מאי ערב רב

January 12, 2018

איתא בפירש"י עה"ת, בראשית, פרק א' פסוק ד'

וירא אלהים את האור כי טוב ויבדל - אף בזה אנו צריכים לדברי אגדה[1]: ראהו שאינו כדאי להשתמש בו רשעים והבדילו לצדיקים לעתיד לבא.

ולפי פשוטו כך פרשהו: ראהו כי טוב ואין נאה לו ולחשך שיהיו משתמשין בערבוביא, וקבע לזה תחומו ביום ולזה תחומו בלילה[2]:

 

ערב-רב משמעותו כפי לשונו היא מציאות של ערבוביא, עמארצות, וכן ידוע ג"כ בשם 'קלי' נוגה' שחציו טוב וחציו רע אבל הוא בערבוביא, ומכיוון שהוא בערבוביא קשה לפעמים להפריד את הטוב מהרע, מכיוון שהם התערבבו, לכן מצינו שכאשר מדברים על הצבא ועל החיילים ישנה שם ערבוביא בין הצד הטוב שבדבר (שמירה על יהודים) לבין העברה על איסור שלוש השבועות מרידה באוה"ע והתגרות באוה"ע, עד כדי כך שאפילו שכאשר משיח צדקנו יתגלה בב"א, השאלה שישאל את עמך בית ישראל (בתרגום שיר השירים, פרק ח' פסוק ד)

יימר מלכא משיחא משביע אנא עליכון עמי בית ישראל מה דין אתון מתגרין בעמי ארעא למפק מן גלותא (=מה אתם מתגרין באוה"ע לצאת מן הגלות) ומה דין אתון מרדין בחילותיה דגוג ומגוג (=ומה אתם מתגרין בחילות גוג ומגוג) אתעכיבו פון זעיר (=תמתינו) עד דישיצון (=שיכלו) עממיא די עלו לאגחא קרבא (=לעשות מלחמה) בירושלים, ובתר (=ואחר כך) ידכר לכון מרי עלמא רחמי צדיקיא ויהא רעוא מן קדמוהי למפרקכון (=לגאול אותכם)

 

אזי שהמציאות של צבא בימינו אנו מבחינת קלי' נוגה הרוב נוטה לרע ומיעוט נוטה לטוב, משום שהעיקר אצל המשיח צדקנו השאלה תהי' מה אתם מתגרין באוה"ע.

 

ולכן הטענה של הליכה לצבא היא משום ערבוביא כי העיקר הולך לפי הרוב בעניין 'יחיד ורבים הלכה כרבים'

 

ונחזור לענייננו שהערבוב מושגים הנ"ל בין טוב לרע אור לחושך, יהודי לשאינו יהודי, קודש לחול, יהדות ללאומיות וכיו"ב.

 

לכן הטענה שמי שהוא 'שמאלני' הוא ערב-רב איננה נכונה, מכיוון שההגדרה הנכונה לגבי 'ערב-רב' היא לגבי מי שהוא 'עם-הארץ' דהיינו שגם אלו שמכונים 'ימינים' (ימין שקר) הם ג"כ נחשבים לערב-רב, כדאיתא אצל רבי יעקב ריישר זיע"א, עיון יעקב, מס' סוטה, דף מט ע"ב

'כלומר שיהיו עזי פנים כדכתיב (ישעיה נו) והכלבים עזי נפש המה כי פרנס לפי הדור שחוצפא יסגא ובזוהר ואיתא[3] שמנהיגי הדור יהיו מערב רב, כי ג' סימנים יש באומה זו".

 

ולא עוד אלא שאפילו מרבים פירוד בבית ישראל ע"י 'מפלגה' זו או אחרת ומפלגה היא מלשון פילוג וגם פיגול של ע"ז ובוודאי כל מי שמצביע בבחירות הינו עובר על איסור חמור מאוד וגורם לפירודים

 

~~~~~~~~~~

 

ואפילו נדייק על אלו שהינם ג"כ כאלו שיש להם בתי אבידן שאפילו אם לומדים שם גמרא, אבל מתרחקים מלימוד תורת הסוד, הינם ג"כ מהערב-רב, כדאיתא בדב"ק של המהרח"ו זיע"א, הקדמת המהרח"ו לשער ההקדמות

והנה מ"ש בתחילת דבריו ואפי' כל אינון דמשתדלי באורייתא כל חסד דעבדי לגרמייהו וכו' עם היות שפשטו מבואר ובפרט בזמנינו זה בעו"ה אשר התורה נעשית קרדום לחתוך בה אצל קצת בעלי תורה אשר עסקם בתורה ע"מ לק"פ והספקות יתירות וגם להיותם מכלל ראשי ישיבות. ודיני סנהדראות להיות שמם וריחם נודף בכל הארץ ודומים במעשיהם לאנשי דור הפלגה הבונים. מגדל וראשו בשמים ועיקר סיבת מעשיהם היא מ"ש אח"כ הכתוב ונעשה לנו שם. ככתוב בס' הזוהר בפרשת בראשית דף כ"ה ע"ב וז"ל על פסוק אלה תולדות השמים והארץ. שחמשה מינים יש בערב רב ומן הג' מינים מהם הוא הנקרא כת גבורים דעלייהו אתמר המה הגבורים אשר מעולם אנשי השם ואינון מסטרא דאילין דאיתמר בהון הבה נבנה לנו עיר ומגדל וגו' ונעשה לנו שם בבנין בתי כנסיות וב"מ ושוין בהון ס"ת ועטרה על רישיה ולא לשמה אלא למעבד לון וכו' והנה על הכת הזאת אמרו בגמרא כל העוסק בתורה שלא לשמה נוח לו שנהפכה שלייתו על פניו ולא יצא לאויר העולם:

 

 

ונסיים בברכת ההבדלה

ברוך הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל. בֵּין אוֹר לְחשֶׁךְ. בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים. בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה:

 

ואיתא בירושלמי ברכות, פרק ה הלכה ב

אם אין דיעה הבדלה מניין

 

יהי רצון שנזכה תמיד להכנעה (ואח"כ ל)הבדלה (ורק אח"כ אפשר שנגיע ל)המתקה...

 

--------------------------

[1] ע"פ מסכת חגיגה, דף יב ע"א; בראשית רבה, יא ב

 

[2] ירושלמי ברכות פ"ח ה"ו; בראשית רבה ג ו

 

[3] זוה"ק פרשת נשוא, רעיא מהימנא. דף קכה ע"ב

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

מאמרים ודא"חים נבחרים

׳מצב הרוח׳ לא טוב... אם צריכים לשקר

November 11, 2019

1/10
Please reload

מאמרים ודא"חים מקושרים
Please reload

עקוב אחרינו
  • ילקוט השבעתי אתכם בפייסבוק
  • ילקוט השבעתי אתכם ביו-טיוב
  • ילקוט השבעתי אתכם בטוויטר