מתפלאים מהניסים של הסטרא אחרא

למען אחי ורעי! הנה בדור הזה רבו הבלבולים בנוגע לדמיונות "ניסים" שמדברים אודותם, ועדיין לא הבנו איך מדינתם הטמאה הצליחה לנצח את אירן ב-12 יום, כאשר בפועל את עזה לא מצליחים כבר מעל 500 יום - אילו נלך לפי ההיגיון העקום של בעלי הדעות המשובשות, אז היינו עלולים לחשוב איזה ניסים נעשו לארגון החאמס.

אבל ברוך ה' שהבדילנו מן הטועים בדרכי א-ל, ונתן לנו תורת אמת, והנה מעשה נורא שהביא בפנינו רבי מנחם דלונזאנו זיע"א (ה'ש"י-לפני ה'שפ"ו), שתי ידות אצבע ב׳, דף נ׳, סוף מדרש קהלת (תרגום בהמשך המאמר):

עובדא הוה בחד יהודאה דאזל לארעא דקדר, וגברי דיתבי בקדר פלחין לנורא דגיהנם ואמרי הא אשא קדמאה מן כד אתברי עלמא ובה נידונין כל נפשתא ובסטר ארעהון חד פתחא דגיהנם, והני גברי רשיעי דקדר נסבין מאשא דגיהנם ופלחין ליה כל יומיא, ומאי פולחנא דעבדין ליה לההוא אשא מדליקין ליה תרין גזירין דאעין בצפרא ותרין ברמשא, והנהו דצפרא דלקין עד רמשא, והנהו דרמשא דלקין עד צפרא, וכן עבדין ליה כל יומיא, וההוא אשא או מוקדא כל אעין דעלמא לא עבדין קטמא, ולכך טעיין להו וסברין דהוא אלהא, וסגיאין מנהון כד אינון סבין אזלין לפתחא דגיהנם וטלקין גרמיהון לתמן ומתקרבין קורבנא לגיהנם, ואמרין כל מאן דמקרב גרמיה לגיהנם אפי׳ מלא חטאין שבקין ליה כל חובוי ולא מיתדן בגיהנם ומובילין יתיה לגנתא דעדן דקאים לקבליה, ואי לא מיקרב גרמיה לגיהנם כד הוא מית אזיל לגיהנם ומיתדן ביה עד דפרעין ליה חובוי ולסוף מתכפר ליה ומורתין ליה ג"ע,

וההוא יהודאה כד אזל לארעהון אתאכסן גבי חד סבא, שמע תמן דההוא אורחא דהוא בעי למיזל לסטין קיימין ביה ומקפחין לכל מאן דעבר עליהון, דחיל ההוא יהודאה ואפקיד מודלא דיליה גבי ההוא סבא דגברי מהימנין אינון, ולא נסיב בהדיה אלא זוודא דאורחא, ואזל לאתר דהוה בעי, ותב ואזל לביתיה דההוא סבא למיסב מודליה מיניה ולא אשכחי אמרי ליה מית הוא.

דיומא דא סלק גרמיה לגיהנם, אמר לון ואן הוא מודלי דאפקידיה גביה. אמרו ליה לית אנן ידעין, שארי ההוא יהודאה למבכי על מודליה, אמרו ליה לא תסתפי, אוחיד גבן תלת יומין דביומא תליתאה הוא יתוב לגבן ויהיב לך מודלך. דהכי אורחיה דכל דסליק גרמיה לגיהנם דביומא תליתאה הוא תב לביתיה ומפקיד על ביתיה, כד שמע מנהון הימין להון בגין דלא משקרן במילולייהו, ביומא תליתאה אתא חד שידא בדמו דההוא סבא לביתיה ואפקיד לאתתיה ולבנוי מה יעבדון מנכסיה, אמר ליה ההוא יהודאי ומודלי דאפקידית גבך אן הוא. אסקיה ויהביה ליה, תור, ההוא יודאי אמר ליה בקושטא מגיהנם קא אתית, אמר ליה יציבא מלתא, וסלקית גרמך בחייך, א"ל הן, ומ"ט עבדת הכי, א"ל בגין דלא מיתדן בגויה כל מאן דסליק גרמיה לגיהנם בחיוי ולא מיתדן באשא, וטובוי לגברא דרמא נפשיה לתמן דהוא מכפר ע"כ חובוי מיקידת אשא, כד שמע ההוא יהודאי דחד ולא הימין למילוי, אמר ליה איזיל בהדך ואחמי אי בקושטא סלקת גרמך בגיהנם, א"ל ואי תיזיל בהדאי תסלק גרמך לתמן, א"ל מאי דבעינא עבידנא, א"ל לא תיזיל בהדאי, כד חסיל למללא לאתתיה ולבנוי שרי למיזל, אזל ההוא יהודאי בתריה, אפיך רישיה אבתריה וחמא דהוא אזל בתריה, א"ל לא תיזיל בתראי, א"ל איזיל בעל כרחך ואיחמי מה דתעביד, כיון דחמא דאזיל בתריה בעל כרחיה, א"ל לאו יודאי את, א"ל הן א"ל תינדע דאנא לאו גברא אלא שטנא דגיהנם אנא ומטעינא להני אינשי טפשאי דשבקין לרבון עלמא דברא עלמא ומקיים ליה ופלחין לאשא דגיהנם, וכד חד מנהון אזיל ורמי נפשיה לגיהנם אנא אזילנא לביתיה לסוף תלתא יומין בחזותיה ובדמותיה ומפקידנא על ביתיה כרעותי׳ ואנא משבח להון דטובוי דמאן דרמי גרמיה לגיהנם, וייזלון לאובדא דרשיעי אינון, ועל כל פלחי אליליא אית לן רשו לאטעאה ולאובדא יתהון באורחיהון בישיא,

אבל על ישראל דאינון מהימנין באלהא חייא דהוא רבון עלמא וברא כולא, וקבילו אורייתא, לית לן רשו לאטעאה יתהון כל זמן דאזלין באורח קשוט, כד שמע ההוא יהודאי הכי, סגיא סאיב עלוהי, ואזל ליה לאורחיה, וזש"ה לא כאלה חלק יעקב כי יוצר הכל הוא וגו׳'.

