מה משה שרת גילה לנו על הרב קוק

למען אחי ורעי! דעו לכם שיש מצוה להתרחק מאנשים שמראים עצמם כצדיקים גדולים, אבל בפועל הם עושים הכל לפי רוח הזמן ואח"כ לכאורה הם באים באצטלא של 'אוהב ישראל', וככל הנראה גם כזה הי' הראי"ה קוק, כי ממש הזדעזתי כאשר קראתי המכתבים הללו (וכן מכותב מהמכתב השני שמציג את העניין של דבר של מה בכך, עפ"ל).

כי הנה יש לנו עדות מכלי שני (ואולי אף מכלי ראשון) לגבי כך שהראי"ה קוק חיתן כהן עם גרושה, ומה נגיד ומה נאמר ובפרט היחצ"נים של הראי"ה קוק על המעשה הנ"ל ועוד כל מיני סיפורי בדיה שהמציאו עליו – אינני מבין איזה סוג מקצוע תורני המציאו לעצמם, לסנגר על כל מה שעשה הראי"ה קוק, ולהתאמץ לדון אותו לכף זכות, ככל הנראה כל הקוקיזם שלהם הולך לכיוון של היתר התחברות לרשעים, רח"ל, כאשר זה הוא דבר מפורש בתנ"ך, אולי אין להם כ"כ בקיאות בתנ"ך להבין ולכן אינם מודעים לבעיתיות שבדבר מכיוון שאינם בקיאים כ"כ בתנ"ך .

ואולי עדיף שאביא את המעשה שהי' והדברים כבר יהיו מובנים מאליהם אודות המעשה הנ"ל, ומעניין אם לאחר פרסום הדבר הם יתחילו להשמיץ אותי (לדבר לגופו של אדם) במקום לדבר על עצם הענין עצמו (לגופו של עניין) כי אולי הם אינם מהצדיקים הטהורים, והנראה ככל הנראה אלו מהציונות הדתית ששולחים לו קללות ואולי אף מקללים אותי מאחורי הגב או עושים הלשנות נגדי, אולי הם לא כ"כ מהצדיקים הטהורים, אלא יותר מתלמידי בלעם הרשע, ככל הנראה ענייני חשבון נפש זה לא כ"כ דבר מה שהם רגילים בו, העיקר אצלם זה הראי"ה קוק והשאר לזרוק.

ונחזור לדוכתא כי כבר הארכנו כאן מספיק, יראה עם וישפוט, ויחליט לאחר בירור הדברים האם ראוי לו ללכת אחרי מישהו שהוא גם בקושי מבין מה כתוב בספריו, ורק אצל חוג מצומצם הוא יכול להבין את דבריו, ואילו לאחר הבנת דבריו האם הוא יגיע למדרגה כלשהי של השגות אלוקיות (כמו שבעצם החוג המצומצם שסביב שרק הוא מבין בכתביו בכלל לא הגיע לאותה מדרגה של השגות אלוקיות).

מכתבים שהתקבלו אצל רבי אפרים בורודיאנסקי[1] זיע"א, (מובא מתוך הספר בנין אפרים, דברי זכרון, עמ' רצט-שא; ונשנה בספר המשגיח רבינו ירוחם, פרק ??, עמ' ??-יעודכן):

'כהמשך לאותה פגישה עם שר החוץ דאז משה שרת, שבמהלכה יצא כולו חוצץ באש קודש כנגד מה שנאמר כאילו ישנה אפשרות להקל ע"פ ההלכה, והרב קוק זצ"ל התיר נישואי כהן עם גרושה, התנהלה אח"כ חליפת המכתבים דלהלן:

לכבוד הרב אפרים ברודיאנסקי

רחוב ארלוזורוב 160, תל-אביב

רב נכבד,

ודאי יזכור כבודו את פגישתנו בחתונת שארנו המשותף ניסן בר-דיין ואת הויכוח שפרץ בינינו בדבר האיסור החל על נישואי כהן עם גרושה ושומרת יבם.

