לכבוד יומא דהילולת רבי ישעיה אשר זליג מרגליות זיע״א

למען אחי ורעי! לכבוד יומא דהילולת רבי ישעיה אשר זליג מרגליות זיע״א, כמה עלים לתרופה בעניין האלף שנים שמובא בזוה"ק, כי רבים הם המשובשים שמנסים להוציא דברים מהקשרם ולסלף דברי אלקים חיים.

וסתם לצורך הבהרה וחידוד, הרי רובא דרובא של חכמי ישראל שכתבו על איסור העברה על השבועות, היו חיים לאחר האלף שנים, שהחל בתקופתו של רבינו שלמה יצחקי 'רש"י הק' זיע"א.

רבי ישעיה אשר זעליג ב"ר יעקב צבי מרגליות 'הריא"ז' זיע"א, מדות רשב"י, ח"א, מראה זוהר, אות ב' על סימן ריב:

'ז"ל (זוה"ק ח"א דקי"ז:) וכולא תלי ליה קוב"ה כד יתובון בתיובתא, וז"ל (זוה"ק ח"א דק"מ. במדה"נ) בתשובה יתקדם כולא, וכה אמר רשב"י (בח"ב דק"ל:) כתיב אמר שומר אתא בקר וגם לילה אם תבעיון בעיו שובו אתיו, האי קרא אוקמוה ליה [א"ה כונתו לגמ' זו] על גלותא דישראל דיתבי גו בני שעיר, וישראל אמרי לקוב"ה שומר מה מלילה, מה תהא עלן מן גלותא דא דדמי לחשוכא דליליא, מה כתיב, אמר שומר דא קוב"ה, אתא בקר כבר נהירנא לכו בגלותא דמצרים כו', אם תבעיון בעיו כו' שובו אתיו, שובו בתשובה שלימתא ומיד אתיו ואתקריבו לגבאי. (עו"ש דקפ"ח:) וכולא בתשובה תלייא. (עו"ש דקפ"ט:) וכל דא בתיובתא תליא מילתא. (בה"ג דכ"ב.) שובו בתשובה כדין אתיו אתו לגבאי ונהוי כולא במדורא חדא וכלנא נתוב לאתרנא. (עו"ש דקכ"ב. ברע"מ) ובגין דא כל מאן דעביד תשובה גרם לאחזרא ה' לאת ו', ופורקנא בדא תלייא, ובג"ד הכל תלוי בתשובה, דכך אמרו קדמאי כל הקצים כלו ואין הדבר תלוי אלא בתשובה, דאיהו שלימו דשמיה. (עו"ש דר"ע.) דכד ישראל יתערון תשובה לקמי קוב"ה, בזכות אורייתא יתובון לארעא קדישא ו יתכנשון מן גלותא. (עו"ש דרע"א. ברע"מ) ומאן דחזר בתיובתא כמאן דאחזר לקוב"ה ושכינתיה לאתרהא, ודא רזא דפורקנא דאמר היום אם בקולי תשמעו. (בזהר חדש בראשית די"ב) אם תבעיון בעיו, אם אתם מבקשים לדעת קץ גאולתכם אימתי תהיה ואימתי תבואו לארצכם, שובו אתיו, שובו בתשובה ומיד אתיו, וגם רשב"י לשיטתו שאמר (בזהר חדש בראשית דכ"ח) אין לך דבר שעומד בפני התשובה כלל עכ"ל, וז"ל (זוה"ק ח"ב די"ז.) אמר רבי יצחק אלף שנין הוא שלטנותא דכל אומין כחדא עלייהו דישראל[1] כו', א"ר יוסי אי יתיר ישתעבדון[2], לא על פום גזירת מלכא הוא, אלא על דלא בעיין למיהדר לקבליה, וכתב (שם באוהח"מ. בשם הרמ"ק זלה"ה) וז"ל הענין כי הגלות היה על עון אבותינו, אם בעגל אם בבית עצמו באותו הדור, ואז נגזר על ישראל אלף שנה, ואפילו אם ייטיבו דרכם בדרך בינוני זכו האומות באלף שנה, ועליו נאמר "אם תעירו ואם תעוררו" אפילו בתפלה, אמנם מאלף ולמעלה תלוי בתשובה כו', אמנם באחרית הימים ושבת וגו'. ועתה אין ספק שיש לו עת שלא יוסיף והם הזמנים שפי' לעיל, ותשלום זמן אחרית הימים הוא בשנת שמנה מאות ושמונה ועשרים לאלף החמישי[3], ומשם ועד עתה נמשך הגלות בעון הדורות שאינם שבים, ולא ימשך אלא עד ת"ת לאלף הששי לתחיית המתים, ויקדם הגאולה מה שיקדם, ומי שימצא באותה שעה בלי תשובה אוי לרוע מזלו שיתבטל הוייתו עכ"ל[4]. והשי"ת הפותח יד בתשובה יפתח לנו שערי תשובה ויקבלנו ברחמים ויגאלנו למען קדושת שמו אמן'.

