חיפוש
לכבוד יומא דהילולת רבי משה יהושע לנדא זיע״א
למען אחי ורעי! לכבוד יומא דהילולת רבי משה יהושע לנדא זיע״א (ה' באדר ה'תש"מ), הנה מאמר נפלא שהצדיק פרסם לפני שנים רבות.
רק אומר כמה פרטים לגבי דמותו המופלאה, נולד בשנת ה'תרפ"ה, בירושלים. אביו הינו רבי לוי יצחק לנדא זיע"א. למד בבחרותו בישיבת עץ חיים.
נשא לאשה את מרת מלכה דינה (נפטרה י"ח באדר ה'תשל"ה) ביתו של רבי עקיבה פרוש זיע"א (בעל המחבר של הקונטרס הק' קול השופר נגד קוק וכת דיליה) ולאחר נישואיו התגורר בשכונת שערי חסד בירושלים.
היה מתלמידיו של החזון אי״ש זיע"א ואחת לשבוע היה מגיע לביתו יחד עם רבי אברהם יעקב וויינר, רבי חיים ברים ורבי יהודא שפירא זיעועכי״א, החזון אי״ש התבטא אודותם ״אלו הם בני״.
לאחר פטירת החזון אי"ש התקרב אל רבי יצחק זאב סולובייצ'יק זיע״א והתבטא שלאחר פטירת החזון אי״ש מי שיש לו שכל בקדקודו ״נישט אפלאזן די קלאמקע פון די בריסק'ער רב״ (תרגום: שלא יעזוב את ידית הבית של הרב מבריסק).
במשך תקופה למד כל השבוע מחוץ לביתו וחזר רק לשבת כמנהג חלק מתלמידי החזון אי״ש זיע״א, בהמשך קבע את מקום לימודו בהיכל ישיבת מיר בירושלים שם התפתחה חבורה ירושלמית בהנהגתו ובהנהגת ידידו רבי מנדל אטיק שליט״א.
ידידו ורעו רבי וועלוול צ'צ'יק זיע״א, היה זה כאשר שכבו שניהם במצבים קשים בבית החולים התפלל עליו ר' וועלוול את התפילה ״קדש את שמך על מקדישי שמך״, שכן כאשר יקום ר' משה יהושע ויבריא כמה גדול יהיה קידוש שם שמים על מקדישי שמו יתברך. נפטר ביום ה' באדר ה'תש"מ ומנו"כ בהר הזיתים.
וכעת נעבור למאמרו המאלף והנפלא 'על משמעות אי ההשתתפות בבחירות'[1]
ימי הבחירות לכנסת המתקיימים אחת לארבע שנים, ימי מפקד הם לרבבות היהודים החרדים אשר לא כרעו ברך לבעל הציוני, ובזאת שאינם משתתפים בבחירות הם מביעים את מחאתם נגד המדינה הכופרת אשר השתלטה בארצנו הקדושה וזייפה את שם ישראל עליה.
לעומת אלה הסוברים כי בזאת אשר הם שולחים נציגים דתיים לתוך הכנסת הם מקיימים מצות מחאה נגד חוקים הסותרים תוה״ק, עומדים רבבות יהודים אלה איתן על דעתם כי עמידתם מבחוץ היא מחאה אדירה, נגד מוסד הכנסת בכללו, שלא היה בית מינות כמוהו בכל הדורות, אשר עיקר יסודו היא עקירת הדת נוראה, באשר הוא מעמיד חוקי תוה״ק להצבעה לחיוב או לשלילה ח״ו, והשתתפות נציגים דתיים במוסד זה היא הסכמה עקרונית לכך.
זאת ועוד, בתקופה חשוכה זו אשר אצל ההמונים נתערערה האמונה בביאת המשיח כי יקבץ נדחינו ויוליכנו קוממיות לארצנו, והכפירה תקעה כעת יתד בארה״ק להקים בכח ועוצם יד "עצמאות" ושלטון יהודי המתיימר להשתחרר מעול עמים, אין חשיבות כחשיבות הכרזת היהדות החרדית אשר בעמידתה מבחוץ היא מודיעה גלוי כי אין לעם ישראל חלק ונחלה בהתכחשות זידונית זו, והאומה הישראלית דביקה באמונתה התמימה והטהורה בביאת המשיח כאשר היתה באמנה דורות אלפים, וכי שלטון המדינה הזאת, גם כשהוא מצליח ביותר, אינו אלא כזב גדול אשר כליל יחלוף כאשר יגיע עת רצון להעביר גילולים מן הארץ.
