חיפוש
קול קורא מהיכל, מודעה וביטול כתר הרבנות
- 16 באוג׳
- זמן קריאה 14 דקות
למען אחי ורעי! מענייני יום פטירת הראי"ה קוק - וכל אחד יפתח הר"ת לפי דעת רבותיו - הנני שמח לגלות טפח מאותו האיש, שרבים נוהים אחריו, ואין להם בכלל מושג מדוע, אלא הכל הוא מצד העדריות של הדברים, כאשר ישנם עליהם רועים שאינם נאמנים, שמוסרים אותם למיתה ברוחניות ובגשמיות, ואין בכלל מה לדון בדבר שהוא ניכר בחוש.
הקונטרס החשוב הזה יצא לאור על ידי חבורת אגודת הקודש, שהעומד בראשה היה רבי שלמה ווקסלר זיע"א מגדולי חסידי ברסלב בעת ההיא, הוא גם מבין אלו שמופיע כחתומים על הכרוזים ומכתבי המחאה.
בס״ד
אגודת הקדש, בעיר הקדש ירושלם ת"ב
HOLY SOCIETY in the Holy Land Jerusalem
קול קורא מהיכל
מודעה וביטול כתר הרבנות
מה"ר אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א
"וד' בהיכל קדשו הס מפניו כל הארץ"[3].
אחינו בני ישראל מרנן ורבנן שליט"א די בכל אתר ואתר בכל העולם, בטח שאין אתם מן המאמינים לכל דבר, ובפרט בזה העלה נדף ״כתרה של תורה״ של הרב קוק אשר זה באמת חילול התורה וחילול השם ר"ל, ועצם כתב הרבנות עם החתימות עדים הם לעצמם שאין בהם ממש לא בדרך הנימוס וכ"ש בדרכי תוה"ק שאין ממנין פרנס על הצבור אלא א"כ נמלכין עם הצבור, וכי מנהלי מוסדות הפרטיות, גם הצבוריות, אשר לא נתמנו ע"י הסכמה ובחירה מכל הצבור, הרשות בידם לעשות עם כל הקהל מרצונם וככל העולה על רוחם, וכי ממוני הועד הכללי רובא דעלמא נינהו ? האם בשביל שהם שולטים בכספינו טעות של צדקה לעשות בהם כרצונם כדי להגדיל הפירמא שלהם, שולטים הם גם על נשמתינו ותורתנו ודתנו, אין איפוא המה אלו שנתנו להם הכח וההרשאה על ענין נשגב כללי כזה, אי' הם שני הנשיאים ראשי הרבנים הגדולים גאוני הדור ציס"ע זקני ישראל מרנן רבינו יצחק ירוחם דיסקין (שליט"א) [זיע"א] ורבי יוסף חיים זאנענפעלד (שליט"א) [זיע"א]. אי׳ הוא הראב"ד הרב הגאון רמ״ג װאָלענשטיין (שליט"א) [זיע"א] והגאונים הבד"ץ שליט"א פרושים וחסידים, ושאר הרבנים, והת״ח שבעיה"ק ת"ו, אי' הם שאר הממונים ומנהלים, משאר המוסדות, אי' הם העשירים והב"ב יח"ס וכי בשביל שאין תנאי חייהם תלוים בהמוסדות ואינם מתערבים בהנהלתם להנות מטובתם, בטלה דעתם ? ואי׳ הם טובי הקהל הנבחרים, יש בעיה"ק ת"ו גם ועד העיר של החרדים גם ועד העיר של החפשים ואף א' מהם לא ידע ולא חפץ לדעת מכל העסק הזה, הלא כל אלו שחתמו על "כתב הרבנות" הנזכר הם עצמם כבר נתנו ומסרו הכח וההרשאה בחתימת ידם על בחירת "ועד העיר שכל ענינים הכללים יתאשר ויתקיים ע"י הסכמתם ; וצחוק הוא להיות מתנשא לכל לראש על כל אה"ק ת"ו ספרדים אשכנזים פרושים חסידים.
