בזאת יבוא אהרן אל הקודש

הרב אביעד נייגר
9 במאי
זמן קריאה 3 דקות

למען אחי ורעי! בפרשתנו נאמר הפס':

"בְּזֹ֛את יָבֹ֥א אַהֲרֹ֖ן אֶל־הַקֹּ֑דֶשׁ בְּפַ֧ר בֶּן־בָּקָ֛ר לְחַטָּ֖את וְאַ֥יִל לְעֹלָֽה".

וידוע שרבי נפתלי הירץ בכרך זיע"א, (תלמידו של מהר"י סרוג זיע"א) טען ש'בזאת' היא בשנת ת"ח, תהי' הגאולה, וכך כתב בספה"ק עמק המלך, - שער יא - פרק כב:

והם הנקראים בני ח"ת, ונאמר עליהם 'בזאת יבוא אהרן אל הקודש' לשרת, ונאמר בשנת היובל הזאת, דהיינו ה' אלפים זא"ת, תשובו איש אל אחזת"ו, ושני פעמים ד"ר חסר כתיב גימטריא ת"ח, וכל הזמן הזה יהיה המלחמה עד ת"ח, דהיינו מדורו של משה עד דורו של משיח. ובאותו הזמן יקח הקב"ה המלוכה מישמעאל הדוחים את ישראל ממלכותם, שנאמר 'לגוי גדול אשימנו' גמטריא ת"ז, ובשנת ת"ח יהיה לי"י המלוכה, וכל זה גרמו הערב רב להיות הזוהמא מתגבר והולך עד ת"ח. וכל זה מפני שראשי עם הקודש הם מאלו, ולא תיקנו עצמם מקודם, כמו שאמר ריש לקיש 'התקוששו וקושו' [צפניה ב' א'] קשוט עצמך ואחר כך קשוט אחרים' [בבא מציעא ק"ז ב'], ונאמר 'ויד השרים והסגנים היתה במעל הזה בראשונה' [עזרא ט' ב']. וכמו שראשי העם הם המקלקלים כל ישראל, כמו שאמר שמואל הנביא ע"ה כששאלו מלך שלא כהוגן, שנאמר, 'גם אתם גם מלככם תספו' [שמואל א' י"ב כ"ה] אם לא ילך בדרכי י"י'.

והנה אם המלוכה היתה אמורה להמסר מהישמעאלים למשיח בן דוד, ומה שעכב זה הערב-רב, הנה בימינו אנו שוב קרה המקרה, ובשנת שח"ת הערב-רב שוב לעיכוב הקץ, ושהקץ יהי' נדחה, כי הי' ראוי, אבל השעה נדחתה מפני הערב-רב.

ספר עמק המלך לרבי נפתלי הירץ בכרך זיע"א — ספר עמק המלך לרבי **נפתלי הירץ בכרך** זיע"א

איסור חישוב הקץ

מס' סנהדרין, דף צז ע"ב:

שלח ליה רב חנן בר תחליפא לרב יוסף: מצאתי אדם אחד ובידו מגילה אחת כתובה אשורית ולשון קדש, אמרתי לו: זו מניין לך? אמר לי: לחיילות של רומי נשכרתי, ובין גינזי רומי מצאתיה, וכתוב בה: לאחר ארבעת אלפים ומאתים ותשעים ואחד שנה לבריאתו של עולם[1] - העולם יתום. מהן מלחמות תנינים, מהן מלחמות גוג ומגוג, ושאר ימות המשיח. ואין הקדוש ברוך הוא מחדש את עולמו אלא לאחר שבעת אלפים שנה. רב אחא בריה דרבא אמר: לאחר חמשת אלפים שנה איתמר.

תניא, רבי נתן אומר: מקרא זה נוקב ויורד עד תהום (חבקוק ב, ג): "כִּי עוֹד חָזוֹן לַמּוֹעֵד וְיָפֵחַ לַקֵּץ וְלֹא יְכַזֵּב אִם יִתְמַהְמָהּ חַכֵּה לוֹ כִּי בֹא יָבֹא לֹא יְאַחֵר". לא כרבותינו שהיו דורשין (דניאל ז, כה) "עַד עִדָּן וְעִדָּנִין וּפְלַג עִדָּן", ולא כרבי שמלאי שהיה דורש (תהלים פ, ו) "הֶאֱכַלְתָּם לֶחֶם דִּמְעָה וַתַּשְׁקֵמוֹ בִּדְמָעוֹת שָׁלִישׁ", ולא כרבי עקיבא שהיה דורש (חגי ב, ו) "עוֹד אַחַת מְעַט הִיא וַאֲנִי מַרְעִישׁ אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ". אלא, מלכות ראשון - שבעים שנה, מלכות שניה חמשים ושתים, ומלכות בן כוזיבא שתי שנים ומחצה. מאי "ויפח לקץ ולא יכזב"? - אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: תיפח עצמן של מחשבי קיצין, שהיו אומרים: כיון שהגיע את הקץ ולא בא - שוב אינו בא. אלא חכה לו, שנאמר אם יתמהמה חכה לו.

פירש"י, שם:

נוקב ויורד עד התהום - מה תהום אין לו קץ וסוף - כך אין אדם יכול לעמוד על סוף פסוק זה, שאין קץ למשיח אלא אם יתמהמה - חכה לו, דאין לו סוף.

לא כרבותינו - אל תצפו לאותו קץ שהיו רבותינו דורשין.

עד עידן עידנין ופלג עידן - עידן כעידן הגלות של מצרים, והיינו ארבע מאות, שני עידנין - שמונה מאות, היינו שתים עשרה מאות, ופלג עידן - שתי מאות - סך הכל אלף וארבע מאות.

ותשקמו בדמעות שליש - כלומר השקה אותם הקדוש ברוך הוא בין גלות מצרים לגלות בבל שליש גלות אדום, כי קץ גלות אדום זה יהיה לסוף שלש פעמים ארבע מאות שנים, ושלש פעמים שבעים שנה כנגד גלות בבל, דהיינו לסוף אלף וארבע מאות ועשר שנים, כבר עברו ולא היה כך, מצאתי כתוב בשם הרב רבי שמואל בר דוד זכרונו לברכה.

מהר"ל מפראג זיע"א, נצח ישראל מד:

תדע כי כל מה שאמרו חכמים בענין הקץ, לא שהיו גוזרים שכך יהיה בודאי באותו זמן ובאותו שעה, רק שגילה לנו זמן מוכן שראוי שיהיה בו הקץ. ועד אותו הזמן אין ראוי שיהיה הקץ כלל, עד אותו זמן שהוא מוכן. אבל לא באו לומר שהזמן והקץ הוא בודאי באותו זמן, שדבר זה אי אפשר כמו שהתבאר, שהקץ הוא מן הדברים הנעלמים, אשר אי אפשר שיהיה נגלה בבירור.