הרחק משכן רע ואל תתחבר לרשע

כ"ק האדמו"ר מסאטמר, רבי יואל טייטלבוים זיע"א, קדושת יואל פרשת אמור פנינים אות י', ס"ג אמור תשי"ח

וידבר משה אל בני ישראל, ויוציאו את המקלל אל מחוץ למחנה וירגמו אותו אבן, ובני ישראל עשו כאשר צוה ה' את משה. יש להבין את סיום הכתוב ובני ישראל עשו כאשר צוה ה' וגו', הא בודאי קיימו מה שצוה ה' אליהם. ונראה על פי מה שכתב הכלי יקר )לעיל פסוק י') שזה המגדף היה מגדף כל הימים בתוך לבו, אלא שלא היה נודע הדבר בחוץ, וכיון שאמרו ז"ל (אבות פ"ד מ"ד) כל המחלל שם שמים בסתר נפרעים ממנו בגלוי, על כן סיבב הקב"ה שתתגלה רעתו ברבים, עכ"ד. וידוע גודל הסכנה שיש בהתחברות לחברותא רעה, וכהא דתנן (אבות פ"א מ"ז) הרחק משכן רע ואל תתחבר לרשע, ובפרט ממחרף ומגדף, לפי שמכניס מחשבות כפירה בלב כל המתחברים עמו, וזה גורם לכל המתחברים שימנעו חלילה מעשיית רוב תורה ומצוות, ואף אותן המצוות שמקיימים, מקיימים במחשבות לא טובות. ומעתה כיון שאותו מגדף היה רשע גם קודם שנתגלה קלונו ברבים, נמצא שבמשך הזמן שהיה בתוך מחנה ישראל, הזיק לאלו שעמדו בסביבתו, לזה אמר הכתוב ויוציאו את המקלל וגו' וירגמו אותו אבן, וכיון שנהרג ולא היה עוד בבני ישראל, אז ובני ישראל עשו כאשר צוה ה' את משה, כלומר שאז היו יכולים לקיים כל מצוות ה' כתיקונן במחשבות טובות וטהורות.

איור של ילד ואביו לומדים יחד. 'מלכות וקסברגר'