וזאת לדעת כי אלו המעט שחתמו על התמנותו הרבה מהם אנשים פשוטים וצעירים מחברות ואגודות החדשות, ציונים מזרחים, אחוה, בני ברית, והרבה מהם אפיו לנו בפירוש שלא חתמו ברצונם הטוב רק מפני הפחד שלא יפסיקו מלתן להם הספקתם אשר היא רק להחיות נפשם וב"ב וא"א לבאר כל או"א בפרטות, וגם אלו המעט לא היו כולם יחד באסיפה ובמעמד אחד, אלא השמש הלך לכל או"א בפיע בחשאי, ובפה מלא אומרים שלא חתמו רק בתנאי שכל בני העיר או לכה"פ רוב מנין ורוב בנין מהצבור יחתמו נ"כ ע"ז ; ואפי' לוא חי' במציאות שיחתמו עליו רוב הצבור, הלכה פסוקה היא דבעינן דוקא "רוב הבא מתוך כולו ושיהי' המשא ומתן במעמד כלם יחד, או כל בני העיר, או כל הנבחרים ונבררים ע"י בחירה מכל בני העיר, ואם לאו אפי' יחיד יכול לעכב ולמחות (עי' מנ"א סי' נ"ג ס"ק כ' ובחו"מ סס"י רל"א בבאה"ט ובפ"ת שם ועי' לקמן) וכ"ש אנן בדידן דרוב מנין ורוב בנין וביחוד היראים מתנגדים ועומדים וצוחים ומוחים על הנבלה הזאת; - וטעמי ההתנגדות רבים הם וא"א לפורטם פה רק בקצרה.
הא׳ שאינו גדול בתורה ויראה, ובהוראה, מכפי הערך שבירושלם ת"ו שנמצאים בה גאונים יחידי הדור צדיקי עולם, וכמה וכמה רבנים גדולים ממנו, ות"ח מפורסמים למאות, יוסף ד׳ עליהם ויאריך ימיהם;
ה-ב' והוא העיקר. שאיננו רב מדור הישן, אלא רב נאור מדור החדש, רב לאומיי, יש אומרים שהדתיות והלאומיות תאומים הם אצלו, ויש אומרים שהלאמיות היא ראשית אונו המביאה אותו להאלקים ודתו, הלא זה הוא המלגלג על הרבנות וההוראה במאמר דרך התחי', בחברת "הניר" עמוד 10 - "הרבנות" תערך רק כו' וההוראה" לפי הערך של "הבהמות והעופות הקדרות והכפות" וכל צרכי החיים הקטנים היוצאים בכשרות מתחת ידה שרק בזה מוצא החוש המעשי ההמוני טעם לחכו, וסוף כל ערכים כאלו ליפול ולרדת מטה -, הלא זהו המבזה ומוציא שם רע על האורטודוקסיא[4].
במכתבו "קול מהיכל" שנדפס בס', משא יהודא אות ט'[5] - וזאת היא הצעקה הגדולה המקפת בעזה דורות רבים מימי הנביאים הסופרים והחכמים גדולי הדורות הראשונים ואחרונים גדולי הכשרון שבנו פנו להם בעיקר אל הצד המעשי שבתורה כו' האורתודוקסיא משפיקה את עצמה "בהבלי שוא ובדמיונות כוזבים" שהחיים והמציאות מחרבים אותם ומחריבים עמהם את נשאיהם-
וכן שם אות י"א במאמרו "עלבונה של תורה" - וכ"ז שהאורטודוקסיא במלחמתה השלילית כעת אומרת, בעקשנות דוקא לא. "גמרא ופוסקים לבדם" לא אגדה ולא מוסר לא קבלה "ולא מחקר לא דעת העולם"[6] ולא חסידות, ועם כ"ז אנכי אחזיק את מלחמתי נגד כל הקמים עלי מעברים הרי היא מדלדלת את עצמה.
זה האומר במכתבו בעתון החרות שנת תרע"ד ר"ח שבט, שבתי־הספר "תחכמוני" וכיוצא, שמוסדות קודש הם, וכל אלו המפריעים אותם המה ח"ו בכלל החרם ר"ל, הלזה ששפך בוז וקלון על אבות החסידים והבעש"ט זי"ע, ולהבדל בין טול"ט על אותו האיש המחולל האומה דיבר בלשון שבח והלל ועבר על לאו דלא תחנם
במאמרו "דרך התחי" בהניר הנז' עמוד 7, וכן נבהלנו מראות בחברת, תרבות הישראלי, במאמרו "הזרעונים" אשר זרע בו למינהו באות ה' "יסורים ממרקים" דברים זרים בענין הכפירה ר"ל מהאי דעתא, גם הלא ידוע מכל המחלוקת שהי' לו תמיד מיום באו לאה"ק[7] בעה"ק יפו ת"ו עם כל הגאונים הנ' זצוק"ל.
