top of page

ברוך דיין האמת נפטר הרב אליהו עקיבא קאופמן זצ״ל

למען אחי ורעי! הלך לעולמו ידידי היקר רבי אליהו עקיבא קאופמן זיע"א, הסופר והעיתונאי במשך שנים רבות, בן 63 בפטירתו יהי זכרו ברוך.

הרב אליהו קאופמן זצ"ל
הרב אליהו קאופמן זצ"ל

נולד בעיר הושי שברומניה ביום כ”ה אלול ה'תשי”ח, בשנת ה'תשכ”ד בהיותו בן 6 עלו הוריו עמו לארץ והתגוררו בשכונת רמת אליהו בראשון לציון, בה שוכנו באותה העת עולי רומניה לצד עולי מרוקו. בהיותו תלמיד בתיכון “המקיף” ברמלה, הקים את חוג הנוער של תנועת השמאל “מוקד” – “חוג הנוער השמאלי הפתוח” (מה שהפך לימים לתנועת “נוער מרצ”), ראוי לציין שכל תשעת מייסדי החוג מהעיר ראשון לציון חזרו בתשובה בהמשך חייהם, ביניהם הרב עופר שלמה גיסין שליט"א. בראשית שנות ה'תש"מ היה פעיל בתנועת “הפנתרים השחורים” במפלגת “חד”ש”, אח”כ למד היסטוריה של עם ישראל, סוציולוגיה ומדע המדינה באוניברסיטת חיפה שם סיים בהצטיינות תואר ראשון והיה מראשי אגודת הסטודנטים באוניברסיטה בעבודת הגמר שלו במדע המדינה טען כי התנועה הציונית היא הבוגדנית מכל התנועות הלאומיות ואילו התפיסה החרדית היא היהדות האמיתית, עבודה זו זכתה לציון 100% ע”י פרופסור דן ויטוריו סגרה-אבני שהיה מרצה באוניברסיטת חיפה. תואר שני סיים באוניברסיטת תל-אביב בסובייטולוגיה, באותם הימים שברית המועצות הייתה קיימת עדיין. במחצית השנייה של שנות ה'תש"מ הפיק קאופמן ערבי ראיונות יוקרתיים באוניברסיטת ת”א ובמועדוניה, ובמקביל היה בבעלותו עיתון עצמאי באזור סביון, גני תקווה, קריית אונו, קיראון, יהוד, ראש העין, אור יהודה, נווה מונסון ובית דגן. כמו כן עבד אליהו בעיתון “מעריב”, ככתב.

לאורך כל אותן שנים התלבט קאופמן בעניין החזרה בתשובה, ומשנת ה'תשמ"ג ועד שנת ה'תשמ"ט קיננו בליבו הרהורי תשובה עד שבקיץ תשמ”ט, באמצע מסע עסקים בתאילנד, חזר למקורותיו בארץ רחוקה זו. אח”כ חזר לארה”ק, המשיך מיד אח”כ ללונדון הבריטית ולמד שנתיים – עד שנת תשנ”א שם גם פגש את מורו ורבו רבי שמעלקא פינטער זיע"א, בישיבת “עוד יוסף חי” בשכונת “הנדון”. בשנת ה'תשנ”ב שב לארה"ק, נישא והחל לעבוד בעיתונות החרדית – ב”יתד נאמן” (כעורך לילה), ואח”כ ב”מחנה החרדי” של חסידי בעלזא ובשבועון “יום השישי”. במסגרת עבדותו העיתונאית – חרדית חשף את פרשת “קמרה אובסקורה” במסגרתה הועמד ח”כ לשעבר ממר”צ – דדי צוקר בפני דיון של “ועדת האתיקה” בכנסת. כמו"כ לחם – בשנות ה'תש"נ, מראשית פרוץ פרשת חטיפת ילדי תימן והמזרח, לצד רבי עוזי משולם הי"ד זיע"א (אותו הכיר עוד מיהוד) והיה הכתב הדתי והחרדי היחיד שיצא אז להגנתו בעיתון “המחנה החרדי”, בימיו האחרונים מסר רבי עוזי משולם הי"ד זיע"א, לבנו עמי משולם הי"ו, ולמקורביו כי הרב קאופמן הוא איש התקשורת היחיד שאפשר לסמוך עליו בנושא גניבת הילדים. בשנת ה'תשנ"ה היה העיתונאי הדתי והחרדי הראשון שנפגש עם בכיר באש”ף, הגנרל נאסר יוסוף בעזה, מטעם עיתון “יום השישי”, בשבוע שלפני רצח יצחק רבין.