בעוונות שרבו, גרפה המדינה בפחזותה אף את תושביה שומרי התורה, הרגשת קלות ראש אשר השתררה עם התכוננות המדינה, והרדיפה אחר המותרות אשר חדרה בקרב כל החוגים[2], השכיחו אף מליבותינו אנו את המעל הגדול הנעשה בפלטרין של מלך. המושג "שכינתא בגלותא" קיבל בימינו משמעות איומה כאשר ע״י אנשים אשר ממעי ישראל יצאו, גורשה שכינה ממקומה ושפחה ירשה גבירתה. מדי פעם בפעם אנו נסערים על גזירות אשר שליטי המדינה זוממים על שומרי תורה, ואילו בימים כתיקונם אנו מתהלכים שלווים כאילו השלמנו עם עקירת הדת המתבצעת יום יום על הישוב היהודי כולו.
אנו מתעלמים מהעובדא המזעזעת כי מליון ילדים יהודים בארה״ק מתחנכים לכפירה והפקרות, והולך וגדל דור כחש אשר עתידו מטיל אימה, וכמעט ששכחנו כי המדינה הזאת עקרה גלויות ישראל ממקומן והעבירה אותן על דתם, ועוד ידם נטויה להשחית את אשר נשאר עוד לפליטה. והרי מחובתינו היתה במצב זה להתפלש תמיד בעפר, לעשות ימינו יגון ולילותינו אנחה על חילול השם הגדול, כאשר בארה״ק הורם ע״י צבור ישראל נס המרד במלכות שמים.
אחד היה רבינו, עיר וקדיש אשר משמיא נחית, הגה״צ רבי דוד יונגרייז זצוק״ל אשר מיום קום המדינה נשבר לבו בקרבו, ומדי דברו בה היה מתמוגג מדמעות על אשר ניתנה ארץ ביד רעים המדיחים בני ישראל מאביהם שבשמים, אם משום כך בלבד, כדאית אי השתתפותנו בבחירות המשמשת כהכרזה פומבית שאין חלקנו בכנסת זאת המפלצת המנאצת, ונאמנים אנו לעדי חורב ולחוקי תורתו הק׳.
כל זה אפילו אילו היתה המדינה שוכנת שקטה על מי מנוחות ואינה במצב מלחמה עם שכנותיה מסביב, ואולם כאשר המדינה קמה ומתקיימת מתוך התגרות באומות, ובדרכי מדיניותה הנלוזות הביאה להגדיל שנאת העמים עלינו, עד שהיא כאילו נתונה על הר געש, וגם עתה אינה פוסקת לדבר גבוהה גבוהה, לסמוך על זרוע ובשר אנוש, לצחצח חרבות ולהוסיף שנאה על שנאה, על אחת כמה וכמה שחלילה וחלילה לנו לתת יד לזה, וחובה להודיע קבל עם ועדה כי אין אנו בין אלה שהפרו שבועה שהשביע הקב״ה את ישראל עמו לא לעלות בחומה ולא למרוד באומות.
והנה ידוע גם ידוע כי כל הנציגים הדתיים האלה אשר בכנסת המינים, אינם חדלים בכל עת ועונה לתמוך בהתגרויות בעמים, ולפעמים ואף יותר על עמיתיהם החילוניים, המוכנים לוויתורים אף כאשר זה גובל בשפיכות דמים ואבדן נפשות רבות מישראל, מי הוא זה איפוא אשר ירהיב עוז בנפשו ולא יחוש כי בזה שיש לו חלק ויד בבחירת נציגים אלה לכנסת, הריהו נותן להם כח להיות בכלל הזוממים אחר כלל ישראל להעמידו בסכנה בין בארצינו הקדושה ובין בתפוצותיו במערב ובמזרח.
לאמיתו של דבר לא נכתבו כל הדברים האמורים לעיל אלא לשבר אוזן ההמונים החרדים בל יושפעו מתעמולת הבחירות, אבל כל זה מיותר לאנשי חברי העדה החרדית ורבבות היהודים הנלוים אליהם אשר בכל הזמן הם נאמנים למרן והבד״צ שליט״א דפעה״ק הם המה עיני העדה ההולכים בעקבות רבותינו גאוני ארץ זצוק״ל אשר מאז יסוד הציונות קידשו מלחמה עליה ומסרו נפשם להעמיד את הדת על תילה, הם המה ממשיכי דרכם של מרן הגרי״ח זוננפלד והגרי״צ דושינסקי זצוק״ל מארי דארעא דישראל, העומדים במערכה על קדשי ישראל ושומרים על חומת היהדות החרדית בל יפרצו בהם פרצות.