והא לכם העתק המכתב מהגאון הג' מרן ר"ה ברלין זצ"ל הנדפס בעיתון חבצלת שנת תר"ע וז״ל: 'בע"ה ה' לסדר והייתם נקיים שנת "פדותך לעמך" מוצא. מכתבו האחרון המתחיל "עטי תרעד" הניעני, אחרי שכבר הגיע מכתבו זה למכתבי העתים פה, עוד טרם הגיע לידי, ולא אוכל להבין איזה תועלת הי' לו בזה, להוציא מכתבי זה לרשות הרבים, ולא הואיל בזה אלא לבזות ת"ח ולהוסיף חילול השם ולחרחר ריב שרא לי' מארי'.
ובעיקר דבר מכתבו, כבר כתבתי כו' אבל הרה"ג הבד"ץ ובעיקר דבר. מכתבו, כבר כתבתי כו' אבל הרה"ג הבד"ץ שיחיו אינם עושים בזה שום דבר, ולחנם התמרמר כתר"ה שי' עליהם, ואיש נבון כמוהו מהראוי שיאטים אזני מלשמוע קול מוציאי דבה ומחרחרי ריב, והמטים עקלקלותם לא יפיקו זממם ויאחוז מדת ת"ח המרבים שלום "והוא ישקוט ומי ירשיע״ ושלום על ישראל ועל רבנן ותלמידהון מאת אבי עד ש"ש, ומאת ידידו הדו"ש ושלום תורתו לאהבה ומצפה לישועה, כ"א תמוז "לא יתיצבו הוללים" לפ"ק. חיים ברלין.
רב כזה יהי' רב האורתודוקסיא בעיה"ק ירושלם ת"ו ?
שומו שמים ע"ז הי' לא תהי'!
הג' שגם בענייני הגשמי והכספים אינו הוא מסוגל לזה, כי טבע מחשבתו תמיד לעוף במגדול הפורח באויר בדמיונות הכללים הגדולות ונפלאות ממנו ואינו משגיח על פרטיות עניני חיים הקטנים, ועתה אם על ענין הכספים אין לקוות ממנו תועלת, ותורה אין אנחנו מבקשים מפיו, מה להם להממונים והמנהלים להוציא עליו הוצאה מרובה כ"כ עד שעלה לערך "חמש מאות דלאר לחדש", והכל לא ממעות עשירים שבירושלם ת"ו מפני שאף א' מהם אין רוצה בו ולא חתמו עליו אפי' א' מהעשירים הנכבדים שבעיה"ק ת"ו, אלא כל שכירותי הוא רק בקופת הצדקה מעות עניים זקנים ת"ח אלמנות יתומים וחוליים. במקום שהם עומדים, וצוחים שהוא נגד רצונם, וכל פרוטה שהוא לוקח גזל גמור הוא בידו (כמ"ש הה"ס הועתק לקמן);
הד' הישמע כזאת שיהי' רב גם ליפו וירושלם ת"ו יחד והקופות של צדקה יתבלבלו ויתערבו ויתבטלו זב"ז, ובוראי שכל מי שישלח כסף על שמו ועל ידו לא יבאו למטרתם כלל, אמנם האמת הוא כמו שהוא רב בכל ארץ ישראל כן הוא רב על ירושלם ויפו ת"ו, והוא בכלל אלו העשרה שמנו רז"ל (סוטה ט') שנתנו עיניהם במה שאינה ראוי' להם מה שבקשו, לא ניתן להם ימה שבידם נטלו מהם.
ועתה א"כ ודאי שעל התמנות ונטילת שררה כזו כבר נעשה גזירה וח"ח מגאוני קדמאי רשב"ם ור"ת וראב"ן – ומאה וחמשים רבנים זיע"א וז"ל המובא בתשו' מהר"מ ב"ר ברוך בסופו:
ועוד גזרנו ונדינו והחרמנו בשמתא ו"בשם" מיתה שלא יהא האדם רשאי ליטול שררה כו׳ לא בדברי שמים ולא בדברי הבאי כו' אם לא שמינו אותם רוב הקהל מפני חשיבותם והעובר על גזרתנו יהי' באלה ובנידוי ובשמתא ומוחרם ״בשם״ מיתה ושממ׳.
ויהיו כל ישראל מובדלים ממנו חתומים ואינם חתומים ותלמידיהם ותלמידי תלמידיהם גדולים וקטנים, "פתו פת כותי יינו יי"נ ספריו ספרי קוסמים" והשומר תקנתנו ינוחו ברכות על ראשו עכ"ל. הובא בפ"ת חו"מ סי' ג' ובהשו' ח"ס הו"מ סי' כ"א ומבאר שם שהגזרה היה שצריך ב' תנאים, רוב הצבור חפצים בו, ושיהי' חשוב והגון כמ"ש בלשונם "רוב הקהל מפני חשיבותם" שלפעמים מסכימים רוב הקהל על דיין כו' ואומרים לעץ אבי אתה ועז"כ ולא תהי' אחרי רבים לרעות ואפי' אם נתמנה ע"י "מלך ישראל" שהרי יהושע בן גמלא צדיק גמור הי' כו' קורא עליו קשר רשעים ואין אנו מחרימים ומנדים אותו אך הוא הפורץ מנודה מפי רבותינו ז"ל ואסור לעמוד לפניו וליקח תורה מפיו ומצוה לבזותו והמעמידו כאלו מעמיד אשרה אצל המזבח ובסי' י"ט כתב שכל פרוטה שלוקח לשכירתו גזל הרבים הוא ע"ש עכ"ל.
