוש ז״ל להסתיר כל עבודתו מעין הרואים, אבל שונה היה דרכו בעת אכילת הדגים בשבת קודש, שאז היה נראה לעין כל גודל עבודתו בקודש שהיה מתלהב עד למאוד, והיה דרכו להכות על השלחן בידיו הקדושים וכמה פעמים צעק: שא שא!, והיה תואר פניו משתנים מגודל התלהבותו . ואירע פעם אחת בשבת חול המועד פסח בעיר סאטמאר, שמרן הגאב״ד ז״ל (הגאון רבי משה ארי׳ פריינ
הרב אביעד נייגר
לפני 3 ימיםזמן קריאה 1 דקות


מעשה עם הישמח משה זיע״א כשהגיע ימי הפסח מצאו המעות
למען אחי ורעי! הנני שמח להביא 'מעשה רב' מאת כ"ק האדמו"ר רבי משה טייטלבוים זיע"א (מובא מתוך הספה"ק חמדה גנוזה, דף מ״א): 'סוחר יין אחד ממדינת רוסיש פוילין היה נוסע בכל שנה לאוהעל כדי לקנות שם יין, ודרכו היה בכל פעם ליסע ג׳ או ד׳ שבועות מקודם ימי מסחרו, כדי שיוכל לשבת שם ללמוד ולעבוד השי״ת, והיה ממש כבן בית אצל אא״ז (הגה״ק בעל ישמח משה זצללה״ה) . פעם אירע שהושלש אצל אא״ז זצ״ל מעות נדודניא של שנים עשר אלף שאהן, ומובן מעצמו שלא היה לאא״ז קאסטען (תיבה סגורה), והיה ירא להניחו סתם
הרב אביעד נייגר
לפני 3 ימיםזמן קריאה 2 דקות


אני יכול לעשות טובה לאיש אפילו רחוק אלף פרסאות!
למען אחי ורעי! הנה לימוד חשוב על הכרת הטוב שמובא בשם כ"ק האדמו"ר מסיגוט, רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים זיע"א, (ה'תקס"ח−ו' באלול ה'תרמ"ג) (מובא מתוך הספה"ק צדיק כתמר יפרח, עמ׳ ז׳): 'עוד סיפר הגה״ק מנאסויד זצ״ל מעשה נפלאה מרבינו הגה״ק בעל ייטב לב זצ״ל שהי׳ אצלו איש אחד במעמד הלז, ושם הי׳ ג״כ אביו של הגה״ק מנאסויד ה״ה צ״ת מו״ה משה ארי׳ פריינד מסיגוט, ושמע ג״כ מרבינו שאמר על עצמו שהוא יכול לעשות טובה לאיש אפילו רחוק אלף פרסאות, ולו אינם יכולים לעשות טובה, וזאת הי׳ קודם פטירתו, והי
הרב אביעד נייגר
לפני 3 ימיםזמן קריאה 2 דקות


כחו של הגה״ק הישמח משה זיע״א
למען אחי ורעי! הנני שמח להביא 'מעשה רב' מאת כ"ק האדמו"ר רבי משה טייטלבוים זיע"א (מובא מתוך הספה"ק צדיק כתמר יפרח , עמ׳ א׳; מושיען של ישראל , ח״ב, עמוד 118): רבינו ז״ל סיפר עובדא ששמע ממשמשו של הרה״ק ר׳ מענדיל מדעש זצ״ל בעל מעגלי צדק, שאירע אצל מרן הישמח משה ז״ל. וכך סיפר: ידוע שהי׳ למרן הישמח משה ז״ל תלמיד ושמו ר׳ פנחס מסאמאטער ז״ל, והוא הי׳ ת״ח חשוב ובעל מקובל, והי׳ מסחרו ביין, והי׳ דרכו בערב פסח למכור חמצו לנכרי, פעם אירע שהנכרים שבעירו הציקו לו ודברו על לב הערל שהי׳ רגיל
הרב אביעד נייגר
לפני 3 ימיםזמן קריאה 1 דקות


ומותר האם מן הבהמה, שיכול לומר ״אין״
למען אחי ורעי! כ"ק האדמו"ר מסאטמאר, רבי יואל ב"ר חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים זיע"א, מחזור דברי יואל, פסח: ' רבינו הקפיד שלא יעשנו (ציגארן או טאבאק בלולקע) ביום טוב ראשון , ופעם אחת אמר שגם אביו בעל קדושת יו״ט זצוק״ל, לא עישן ביו״ט הראשון של חג, ובכלל הזהיר שלא יעשנו ובפרט לאנשים שיש להם מיחוש לב. ופעם אחד קרא לב׳ אנשים ואמר להם שלא יעשנו, ואמרו לו שכל כך התרגלו לזה עד שכבר אינם יכולים להמנע, אמר להם רבינו מה שנדפס בספר ייטב פנים (מאמר קדישין לליל ב׳ דסוכות) בשם אביו הגה״ק ר
הרב אביעד נייגר
לפני 3 ימיםזמן קריאה 1 דקות


רמז מן תורה, שאין מתערבים באוכלים זה עם זה בפסח
למען אחי ורעי! פנינה מתוך דב"ק של כ"ק האדמו"ר מסאטמאר, רבי יואל טייטלבוים זיע"א, (מובא מתוך אוצרות ירושלים , דס״ט): 'לפני כעשרים וחמש שנים, בהיותינו יחד עם רבינו (מהריט״ב) זי״ע, במקום הנופש שעראן ספרינג, יצא עם משמשיו ומלויו בערב לשאוף אויר צח, ושוחח בדברי תורה וחסידות עד שעה מאוחרת. פעם א׳ נטפל עמו אב זקן אחד, ובתוך דבריו אמר, כי מציאה מצא רמז בתורה, למנהג ישראל שבפסח ״מישט מען זיך נישט״ (אין מתערבים במאכלים זה עם זה), והוא דכתיב ״משארותם צרורות בשמלום על שכמם״ (בא יב לד),
הרב אביעד נייגר
לפני 3 ימיםזמן קריאה 1 דקות


מענה על הטענה ׳הערבים ישחטו אותנו׳
למען אחי ורעי! הרבה מהטועים בדרכי הא-ל שואלים אותי ׳מה אתם רוצים שהערבים ישחטו אותנו׳?! התשובה שלי היא די פשוטה, ומבוססת ע"פ חז"ל ולא ע"פ...
הרב אביעד נייגר
13 ביוני 2022זמן קריאה 1 דקות