רבי ישעיה אשר זעליג ב"ר יעקב צבי מרגליות 'הריא"ז' זיע"א, הגהות אור זרוע לצדיק על הספה"ק צבי לצדיק[3], הקדמה, דף ה' ע"א, הגהה א[4]:

'כידוע הוא כי באלף החמישי שהוא ההוד ספירה החמישית מחסד, נהפך ההו"ד לדו״ה, שבו נחרב בית מקדשנו ותפארתנו בית חיינו [ואקדימת קודם האלף החמישי כי החורבן היה בשנת ג״א תתכ״ח, עיין [זח"א דף קט״ז: בזהר שם, ובדקפ״ב, זח"ב ט׳: זח״ג דרי״ט: ודרמ״ט. ברע״מ. ודרנ״ב. ברע״מ. ועיין ירושלמי פסחים פ״ה ה״א מש"ש בזה] והוא יום אחד להקב״ה, וע״ז נאמר נתנני שוממה כל היום דו״ה, וכמ״ש [בזהר] יומא חד איהי כנס״י גו עפרא [תוך עפר שפלות הגלות, ד״א] ולא יתיר כו' עיי״ש, וז״ל [זח״ב דף י״ז.] אר״י אלף שנין הוא שלטנותא דכל אומין כחדא עלייהו דישראל וכו', אר"ח לית שולטנו לאומין עלייהו דישראל אלא יומא חדא לחוד דהוא יומו של הקב"ה והוא אלף שנים הה"ד נתנני שוממה כל היום דוה, יומא חד לחוד ולא יתיר, א"ר יוסי אי יתיר ישתעבדון, לא על פום גזרת מלכא הוא, אלא על דלא בעיין למיהדר לקבליה וכתיב והיה כי יבואו עליך כל הדברים האלה וגו' וכתיב אם יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצך וגו' עכ"ל,

וז"ל [האוהח״מ כאן, בשם הרמ״ק זלה"ה] הענין כי הגלות היה על עון אבותינו אם בעגל אם בבית עצמו כאותו הדור, ואז נגזר על ישראל אלף שנה, ואפילו ייטיבו דרכם בדרך בינוני זכו האומות באלף שנה, ועליו נאמר "אם תעירו ותעוררו" אפילו בתפלה, אמנם מאלף ולמעלה תלוי בתשובה מפני שעכובו על עון הדור ההוא בעצמו שאינם זוכים לגאולה[6], ולזה בן דוד בא או בדור שכולו זכאי מאלף שנים ולמעלה או בדור שכולו חייב בעתה הידועה ואז יגאלו ישראל ח"ו בחמה שפוכה וישארו אחד מעיר ושנים ממשפחה, וראיה שיש זמן שאינן בזמן שבא בחשובה הוא מלשון הימים, מכלל שאם אינו באחרית אפילו ישובו לא תקובל תשובתם, אמנם באחרית הימים ושבת וגו', ואז אם יהיה נדחך וגו', ועתה אין ספק שיש לו עת שלא יוסיף והם הזמנים שפי' לעיל.