וז"ל ערוך השולחן סי' ג' ומי שבא בעקיפין לדון שלא ברצון הציבור והצבור מוכרחים לשתוק מפני איזה טעם, הוא מצער את הצבור ואין קץ לעונשו ועל כגון זה יש תיקון קדמונים מר"ת ורשב"ם וראב"ן וק"ן רבנים ז"ל וכן כל התמנות אסור לעשות לעצמו או לאחר שלא ברצון הציבור ועיקר הציבור הם הבע"ב ההולכים בדרך התורה והת"ח ירא אלקים והעושה כן לא יראה טוב בעוה"ז ובעוה"ב.
וז"ל הרשב"א ז"ל ומ"מ אם קצת מהקהל אפי' אותם אחרים שאינן גדולי העצה מוחין מחאתן מחאה כל שלא קבלו עליהם בפירוש וכ"ש אם קצת מאותן בעלי העצה מוחין במה שעושין כו' מה שעשו לא עשו ולא כלום כו' ע"כ הובא בב"י יו"ד סי' רכ"ח, עי' תשו' ר"ב אשכנזי סי' כ"ה וז"ל הרשד"ם או"ח סי' ל"ו שא"כ ילקה מדה"ד כו' וירצו התשעים להקים עליהם "רועה" ראוי להם יהיו מוכרחים העשרה החשובים להיות כפופים לאותו "רועה" יהי' מי שיהי' חלילה אין זה דרכי נועם כו' א"כ אם לעיני קצת מהציבור יראה בעיניהם שאיש כי אין ראוי ללמוד תורה מפיו יכריחו הרוב למיעוט "זה לא יתכן" כו' למדנו שבטל דעת "הממונים" האומרים ומכריזים רוב רוב שחמשה או יוד אנשים חשובים עולים לאלף בין מצד החכמה בין מצד העושר כו' ע"כ, וז"ל תשו' דברי חיים [צאנזער] סי' י"ד הנה הרואה יראה שאינם רוב בנין כי הלא הראב"ד מוחה בפי' ומסתמא עמו עוד ת"ח יראי השם אשר לפי הנראה המה רוב בנין נגד פסקי ב"ב ותמה אקרא כו', רבעית הלא זה הוא תחילת התמנות ובזה אפי׳ יחיד יכול למחות כו' ע"כ, ועין תשו' הרא"ש ז"ל כלל נ"ז סי' ה' דכ"ט שבפניו מתביישין למחות "בגילוי מלתא בעלמא. סני' שגלו דעתם מתחלה, הובא בשו"ת דברי ריבות סי' קס"ב ע"ש.
והא לכם המחאות שעשינו נגדו:
מחאה גלויה.
אנחנו הח"מ באנו להודיע בשערי ציון וירושלם תובב"א, כי כתב הרבנות שנשלח להרב האב"ד דיפו בהבא טמירתא היא שנעשה בצינעה בלי שאלת הצבור כלל וכלל, וזה ידוע שאין ממנין פרנס על הצבור אלא א"כ נמלכין עם הצבור, כ"ש למנות רב בעיה"ק ירושלם ת"ו ע"כ באים במחאה גלוי' ככל תקוף ועון שכ"ז שלא יהי׳ נעשה בהסכמת הרבנים הגאונים הגדולים המפורסמים והנבד"ץ שליט"א ורוב מנין ורוב בנין מהת"ח והב"ב היראים והחרדים ע"ד ח' ותוה"ק, אין בו ממש כלל, ובטח אלו ידע הרב הנז' זאת לא היה מקבל עליו בשום אופן כידוע לכל מגודל האיסור הזה שכבר תקנו וגזרו ..... ע"ז הר"ת ורשב"ם וראב"ן וק"נ רבנים ז"ל, על התמנות שלא ברצון הצבור כמפורש בכל הפוסקים ז"ל, בעה"ח למען כבוד תוה"ק ושלום ירושלם ת"ו.
יום ה"י מנ"א עטר"ת לפ"ק.
