לימודי ביקורת המקרא אצל קוק וכת דיליה (א)

למען אחי ורעי! דע לך שהתלבטתי רבות לגבי איך להתחיל את מאמר חשוב זה 'חשבתי לעצמי אולי לתת לו את השם 'היכן הצדיק באמונתו יחיה' 'על הלומדים תורה בגובה העינים'...


אבל הכי טוב היא להתחיל בלשונם של חז"ל, דאיתא במסכת יומא, דף פו ע"ב

המפרסמין את החנפין מפני חילול השם שנאמר (יחזקאל ג, כ) ובשוב צדיק מצדקו ועשה עול ונתתי מכשול לפניו


ופירש"י, שם

מפרסמין את החנפין - שהן רשעים ומראין עצמן כצדיקים אם יש מכיר במעשיו מצוה לפרסמו מפני חילול השם שבני אדם למידין ממעשיו שסבורין עליו שהוא צדיק ועוד כשבא עליו פורענות בני אדם אומרים מה הועיל לו זכותו:


ולכן ראוי לנו לפרסם אחד שמוצג ע"י בעלי הדעות המשובשות כאחד מגדולי האומה, ולו רק בגלל שתמך בציונות, אבל אילו היינו יודעים כי אותו 'גדול' היה אומר לנו ללמוד ביקורת המקרא ומתייחס לגדולי ישראל כפילוסופים (מינים בלש' התוס', רח"ל) ולא עוד אלא ג"כ שתהי' הוא אמינא ללמוד וללמד בספרי המשכילים (שאמנם אותם דחה ממערכת השיעורים, אבל לא נראה משום שלא סבר שאסור הדבר), ומשווה אותם לאותם כאחד מחכמי ישראל ומכנה אותם 'פילוסופים האשכנזים' - כאילו חסרים לנו באמת מחכמי ישראל שחיו באשכנז - ושהעדפה שלהם תהי' של אלו שפרצו גדרות ישראל בריש גלי ולא חמלו מנער ועד זקן טף ונשים


ואפילו לגבי הלימוד של בוטניקה איכשהו במה שמכונה אצלם 'ישיבה' (רח"ל)


והנה הדברים כפשוטם ובהסכמתו של אותו האיש האי"ה קוק, כפי שאמר והכין תלמידו (שערך מרבית ספריו) דוד הכהן 'הנזיר', (משנת הנזיר, עמ' מט)

באחד מערבי חנוכה עליתי והגשתי למרן הרב את רשימת תכנית הלימודים המבוקשה בשביל הישיבה הגדולה. הרב עיין ברשימותי עיון מתון וממושך, מתחילתה עד סופה, ובשאלי את חוות דעת הרב, ויען ויאמר, אילו הייתי אני מחבר תוכנית היתה גם כן כמותה. רק בפילוסופיא האשכנזית של רמ"ד, וביחוד רנ"ק, פקפק.


ולא לחינם הדבר קרה באחד מערבי חנוכה, כי זה בא לרמז לנו מאיזה שורש נשאבה אותה תוכנית לימודים שאותה היה מחבר קוק 'היתה גם כן כמותה' לפי עדות תלמידו, והובאה לנו במלואה בספר 'משנת הנזיר'

ונוסיף אולי בהרחבה שכך גם כן חינך את בנו ללימודים כאלו שהרי לא לחינם שלח אותו ללמוד אצל תלמידיו שהינם ידועים כהמשכילים הארורים ד"ר ב"מ לוין שר"י, וד"ר משה זיידל שר"י שאותם בחר להיות המלמדים של הצי"ה קוק בהיותו צעיר לימים בבויסק[1].

ויש לציין לגבי פקפקו של קוק ברמ"ד וברנ"ק מדוע נתן למישהו שלמד כתביהם ללמד בישיבה, אחרי הכל, אם ל'אחר' נפלו ספרי מסוג זה... אזי ראוי לאחד כזה ללמד בישיבה מסוג זה של קוק/מזרחי שהינם יותר הולכים לאקדמיא - ופחות תורה, יראת ואהבת השי"ת.


ואח"כ יש להם הווא אמינא לטעון שהינם מדברים על 'גאולת ישראל' (עפ"ל), ועוד לטעון שהינם ממשיכי דרכו של הגאון מווילנא (עפ"ל), אלו דברים די הזויים למדי בהתחשב בכך שאיתא בדב"ק של רבי אליהו ב"ר שלמה זלמן קרמר 'הגאון מוילנא' זיע"א, אבן שלמה, פרק יא' פיס' ד'

בזכות שמתרחקים מאותן העוסקים בלימוד פילוסופיא אלהית, לימודית וטבעיות. יזכו לעתיד לבא לאור ד' (ישעיה ב' ו')