ותשלום זמן אחרית הימים הוא בשנת שמונה מאות ושמונה ועשרים לאלף החמישי, ומשם ועד עתה נמשך הגלות בעון הדורות שאינם שבים, ולא ימשך אלא עד ת״ת לאלף השישי לתחיית המתים ויקדם הגאולה מה שיקדם, ומי שימצא באותה שעה בלי תשובה אוי לרוע מזלו שיתבטל הוויתו עכ״ל, (עו״ש דף דכ״ז:] האלף לך שלמה דאינון אלף יומי החול, ואינון יומי דגלותא, [זח״ג דרמ״ג.] לנטלא נוקמא מס״מ דנגע בירך שמאלא דיעקב דאיהו הוד דביה אתמר נתנני שוממה כל היום דוה הוד, מסטרא דהוד, אלף חמישאה אשתארת בי מקדשא חרבה ויבשה, [עו״ש דף ע"ר.] דהא ודאי יומא חד יהא גלותא לישראל ולא יתיר, הה״ד נתנני שוממה כל היום דוה.

וז"ל [האוהח״מ שם, בשם הרמ״ק זלה״ה] מש״כ בזהר שם הן עוד היום גדול וכו', לשל הקודם אהדר, יום לזמן הגלות בעצמו דהיינו אותם אלף שנים יומו של הקב״ה יתאריך, ודחיקא מילווא דנימא יום גדול אל הזמן בעצמו, שהרי שנותיו קצוב אלף שנה, לכך פי' יום הקליפה עצמה ושליטותיה שהחריבה הבית והגלה את ישראל, והנה היום הרע הזה גידולו תלוי ביד ישראל, אם ישובו בתשובה מקטינים כח החיצונים ומבטלים כחם והיום הרע הזה מתמעט, ואם לאו ת״ו במעשיהם הרעים מגדילים כח החצונים והיום הזה מתגדל, ולז״א הן עוד היום גדול שלא הקטינו כח החיצוני בתשובה, אלא אדרבה מגדלים כחו במעשיהם הרעים כו' עיי״ש. [עו״ש דרפ״ב.] המטרוניתא אתקיים בה נתנני ה' בידי לא אוכל קום, נתנני שוממה כל היום דוה, הוד דוה אתהדר, [בתי׳ תי׳ ל״ג דף ע״ז.] נתנני כל היום דוה, דא הוד דאיהו ידך דילה, דאתחזרת איהו דוה כאלף חמישאה, [עו״ש תי' ס״ט דף ק״ד:] נתנני שוממה כל היום דו״ה ודא הו״ד בו׳ שכינתא דו״ה איהי בגלותא.

