לכבוד יומא דהילולת רבי בנימין זאב חשין זיע״א
לכבוד יומא דהילולת רבי בנימין זאב חשין זיע"א, אביא כמה עלים לתרופה בדעת קדשו נגד הכפירה הציונית ומשמשיה.
'מעשה רב' (מובא מתוך הספה"ק צדיקים נסתרים בדור האחרון ח"ב, ר' בנימין זאב חשין[1], זאת התורה לא תהא מוחלפת, עמ' רכב):
'רבנו מתוך אהבתו לאבינו שבשמים ואהבתו לבניו ישראל הקדושים, היה חם וקנאי על כבוד שמים, קנאות אשר נבעה מאהבת ישראל בוערת ויוקדת, אשר לא נתנה לו מנוח, ולבו הטהור כאב בראותו כיצד יהודים נעקרים מדרך התורה והיראה, ומאבדים את כל הטוב הצפון להם לנצח'.
'מעשה רב' (מובא מתוך הספה"ק צדיקים נסתרים בדור האחרון ח"ב, ר' בנימין זאב חשין, אשר אתם אומרים נהיה כגוים - היו לא תהיה (יחזקאל כ, לב,), עמ' רכג):
'לפני עשרות שנים הייתה גזירה קשה מאין כמוה בארה"ק, 'גזירת גיוס בנות' ו'גזירת גיוס בנים', באותה תקופה הרעישו ולחמו נגד גזירה זו כל גדולי ישראל בעולם כולו, ובפרט נגד אותו אחד אשר חפץ להוציאה מכוח אל הפועל (ראש הראשון של שלטון הערב רב השולטים פה בארץ הקודש) לבסוף משראה אותו ראש שלטון כי כלתה אליו הרעה וגמור ומנוי עם כלל ישראל הנאמנים לה' למסור את הנפש על כך, נכנע וביטל גזירה קשה ונוראה זו, כששאלוהו מדוע נכנע לדרישות החרדים לדבר ה', נענה ואמר: בין כך עוד עשרים שנה לא יהיה מי שידרוש עניין זה, כאומר כי פשוט לו שכבר לא יישארו אנשים חרדים לדבר ה', ובגודל הקלקול שהכניסו השלטונות ועקרו בכל הדרכים הערמומיות מאות אלפי יהודים מדרך התורה והיראה, ובגודל החושך אשר שרר באותה תקופה היה בטוח כי לא יישאר במשך השנים יהודי עם זקן ופאות ההולך בדרך התורה, ומי היה מאלו שנלחמו שכן ישארו בנות יראות ה' הלא הוא מורנו הרב חשין זצ"ל אשר היה בין הלוחמים האלו, והוא אשר זעק באותה תקופה העולה על רוחו - היו לא תהיה, תורתנו הק' נצחית היא, ויכלו הוא ואלף כיוצא בו, אך כלל ישראל יישארו נאמנים לה'. ואכן הלך מעיר לעיר וממושב למושב לעורר את ישראל הקדושים לשוב לאביהם ובוראם. וזכה לראות עולמו בחייו היאך מתרבים אלפי בעלי תשובה וחוזרים לצור מחצבתם'.
'מעשה רב' (מובא מתוך הספה"ק צדיקים נסתרים בדור האחרון ח"ב, ר' בנימין זאב חשין, ומלכות תהפך למינות (סוטה מט:), עמ' רכד):
'על השלטון השולט פה בארץ הקודש היה הרב חשין מרעיש תמיד ואומר את דברי הזוהר: בדור שהגואל צדק מתאחר לבוא אזי הערב רב תופסים את השלטון בידיים, (עיין תיקו"ז דף נ"ה ע"א).
וכמה היה אוהב יהודים פשוטים השומרים על טהרתן וקובעים עיתים לתורה ואין להם שייכות עם השלטון השולט פה בארץ הקודש.
הרב חשין היה מבאר: כיצד יתכן שבעוונותינו הרבים אנשים המורדים באבינו שבשמים, מצליחים לשלוט על ראשי עם קודש, והיה אומר במתק לשונו: הבעל דבר נותן להם לחלק קצבאות ילדים, וכביכול יש להם זכות שעומדת להם[2]'...
