דעת תורתינו הק׳ על הבחירות מאת רבי לוי יצחק בנדר זיע״א
למען אחי ורעי! כעת הננו עומדים על המערכה בנוגע לבחירות הטמאות, וכבר הודיעו לנו נביאי האמת והצדק, כי ההתחברות לרשעים היא דבר שהוא נגד רצון השי"ת, כדכתיב (דברי הימים ב, פרק כ פס' לז):
"וַיִּתְנַבֵּא אֱלִיעֶזֶר בֶּן דֹּדָוָהוּ מִמָּרֵשָׁה עַל יְהוֹשָׁפָט לֵאמֹר כְּהִתְחַבֶּרְךָ עִם אֲחַזְיָהוּ פָּרַץ ד' אֶת מַעֲשֶׂיךָ וַיִּשָּׁבְרוּ אֳנִיּוֹת וְלֹא עָצְרוּ לָלֶכֶת אֶל תַּרְשִׁישׁ".
ומכיוון שאנו מחוייבים ללכת ע"פ דעת חכמי ישראל מהדורות הקודמים כפי שנאמר בפירש"י, על שה"ש, פרק א' פסוק ח':
'אם לא תדעי לך - זו היא תשובת הרועה: אם לא תדעי לך להיכן לרעות צאנך, את, היפה בנשים, שחדל לו הרועה מלהנהיג אותם;
צאי לך בעקבי הצאן - הסתכלי בפסיעות דרך שהלכו הצאן והעקביים ניכרים'.
כרוז מאת זקני רבני ברסלב, רבי לוי יצחק בנדר, רבי אלי' חיים רוזין רבי אלחנן ספקטור זיעועכי"א, כרוז 'להתודע ולהגלות' (מר-חשון ה'תש"ל):
'להתודע ולהגלות
נשתוממנו לראות הודעה בשמינו שאנו מגלים חוו"ד ע"פ דעת רבינו ז"ל שצריכים להצביע בבחירות עבור רשימת אגודת ישראל ג'.
הלא דבר זה הוא טפשות איך אפשר לומר כן כי רבינו ז"ל שהיה מלפני 160 שנה דעתו להצביע בבחירות
והוא חילול השם נורא ובזיון הקודש
ואנו מוחים על כך ומודיעים שזה היה זיוף גמור מאנשים בלתי אחראים שאין להם שום שייכות אלינו כלל.
אמנם אנחנו מגלים בזה דעתינו האמיתית כי אין אנו מפלגתיים ואין אנו מתערבים במפלגות. דעת רבינו הוא אך ורק להתקרב להשי"ת ותורתו הקדושה באמת ובתמימות בלי שום פוליטיק וכו'.
וע"ז באעה"ח יום ג' פ' לך לך ט' לחודש מרחשון תש"ל
בשם כל חסידי ברסלב
ואם תהי' טענה לגבי כך שהלך והשתתף באיזה כנס בחירות בודד של אגודת ישראל, הרי אין בכך ממש, כי הרי ידוע שחתנו משך אותו לשם.
ולכן יהודי יקר אנו נלך לפי דעת גדולי ישראל שאמרו לא להתחבר לרשעים, שהדריכו אותנו ללכת בדרך השי"ת, והזהירו אותנו שלא להתחבר לרשעים.
ואם יהיו יהודים שירצו ללכת לפי עצתם של אלו שמכונים 'גדולי ישראל' ואומרים כן להתחבר לרשעים, אין לנו מה לאחל להם כי אם רק להתפלל למענם שיחזרו בתשובה שלמה, ויזכו להתחבר לצדיקים שמדריכים ללכת בדרך השי"ת.
הערות שולים
[1]. נולד ביום כ"ג סיון ה'תרנ"ז, בעיירה גרודזיסק מזובייצקי שבפולין. בגיל 18 התקרב לחסידות ברסלב, ומאז הייתה עבורו לדרך חיים ופעל רבות להפיצה. בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה חצה את הגבול מפולין לרוסיה והעתיק את מגוריו לאומן. באומן התקרב אל רבי אברהם ב"ר נחמן חזן זיע"א. בשנת ה'תרצ"ו נאסר בידי השירות החשאי הסובייטי הנ.ק.ו.ד. בשל פעילות דתית להפצת היהדות. הם התכוונו להוציאו להורג, אך ברגע האחרון שוחרר ממאסר הודות לחנינה מיוחדת שקיבל ממושל אוקראינה דאז, שהיה נשוי לבת של אחד מחסידי ברסלב. כעבור תקופה קצרה התחרטו על שחרורו והוציאו צו מעצר חדש נגדו, אך כל נסיונותיהם ללוכדו בשנית עלו בתוהו, לאחר שנמלט מאומן ומצא מסתור באזור מוסקבה. בפרוץ מלחמת העולם השנייה, עם פלישתם של הנאצים לברית-המועצות, בניסיון להתרחק מאזורי הכיבוש, עבר לאוזבקיסטן והתגורר שם בערים בוכרה וטשקנט. לאחר המלחמה שהה במחנות העקורים בגרמניה ושם שימש כדיין ומורה הוראה לפליטים שהתקבצו שם. בשנת ה'תש"ט עלה לאר"י והתיישב בירושלים, הי' מבין מחדשי תנועת חסידות ברסלב באר"י. בשנותיה הראשונות של המדינה תמך בהצבעה לרשימת ג' בגלל שחתנו ר' מרדכי לסקר הי' מראשי אגו"י, אך לאחר תקופה התברר לו שהדבר אסור ולכן חזר בו. נפטר ביום כ"ב בתמוז ה'תשמ"ט, כשמסביבו קהל רב ונטמן בעת חצות לילה בבית הקברות בהר הזיתים בחלקת חסידי ברסלב.
