העיתון של גדולי הדור מהציונות הדתית עיתון ׳לאשה׳

למען אחי ורעי! דע לך שעלינו להתרחק ממפורסמים של שקר... והנה כהמשך לשטותים של אביו האי"ה קוק שנהג ללמוד הברית החדשה (וכן אצל בנו הצי"ה קוק), והכניס את לימודי ביקורת המקרא למה שמכונה אצלם "ישיבה" (חלק ב' של המאמר)


ובפרט כאלו שיש להם פגם הברית לאחר שנמשכו שעברו על איסור שלוש השבועות - כי זה אחד מהחפצא שבהם נשבעה כנסת ישראל על איסור שלוש השבועות - כדאיתא בשה"ש רבה 'במה השביען.... במילה'


ולא עוד אלא שמתראיין לעיתון 'לאשה' - לא עיתון אולי כמו ידיעות אחרונות או מעריב - אלא שהוא עיתון שנועד לנשים, שמצויים בו הרבה תמונות תועבה ופריצות רח"ל.... וכי לעיתון כזה לא היינו מצפים מאחד שמנסים להציג כחד-בדרא אחד הקרוי 'גדול הדור באמונה' (עפ"ל)


וכדרך אגב ראוי להרחיב כאן במעט כי השטויות והכפירה של הצי"ה קוק לא היו ראויים להכתב במקום נכבד של כגון זה של ירחון התורני הפלס של רבי אליהו עקיבא רבינוביץ מפולטבה זיע"א, שלגביו פער פיו בדברי ליצנות הצי"ה קוק שר"י, והעיז לדבר נגדו... ואילו היינו רוצים לערוך כאן רשימה של מי הרבנים שכתבו בירחון הפלס, פיק ברכיים חיל ורעדה יאחזו אותם נגד מי מליצני הדור כתב נגדם דברים מסוג זה, ועל כך ראוי לומר לאותו לץ לבלום פיו, ואכמ"ל.


אבל כמובן עיתון "לאשה" אצלם הוא מאן דאמר, ולהלן כמה ציטוטים נבחרים

כשביקשו לשוחח עם הרב קוק, לקראת השנה החדשה, על מצבה של האשה, על חוזרים בתשובה וכל השאר- התקשרנו טלפונית לישיבת "מרכז הרב". "ראיון לעתון "לאשה"?" שאל אותנו מי שהרים את שפופרת הטלפון. "אין שום סיכוי. הרב כמעט שאינו מעניק ראיונות לעיתונות, ובודאי שלא יתן לעתון נשים". חרף ספקנותו המוחלטת, הפנה אותנו אותו תלמיד ישיבה לביתו של הרב, שכן, הרב צבי יהודה אינו יושב בישיבה אלא בביתו, לשם באים תלמידיו מידי ערב, לשמוע שיעור, ושם הוא מקבל את פניהם של החפצים בעצתו. כשביקשנו מתלמידו של הרב לשאול את מורהו על אודות הראיון, הגיב הוא בתמיהה. אולם התברר שהרב צבי יהודה ליברלי ופתוח יותר מתלמידיו הצעירים. עד מהרה שב התלמיד ובפיו התשובה החיובית. "הרב מסכים לדבר על מצבה של האשה", אמר, בלי להסתיר את הפתעתו.
..."יש לך שאלות מוכנות?" שואל הרב, לאחר שהתישבתי בסמוך לו, ואני מושיטה את הדפים שעליהם כתבתי בעודי יושבת במסדרון. הרב הישיש נוטל את הדפים וקורא בכתב ידי ללא משקפיים. "טוב.נענה עליהן אחת אחת", אומר הרב צבי יהודה ונוטל את ידי בידו. בסבלנות, בשפה בהירה, במלים הנבלעות לא אחת בשפמו, עונה הרב צבי יהודה קוק לשאלות שהצבנו בפניו.