ועתה נבואה שער׳יך, ונביא מכתבי רבינו האריז״ל, [ע״ח שער י״ח שער רפ״ח פ״ה כמ״ק] וז״ל בסוד הוד דוה כמ״ש כל היום דוה, ובו נחרב הבית באלף הה׳ הרמוז בהוד, [עו״ש שער ל״ה שעד תיקון הירח פ״ה] ובזה תבין סוד נפלא כי בהתאחז בו החיצונים נהפך ונעשה דוה, והוא סוד והודי נהפך עלי למשחית כו' ובהאחז שם החיצונים נהפך ונעשה דם נדה, ונעשית דוה שהיא נדה האמורה בתורה, וזה נתנני שוממה כל היום דו״ה, ובזה תבין סוד נפלא במאמר רז"ל כי ימי הגלות הם אלף שנים, וזה כל היום דוה כמ״ש כי אלף שנים בעיניך וגו׳, והענין כי שית אלפי שנין הוי עלמא, והם מחסד עד יסוד, ואלף הז׳ הוא מלכות שהוא שבת העולה עד ה׳ שנאמר שבת לה׳, והנה חורבן ביהמ״ק היה סמוך לאלף החמישי שהוא הוד כי בו נאחזין החיצונים להיותו גבורות קשות, וזה כמשה״כ נתנני שוממה כל היום דו"ה, כי מהוד נהפך לדו״ה שהוא אלף החמישי, לכן אין הגלות נמשך רק שנים אלו כמ״ש בזהר [ח״ב דף י״ז.] ולא ישלטו עממין בישראל יותר מאלף שנין, כי אין להם אחיזה רק בחור לבד כו׳ ואלו הם הנרמזו בזהר [ח״ב דרכ"ז] אלף יומין דחול, וז״ס האלף לך שלמה שהוא חול ואיו להאריך עכ״ל, וכ״כ [בשעה״ק דף פ"ב ע״ד, ובמבו״ש דקל״ז ובשעה״כ דף נ״ח עמוד שני. ובדף ס״ג עמוד ד׳] עיי"ש. וז"ל [דבש לפי מע׳ י׳ סי׳ י״א] ומצאתי בכ״י שאמר רבינו האריז״ל כי משנת הש״ל עבר גבול אחישנה, ונכנס גבול בעתה עכ"ל. וז״ל הרחיד״א [בספרו פתח עינים על מס׳ סנהדרין דצ"ח.] חקירה, אחת רבים שאלו דבימי חסידים הראשונים ור׳ שמעון בן יוחאי וכל קדושים אשר היו דבקים בו יתברך והיו נשמות עליונות. איך בימיהם לא אתא משיח, והתשובה לזה כי גזר ה׳ שיהיו אלף שנים שהוא יומו של הקב״ה בגלות, כדכתיב נתנני שוממה כל היום דוה, וכן אמדו בזהר ובמדרש אינה בכמה דוכתי, וכל התנאים ואמוראים היו סמוך לחורבן בתוך האלף, שהרי רב אשי שסידר התלמוד היה בשנת שנ״ח לחורבן, ולכן לא הועיל כל קדושתם להביא המשיח עכ״ל.

א״ה. נפלאתי מאוד על התייר הגדול בענקים [הרחיד״א] זצללה״ה, הוא שעמד בסוד ה׳ והיה בעל מקובל גדול וכל רז לא אניס ליה והיה נערץ בסוד קדושים רבה ואת ישרים סודו, והיה מסוד בחירי ה׳ חד מחברייא קדישא של רבינו הרש״ש זי"ע, וכל יקר ראתה עינו, ונודע בשערים, וכל שערי בית ה׳ שערי המקדש שערי חצר הפנימית שערי צפונ׳ה, ומעלת קדושי שמונה שערים היו נפתחים לפניו, שלא הביא שכ״כ מפורש יוצא [בספר הלקוטים על דניאל סי׳ י״ב, עה״פ אשרי המחכה ויגיע לימים אלף ושל״ה] וז״ל דע כי קץ הגאולה הנרמז פה לדניאל שהוא בשנת של"ה לאלף השישי כו' עיי"ש, סך הכל אלף ושל״ד, ואלו הם ימי הגלות, ומשם ואילך יכול להיות קץ הגאולה משנת של״ה ואילך עכ״ל.

ולמה משנת של״ה ואילך, ראה [בהגהות מהרצ״א על ס׳ סור מרע סי׳ ו׳, ובספרנו עמודי ארזים דף ס״א: כחו דרשב״י דף פ״ו: בשם ספה״ק ויקהל משה] עיי״ש ותראה פלאות מגדולת מעלת נשמת רבינו האריז״ל זי״ע ועל כל ישראל אמן.