אמרתי אז לכבודו, כי ידוע לי מקרה שבו נתן הרה"ג א"י קוק זצ"ל אישור לנישואי כהן עם גרושה, כבודו סירב להאמין כי אכן קרה כדבר הזה, ואז הבטחתי להוכיח לו זאת, באתי לקיים את הבטחתי.

מעשה בחברי מנוער, הלל הכהן, כעת איכר בבנימינה, בנו של הסופר העברי והעסקן הציוני הנודע ר' מרדכי בן הלל הכהן[2], אשר נשא גרושה בקדשו אותה לפני עדים. האב בא אצל הרב קוק המנוח לשאול בעצתו כיצד יש לנהוג. הרב קוק אמר מיד, כי לאחר מעשה הוא יאשר את הנישואין, אבל דרש כי הבן (אשר נשא את הגרושה) יתייצב לפניו. משהופיע הבחור נזף בו הרב נזיפה חמורה על שום שעבר על איסור מפורש, אבל בו במעמד מסר לידו תעודת אישור הנישואין מטעם הרבנות הראשית לא"י, חתומה בידי עצמו ובידי מזכיר הרבנות דאז, אשר את תצלומה הנני מצרף בזה.

בכבוד רב ובברכה,

משה שרת

☆ ☆ ☆

אפרים נחום בורודיאנסקי

ראש ישיבת "שבט מיהודה" תל אביב

כבוד וכו' שלום וישע רב,

רב מכוכדי,

במכתב הי' לוטה תצלום של אישור נישואין בקידושין שנעשו בעבירה. האישור חתום בכתב יד הרב קוק זצ"ל. זה צריך לשמש כאילו הוכחה על גישה מיוחדת של הרב לסוג קידושין שכאלו, או יותר מזה. בעקבות "ויכוח שפרץ בינינו" בהילולת שארינו ניסן שיחי'.

תשואות חן על תשומת הלב. אמנם, לגוף המסמך אין מקום כלל ליחס לו מה שאין בו. ואין בו שום דבר מפתיע. "אישור" ו"היתר"[3] הם שני דברים רחוקים ושונים. למה הדבר דומה? למי שחתם על שטר התחייבות בשבת ר"ל וכשבא השטר לפני הדיינים חייבו את החותם לשלם, כמובן. ההיתירו לו לחתום בשבת? אתמה! זוכרני, שצרחתי במרי-שחי למשמע תפיסה של "נאורות" בהרב קוק "התיר התיר... אי אפשר !!!" משמע שנזכר או הובן "היתר". זה ודאי אי אפשר.

אמנם, יש גם באישור נישואין של עבירה, בעיות שונות: כשרות העדים, אם הם ידעו בשעת הקידושין שמסייעים לעבירה. במקרה כזה, היא רק אשת איש לחומרא ז. א. להצריכה גט, ולא יותר. גם יש אופנים שרק הקידושין תופסים ולא החופה, ודינה כדין ארוסה במובן ההלכתי. היינו, א"א שחייבים עליה מיתה אבל אין לזוג מעמד של נשואים (נון שואית) לזכויות וחובות. ועוד. גם יש בעיא מבחינה משפטית. גוף מוסמך ממלכתי לא מוציא מתחת ידו סעד משפטי לעוקף חוק מסוים או מרוקנו, כנהוג במשפט האנגלי. ולפי החלטת השופטים זילבר וחשין גם בחוק הישראלי. על כל הבעיות הללו ודומיהן אין ללמוד פשר מתוך המסמך הנדון.

יורשו לי כמה טורים בשולי ה"ויכוח".

