דעת קדשו של רבי שמואל דוד הכהן מונק נגד ימי אידהם
- 17 באפר׳
- זמן קריאה 2 דקות
למען אחי ורעי! דע לך שעבודת המולך היא ממש העתק-הדבק של עבודת הציונות הדתית
הנני מקווה שמח להביא את דעת קדשו של רבי שמואל דוד ב"ר רפאל שלו' שאול הכהן מונק זיע"א, דברי חיזוק[1] שהשמיע הרב הגאון וכו' רב הקהלה החרדית בחיפה, בהיכל ישיבת תורה ויראה בדברים העומדים על הפרק בענין רוח הזמן במרחשון ה'תשל"ד, פיס' ד'
'איתא במדרש איכה רבתי שבשעה היו כומרי המולך שורפין את הבן היו מרבין לנגן, כדי שלא ישמע האב את צעקות בנו הנשרף. כך היא המדינה, הציונים מרעישים עולם ומלואו בהבליהם כדי שלא יתבוננו בני אדם בצרות רבות ורעות שבאו עלינו על ידי המדינה בעוה"ר.
ועוד נלענ"ד שניגון כומרי המולך לא עשאוהו בקול גדול דווקא כדי שיגבר על קול הבן, כי דבר כזה לא יועיל אלא לאב טיפש ביותר, אבל העיקר הנלענ"ד הוא שהיה ניגון ערב ביותר המושך את הלב כידוע שהנעימה מעוררת את הנפש, יש ניגון מעורר גבורה ויש ניגון מעורר עצבות ועוד, והאריך בזה רב סעדיה גאון בסוף ספר האמונות והדעות. ועדיין עד היום הזה יודעים כומרי ע"ז לעורר בנפש השומע דמיונות התרוממות הנפש בניגוניהם, ונראה שכן היה דרך כומרי המולך, והאב היה מסיח דעתו מצערו של הבן אע"פ שהיה שומע צעקתו, כי הרגיש בנפשו עילוי נפלא המרוממו על כל מקרי העולם השפל הלזה.
וכן עושים לנו כומרי הציונים המרדימים נפשותינו בעוה"ר בהבלי חלקלקות פיהם, כאיש חולם חלום ואינו יודע שהאש מלהטת סביבותיו רח"ל'.

הערות שולים
[1] מובא מתוך שו"ת באין חזון, עמ' צז-קד; ראה גם בקובץ תורני 'העמק' (ירושלים, טבת ה'תשל"ד) (יוצא לאור ע״י כולל יראי ה' בעיה״ק ירושלים תובב״א), עמ' נז-סד.









תגובות