התיוונות מהי

למען אחי ורעי! בענייני חנוכה ידוע שהחשמונאים נלחמו נגד היונים והמתיונים, והרבה לא שמים לב לעניינם, ולכן צריך לענות על השאלה מהי התייוונות!

ובכן התייוונות היא כינוי לתהליך התבוללות בו אדם מסוים ממיר ו/או עושה שינויים ביהדות לטובת התרבות ההלניסטית (שמקורה ביוון העתיקה), דתה, לשונה ומנהגיה.

הסיבה לכך היא משום שהיא התרבות השולטת, ומשום שאיננו רוצה להרגיש שונה מהסביבה הגויית בה הוא חי הוא מעדיף להטמע בין הגויים, הוא לא רוצה להרגיש שונה, כי יש לו יותר משיכה לתרבות שמסביבו.

במשך הדורות גם ראינו תהליך זה שדגלו בו ראשי ההשכלה הארורה שבה טענו ש'תהי' יהודי בביתך וגוי בצאתך' (עפ"ל).

כך ראוים גם תהליך זהה לגבי הציונות שהיא התרבות השלטת כעת בארה"ק והיא מראש חרתה על דגלה שהיא מנגדת ליהודת ולכן היא מכל כוחה גם מנסה לשנות את היהדות , ע"י כספים וכן ע"י כך שמבזים את היהדות ע"י כך שטוענים השכם הערב שהיא אנכרוניסטית, שהיא איננה תואמת את רוח התקופה (עפ"ל).

ברבות השנים ניתן להבחין במספר סימנים המעידים על תהליך התייוונות והתבוללות השמות הפרטיים והלשונות הוחלפו, התורה תורגמה לציוניות, ספרות יהודית בעברית ולא בלשה"ק, מנהגים "ישראלים" אומצו, וחלה הטמעות תרבותית כוללת על יהודי התפוצות. יהודים "קלים בדעתם" אלה שמתוך השפעתה של הפילוסופיה והמיתולוגיה הציונית היו מתייחסים בקלות ראש כלפי מצוות התורה ואף היו משתדלים למצוא באגדות ובמצוות רמזים לעניינים פילוסופיים ומוסריים עד שלא ראו צורך להאמין בדברי התורה כפשוטם ולקיים המצוות כהלכתם, אפילו ניסיון לקחת מהתורה דברים שרק מחזקים אותה אבל את שאר המצות זורקים כלאחר יד.

ההתייוונות - וכן אלו שמאמצים לעצמם את התרבות הישראלית - באה לידי ביטוי ברצון להידמות ליוונים באורח החיים, פיתוח החוש האסתטי, תרבות הגוף והספורט והפילוסופיה והחוכמה היוונית, נגד חכמת היהדות וסולם הערכים של היהדות, והמצוות שבין אדם לחברו.

גם בתחום התרבות החומרית חל שינוי בעקבות תופעת ההתייוונות ואות לכך נמצא בבתי הכנסת ובפסלים מאותה תקופה. בעוד היהדות מעריכה את אורך החיים הפשטני התרבות היוונית/ציונית מציגה את אורח החיים של רדיפה אחרי מותרות החיים.

ההתייוונות הייתה רווחת בעיקר בקרב השכבות העירוניות, המבוססות והאריסטוקרטיות של העם היהודי. בכפר ודלת העם השקפה זו לא הייתה מקובלת כל כך. התבוללות הוא תהליך הטמעות של יהודים בקרב חברה של גויים הסובבת אותם. התבוללות יכולה להיות השפעה של תרבויות הגויים ועד אבדן מוחלט של הזהות הלאומית והמרת הדת.

אזור בו ישנה התבללות תרבותית מכונה לעיתים 'כור היתוך', ולכן ראשי הציונות קוראים לצה"ל בשם זה כבתור 'כור היתוך'.

הטמעה תרבותית בדר"כ נכפת על ידי השלטונות והתקשורת על מיעוטים. מדיניות האחדה מטעם השלטון היא מקובלת.

דוגמאות ידועות היו במשך ההיסטוריה בלי סוף, וכיום גם הישראליזציה הוא תהליך המתרחש בקרב קבוצות מיעוט במדינת ישראל, ובפרט על החברה החרדית.