מאבקם על חובת ההתבדלות מהכנסת ומוסדותיה, היא המשך המאבק של גאוני וצדיקי ארץ הקודש בדור הקודם אשר חייבו את היציאה מקהילת הועד הלאומי ולהקים קהלות נפרדות, וגאוני וצדיקי חו״ל זיע״א חיזקו את ידם. עבור רבבות יהודים חרדים אלה קדוש הוא פסק דינם של הגאון האדיר הגז״ר בענגיס ובית דינו זצוק״ל אשר כבר בבחירות הראשונות לכנסת אסרו את ההשתתפות בבחירות, גם כאשר היה נדמה כי יהיה בכח נציגים דתיים לדחות את ההעברה על הדת, כל שכן עתה כאשר הוברר לכל כי כוחם אפס ואינם אלא רועים את עצמם, וכל הגזירות הקשות אשר הכופרים זוממים עלינו נדחות רק הודות ליהדות החרדית העומדת מבחוץ ומתוך כך היא ערה לכל המתרחש, עיניה פקוחות וכוחה איתה לעורר את העם היהודי בארץ ובחו״ל להפר עצתם ולסכל מזימתם.
אכן, מתוך אי ההשתתפות בבחירות, מודרת הנאה היא היהדות החרדית מכל ההטבות למיניהם הניתנות ביד רחבה ע״י מוסדות המדינה, ואין לה חלק בעוגה הממלכתית אשר הנציגים הדתיים נוגסים הימנה בכל פה למען מוסדותיהם, אך דוקא זאת היא גאוותנו ותפארתנו. גאים אנו בזאת שהיהדות החרדית נושאת בעצמה בעול החזקת הרבנות ומורי ההוראה ואינם זקוקים ללחם חסד הפושעים, שלא כרבני הרבנות הראשית ונשיאיה המקבלים סמכותם ומשכורתם מן הכנסת והמועצות הדתיות שבאישורה, ועל כן ידיהם כבולות מלמחות כנגד מפרנסיהם עוקרי הדת, וכל מעייניהם נתונים כיצד להתאים את חוקי השו״ע לרצון השליטים, לטהר ממזרים ולהתיר נכריות, לעקור שביעית ולבטל דיני ירושה.
אך ללעג הם דברי הנציגים הדתיים המבטיחים כי בהיותם בכנסת יפעלו להגדיל תמיכת השלטון בישיבות ובתי הת״ת, שהרי זאת אנו שוללים כל הימים כדי שלא תהא שום השפעה זרה במוסדותינו, וברצון אנו דוחים את ההצעות להיטיב לנו כאשר הורו לנו רבותינו.
הודות להשי״ת עדיין קיימים אלפי יהודים חרדים בירושלים ושאר ערי הקודש אשר המה ומשפחותיהם חוסכים מפיתם הדל, ומחזיקים ת״ל בכוחות עצמם ישיבות קטנות וגדולות, בתי ת״ת לתשב״ר ובתי חינוך לבנות אשר אינם נהנים מקופת השלטונות ולכן חינוכם קדוש וטהור ללא סטיה כל שהיא מדרכי אבותינו הק׳.
בפרוס הבחירות לכנסת השתא חוזרת איפוא היהדות החרדית ומקבלת עליה פסק דין רבותינו הגאונים שליט״א האוסרים את ההשתתפות בה.
כאמור, אי-השתתפותנו עדות היא על אמונתנו האיתנה בביאת המשיח כי הוא יבוא ויגאלנו, ולא תהא גאולה בלעדו. תמוכים ובטוחים בצדקתם אנו מקוים לקבל פני משיחנו אשר אנו מייחלים לו כי יופיע בקרוב, מאושרים כי גם בצוק העתים הצלחנו ת״ל לשמור לו אמונים, צפינו לישועה, ולא המרנו גאולתו בגאולת רמיה, ביודענו כי תוחלתנו לא תהא נכזבה, וה׳ מלכנו הוא יושיענו.