'מעשה רב' (מובא מתוך הספה"ק צדיקים נסתרים בדור האחרון ח"ב, ר' בנימין זאב חשין, ולמען נסותך (דברים ח, טז), עמ' רנו):
'יהודי שהתגורר בשכונת 'שערי חסד' הכניס את בנו לבית חינוך המשתייך ל"מזרחי" מורנו זצ"ל אשר כל ימיו הרעיש ולחם נגד חינוך זה, אשר לא מחנכים שם על טהרת הקודש והצניעות כרצון התורה, אזי בראותו את הלה מכניס את ילדו לשם התבטא על כך: 'דעו, כי בנו זה יצליח בחינוך זה, וכל זה יהיה מעשה בעל דבר[3], שיפעל שאותו בן יגדל בתורה כדי שרבים ילמדו מכך ויכניסו בניהם למקומות חינוך אלו', וכמובן אז כבר כולם ידרדרו ויסורו מדרכי ישרים, למרבה הפלא דבר אחד מדבריו לא שב ריקם, אותו ילד אכן הצליח במקום חינוך זה, וכשהבחינו רבים ממכרי המשפחה כי אין חשש רציני בחינוך פשרני זה, הכניסו את ילדיהם לבתי חינוך מעין אלו, ולמרבה הצער הבנים הלכו וירדו וסרו מדרך ישראל סבא למגינת ליבם של הוריהם. או אז ידעו כמה צדקו דבריו של הרב חשין'...
וכן איתא בדב"ק של רבי משה קלירס זיע"א (מובא מתוך הספר מפי דודי – זכרונות מדודי הגאון החסיד רבי משה קליערס ז"ל[4], עמ' כז):
'מה פלא שחנוך ה״מזרחי״ גורם לעם ארצות שתתפשט הלא תוכן הלמודים וזמן הלמוד מחייבים כן, שמונה שנים על הילד לעשות בבתי חנוכו העממיים וחמש שנים בסימנר, הרי בהבגר הילד וגמרו שנות למודיו הוא בן עשרים שנה לפחות ומהו המעצור לבורות שלא תתפשט בין חניכיו'.
וראוי גם לציין את דב"ק של רבי שלום אהרן ב"ר יעקב לופס זיע"א (מובא מתוך עבד נאמן, פרק עשרים/על משמר החינוך, חלק חמישי/עכו - רבנות והנהגה, בחינוך אין פשרות, עמ' 298-297):
"רק תורה ורק תורה, בלי תוספות, בלי קיצורי דרך וללא פשרות!" היה רבי שלום חוזר בתקיפות על המוטו אותו הניף כל השנים.
אחד ההורים ששוכנע להוציא את ילדו מהחינוך הכללי, ביקש לרשום אותו לבית ספר של 'המזרחי' 'גם הם יהודים שומרי מצוות', ניסה להצטדק באוזני הרב. 'כך יגדל ילדי ויהיה ליהודי טוב המעורה בהוויות העולם ואף יהיה לו מקצוע ביד'.
'לא ולא', הבהיר לו הרב שהיה ידוע בהתנגדותו החריפה לחינוך 'המזרחי' בתורה אין פשרות ואין לסור מדרך הישר כמלא הנימה! אם כך אתה רוצה לנהוג, עדיף שתשאיר את בנך בחינוך החילוני ולא תעביר אותו 'למזרחי'! התבטא בחריפות.
האיש נדהם מעוצמת הביטוי, ושאל: 'מדוע הרב כל כך מתנגד לחינוך המזרחי'?".
"בוא ואסביר לך את הדברים", נענה רב העיר. "אדם שהוא חילוני, יש לו הסיכוי כי יגיע יום בו יפקח את עיניו וישוב בתשובה שלמה אל הבורא מתוך הכרה שכל חייו היו תעיה וטעיה בדרך שגויה, ואילו מי שהתחנך ב'מזרחי' הוא סמוך ובטוח שהוא יהודי טוב ולעולם לא יתקן מעשיו ב'מזרחי' מקבלים חינוך יהודי פושר ולא שורשי וחם. אין מקפידים שם על קוצו של יו"ד מהלכים בדרכים עקלקלות כי רוצים לתפוס מכל העולמות לשמור מצוות, וגם לחיות כמו אלה שאינם נמנים על מחנה יראי ה', אי אפשר לאחוז את החבל משני קצותיו.