בתהליך זה מאמצים החרדים הקלים, או החרדים/המודרנים, במידה כזאת או אחרת, את אורח החיים, השפה, התרבות הפוליטית ומאפיינים אחרים של הקבוצה הדומיננטית בישראל - יהודים חילונים ילידי הארץ.

השינויים החברתיים והפוליטיים בחברה החרדית בישראל, נעשה ע"י ברברת שכל בלתי פוסקת סביב השתלבות החרדים במערכת הפוליטית הישראלית, השתלבותם במערכת צה"ל, שימושם הגובר באמצעי התקשורת הכלליים בשפה העברית, השתלבותם בשוק העבודה הישראלי וכדומה.

והדברים ברורים נכתבו כבר בדברי קדשו של כ"ק האדמו"ר מסאטמר, רבי יואל טייטלבוים זיע"א, ויואל משה, הקדמה:

'ובפרט שהוא ענין הנוגע לכל עיקרי האמונה וקיום כל התורה כולה, כי כל המעשים הנעשים נגד התוה"ק המה סתירה נגד האמונה, ומכש"כ אותה המדינה הציונית שהיא לגמרי נגד התוה"ק, ומיוסדת על כפירה נוראה ר"ל, שאין ספק שהוא לגמרי נגד האמונה בהשי"ת ובתורתו הקדושה,

ואי אפשר שיהיו אלו שתי האמונות - אמונה במדינה זו, ואמונה בתוה"ק - באדם אחד, כי המה שני הפכים לגמרי, ואי אפשר שישתמשו בכתר אחד, כאשר יתבאר עוד בהמשך דברי הקונטרס בפנים.

ואף החסרי תבונה שאינם מרגישים בתחלה, לבסוף באים לידי כך, כמו שכתב העקידה פרשת ואתחנן על העובדים בשיתוף, שלבסוף עוזבים לגמרי את השי"ת ונשארים רק בע"ז, יעיי"ש באריכות דבריו, וכן הוא הסוף של כל הפוסחים על שתי הסעיפים'.‏

וכן ידוע שדרכם של ליצני הדור הוא לדחות טענות של אמת ע"פ אמירות כגון 'זוהי דעות ויש עוד דעות בתורה', וכן 'אלו ואלו דברי אלק'ים חיים' וכיו"ב מדברי ההבל ושטות שהרשעים מנסים להצדיק את טענותיהם.

אבל אם נביא מישהו מהחילונים שאומר כך, הרי דבריו יתקבלו בתשועות ומחיאות כפים כבתור האמת לאמיתה, אזי שיש לנו כמובן אחד מהוגי הדעות הציונים שאמר כך חיים הזז שר"י (מובא מתוך סיפור קצר בשם הדרשה, התפרסם לראשונה בשנתון הספרות "לוח הארץ" לשנת תש"ג)

'אין הציונות והיהדות דבר אחד, אלא שני דברים השונים זה מזה, בוודאי שני דברים הסותרים זה את זה, כשאדם אינו יכול להיות יהודי הוא נעשה ציוני... הציונות מתחילה ממקום הריסת היהדות, ממקום שתש כוחו של העם, דבר אחד ברור הציונות לא המשך ולא רפואה למכה היא עקירה והריסה.

אדרבא היא מסיחה את דעתה מן העם, מתנגדת לו, הולכת נגד רצונו ורוחו, חותרת תחתיו, ועוקרת אותו, ופורשת ממנו לדרך אחרת, למטרה רחוקה ומסוימת, היא וקומץ אנשים בראשה, גרעין של עם אחר: בבקשה לשים לב! לא חדש ולא מחודש אלא אחר, מי שאינו סבור כך או שהוא טועה או שהוא מרמה את עצמו'.

אזי שאין בכלל מה לסתור דבריו של האדמו"ר מסאטמר, כי זה דבר שאפילו הציונים מודים על כך בפה מלא.

ומכיוון שכל מה שמנגד ליהדות הוא ציוני, ולכן אנחנו נגיד לכל בעלי הדעות המשובשות, שלא משנה איזה תארים יש להם ולא משנה איזה דרגות יש להם

שהריסת הציונות שם מתחילה היהדות!