נאם אברהם משה הלוי קאצינעלנבויגין נאם יצחק שלמה בהדב"ע בלוי ז"ל
נאם שלמה וועקסלער נאם ישראל יעקב ברמ"ג ז"ל
נאם משה סעמניצער נאם מתתי' דייטש
נאם יודא האלצמאן נאם יודא פריימאן
נאם ברוך פעלדבראנד נאם שמואל סג"ל שפיצער
נאם יהושע יונתן רובינשטיין נאם שמעון ווייס
נאם יוסף חיים ש"ב נאם משה יהושע אייזענבאך
נאם רפאל קאָצינעלבויגין הלוי נאם אברהם אלי בערינשטיין
נאם עמרם בלוי נאם שמואל הלל שיינקער
נאם דוד הלוי נאם צבי בוימגארטען
נאם מאיר אייכלער נאם אהרן אברהם סלאטקי
נאם משה אהרן בהרהד"ל ז"ל נאם בן ציון אברהם בה"ר צבי מיכל זצ״ל
נאם מרדכי פרידמאן מצעהלים
נאם משה אייזינבאך נאם צבי הירש בלויא
נאם עקיבא פרוש נאם מענדעל פעלדמאן
נאם פנחס בהגר"י אפשטיין נאם שמאל ליב ארי"ב
והוסכמנו לילך לקבץ הרבה חתומים, אבל מפני שהגאונים הנ"ל ראו שיהי' מחלוקת גדולה בקשו מאתנו למנוע מלקבץ עוד חתומים אלא הם בעצמם יכתבו לו "מכתב שלומים" ועצת ישרים אם כי זה נגד רצונם להשיב אל דבר אשר אינם נשאלים, אך למען כבוד ציון וירושלם ת"ו הם עושים וז"ל:
ב"ה כ"ב לחדש הנחמות לשנת עטר"ת לפ"ק, פעה"ק ירושלם תובב"א.
כבוד הרב וכו' וכו' כש"ת מו"ה אברהם יצחק הכהן קוק
שליט"א הראב"ד דק"ק יפו והמושבות תובב"א.
בברכנו את כתר"ה בשובו בשלו' מארץ גלותו לאה"ק ת"ו כי יהי' בואו לשלו' ולברכה בקרב הארץ, זאת חובתינו להודיע לכת"ר, כי הדיעה הפתאומית שנתפרסמה בימים האלה ע"ד ביאתו לעי"ק ת"ו, ע"פ הזמנת מספר אנשים שהזמינוהו ע"ד עצמם בסתר ובחשאי מבלי ידיעת והסכמת ב"כ הצבור והת"ח שבע"ק ת"ו, הגדילה עוד יותר את ההתנגדות, וכבר נעשה מעשה מהמון ת"ח שכתבו וחתמו מחאה עזה ונמרצה נגד זה, ואין מעצור לרוחם בהיות כוונתם לש"ש", ובאו אחדים מהם אלינו ומחאתם בידם, וראינו את הלהבת הנכונה להתפרץ עי"ז, ובקשנום שיהי' מתונים בדבר עד כדי הודעה לכת"ר שלדעתנו הנהו קרוא והולך לתומו, אחרי עצת "אנשים היועצים ע"פ דרכם" מבלי היות לו ידיעה נכונה במצב ע"ק "ברצון הקהל ומי המה קוראיו".
ולפיכך אע"פ שבל"ז לא היינו נדרשים ללא שאלנו מ"מ מפני כבוד שמים, כבוד תוה"ק ושלום ירושלם הננו עושים את חובתנו להעירו ע"א הדבר הזה "שלא ימשך בעינים עצומות" כ"א ידע את אשר לפניו ראוי שלא יפריע כת"ר את עי"ק בביאה פתאומית אלא ניסע בראשונה ליפו ע"ק" ובהיותו בקירוב מקום תהיה לו האפשרות לדרוש ולחקור ולדעת הכל אל נכון, ואנו מקוים כי בשמעו לעצתנו יוכח לדעת שהיא עצה ישרה ונאמנה.
ומי ששמו שלום ישכן בארץ הק' הזאת ובעה"ק הזאת שלום ושלוה, ונזכה כלנו לראות בבנינה ותפארתה וישראל נושע בה' תשועת עולמים, בב"א.
נאם יצחק ירוחם בהגאון הצדיק מו"ה משה יהושע יהודא ליב זצ״ל דיסקין
נאם יוסף חיים זאנענפעלד
נאם משה יוסף האפמאן ראב"ד דק"ק פאפא
גם אנחנו כד"צ לכל מקהלות אשכנזים ממלאים אחרי דברי הרבנים הגאונים שליט"א למען כבוד התורה.