בשנת ה'תשנ”ז פרש מהפוליטיקה ומהעיתונות החרדית, באותה שנה התמסר ללימודי התורה בכולל “אהבת שלום”. בשנת ה'תשנ”ט יצא לרומניה ושם שהה כשש שנים, והקים קהילה עצמאית בשם “אהל שרה” שהורכבה מישראלים ותושבים יהודים מקומיים, ויסד שם – לראשונה מזה חמישים שנה – יסודות אורתודוכסיים, הקים מערכת כשרות ושחיטה עצמאית.

עשרות בעלי תשובה מקרב הישראלים, הסטודנטים הישראלים ויהודים מקומיים יצאו משם מידי שנה בשנה, לקהילות החרדיות בעולם ולארה”ק. בארץ זו הוא לחם כנגד ניסיון לייסד שם – ע”י רבנים מפוקפקים וע”י הקהילה המקומית או ארגונים אחרים (במסווה דתי), כשרויות מפוקפקות של מחללי שבת ו/או גיורי סרק. כמו כן הצליח להציל – בעזרת רבי דוד שמידל שליט”א יו”ר “אתרא קדישא” – את קברי ישראל ממכירה סיטונית לשוק הנדל”ן הרומני. עד סוף חייו היה פעיל ברומניה – למרות שהעתיק את מגוריו משם, ושימש כתובת לכל יהודי באשר לכשרות בארץ זו. משנת תשס”ד ועד שנת תשע”ב כתב טור פובליציסטי בעיתון “העדה” ביטאונה של ה”עדה החרדית”,

בדעותיו הוא אחז בשיטת “העדה החרדית” ו”נטורי קרתא”, הוא עמד בקשרים עם מנהיגי ציבור ערבים במטרה לפעול לשלום, היה מקורב לכ”ק אדמו”ר מוואסלוי שליט”א והיה מרבה לפקוד את חצר החסידות בתל-אביב ובבני-ברק. בחייו הוציא הרב קאופמן שלשה ספרים: הראשון “צדיק כתמר יפרח” על רבו רבי שמואל פינטר זיע"א, בספר זה הוא גולל גם את גרסתו לפרשיית יוסלה שוחמכר. עוד שני ספרים הוא הוציא על בעלי תשובה בחגי ישראל: “בימים הנוראים מתעוררים האנשים הנוראים” ו”סוכה ולולב”.

כמו"כ סיפר לי על שאיפותיו להקים עיתון עצמאי שיהי' מנוהל על ידו, אך לצערנו הרב לא זכה לממש את חזונו. בתקופה האחרונה נטען כי נדבק בנגיף הקורונה, בעקבות כך אושפז בהדסה עין כרם, במהלך יום טוב ראשון של סוכות הוא השיב את נשמתו לבוראה. הלוויתו התקיימה במוצאי החג והוא נקבר בבית החיים “ארץ החיים” בהר טוב שבבית שמש. יהי זכרו ברוך.

 

תגובה שקבלתי מיהודי יקר החי בגולה

בס"ד
שלום וברכה לכבוד הרה"ג אביעד נייגר שליט"א,
אני מרגיש צורך להביע צער עמוק על פטירתו של הרב אליהו קאופמן זצ"ל. אמנם לא הכרתי את הרב אליהו קאופמן זצ"ל באופן אישי, אבל מתוך קריאת מאמר שלו כבר הבנתי את גודל מעלתו של המנוח עה"ש.
הערכתי מאד את אומץ ליבו כאדם וכעיתונאי ואת הדיון הפתוח והכנה שניהל בנושאים המהותיים ביותר. ניכר שהאמת הייתה נר לרגליו והוא עשה גדולות ונצורות למענה וגם בחייו האישיים הבינותי שהקריב לא מעט בשבילה.
אכן, אבידה גדולה לעם ישראל בארה"ק ובתפוצות שאדם כזה נלקח מאיתנו, כאשר האמת נעדרת כמעט לגמרי מהעולם.
קראתי שה' לוקח את הצדיקים אליו בכדי לכפר על עוונות הדור. ברוך דיין האמת.
כל טוב עד פעם הבאה,

Comments


מלחמת מצוה כריכה - הדמיה_edited.jpg
כריכה קדמית - לגלות ולהראות את הנס.jpg
כריכה בר-כוזיבא.jpg
הדמיה ילקוט השבעתי אתכם-חנות.jpg
הדמיה ספר גבול ההר.jpg

אנו שמים דגש על 'אהבת ישראל' (שאינה תלויה בדבר).

            

ולכן, אם נתקלת בקושי להבין דבר-מה, אנו כאן נשמח לענות לך על השאלות שלך, השאירו פרטים ונחזור בהקדם.

עקוב אחרינו

  • ילקוט השבעתי אתכם בקול הלשון
bottom of page