ויהונתן בן גרשום בן מנשה נון תלוי

למען אחי ורעי! בעקבות כל מיני 'קושיות'[1] מוזרות שקבלתי על 'ילקוט השבעתי אתכם' ושלל הקונטרסים שלי, ראיתי צורך מאוד חשוב בהסבר על איך לומדים תורה, איך ניגשים לרז"ל ראשונים ואחרונים, משהו שכלל וכלל לא ברור ל'מקשים' וזאת מכיוון שאין להם מסורת תורה שבכתב ותורה שבעל-פה, אלא סתם 'דעות משובשות', ומתוך כך מגיעים לטעויות הזויות ונוראיות...

שהרי הי' ניתן לחשוב שטעותם היא משום שיש להם אי אלו השגות, אבל תמיד מתברר שלא כך הדברים אלא שורש טעותם של בעלי הדעות המשובשות שחושבים מחשבות ריקות מתוכן שחלקם טוענים שאנו בסוג של 'גאולה'[2] ו/או שיש 'מצוה להקים מדינה' ו/או שמותר 'להתחבר לרשעים' בשביל לקיים תורה ומצות וכיו"ב, אך לא זה שורש הבעיה, כי אם העובדה שאין להם מושג בסיסי איך ללמוד תורה, אין להם הקדמות נכונות כיצד לגשת ללימוד תורה, והיכן צריך ללמוד תורה וטעות הזו נפוצה אצלם...

ואם תגידו שאני סתם מעליל עלילות הרי הדברים כבר התבארו בצורה מאוד ברורה וחריפה כבר בדיונים שמצויים אצלם 'תורה בגובה העינים' (ומה שמגוכח כ"כ בעוד מחנה אחד מנסה לטעון לכתר ממשיכי דרכו של הראי"ה קוק ונגד לימודי ביקורת המקרא, בעוד שהראי"ה קוק בעצמו עודד לימודי ביקורת המקרא).

ואם יש שורש יותר עמוק לכך זה כבר קשור לעניין של מומרים להכעיס, שגם מצוי אצלם.

ולכן צריכים להבין מהו לימוד תורה לשמה, וכן איתא דוגמא לכך מצינו במסכת ברכות ירושלמי, פרק ט, הלכה ב:

'רבי חונא שמעון קמטריא בשם רבי שמואל בר נחמן [שופטים יח ל] ויהונתן בן גרשום בן מנשה נון תלוי[3]. אם זכה בן משה ואם לאו בן מנשה. חברייא בעון קומי רבי שמואל בר נחמן כומר היה לעבודה זרה והאריך ימים. אמר לון על ידי שהיה עינו צרה בעבודה זרה שלו. כיצד היתה עינו רעה בעבודה זרה שלו. הוה בר נש אתא למיקרבה תור או אימר או גדי לעבודה זרה ואמר ליה פייסיה עלי. והוא אמר ליה מה זו מועילה לך. לא רואה ולא שומעת לא אוכלת ולא שותה לא מטיבה ולא מריעה ולא מדברת. אמר ליה חייך ומה נעביד. ואמר ליה אזיל עביד ואייתי לי חד פינך דסולת ואתקין עלוי עשר ביעין ואתקין קומוי והוא אכל מכל מה דאתי ואנא מפייס ליה עלך. מכיון דאזיל ליה הוה אכיל לון. זימנא חדא אתא חד בר פחין אמר ליה כן. אמר ליה אם אין מועילה כלום את מה עביד הכא. אמר ליה בגין חיי.

כיון שעמד דוד המלך שלח והביאו אמר ליה את בן בנו של אותו צדיק ואת עובד עבודה זרה. אמר ליה כך אני מקובל מבית אבי אבא מכור עצמך לעבודה זרה ואל תצטרך לבריות. אמר ליה חס ושלום לא אמר כן אלא מכור עצמך לעבודה שהיא זרה לך ואל תצטרך לבריות. כיון שראה דוד כך שהוא אוהב ממון מה עשה העמידו קומוס על תיסבריות שלו. הה"ד [דברי הימים א כו כד] ושבואל בן גרשם בן משה נגיד על האוצרות. שבואל ששב אל אל בכל לבו ובכל כחו. נגיד על האוצרות שמינוהו על תיסבוריות שלו. מתיבין לרבי שמואל בר נחמן והא כתיב [שופטים יח ל] עד יום גלות הארץ. אמר לון כיון שמת דוד עמד שלמה וחילף סנקליטין שלו. וחזר לקילקולו הראשון. הה"ד [מלכים א יג יא] ונביא אחד זקן יושב בבית אל וגו'. אמרין הוא הוה.

מצינו בנכדו של משה רבנו ע"ה שלמד אצל סבו תורה אבל עיוות על דרך של פריקת עול תורה ויראה ופירש בצורה שהתאימה לו (ככל הנראה למד גם אצל קרח ועדתו ודומיהם)

והנה דוד המלך ע"ה פירש בצורה הנכונה בצורה של לעורר ליראת שמיים, ולא לפריקת עול תורה ויראה ח"ו, ההפך הגמור מדרכם של 'רע-בנים' בעלי דעות משובשות, שהרי הם יסבירו קודם כל שמותר להיות "מאשרי זדים" כדאיתא בספר מלאכי, ויש עוד לומר הלל עליהם, ומי ששומר תורה ומצות הוא סוג ב' אם בכלל, ועוד שלעיתים קרובות כאשר שומעים את העסקנים של בעלי הדעות המשובשות עוד נשמע בעצם שמדברים אנשים ממפלגות מר"צ ושינוי... אזי מה ההבדל ביניהם?!

ואחרי כל זה יזרקו הנערים את הכיפות ויקראו דתל"שים ועוד יעשו על כך סימפוזיונים שלמים הרבנים להסביר מדוע זה קרה אבל ישכחו להפנות אליהם אצבע מאשימה - שאחרי הכל הם צריכים להתפרס למחייתם, מה זה משנה אם בדרך מקלקלים נפשות ישראל, העיקר שיהיה להם כח, כסא, כסף, וכבוד.

ושמא יגידו שהנכד 'ממשיך דרכו' והוא מבין יותר טוב מדוד המלך ע"ה את ההלכה וע"ז נאמר בספר שמואל א, פרק יח, פס' יד:

"וַיְהִי דָוִד לְכָל דְּרָכָו מַשְׂכִּיל וַדֹ' עִמּוֹ". 

ויהונתן בן גרשום בן מנשה נון תלוי

---

הערות שולים

[1] זוה"ק, ח"ג, דף קכד ע"ב (וראה הרחבה לענין זה בתניא, אגרות קודש, אגרת כ"ו)

'קשיא מסטרא דרע'

[2] אצל בעלי הדעות המשובשות הללו כידוע רק כ-15% הינם למדו במה שהם קוראים לכך 'ישיבות' (אך נראה שזה שם מושאל), אך לרוב חלקם הגדול למדו מה שהם מכנים 'תורה' (שם מושאל) במוסדות אקדמיים ואוניברסיטאות.

[3] רבי משה מרגליות זיע"א, פירוש פני משה על מסכת ברכות ירושלמי, פרק ט, פרק ב

'נון תלוי. כתיב במנשה אם זכה כשחזר בתשובה הוא בן משה ואם לאו הוא בן למנשה שעבד ע"ז:

כומר היה לע"ז. ומפני מה האריך ימים כל כך כדכתיב עד גלות הארץ'.