נאם משה נחום וואללענשטיין
נאם מרדכי ליב רובין
נאם יצחק במוהר"א ד"ץ פּרענקעל
(מקום חותם בד"ץ לכל מקהלות אשכנזים פעה"ק ירושלם ת"ו)
ב"ה פה עיה"ק ירושלם תובב"א.
לכבוד הרבנים הנבאים המנהלים "ת"ת וישיבת עץ חיים" הי"ו ושאר ה"ת וישיבות שבעיה"ק ירושלם ת"ו.
אנחנו הח"מ אנשי חברה אגודת הקודש, הן כאשר ראינו במכתב עתי היומי היוצא פה, וכן בא השמועה לאזנינו אשר בדעתכם כעת לעשות שנויים בעניני חנוך הישן להשתלם במעלות המתחדשות, וגם זאת ידענו כי עכשיו שוב לא תשאלו עצת הזקנים נשיאי ארצנו הקדושה, הלא הם הרבנים הגאונים מרן ר' יצחק ירוחם דיסקין ומרן מוהרי"ח זאנענפעלד שליט"א ודעת הבד"צ של מקהלות אשכנזים הי"ו, יען כי לפי "דעתכם" יש לכם "אילן גדול לסמוך עליו", (ה"ה הרב א"ו קוק) על כן התאספנו היום באסיפה אחת ובאנו במחאה גלוי' לפניכם בכל תוקף ועוז שגם מעתה והלאה, השמרו לכם ואיסור גדול הוא לשנות את בנינו מהחנוך הישן אשר נהנו אבותנו הקדושים מאז ומקדם, ובפרט, בענין הפרצה של השפה העבריה החדשה, הן בשעת הלימוד והן בשעת הכתיבה והחשבון", אל תטשו לשון אמכם הישנה, וכן בהישיבה של בחורי חמד הזהרו שלא תעשו שום שנוי כלל וכלל בלתי שאלת הרבנים הגאונים היו הנ"ל.
וכ"ז באה"ח יום ז"ך תשרי שנת החזק במוסר אל תר"ף לפ"ק.
נאום אברהם אלי׳ בארנשטיין נאום ברוך פעלדנבראד
ונאום משה סעמניצער ונאום יודא צבי אדלער
נואום אברהם משה הלוי קאציגעלינבויגן ונאום יצחק שלמה בלוי
ונאום אלימלך ליכטענשטיין ונאום נתן זונדיל ווייסמאן
ונאום שלמה זלמן רזנברג ונאום פנחס בהגר"י ז"ל עפשטיין
ונאום מאיר אייכלער ונאום מנחם בן ציון
ונאום יודא פרייסאן ונאום שמעון ווייס
ונאום שמואל סג"ל שפיצער ונאום עקיבא פרוש
ונאום שמואל הלל שיינקער ונאום אהרן אברהם סלאטקין
ונאום יהושע יונתן רובינשטיין ונאום הלל ראבינאוויץ
ונאום יעקב ליב קילצנסקי הק' אביש אייזען
ונאום מנחם מענדיל שטערינבערג ונאום משה מרדכי חייקין
ונאום צבי בלוי ונאום נחום ראטמאן
נאום שלמה וועקסלער נאום יוסף קדיש
נאום יעקב ליב קלעצקי נאום מרדכי דוד הלוי
נאום זלמן בר"ד בהר"ן זלה"ה נאם יחיאל גראסבערג
נאום דוד בריזל נאום נחום בערגמאן
נאום רפאל מרדכי יצחק בהר"י שפירא נאום אברהם העריס
נאום מענדיל הכהן מליסקא נאום בן ציון אברהם בה"ר צבי מיכל זצ״ל
נאום יעקב בערינשטיין
נאום יוסף האפמאן נאום דוד שפירא
נאום אהרן לעווינטאהל נאום אברהם יוחנן יאדלער
נאום ישראל יעקב ברמ"ג ז"ל נאום שמואל חיים קבלקין
נאום אלטער יצחק ווערנער נאום נח קאפלאן
נאום משה בהגרי"א ז"ל נאום צבי זאב זאנענשטיין
נאם שמואל דוד הכהן ראטה נאום אלטער הייזלער
נאום משה ראטה נאום מאיר פונק
וכשאנו באים לבקש מאת רבותינו הגדולים הגאונים שליט"א שיצאו המה במחאה גלוי' תשובתם נכונה בקל וחמר מה קודם ביאתו כתבנו לו מכתב לעכבו מלבא בשביל המחלוקת ולא שמע לעצתינו ובא ומחזיק במחלוקת, א"כ עתה ודאי שלא ישמע ולא יקבל דברינו, ולהודיע לכל העולם שב ואל תעשה עדיפא "לנו" והאמת הוא עד לעצמו, ושקר אין לו רגלים, ומ"מ בזאת תהיו בטוחים בעזה"י כי אם באמת יקרב אל מלאכה לעשות חדשות בעניני החינוך הישן ודתינו ומנהגינו הקדוש לנו, אז ודאי נעשה את שלנו המוטל עלינו בכל תוקף ועוז, וכן הי׳ המעשה שעלה על רוחו לעשות חדשות להחליש ולבטל כח הבד"ץ הקבוע יצאו מיד הגאונים הנ' הנשיאים מרנן שליט"א בהמחאה ע"ז, וכבר נדפס זה בהעיתונים בזה הלשון יע' ב"מחזיקי הדת" גליון י"א:
הכחשה ומחאה.