וכאן בנקודה הבאה הוא מתיר מה שכל גדולי ישראל אסרו בכך שזהו אביזרייהו דגילוי עריות המכונה 'שירות לאומי' (וגם מתיר לעצמו לפסוק ע"פ משנה)

נשים בהחלט צריכות להשתתף בהגנה על הארץ. רק צריך לברר אם יש מצב של מלחמה... ישנה משנה מפורשת, האומרת "למלחמת מצוה הכל יוצאים.אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה". הנה-גיוס נשים לפי הרמב"ם. הרדב"ז, שהיה כמעט בן דורו של הרמב"ם, קצת צמצם את הענין של נשים ומלחמה. היות ואשה אין דרכה לכבוש, הוא מציע שהאשה תגויס לעזור לאנשי הצבא. מתוך כך, לדעתי, יש להבין אולי את מה שקוראים היום "שרות לאומי". שכן אם לא היו הנשים עוזרות להם, היו הגברים חיבים לבטל מזמנם המוקדש למלחמת המצווה. כך הם יכולים להתפנות. והרי עכשיו אנחנו מצויים במצב של מלחמה, הן בענין הכיבוש והן בעניין הגנת הארץ שלנו מפני האוייבים. ואם כך- הכל יוצאים וגם נשים חייבות גיוס. אין תירוצים.
האם אין הצדקה לנשים המבקשות להשתחרר מטעמי דת ומוסר? יש "צדיקים" הדואגים לצניעות. רבותינו מדור התלמוד היו צדיקים לא פחות מהם, ודאגו אף הם לצניעותן של בנות ישראל. ועם זאת, כאמור, אמרו שגם בנות צריכות להתגייס. אז מה החידוש כאן?

החידוש הוא נקרא לשקר בשם התורה


...שמענו מחוזרים בתשובה, כי הרב קוק אינו מורה לחוזרים בתשובה לקיים מצוות היישר מן ההתחלה. צריך לעבור שלבים שונים כדי להתחיל בקיום מצוות? קיום המצוות הוא לפי הכרת האדם עצמו. אני תמיד אומר לאנשים "בשבילי אל תחבוש כיפה". האמת היא שבמידה מסויימת יש לי שנאה לכיפה. יש חוגים דתיים שניפחו אותה ניפוח מגונה, כאילו שהיא לכשעצמה דבר חשוב. מבחינת הלכה זה לא חשוב ובודאי אין לזה חשיבות גדולה. ואם עושים חשבון של רווח והפסד - הרווח הדתי מזה קטן מאד ולעומתו ההפסד הנגרם על ידי שנאת אחים, בין אלה שחובשים כיפה לבין אלה שאינם- גדול מאד וזה מכאיב לי. האם זה שאינו חובש כיפה הוא פחות יהודי?


ושורש כל הנ"ל נובע מדעות כפרניות כדאיתא בדב"ק של החזו"א זיע"א, קובץ אגרות, ח"ב, איגרת קנ"ט[3]

המתגדלים על דעות כפרניות ואינם בדרכי הצבור הישראלי, הם בכלל מוחזקים בפריצות עריות


השי"ת יצילנו מהם ומהמונם ויקרב אותו רק לצדיקי אמת

מאמר בעיתון לאשה
.pdf
Download PDF • 976KB

_____________________

[1] "מציונות דתית לדת ציונית": שורשי "גוש אמונים" ותרבותו, גדעון ארן, עבודת דוקטורט, הוגשה בשנת תשמ"ז לסינאט האוניברסיטה העברית בירושלים, עמ' 214


[2] "מציונות דתית לדת ציונית": שורשי "גוש אמונים" ותרבותו, גדעון ארן, עבודת דוקטורט, הוגשה בשנת תשמ"ז לסינאט האוניברסיטה העברית בירושלים, עמ' 277


[3] יו"ל על ידי רבי ש' גריינמן זיע"א, בני ברק, ה'תשט"ז

עקוב אחרינו
  • ילקוט השבעתי אתכם בפייסבוק
  • ילקוט השבעתי אתכם ביו-טיוב
  • ילקוט השבעתי אתכם בטוויטר
  • SoundCloud Yalkut Hishbati Etchem
  • telegram yalkut hishbati etchem
  • Whatsup Yalkut Hishbati Etchem

אנו שמים דגש על 'אהבת ישראל' (שאיננה תלויה בדבר).

            

ולכן, אם נתקלת בקושי להבין דבר-מה, אנו כאן נשמח לענות לך על השאלות שלך, השאירו פרטים ונחזור בהקדם.

תמוך בפעילות
והוצאה לאור
nedarim.png
אטמר,הדור האחרון,ניו יורק,קרית יואל,ברוקלין,רבי יואל טייטלבוים,שמחה,תמימות ופשיטות,שלוש השבועות,ויואל משה,ילקוט אמרים,רבי יואל טייטלבוים