גאולתן של ישראל תלויה בשמירת שביעית

כ"ק האדמו"ר מסאטמר, רבי יואל טייטלבוים זיע"א, לש"ק דרביה"ק בדברי יואל פרשת בהר עמ' שכ"ט-ש"ל:

וידבר ה' אל משה בהר סיני וגו' כי תבואו אל הארץ וגו' ושבתה הארץ שבת לה. [וסיום הפרשה] את שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו אני ה'. ויש לבאר על פי מה שכתבתי בהקדמת ספרי ויואל משה לבאר מאמרם ז"ל (ר"ה י"ז ע"א) המינין והאפיקורסין וכו' יורדין לגיהנום ונידונין בה לדורי דורות, גיהנם כלה והם אינם כלים שנאמר (תהלים מ"ט) וצורם לבלות שאול, וכ"כ למה מפני שפשטו ידיהם בזבול, שנאמר מזבול לו, ואין זבול אלא ביהמ"ק שנאמר וכו', ופירש"י ז"ל שפשטו ידיהם בזבול שהחריבו ביהמ"ק בעוונם, ע"כ... וביארנו שם בארוכה כוונת מאמר זה, ותוכן הדברים עפ"י המבואר בספה"ק כי הצדיקים באמצעות מעשיהם הטובים ועבודתם הקדושה בונים את ביהמ"ק שלמעלה, וכאשר יושלם בנין ביהמ"ק שלמעלה ותכל כל המלאכה יבא משיח לגאלנו. אך דא עקא כי הרשעים בעוונותיהם הורסים וסותרים מה שהצדיקים בנו והקימו במעשיהם הטובים, ודין גרמא דעציראה שמתעכבת כ"כ ביאת בן דוד, כי בעוונות הרשעים נהרס הבנין מעשה ידי הצדיקים. ועפי"ז אפ"ל שרמז הכתוב באמרו את שבתותי תשמרו ומקדשי תיראו, דלפי שהזהיר הכתוב במאמר את שבתתי תשמרו על שמירת שבת הארץ היא השמיטה, כמ"ש האוה"ח הקדוש, לפיכך בא להזהיר עד כמה חמור עוונו של המחלל שמיטה באמרו ומקדשי תיראו, כלומר שתתיראו פן תהיו גורמים בעון חילול שמיטין להחריב את מקדשי, הוא בית מקדש שלמעלה הנבנה ע"י מעשה הצדיקים. ולפי זה נאמרה אזהרה זו גם על זמן הגלות, דאף שחרב הבית שייכא אזהרה זו על חורבן ביהמ"ק שלמעלה. ובעוה"ר ע"י חילול השמיטה גורמים חורבן לעילא ומאריכים עול הגלות, וכל קושי עול הגלות והשעבוד וההריגות ושפכ"ד נגרמים ע"י הרשעים הללו. והמחזיקים בידי מחללי השמיטה הן המה רשעים גמורים, והקולר תלוי בצוארם על אשר נשפך דם ישראל כמים, השי"ת ירחם על ישראל עמו, ולמענו יעש ויגאל אותנו גאולת עולמים.

ולפי מה שנתבאר כי גאולתן של ישראל תלויה בשמירת שביעית, יובן טעם שהזכיר הכתוב תנאי נתינת הארץ במצות שמיטה, וגם יתבאר מה ענין שמיטה אצל הר סיני. כי הנה כל היכא דכתיב בקרא כי תבואו אל הארץ וגו' אתי לדרשה... וע"ד זה י"ל דמה שאמר הכתוב כי תבואו אל הארץ בפרשת שמיטה להודיע כי זה הוא תנאי לביאת הארץ שישמרו ישראל מצות שמיטה לכל פרטיה ודקדוקיה, ומטעם זה פרט הכתוב בהר סיני במצוה זו. דהנה איתא במדרש (הובא ביפ"ת פ' ויחי) וז"ל, לעת"ל יביא הקב"ה הר תבור והר סיני והר הכרמל ויבנה עליהם ביהמ"ק שנאמר נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים ההרים שהיו כבר, ע"כ. מבואר מזה כי הר סיני שמקומו עתה במדבר עתיד להיות ניתק ונעקר ממקומו להקבע בהר הקדש בירושלים, ועליו יבנה זבול קדשנו ותפארתנו. וזה אפ"ל בכוונת הכתוב שפרט הר סיני במצות שמיטה, וסמיך ליה כי תבואו אל הארץ, לרמוז על כך כי ביאת ישראל לארץ תלויה בשמירת השמיטה. ועוד זאת רמז הכתוב כי גם מעלה הר סיני ומקום המצאו תלוי בקיום מצוה זו, כי אם ישמרו ישראל מצות שמיטה כראוי מהרה תהיה גאולתם הנצחית, ואז גם הר סיני נוע ינוע ממקומו, לעלות ולהקבע בירושלים. וזאת אפ"ל רמז הכתוב באמרו כי "תבואו" אל הארץ וגו', לכלול בתוך הבאים אל הארץ גם את הר סיני.