מאת ראשי הרבנים די בירושלם ויהודא תוב"א
נצטויתי מאת הגאונים הרי"י דיסקין והרי"ח זאנ[נ]ענפעלד (שליט"א) [זיע"א] להכחיש בשמם את הידיעה שנתפרסמה ב"הארץ" גליון קמ"ט כי הם הסכימו ליסוד "בית משפט עליון דתי כללי" בנשיאת הרב קוק[8], ולפרסם כי הם לא קבלו שום ידיעה מהרב קוק בנוגע לבית משפט דתי עליון *)[9] ואילו היה מודיעם מזה בודאי שהיו מתנגדים נגוד גמור ליסד הדבר, בהיותו דבר הנוטה יותר לחוקי העמים, ומתנגד לדין תוה"ק, כי עפ"י דין תורתנו אין לנו אלא בי"ד אחד ואיננה יודעת מבי"ד עליון ותחתון, הם רק קבלו מכתב סתמי מהרב קוק בבקשה להתייחס באהבה למפעלו, בתוספות ביאור בע"פ ע"י שליחו שכוונתו ליסד ועד רבנים לבד.
וגם ע"ז כמו על יתר פעולותיו לא נתנו לו שום הסכמה והבעת אמון.
שמואל ענדע
ועתה ירא קהל עדת ישראל - מחאתינו וישפטו, ומרנן ורבנן די בכל אתר ואתר יורו יורו וידונו ויוציאו לאור צדק משפטינו ויפרסמו לכל העולם כולו, מי הוא זה הפוסע על ראשי בני ישראל, עם הקודש, באדמת הקודש, ובעיר הקודש לא שרא לי מרי'. ומי הוא זה ואיזה הוא אשר מלאו לבו־לעבור בפרהסיא על החרם חמור כזה וידונו ויודיעו דעת תוה"ק להחברים האיך להתנהג עמו.—גם זאת למודעי כי כמה קנסות ועונשים עושים המה הכת דלי' המכונה "ועד הדת", והמזרחים, ודייני "משרד הרבנות" לנו החתומים פה על המחאות וביטול "כתר הרבנות", אבל אנחנו בשלנו עומדים בכל תוקף ועוז במסירת נפשינו על תורתנו ודתנו והחינוך הישן, שקבלנוה בהמסורה מאבותינו, ורבותינו ז"ל זיע"א, הי' לא תהי׳. עומדים ומכריזים דוקא לא לא, אין הרב קוק רב בעיה"ק בירושלם ת"ו. חלילה חלילה!
