פסק דין ומחאה נמרצת נגד גזירות ניתוח המתים

למען אחי ורעי! דע לך שאחד מעיקרי האמונה הינם השארת הנפש, ואלו שהולכים לאחר הכפירה הציונית אינם שמים לב לכך, ונגררים אחריהם, ואיך הם בכלל מעיזים לדבר בשם התורה, רח"ל

הנה דבר ה' ברמה מאת כ"ק האדמו"ר מסאטמאר, רבי יואל טייטלבוים זיע"א (מובא מתוך אוצרות ירושלים, חלק קמ״א, סי' רמ"ג - פסק דין ומחאה נמרצת נגד גזירות ניתוח המתים, עמ' תרמב-ג):

פסק דין ומחאה נמרצת נגד גזירות ניתוח המתים

שהשיב כ״ק אדמו״ר הגה״ק רשכבה״ג מנהיג הדור ציס״ע, מרן רבינו יואל טייטלבוים (שליט״א) [זיע"א], אב״ד סאטמאר ובעת גאב״ד פעיה״ק ירושלים תובב״א.

(סימן רמ״ג) בס״ד ברוקלין (ארה״ב) יצ״ו.

ראיתי מה שכתבו בזה הה״ג הביד״צ שליט״א, וכל דבריהם ברורים שאין צורך להוסיף עליהם, וכבר החליטו הנודע ביהודה והחת״ס שאין שום היתר בזה, ומה שהוא להתלמד אין בו דין פיקוח נפש, ולא נמצא אחריהם בשום פוסק איזה קולא בזה, ועיין בשו״ת השיב משה דהרי בכל הורג נפש שהלכה היא שהורגין אותו, ואם ינתחו את המת יראו לפעמים שהוא טריפה, והורג את הטריפה פטור, אף דהרוב המה כשרין, גם אי אפשר לברר כראוי, אבל אין הולכין בפיקוח נפש אחר הרוב, ועל כל פנים אם יומתו ויבדקו כמה דאפשר יראו לפעמים שהוא טריפה, ויהיה בזה הצלת נפש, ומכל מקום אסור לנוול את המת.

ובשו״ת דברי חיים כתב שבזיון המת הוא חמור מבזיון ספר-תורה, וידוע דברי חכז״ל שגם אחאב מסר נפשו ונפש כל בני ביתו עבור בזיון ס״ת, והנה כל הפוסקים דברו רק מבזיון וניוול המת שהוא לשעה, שגם זה חמור מאד, אבל לעכב עוד את המת ככה שנה תמימה כמו שהוא, כהצעת החוק, זה חמור עוד הרבה יותר, שמלבד שעוברין עוד בכל השנה כל יום ויום על ל״ת ועשה, במניעת הקבורה, אבל גם תסמר שערות אנוש על גודל הצער שיש לנפש המת בזה, כמבואר בזוה״ק ובפוסקים, גם אי אפשר לומר אחריו קדיש שנה תמימה, גם מה שכתבו בהצעת החוק ליקח איברים לצורך אדם אחר, זה חמור עוד יותר מכמה טעמים.

והנה חשבתי לכתוב איזה הערות בביאור הלכה זו בכל הפרטים, אף שלא נצרכה אלא להעדפה אבל יען שנסתבב שבאתי פה המרחץ, ואין לי כאן הספרים לכתוב המראה מקומות, ולא רציתי לעכב עוד התשובה, לכן הנני כותב רק בקצרה, כי באמת די מה שהביאו בזה הה״ג הביד״צ שליט׳׳א, ולא ירהיב שום אדם להקל בזה, זולת מי שאינו מאמין בהשארת הנפש, כי מי שהוא מאמין בהשארת הנפש יודע שנפשות הוא חובל בזה, ומי לא יירא לנפשו לנגוע בנפשות מתי ישראל, והרא״ה ז״ל בספר החינוך כתב בטעם האבילות שחייבו חכז״ל כדי להשריש האמונה בלב, כי הבלתי מאמינים סוברים שבמיתת הבהמה מיתת האדם, ועל כן כדי להוציא דעה הזרה הזו של האפיקורסים מן הלב, חייבו חכמים אבילות, שידעו שאין במיתת האדם כבהמה, וככה הוא גם בזה שהכופרים שאין מאמינים בהשארת הנפש ובדין שמים שלאחר מיתה, סוברים שהופקר לעשות עם מתי האדם כמו עם מתי הבהמה, וע״כ כדי להשריש המינות והכפירה ח״ו בלבות בני ישראל עושים האפיקורסים חוקים כאלה לעשות עם המתים כרצונם שנה תמימה, שיהיה משכח מן הלב ענין השארת הנפש ודין שמים, כאשר זה דרכם בכל חוקותיהם, שהמה נגד עיקרי האמונה ויסודי דתוה״ק, השי״ת ירחם ויצילנו חיש מהר מגלות המר והנמהר וישלח לנו משיח צדקינו בב״א.

הנני ידידכם דושת״ה באה״ר, מצפה לרחמי שמים במהרה.

הק׳ יואל טייטלבוים

רב ואב״ד לכל מקהלות האשכנזים, בעיה״ק ירושלים ת״ו,

פה במכתבי עתים כתבו שחוק של ניתוח המתים אינו אלא למי שאין לו קרובים שימחו בדבר, אבל בהצעת החוק נראה שאם אומרים ג׳ רופאים שצריך לניתוח אינו מועיל שום מחאה, ולא נשמע גזירה מנוולת כזו מסוף העולם עד סופו, והרבה ענינים מסתירים במכתבי עתים שלא לגלות האמת.

וד׳ ירחם כנפש המחכה לישועה, הנ״ל'.

קבר יהודי מהעיר יהוד מבית הקבות מתקופת בית שני, שחברת אוררה החליטה להוציא משם, ולעבור על איסור חטוטי דשכבי