זעקת קודש נגד מחריבי ירושלים
למען אחי ורעי! עוד מאמר נפלא מגדולי תלמידיו של רביה"ק מסאטמאר זיע"א, רבי נתן יוסף מייזעלס[1] זיע"א, זעקת קודש נגד מחריבי ירושלים:
בס"ד
לכבוד העסקנים הדגולים העומדים על הפקודים שומרי משמרת הקודש וגודרים בפרץ, כל אחד בשמו הטוב יבורך הי"ו
אין מזרזין אלא למזורזין עסקנים שעוסקים לשם שמים לעמוד בפרץ על כל המתרחש בכח כוחם לבל יבואו זרים ויבלע כל הקודש לנו במועצותיהם ובתרמיתם, והרשעים כים נגרש השקט לא יוכלו עד שנמנו וגמרו להשקיט ולהשתיק את כל מיני מחאות וקולות נגד עוברי רצונו יתברך כי צר להם מה שישנו עוד צדיקים שכואב להם בראותם חילול הקדש וחילול שבת ומתוך צערם וצער השכינה שמרגישין הן צועקין מרה בלי חשבונות, כי עוד בוער בקרבם אש להבת שלהבת אהבת ה' ואי אפשר להם להשלים עם המציאות המר שאנשים מזרע ישראל אשר ישראל יכונה ירמסו על כל הקודש בפרהסיא במקום הקדש בפלטרין של מלך מלכו של עולם לכבוש את המלכה עמה בבית בכוונה לדחוק את רגלי השכינה ולהראות שאין יראת אלקים במקום הזה.
והנה ענין המחאה למחות נגד עוברי רצונו היא באמת יסוד לקיום האומה הישראלית שעליה נכרתה אלפי אלפים ובריתות כמבואר במסכת סוטה דף לז ע"ב סכום כמה אלפים בריתות ואלות שקבלו במעמד הר סיני ובאוהל מועד ובהר הגריזים ובהר עיבל בשביל הערבות וערבא דערבא והערבות הוא לעשות כל מה שבידן לכוף את ישראל לקיום תורה הקדושה.
ומבואר באוה"ח הק' על הפסוק למען הקים אותך היום לו לעם, וזל"ק: "עוד ירצה לתת טעם לברית הערבות שלא יאמר האדם למה יעשה ה' ככה לעבדיו להכביד עילם לחייבם במעשה הזולת, לזה יאמר כי אלוקים חשבה לטובה למען הקים אותך לו לעם פירוש שזולת זה יהיו ישראל חוזרים לאחוריהם היום יפשע אחד בקלה ולמחר בחמורה עד שיפשע ישראל מהיות עם ה' ובמה שעשאם ערבים יתנו לב לעוברי עבירה אחת קלה כבחמורה ויתקיימו לעם סגולה הא למדת שכל מעשה ה' אינו אלא לטובתינו להקימנו" עכדה"ק.
נמצא לפי זה דערבות ומחאה מעמיד את ישראל להיות עם קדוש והרוצים לבטל את הענין המחאה המה מסכנים את קיום כנסת ישראל מהיות עם ה' רחמנא ליצלן אם כן המה שונאי ה' ותורתו.
ומבואר בספר הקודש ויואל משה מאמר שלש שבועות סימן ק' "כי לקבל שלא למחות נגד עוברי רצונו [משום חק דעמאקראצי"ע] היא כפירה בתורה הקדושה ומינות גמורה רחמנא ליצלן" עכל"ד, וקל וחומר לעשות פעולות לבטל מחאות זהו בוודאי כפירה נגד הקבלה שקיבלנו באלפי אלפים בריתות.
וראשונים מסרו נפשייהו על קדושת השם כמבואר בספר חת"ס על הפסוק זאת התורה אדם כי ימות באוהל ופירוש דקאי על ענין לגדור גדר ולעמוד בפרץ, וזל"ק "שאין יכול להיות מגודר גדרים לשבת נתיבות התורה ולהסיר מוטה ע"י שבט פי תוכחת אא"כ ממית עצמו עליה פירוש שמוסר נפשו ואינו נושא פנים לשום בריה בשביל קיום התורה ועי"ז יכול לגדור פרצת התורה שע"י עמי הארץ, ומש"ה דקדקו חז"ל אין התורה מתקיימת כי אחז"ל ירושלמי סוטה על הפסוק "ארור אשר לא 'יקים' את דברי התורה הזאת" דקאי מי שבידו לגדור גדר ואינו גודר, עכ"ד החת"ס.
והרמב"ן בפרשת כי תבוא מביא דברי בירושלמי במלואו "אמר ר"א בשם ר' תנחום בר חייא למד ולומד ושמר ועשה והיה סיפק בידו להחזיק ולא חיזק הרי זה בכלל ארור".
למדנו מדבריו הק' דאע"פ שכרוך במסנ"פ כמו היום חובה עלינו לחגור מתניים והחלש יאמר גבור אני לטכס עצה שלא לבצע זממם כי זה מן הגזירות הקשות שגזרה מלכות הרשעה הזאת אשר כל מגמתה לעקור ח"ו הכל ולהשכיח תורתינו מלבות בנ"י וכאשר ביאר אדונינו מרן רשכבה"ג כ"ק אדמו"ר זצוק"ל על הפסוק בפרשת בחוקתי "ורדו בכם שונאיכם" פי' רש"י "שאיני מעמיד שונאים אלא מכם ובכם שבשעה שמעמיד עליכם מכם ובכם הם מחפשים אחר המטמוניות שלכם" עכת"ד רש"י ז"ל.
וביאר דברי רש"י דהמטמונות היא הנקודה הפנימית שבלב אשר בלב כל ישראל שתול אמונה שלימה בה' ובתורתו ובתוכו בוער אש להבת שלהבת לאהבת הבורא ית' והם יודעין הדרך האיך לכבות את האש קודש אשר בוער בקרבם, ע"י שישתיקו את כל קול מחאה ועי"ז בהמשך הזמן ירגילו ויתקררו אצלם ההרגש ושנאה לשונאי ה' אשר דוד המלך ע"ה אמר "הלא משנאיך ה' אשנא ובתקוומיך אתקוטט תכלית שנאה שנאתים לאויבים היו לי".
ע"כ חובה עלינו לטכס עצה ולהתאמץ ולהתאזר חיל ונחלץ חושים ללחום בכל כוחינו שלא תהי' כזאת בישראל לקבל גזירה איומה כזה.
ואם נעשה מה שבכוחינו במסנ"פ אז השי"ת יעזור לנצח על מלאכת בית ה' ולהגבר עליהם שבכל הר הקדוש לא ירעו ולא ישחיתו עד שיקויים כי תעביר ממשלת זדון מן הארץ ע"י ביאת בן דוד מלכא משיחא כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים בב"א
וע"ז באעה"ח ב' ואתחנן תשס"ג
נתן יוסף מייזלעס'.

הערות שולים
[1] מתלמידיו של רביה"ק מסאטמאר זיע"א. מלפנים רב דקהל יטב לב דסאטמאר לאנדאן, רב דקהל ״אבני שלמה״ מונסי נ"י.נפ' ביום כ"א תמוז ה'תשס"ו.
[2] הוצאת חוג בני הישיבות שע"י העדה החרדית ירושלים ת"ו..









תגובות