ולכן מי שמתרחק מאותם רבנים שזוהי תפיסת עולמם, מובטח לו ע"י הגאון מווילנא שיזכה לאור ה' בוודאי, שראוי לא רק מצד השכר, אלא מצד ההבנה להבין מה הם אותם ההפסדים שיהיו לו בעוה"ז ובעוה"ב


אי"ה נאריך עוד בדעת תורתינו הק' לגבי אותם תועים ומתעים, ואסיים בתפלה שאנו נוהגים לאומרה כל יום ב'קדושא דסידרא', אך בוודאי יש לכוון בה ולהתפלל אותה מעומקא דלבא

ברוך הוא אלהינו שבראנו לכבודו. והבדילנו מן התועים. ונתן לנו תורת אמת. וחיי עולם נטע בתוכנו. הוא יפתח לבנו בתורתו. וישם בלבנו אהבתו ויראתו ולעשות רצונו ולעבדו בלבב שלם. למען לא ניגע לריק ולא נלד לבהלה: יהי רצון מלפניך יהוה אלהינו ואלהי אבותינו. שנשמר חקיך בעולם הזה. ונזכה ונחיה ונראה ונירש טובה וברכה לשני ימות המשיח ולחיי העולם הבא:


~~~~

ועוד שמא יחשבו שהאי"ה קוק לא באמת חשב כך, אלא יש לנו עדות מדב"ק של רבי אליקים שלזינגר שליט"א, הדור והתקופה

פעם שאל אותי[2] אם הנני יודע איך הגיע רב קוק ללונדון, וסיפר לי כי רב קוק הורחק מישיבת וואלוז'ין לפי שהיה קייליקער, ועסק בלימודי השכלה, ואח"כ התחתן ושמע הגר"ח ז"ל[3] שהוא מחפש רבנות, וחרה דבר זה להגר"ח ז"ל מאד, אמרו לו הלא הוא כבר עשה תשובה, אמר להם וכי ממנים בעל תשובה להיות רב, וכתב הסבא לכל העירות ליטא שלא יקבלוהו לרב ולכן הוכרח לנסוע ללונדון.


כוונת דברי הגרי"ז מבריסק זיע"א, מיוחסת דוקא אל תקופת מלחה"ע הראשונה שכן נאמר כי הגר"ח שמע שהאי"ה קוק "מחפש רבנות" ואילו רבנות זויעמל הוצעה לאי"ה קוק ע"י מרן החפץ חיים בזמן שחפץ לעסוק במסחר ולא רצה כלל לעסוק ברבנות. כנראה, שלמרן הגר"ח מבריסק היה מידע כי לאי"ה קוק יש כוונה להתקבל כרב באחת הקהילות החשובות בליטא כדי שדבריו ורעיונותיו יהיו נשמעים יותר (מסיבה זו רצה מלכתחילה להשתתף בועידה של אגו"י (שלא התקיימה לבסוף עקב פרוץ מלחה"ע הראשונה) אליה יצא לדרכו מארץ ישראל ומסיבה זו גם רצה כנראה את כתר הרבנות בלונדון ולא חזר לתפקידו כרבה של העיר יפו, תפקיד שהשפעתו על עולם היהדות מזערית) ולכן כתב הגר"ח מבריסק לקהילות ליטא שלא יקבלוהו לרב, מה שאילץ אותו לקבל את הרבנות בלונדון על מנת שיוכל להשפיע כמה שיותר על הנעשה בעולם היהדות ובפרט שמרכז ההנהגה הציונית אז היה בלונדון.




_____________________

[1] לנתיבות ישראל ב, ירושלים תשל"ט, עמ' יח; ועמ' סב; אבינר, רבנו, בית אל תשס"ד, עמ' 12. ולפי הכתוב שם שנושא זה בער בנפשו. על פי איגרת של רמ"ז לידידו רב שלמה מנחם רם מאב תרס"ו, שמצאתי בארכיון של גב' מ' ליבזר, בתו של ד"ר ב"מ לוין. הקשר בין הצי"ה ושני רבותיו החוקרים נמשך גם שנים רבות לאחר מכן בהתכתבות, למשל בארכיון בית הרב, ח/ב/2.


[2] הגרי"ז מבריסק זיע"א


[3] הגר"ח מבריסק זיע"א (אביו של הגרי"ז מבריסק)

אנו שמים דגש על 'אהבת ישראל' (שאיננה תלויה בדבר).

            

ולכן, אם נתקלת בקושי להבין דבר-מה, אנו כאן נשמח לענות לך על השאלות שלך, השאירו פרטים ונחזור בהקדם.

עקוב אחרינו
  • ילקוט השבעתי אתכם בפייסבוק
  • ילקוט השבעתי אתכם ביו-טיוב
  • ילקוט השבעתי אתכם בטוויטר
  • SoundCloud Yalkut Hishbati Etchem
  • telegram yalkut hishbati etchem
  • Whatsup Yalkut Hishbati Etchem
תמוך בפעילות
והוצאה לאור
nedarim.png