חיפוש
כשעושין רצונו של מקום אין הרוגים בשדה הקרב
- לפני 6 ימים
- זמן קריאה 3 דקות
למען אחי ורעי! פסק הרמב"ם זיע"א, יד החזקה, הלכות מלכים ומלחמות פרק ז סוף הלכה טז:
...'וכל הנלחם בכל לבו בלא פחד ותהיה כוונתו לקדש את השם בלבד, מובטח לו שלא ימצא נזק ולא תגיעהו רעה, ויבנה לו בית נכון בישראל ויזכה לו ולבניו עד עולם ויזכה לחיי העולם הבא, שנאמר "כי עשה יעשה ה' לאדוני בית נאמן כי מלחמות ה' אדוני נלחם ורעה לא תמצא בך וגו' והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים את ה' אלהיך".
ורבו בעלי הדעות המשובשות שחשבו לעצמן הכיצד הם יכולין לטעון שהם מקיימים 'מלחמת מצוה' –כאשר בפועל אין המצוה הנ"ל נוהגת היום – וישנם כ"כ הרבה הרוגים אצלם, אבל העניין ידוע ע"פ דברי קדשו של 'הבן איש חי' שכל העניין הנ"ל תלוי במצב שישראל עושין רצונו של מקום
וכיום כאשר יש שלטון של ערב-רב אין כאן בכלל מקום לבוא ולטעון שעושין רצונו של מקום אלא ההפך הגמור כי עושים נגד רצונו של מקום, ומורדים בהשי"ת באופן מבהיל, רח"ל.
רבי יוסף חיים הבבלי זיע"א, עוד יוסף חי, פרשת כי תצא, עמ' קט:
'ועדיין יש לדקדק דקדוק אחר בכתוב, אומרו תצא למלחמה משמע שיש מלחמה במקום אחד, והוא יוצא והולך אליה ואינו כן, אלא הם יוצאים לעשות מלחמה, ועל כן הוה ליה למימר כי תצא להלחם, אבל מלחמה הוא שם דבר דמשמע שיש מלחמה והוא יוצא אליה. ונראה לי בס"ד, כי ידוע כשישראל עושין רצונו של מקום והולכים להלחם עם האוייב ונוצחין לא יחסר מישראל אפילו נפש אחת, וכאשר היה בהלחמם במדין וכן במלחמת עמלק וסיחון ועוג ול"א מלכי כנען, וזה הדבר אי אפשר להיות בטבע, כי האוייבים בני אדם הם, ואיך יהיו כפגרים מתים לפני ישראל שלא יהיו יכולים להרוג אפי' איש אחד, אך הענין הוא, כי קודם שיגשו ישראל להלחם שולח השי"ת כוחות הקדושה שהם מלאכים הנבראים מתורה ומצות של ישראל ונלחמים עם כוחות הטומאה שהם מזלות של העכו"ם שבאים ישראל להלחם בהם, ויגברו כוחות הקדושה על כוחות הטומאה ולא ישאר בגופים שלהם כח כלל, אלא יהיו כולם כגוף בלא נשמה, וכמו שכתוב "ולא היה בם ידים לנוס", ידים ר"ל כח שאפילו כדי לעשות תנועה של ניסה לא היה בם כח, ואז ממילא ישלחו ישראל בם חרבם וחניתם ורומחים להמיתם, והם אין כח בידם אפילו לזרוק בהם צרור אחר קטן, וכל זה הכח אשר יסתלק מהם הוא על ידי שתקדם המלחמה של כוחות הקדושה בכחות הטומאה בארץ האויב, ואחריהם יבואו ישראל ויראו כי סר כחם מעליהם, ואז יכום לפי חרב ואין מגיע נזק לישראל אפילו לאיש אחד, ועל זה א"ל כלב לישראל על אוייביהם אשר בארץ כנען "סר צלם מעליהם וה' אתנו אל תראום", והיינו "סר צלם" זה כחם ומזלם מעליהם, בשביל כי ה' אתנו, ולכן אל תיראום, שאין בהם כח לפגוע אפילו באדם אחד מכם.
ולכן אמרה דבורה לברק, "קום כי זה היום אשר נתן ה' את סיסרא בידך, הלא ה' יָצָא לפניך" (שופטים ד יד), מלת יצא נקודה בקמץ דמשמע כבר יצא, והוה ליה למימר יצא בציר"י או בסגו"ל, כי עדיין לא הלך ברק ולא קם ממקומו, אך הגידה לו שכבר יצא ה' ללחום בכוחות הטומאה בארץ האוייב, והיינו ששלח מלאכים שנבראו ממצות ישראל להלחם בכוחות הטומאה כדי שיסור צילם וכוחם של אוייבי ישראל התחתונים, ולא יהיה מהם נזק לישראל.
נמצא מלחמת שמים תקדים למלחמה של למלחמה ישראל, כדי שיסור כוחן של אוייבי ישראל התחתונים ולא יהיה מהם רע מגיע לישראל, וזהו שאמר "כי תצא למלחמה על אויביך", כלומר כבר קדמה המלחמה של שמים בארץ אויביך ואתה תצא לאותה מלחמה שקדמה ואתיא קודם בואך שם, ואז "ונתנו ה' אלקיך בידיך ושבית שביו" של הקב"ה, שכבר ערך מלחמה עם האוייב קודם שתעשה אתה'.
תגובות