האמת, כי השאיר בנפשי משקע של מפח ועגמה: הלא קרה משהו בנתיים מיל"ג עד ימינו אנו: המדע שהספיק להרקיע לשיאים פשט רגליו בהירושימה, תרבות אירופה מוכתמת לעד בדמי ילדים, ילדינו. המיטראיליזם ההסתורי, אחרון האלילים, נופץ לרסיסים. עולם כולו מותקף משבר מוסרי חמור. וטובי ההוגים נושאים עין לספר הספרים ואנו בני עם הספר היושבים בציון והקיימים קיום "מיטאהיסתורי" במדינה שקמה וקיימת כפלא מרשרשים במי ההשכלה הרדודים...

בלי תפונה, ראוים הינו לדון מתוך הספקלריה יותר רחבה ומעל גבי רמה יותר גבוהה על הענינים שנזכרו, לולא דבק בשיחה ה"בולוואר", וחבל... לעומת זה, עלי לציין הערכתי לחרדתו לשלימות האומה ולרציפות התודעה המורשתית. גם להערצתו הגדולה לגדולי אומתנו עד הרב קוק ועד בכלל. וכמה קרובה כבר הדרך לעולם הערכים הנצחיים הטבועים בעצם מהותינו ומהות ארצנו בין נרצה ובין נמאן... ולמה למאן! והנה הוא עומד אחר כתלינו ושחר חרש מבציע מציון. תחושת הלאום והצדק החברתי המפעם בבניו הם הקרנים הראשונות המבשרות בואו, על אף האפילה שלפנות בוקר.

בציון רחשי יקר (-)'.

סיכום

ולאחר מקרא השני המכתבים הללו, כאשר האחד מציין ומביא עובדות היסטוריות, ואפילו משיח לפי תומו.

וכן ראוי לציין לשבח את האומץ של רבי אפרים נחום בורודיאנסקי זיע"א וקיים ללא מורא איש את המכתבים האלו, ובכך קיים 'מפרסמין את החנפין מפני חילול ה'' וגם לאחר מותו מתברר שישנו חיוב רמיא לפרסם אותם, שמא יטעו אחריהם, דהרי הטועים המטעים למיניהם מנסים להציג את דמותו כצדיק עליון (וראוי להשוות את המעשה הנ"ל להקדמת בית הרידב"ז על ספה"ק פאת השולחן, וכן למעשה הכדורגל בשבת עם קבוצת מכבי), והמתאוננים למיניהם שיטלו קורה מבין עיניהם דהרי ממה נפשך הרי הם רגילים לבזות גדולי ישראל (ע"ע 'לימוד תורה בגובה העינים').

ואילו השני מחפה על הפשע עם טענות הזויות לחלוטין, ואיך אחרי פטפוטי ביצים כאלו בכלל עוד אפשר להתייחס בכובד ראש ליחצ"נות כזו או אחרת כבעלת משקל מול האמת, רק הטיפשים הגמורים שאינם קובלים על הרשעה יהי' להם מענה ותירוצים.

ואחרי כל זה מה כבר נאמר, גם אני הזדעזתי למראה עיני גם לאחר קריאה נוספת.

השי"ת יזכנו להתקרב לצדיקי האמת וישים חלקנו עמהם ולעולם לא נשוב, עד ביאת משיח צדקנו בב"א.

הערות שולים

[1] רבי אפרים נחום ב"ר בן-ציון בורודיאנסקי זיע"א, נולד בשנת ה'תר"ע, שימש כראש כולל "שבט מיהודה" להכשרת דיינים, עורך האנציקלופדיה התלמודית, כיהן במשך תקופה קצרה כראש ישיבת באר יעקב וכן לימד בישיבת היישוב החדש. נפטר ביום כ"ו בשבט ה'תש"ן.

[2] היה איש ציבור ופעיל ציוני, איש עסקים, עיתונאי וסופר עברי ארץ ישראלי, ממייסדי תל-אביב. היה חמיו של ארתור רופין ימ"ש.

[3] כאן כותב המכתב מנסה להתפלפל האם הראי"ה קוק 'התיר' כלאחר-יד נשואי כהן לגרושה או רק 'אישר', בכל מקרה שני המקרים אסורים הלכתית.