ומה נאמר ומה נדבר עתה שעבר קציר וכלה קיץ, וכבר עברו כל הקיצים, ובעוה״ר נתארך הגלות ועדייו לא נושענו, ועוד לא נרמז לנו שום רמז ורמיזה לגאולה וישועה האמיתית שצריכה להיות דוקא ע"י משיח צדקנו, בנאמר לנו בייעודי הנביאים הקדושים, ולא עוד אלא בעוה״ר לנסיון האחרון, שטנא נצח, [תמיד ל״ב.], ועשה מדי׳נה של גיהנום, כמו פירש שם [רבינו גרשום ז״ל] שהשטן הוא נוצח שמתעה אותם ונותן להם גאולה ולבסוף יורדים לגיהינם עכ״ל, וירד הס״ם בעצמו עם כל חיילותיו להתעות ולשבר את כל ישראל בגאולתו התמורה ר״ל. ובמקום שקוינו שיהיה אתא בוקר אור הגאולה האמיתית ע״י משיח צדקנו, ונהפוך הוא בעוה״ר אשר באה לילה וגם חושך, ונחשכו עינינו מהסתר פנים העליונים, והחושך כסה את כל עיני ישראל ועין הארץ הקדושה, ואתי עלן גלותא חדתא של ממשלת מינים וכופרים דלית בהון הימנותא כלל, וקמו מאליהם ולקחו בכח ועצם ידם ובאבדון נפשות רבות מישראל, מלכותא דארעא קדישא בלא תגא דשמיא ואורייתא, וגלותא בתראה הדין יותר גרוע מגלותא דעממיא, כי לא הזיקו העממין כל כך לכלל ישראל במשך שנות גלותם עד היום, כמו אלו המינים [אשר הזוה״ק קראם ערב רב] המסיתים ומדיחים שהדיחו את שארית פליטת עם ישראל, שהביאו אותם לארץ [תחת שם זיוף ושקר ״קיבוץ גליות״ שכינו זאת], ובזמן קצר מאד השמידו אותם הם ונשיהם ובנותיהם גם יחד, אוי לאזנים שכך שומעות ועינים שכך רואות, ואינה דומה שמיעה לראיה, וכען אנן יתבי ארעא קדישא לן יאות למספד לן יאות למבכי לא אתנשי מרירו דבכיה מינן, ואנן חמאין בכל יומא היכלא חריב, ותעלין דמדברא דאכלין קדלי דחזירא מחללי הקדש עאלין ונפקין, ומינין והאפיקורסין שרקין כיענים בגאון ומושלים עלינו, וידם פשוטה ר״ל להשכיח שם ה׳ ותוה״ק, ולהעביר ולבטל הדת ישראל בארץ ישראל ח״ו, השי״ת ישמרנו ויצילנו מידם ולא יעזוב את פליטת עמו וארצו ונחלתו הקדושה, כמ״ש יהי ה״א עמנו כאשר היה עם אבותינו אל יעזבנו ואל יטשנו, כי לא יטוש ה׳ את עמו ונחלתו לא,יעזוב.