[2]. נולד ביום י' בשבט ה'תרנ"ט, בעיירת קאמראווע, בפלך לומז'ה. בגיל חמש התייתם מאביו. בילדותו למד בחיידר בעיר אוסטרובה, וכשהגיע לגיל שתים עשרה עבר ללמוד בישיבת לומז'ה. בבית המדרש בלומז'ה נחשף לספר 'השתפכות הנפש' של חסידות ברסלב אשר השפיע עליו רבות. במלחמת העולם הראשונה בשנת ה'תרע"ד, יחד עם פליטים רבים שברחו מפולין לרוסיה, ברחה אמו יחד עמו לעיר רוז'אן. ומשם נסע לאומן, ולמד אצל רבי אברהם ב"ר נחמן זיע"א. שם הנהיג את הפעילות המחתרתית של חסידי ברסלב באומן, שבמסגרתה הופעל 'הקלויז', שבשלב מסויים היה בית הכנסת היחיד שפעל בעיר. יחד עם אשתו, הכניסו לביתם אורחים רבים, ביניהם בחורים פליטים מפולין כשבנוסף סייעו בידם להינשא. כן היה אוסף צדקה ומחלק כספי סיוע ל'עובדים' שלמדו תדיר בקלויז ללא תמיכה כספית. ביום שני ט"ו בחשוון ה'תרצ"ו נתפס יחד עם חברו לפעילות רבי לוי יצחק בנדר זיע"א. שניהם עונו ונחקרו ונפסק עליהם גזר דין מוות. אולם הם ניצלו על ידי קצין בכיר יהודי (שבסוף שילם על כך בחייו), שחמיו, חסיד ברסלב, ביקשו שאם יגיעו אליו חסידי ברסלב, יעזור להם ככל יכולתו. בתקופת המתנתו למשפט, קיבל במפתיע אישור יציאה מרוסיה, ובחודש סיוון שנת ה'תרצ"ו הגיע לארץ ישראל והשתקע בירושלים. בארץ ישראל הדפיס חלק מהספר ליקוטי הלכות, ועסק בסיוע לעליית חסידי ברסלב מברית המועצות. ויסד ובנה את השול-בית המדרש ברסלב ברחוב סלנט. כשהגיע לירושלים הצטרף לחסידי ברסלב, ביניהם רבי אברהם שטרנהרץ, רבי שלמה ווקסלר, רבי נתן בייטלמכר ואחרים זיעועוכי"א, שהתפללו ולמדו משנת ה'תרצ״ו בבית הכנסת 'בוקרשט' שבשכונת מאה שערים. בשנת ה'תש״ז שכר שני חדרים בחצר 'כולל וורשא' של בית הכנסת 'תפארת ישראל' לצורך הקמת בית מדרש של חסידי ברסלב, וייסד שם שיעור בספרי ברסלב. בשנת ה'תשי״ג. איתר שטח לבנית בית הכנסת הקבוע, שעליו היה בנויים מלון ארץ ישראל וטחנת קמח קטנה, ולאחר מאמצים רבים וגיוס כספים בחו"ל הצליח להשיג תרומות למימון בנית השול. הבנין היה גדול מימדים ביחס לכמות חסידי הקהילה, והפך למרכז החסידי לחסידי ברסלב באזור. שם הי' מוסר שיעורים קבועים במשך 13 שנה. בנוסף הקים סניף לישיבת 'אור הנעלם' במאה שערים, שהיתה קיימת בעיר העתיקה משנת ה'תרצ״ז ונחלשה בהתמעטות הישוב היהודי שם. הישיבה שכנה במבנה בית הכנסת והיתה למסגרת הלימודית לבחורי ואברכי הקהילה. עם בנית השול עברה הישיבה אף היא לשם. לאחר שנים נסגרה הישיבה ונשאר רק הכולל, שבראשו עמד בנו. נפטר בשבת לפנות בוקר, ביום כ' בכסלו ה'שדמ"ת, ומנו"כ בהר הזיתים (ליד קברו של רבי נחמן ב"ר ברוך אפרים מטפליק זיע"א).
תגובות