צריך להחליט לאיזו דרך פונים: לדרך של יראי ה', או, חלילה לעברי פי פחת. אין דרך אמצעית!" הדגיש באוזני האיש. "את תוצאות חינוך ה'מזרחי' רואים היטב לאחר שנים לא רבות, כאשר רבים מבניו אינם ממשיכים בדרך ה', או נשארים תקועים ביהדות פושרת".
'מעשה רב' (מובא מתוך הספה"ק צדיקים נסתרים בדור האחרון ח"ב, ר' בנימין זאב חשין, ואל תתחבר לרשע (אבות א, ז), עמ' רנז):
'מורנו היה אוחז כי אסור להשתתף בבחירות של השלטונות פה בארה"ק, וכתב בצוואה לבניו כי מי מזרעו שישתתף בבחירות אינו נקרא בנו ונכדו.
אך בד בבד פיו היה קדוש וטהור ולא דיבר בגנות שום ת"ח אף אם לא הלך בדרכו[5].
ופעם אמר לאחד ממקורביו (אפשר בצחות): רואה אני על מצחך כי אינך משתתף בבחירות למפלגות למיניהם ושלטון הכפירה, גם אני אינני משתתף, סיים ואמר בחיוך'...
'מעשה רב' (מובא מתוך הספה"ק צדיקים נסתרים בדור האחרון ח"ב, ר' בנימין זאב חשין, שלא יהיה לך חלק בעיכוב הגאולה!, עמ' רנח):
'ומן הראוי להדגיש כי כל קנאותו של רבנו נגד השלטון פה בארץ הקודש הכל נגע מתוך אהבת ה' ואהבת ישראל אמיתית, הוא כאב על המרידה בה', כאב על עקירת רבבות יהודים מדרך ה', ולא יכל לסבול זאת, רבנו כאב והתמרמר על הצער שנגרם על ידם לאבינו שבשמים, עד כי התבטא פעם בפני מקורבו ר' א. ב. כאשר דבר עמו שלא ישתתף לעולם בשום בחירות לשום מפלגה באומרו:
א. תזהר שלא יהיה לך חלק בעיכוב הגאולה... אל תהיה שותף בעיכוב הגאולה. שאלו הנ"ל והלא פועלים עם זה, אמר לו הרב: דע לך כי הלוואי שכל המאה ועשרים חברים ב"כנסת" זו יהיו כולם כמו י. ש. (ח"כ זה היה עד לפני כמה שנים לשם דבר ברדיפתו את כל הנוגע לתורה ונלחם על כך בכל הזדמנות ושמו היה שם נרדף לאנטי דת) כי אז תבא הגאולה תיכף ומיד כי לא יהיה לרשעים מהיכן לינוק... (והוסיף כאן רבנו עוד דברים חריפים מאד בעניין זה, אך מכמה טעמים לא נציינם כאן ואכמ"ל).
וכל זאת כמובן מבלי שנהג זלזול בשום רב החושב אחרת ממנו, ונזהר שלא לדבר בגנות שום תלמיד חכם ואף איש פשוט, רק ביטא את תבערת ליבו לאביו שבשמים, וכאבו העצום על חילול שמו יתברך והשפלת כבוד שמים, וריחוק ועקירת ישראל קדושים מתורתם ואמונתם, אשר חרטו על דגלם הני בריוני שלטון הערב רב ככל הגוים בית ישראל' רח"ל, אבל מובטחים אנו כבר מהשי"ת ע"י נביאו שלא יהיה ולא יקום כדבר הזה 'אשר אתם אומרים נהיה כגוים היו לא תהיה' (יחזקאל כ, לב('.
'מעשה רב' (מובא מתוך הספה"ק צדיקים נסתרים בדור האחרון ח"ב, ר' בנימין זאב חשין, ראה פניו מאירים..., עמ' רסג):
'פעם אחת ראה הרב חשין את האדמו"ר הקדוש מרן בעל ה'דברי יואל' מסאטמר זצ"ל, התפעל הרב חשין מאד ממראהו, והתבטא לאחר מכן 'רואים על צדיק זה אור ירוק' המובא בזוהר הקודש כסימן על אדם שהוא צדיק גמור אשר רק בודדים בלבד בכל הדור זוכים לכך, וסיים: 'לא על הרבה זוכים לראות אור זה'.