ומה נאמר ומה נדבר עתה שעבר קציר וכלה קיץ, וכבר עברו כל הקיצים, ובעוה"ר נתארך הגלות ועדיין לא נושענו, ועוד לא נרמז לנו שום רמז ורמיזה לגאולה וישועה האמיתית שצריכה להיות דוקא ע"י משיח צדקנו, כנאמר לנו בייעודי הנביאים הקדושים, ולא עוד אלא בעוה"ר לנסיון האחרון, שטנא נצח, [תמיד ל"ב.], ועשה מדי'נה של גיהנ'ם, כמו שפירש שם [רבינו גרשום ז"ל] שהשטן הוא נוצח שמתעה אותם ונותן להם גאולה ולבסוף יורדים לגיהינם עכ"ל, וירד הס"מ בעצמו עם כל חיילותיו להתעות ולשכר את כל ישראל בגאולתו התמורה ר"ל. ובמקום שקוינו שיהיה אתא בוקר אור הגאולה האמיתית ע"י משיח צדקנו, ונהפוך הוא בעוה"ר אשר באה לילה וגם חושך, ונחשכו עינינו מהסתר פנים העליונים, והחושך כסה את כל עיני ישראל ועין הארץ הקדושה, ואתי עלן גלותא חדתא של ממשלת מינים וכופרים דלית בהון הימנותא כלל, וקמו מאליהם ולקחו בכח ועצם ידם ובאבדון נפשות רבות מישראל, מלכותא דארעא קדישא בלא תגא דשמיא ואורייתא, וגלותא בתראה הדין יותר גרוע מגלותא דעממיא, כי לא הזיקו העממים כל כך לכלל ישראל במשך שנות גלותם עד היום, כמו אלו המינים [אשר הזוה"ק קראם ערב רב] המסיתים ומדיחים שהדיחו את שארית פליטת עם ישראל, שהביאו אותם לארץ [תחת שם זיוף ושקר "קיבוץ גליות" שכינו זאת], ובזמן קצר מאד השמידו אותם הם ונשיהם ובנותיהם גם יחד, אוי לאזנים שכך שומעות ועינים שכך רואות, ואינה דומה שמיעה לראיה, וכען אנן יתבי ארעא קדישא לן יאות למספד לן יאות למבכי לא אתנשי מרירו דבכיה מינן, ואנן חמאין בכל יומא היכלא חריב, ותעלין דמדברא דאכלין קדלי דחזירא מחללי הקדש עאלין ונפקין, ומינין והאפיקורסין שרקין כיענים בגאון ומושלים עלינו, וידם פשוטה ר"ל להשכיח שם ה' ותוה"ק, ולהעביר ולבטל הדת ישראל בארץ ישראל ח"ו, השי"ת ישמרנו ויצילנו מידם ולא יעזוב את פליטת עמו וארצו ונחלתו הקדושה, כמ"ש יהי ה"א עמנו כאשר היה עם אבותינו אל יעזבנו ואל יטשנו, כי לא יטוש ה' את עמו ונחלתו לא, יעזוב'.

לכבוד יומא דהילולת רבי ישעיה אשר זליג מרגליות זיע״א

שרטוט של בית מקדש השלישי ע"פ רבי ישעיה אשר זליג מרגליות זיע״א

רבי ישעיה אשר זליג מרגליות זיע״א, בעת הילולא דרשב"י ל"ג בעומר במירון עושה חלאקה לילד

---

הערות שולים

[1] מגילת איכה, פרק א פס' יג: "ממרום שלח אש בעצמתי וירדנה פרש רשת לרגלי השיבני אחור נתנני שממה כל היום דוה"

[2] מסכת כתובות, דף קיא ע"א: 'לכדרבי יוסי ברבי חנינא דאמר ג' שבועות הללו למה... ואחת שהשביע הקדוש ברוך הוא את העובדי כוכבים שלא ישתעבדו בהן בישראל יותר מדאי'...

[3] "הוא בשנת שמנה מאות ושמונה ועשרים לאלף החמישי" - ד'תתכ"ח.

[4] של הרמ"ק זיע"א.

[5] ירושלים, (י"א תמוז) ה'תשי"ח. תיקוני הזוהר, הקדמה, דף ה' ע"א: 'חכמה איהי סדר קדשים דאיהו הוד'. כ"ק האדמו"ר מזידיטשוב, רבי צבי הירש אכנשטיין זיע"א, צבי לצדיק על תיקוני הזוה"ק: 'נ"ב. ר"ל לתקן לה דרגא דהוד שהוא הרגל היורדת מות בסוד "כל היום דוה" א)'.

[6] ע"פ כתובות קיא ע"א: 'שלא ירחקו את הקץ', ושם פירש"י בעוונתיהם.