ובודאי כל מה שביכלתנו לעשות נעשה בעזה"י, הן בכח ורשות תוה"ק הניתן לנו ממלך מלה"מ הקב"ה מלכותא דשמיא, והן בכח ורשות מלכותא דארעא הממשלה הרוממה בריטאניא יר"ה אשר אנחנו חוסים בצלה, ד׳ צבאות עמנו גו׳ בקום עלינו אדם, לא נירא מה יעשה לנו אדם - אשר ע"כ החובה והמצוה גדולה היא לכל הרבנים הגדולים וכל העומדים בראש אחינו בני ישראל די בכל אתר ואתר בכל העולם כלו שישלחו תיכף ומיד טעלגראמים ומכתבים בכל תוקף ועוז להמנהלים המוסדות תשב"ר והישיבות וביחוד להמוסדות "הועד הכללי, וביקור חולים" אשר המה העומדים בקשרי המלחמה מפני שנמצא בהם, מזרחים וחפשים, ולהזהירם שימנעו עצמם מדרך הרעה - הזה, ושלא ימכרו כל אחיכם בני ישראל השוכנים בחצרות ד׳ בתוככי ירושלם ת"ו לרבנים חדשים וועדי הקנסות וכפיות הדתיות "אינקוויזיציאן" ממש. בעד בצע כספם ובעד נעלים, ואם כי "דייני המשרד הרבנות" מכרו עצמם ואת תורתם להיות "אבד העברים" החפשים, אמנם אנן אכתי בני חורין אנן, והתורה אמרה "עבדי הם ולא עבדים לעבדים, והנה מקרא מלא הוא "על דבר אשר לא צעקה בעיר", (דברים כ"ב) אשר ע"כ חובה היא גם עלינו תושבי עיה"ק עיר ואם בישראל לב הארץ תל תלפיות להרים כשופר קולינו ולקרוא בקול צעקה גדולה ומרה, לכל באי' ולכל אשר פונים אלי מכל תפוצות ישראל לבא להושיע לנו ; אחינו בני ישראל אחינו אנא חוסו נא חמלו נא עלינו ועל בנינו על תורתנו ודתנו בדרכי החינוך הישן ולהציל שארית הפליטה שארית ישראל ושיור זאת התורה בעיר הקדושה וכל הנותר בציון וירושלם קדוש יאמר לו, והננו מברכים על המוגמר לכל מי שישתתפו בצערינו וכביכול בצערא דשכינתא בגלותא ויתאזרו לעשות חיל, ויתקיים בנו יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך, למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך, למען בית ד' אלקינו אבקשה טוב לך, ד' עוז לעמו יתן ד' יברך את עמו בשלום אמן
ועד אגודת הקדש
(מקום החותם)
בשם קהל עדת החרדים בירושלים ת"ו
מצוה לפרסם זה בכל בתי־כנסיות ובתי־מדרשות
Address: Schlome Weksler Jerusalem (Palestine)
הערות שולים
[1] תר"פ.
[2] זהו קיצור מקונ' "אמת מארץ תצמח" שי"ל בקרוב אי"ה.
[3] חבקוק, פרק ב פסוק כ.
פירש"י, שם: 'וה' בהיכל קדשו - מוכן ליפרע. הס מפניו כל הארץ - הס לשון שיתוק ודמימת חורבן'.
[4] כדרכם של המשכילים, כפי שגם מצינו שנהג כך בהוצאת שם רע על החת"ס ובית מדרשו.
[5] (ירושלים, ה'תרל"ד). עמ' לד-לו.
[6] זה דבר ידוע שאצל הראי"ה קוק היה מנהג ללמוד הביקורת המקרא ועוד ספרים פסולים למיניהם (רח"ל), כך הוא בעצמו ממליץ לשואליו מה ללמוד, כדאיתא באגרות הראי"ה, ח"ב, עמ' קפב: 'בכלל דרך העבודה צריך להיות: להשוות על כל ענין את הבבלי לעומת הירושלמי וחיפוש בכל המקורים השייכים לו, מהקדמונים: התרגומים, המסורות, תשובות הגאונים וכו', עד דברי האחרונים: בעלי ההלכה, הפוסקים, המבקרים וכו', לחקור גם על העבודה החיצונה, כשל הנכרים, הקראים, ולברר את המקום שהלכו בו לפי תומם בדרך ישרה ומקום המעדת רגליהם. ובכלל להרבות בחיפוש, בחקירה של ישוב הדעת, ולמעט בהשערות ודמיונות. וכשירחיב ד' גבולנו נוכל לשוטט גם על פני כל היסוד המשפטי בכללות האנושיות, להראות עד כמה גדלה השפעת הקודש על החול, להעלותו, ונתחבר בזה עם חכמי לב יודעי ד' המבינים בספרויות עמים שונים'...
[7] מכאן אנו למדים עד כמה שרז"ל תמיד התנגדו למחלוקות, אבל הראי"ה קוק וכת דיליה חפשו לחרחר ריבים, בשביל כסף כבוד כוח וכסאות.
[8] זה דבר ידוע כי היחצ"נים של הראי"ה קוק תמיד היו מפיצים שמועות כזב, מה רצו להשיג, קוראים לזה 'שיטת מצליח', דהיינו הם יפיצו שקרים, מה שיצליחו יצליחו ואם לאו, אז ממה נפשך, בין כה וכה הרי הם בגדר של מוקצה מחמת מיאוס ואבדו את העוה"ב שלהם, אז לכל הפחות הם יצליחו כדרכו של הנחש שאין לו הנאה מהנשיכה שלו.
[9] שם, הערת שולים *): 'כוונתם לבית משפט ערעורים המכנה עצמו בשם "ב"ד הגדול שבירושלם".
תגובות