אגב, הגה"ק ר' אהרון ראטה זצ"ל בעל השומר אמונים, אמר פעם, אשר מאד יש לפחוד מקדושת הרבי מסאטמר כי פניו מזהירים מקדושת הברית, וכן התבטא שצורת פניו כתינוק בן יומו שלא טעם טעם חטא. (הובא בגליון דברות קודש - תו"א, פ' עקב תשס"ז)'.
'מעשה רב' (מובא מתוך הספה"ק צדיקים נסתרים בדור האחרון ח"ב, ר' בנימין זאב חשין, על מה הזהיר בשעותיו האחרונות, עמ' רפ-רפא):
'מוסיף בנו הנזכר דבר מבהיל: לאחר כל האמור לעיל, כאשר כבר רבנו היה סמוך מאד להסתלקותו החל רבנו לצוות אולי עשרות פעמים שלא להכניס את הילדים לחינוך של הפורצים גדרי הצניעות בלבוש ותערובת, ושאר דברים וכ"ש בנים ובנות וכו', והזהיר מאד מאד לא להכניס לבתי ספר שלהם, וזה היה זעקותיו בימים האחרונים. לא להכניס למקומות אלו.
רבנו בשעותיו האחרונות דיבר בריתחא ואש קודש: היזהרו לנפשכם, לעולם לא תכניסו לחינוך פשרני זה, שכן הצער אשר יהיה להורים מכך בעולם העליון אינו ניתן לתיאור כלל, וזה עיקר התביעה בב"ד של מעלה איזה ילדים השארת בזה העולם, תלמידי חכמים צדיקים וחסידים, או חלילה להיפך, וכך הרעיש ברתת בשעותיו האחרונות לימי חייו והיה זה למחזה נורא הוד'.
הערות שולים
[1]. רבי בנימין זאב ב"ר נחמיה חשין זיע"א, נולד בירושלים. למד בתלמוד תורה ובישיבת עץ חיים, שם למד בחברותא עם רבי שלמה זלמן אוירבך. בשנות בחרותו התקרב לחסידות ברסלב. נשא את בתו של רבי אליהו נחום פרוש. למד את תורת הנסתר מפי רבי מאיר אבוחצירא ורבי מרדכי שרעבי זיעועכי"א. עיקר עיסוקו הי' בהחזרה בתשובה. למטרה זו היה נודד ברחבי הארץ למסור דרשות ושיעורים. מסר שיעורים יומיים בספרי רבי נחמן מברסלב ובהלכה בבית המדרש 'אהבת חיים', וכן מסר שיעורים בישיבת ברסלב בבני ברק. שימש כאחד מראשי ישיבת המקובלים 'שער השמים'. נודע כבקי גם בחכמת היד והפרצוף, אותה למד אצל רבי ישראל יצחק משי זהב זיע"א. נפטר ביום י"ז במר-חשוון ה'תשמ"ט, ומנו"כ בהר המנוחות.
[2]. וזה איכשהו הי' אפשר לומר עליהם דאז, אבל גם כיום ספק אם אפשר לומר עליהם כדברים האלו, מכיוון שהם הורידו מדמי הבטוח לאומי, קיצוץ אחר קיבוץ, ומה גם שגרמו ליוקר המחיה לגאות, אזי שגם המעט שנותנים אפילו אי אפשר לומר כביכול, אלא באמת אינם שווים מאומה.
[3]. וכעין זה מבואר גם לגבי חטא העגל, כדאיתא בפירש"י, שמות, פרק לב פסוק ה: 'וירא אהרן - שהיה בו רוח חיים שנא' (תהלים קו) בתבנית שור אוכל עשב" וראה שהצליח מעשה שטן ולא היה לו פה לדחותם לגמרי'.
וכן איתא גם לגבי הגאולה המדומיינת של בעלי הדעות המשובשות, בדב"ק של רבינו גרשם 'מאור הגולה' זיע"א, מס' תמיד, דף לב ע"א: 'שטנא נצחא - כלומר אל תתמה על זה שהשטן הוא נוצח שמתעה אותם ונותן להם גאולה ולסוף יורידם לגיהנם', רח"ל.
[4]. ערוכים בידי הרב משה אהרן פרלמן זיע"א, ירושלים, ה'תרצ"ה.
[5]. לאפוקי מכמה שחושבים עצמם ל"חוזרים" בתשובה, המציאו לעצמם שיטה חדשה ב'קנאות' והיא לקלל רבנים (עפ"ל), ושיטתם היא הפך התורה, ואכמ"ל.
תגובות