תרגום:

ספר שתי ידות לר' מנחם דלונזאנו זצ"ל, אצבע ב' דף ג. 274

מעשה היה באחד יהודי שהלך לארץ קדר, ואנשי קדר עובדין לאש הגיהנם, ואומרים הם שהאש הזו קדומה מן בריאת העולם ובה נדונין כל הנפשות ובצד הארץ פתח אחד של גיהנם  ואלה אנשיה הרשעים של קדר נוטלין את אש הגיהנם ועובדין אותה כל ימיהם ומה העבודה שעובדין לה להאש ההיא, מדליקין לה שני גזירין דאעין בבוקר ושניים בערב בבוקר דולקין עד ערב ואלו של ערב דולקין עד בוקר וכך עובדים את האש כל הימים והאש ההיא או המוקד ולכן טועים בהאש הזו וסוברים שהאש אלוה ורבים מהם הם הולכים לפתח הגיהנם ומשליכין עצמן לשם והם קרבן לגיהנם ואומרין כל מי שמקריב עצמו לגיהנם אפי' מלא חטאין מתכפרין לו כל חטאיו ולא נדון בגיהנם ומובילין אותו לגן עדן העומד לקבלו ואם לא מקריב עצמו לגיהנם כשהוא מת הולך לגיהנם ונדון בה עד שיפרע ממנו חובו ולבסוף מתכפר לו ומורישין לו ג"ע.

ואותו יהודי כשהגיע לארצם התאכסן אצל אחד זקן שמע שם שאותה הדרך בה הוא רצה לילך שודדים מצויים בזו הדרך ורוצחין לכל מי שעובד באותה הדרך פחד אותו יהודי הפקיד ממונו רכושו אצל אותו זקן שאדם נאמן הוא ולא נשא איתו אלא צידה לדרך והלך למקום שהיה צריך ושב והלך לביתו של אותו זקן לקבל ממונו ממנו ולא מצאו אמרו לו מת הוא שהיום זרק עצמו לגיהנם  ואמר להם ואיפה הוא הפקדון שהפקדתי בידו אין אנו יודעים החל היהודי לבכות על ממונו אמרו לו אל תפחד שוב בעוד שלושה ימים וביום השלישי הוא ישוב ויחזיר לך ממונך זו הדרך של כל מי שמשליך עצמו לגיהנם וביום השלישי הוא שב ומצוה על ביתו. שמע מהם האמין להם שאינם משקרים בדיבורם

וביום השלישי מגיע אחד שד בדמות הזקן לביתו וצוה לאשתו ולבניו מה יעשו בנכסיו אמר לו אותו יהודי וממוני שהפקדתי אצלך איפה הוא הוציאו ונתנו לו שב אותו יהודי ואמר לו באמת מגיהנם שבתַ  אמר לו 'אמת הדבר', והשלכת עצמך בחייך א"ל 'כן' ומה הטעם שעשית כך' אמר לו 'בגלל שלא דנין בתוכו כל מי שמשליך עצמו לגיהנם בחייו ולא נדון באש, וטוב לאיש שמקריב נפשו לשם שהוא מכפר ע"כ עוונותיו מיקידת האש,

כששמע אותו יהודי צחק ולא האמין לדבריו אמר לו אלך איתך ואראה אם באמת תשליך עצמך בגיהנם ואם תבוא איתי תשליך עצמך לשם אמר לו מה שארצה אעשה אמר לו אל תבוא איתי כשגמר לדבר עם אשתו ובניו החל ללכת הלך היהודי אחריו הפך ראשו לאחור וראה שהוא הולך אחריו אמר לו לא תלך אחרי אמר לו בעל כרחך אבוא ואראה מה תעשה כיון שראה שהולך אחריו בעל כרחו אמר לו לא יהודי אתה אמר לו כן, תדע שאני לא איש אלא השטן של גהינם, ומטעה את אותם אנשים טפשים שעוזבים את רבונו של עולם שברא עולמו וסוגדים לאש הגיהנם וכשאחד מהם משליך עצמו לגיהנם אני מגיע לביתו לסוף שלשה ימים בחזותו ובדמותו ומצוה על ביתו כרצוני, ואני משבח להם על טובה הגדולה למי שמשליך עצמו לגיהנם והולכים לאבדון שרשעים הם ועל כל עבדי אלילים יש לנו רשות להטעותם ולאבדם בדרכיהם הרעים.

אבל על ישראל שמאמינים באלהים חיים והוא רבונו של עולם ובורא כל וקבלו תורה אין לנו רשות להטעותם כל זמן שהולכים בדרך האמת  כששמע אותו יהודי כך נחה עליו דעתו והלך לו לדרכו וזש"ה "לא כאלה חלק יעקב כי יוצר הכל הוא וגו' עכל"ש.

לכן עצה טובה היא להתבדל מאלו מהיהודים שאינם הולכים בדרך האמת.

.

רבני הציונות הדתית מראים סילוק הדעת גמור, כאשר על "נצחון" שלא היה ולא נברא מול אירן ב-12 יום, לעומת מעל 500 יום מול חאמס