אינו אתחלתא דגאולה רק אתחלתא דגלות הערב רב

למען אחי ורעי! מענייני דיומא הנני שמח להביא בפניכם את נאום הפתיחה^[1] של רבי אלחנן בונים ב"ר נפתלי בינוש װאַסערמאַן הי"ד זיע"א, באספת מועצת גדולי התורה מרינבד, יום א', ח' אלול תרצ"ז^[2], וזל"ק:

'נאומו של הרב הגאון הצדיק מו"ה אלחנן בונם װאַסערמאַן (שליט"א) [הי"ד זיע"א] באספת מועצת גדולי התורה

הגאון הצדיק ה"חפץ חיים" ז"ל אמר אם יבוא זמן לאדם באיזו ענין ולא יוכל להחליט מה לעשות, העצה לשאול מכסא הכבוד ולקבל תשובה מפי הגבורה.

ואם נשאול היאך יוכל להיות זה? אומר ה"חפץ חיים", אשר כל איש בכוחו לשאול מפי הקב"ה ולקבל תשובה.

דהיינו שיש לו התורה אשר שם תמצא פתרון לכל השאלות בעולם. למשל אם יעמוד איזו חברהומשמיע אשר היא תביא ישועות לעם ישראל,ואחרים באו ואמרו אשר על ידי החברה זו יבואפורעניות ח"ו לעם ישראל, היאך נדע האמת?

או למשל אדם יחידי אשר יש אנשים שאומרים בשבחו ויש אנשים שאומרים בגנותו, איך ידע האמת?

על כל שאלות הללו יש למצוא תשובה ברורהבתורה, ראשית לחקור אחרי מעשים של אותה החברה, או של אותו איש יחידי, ואח"כ לבקשבתורה על מעשים הללו.

החפץ חיים ז"ל רגיל לומר משל אם ראובן אומר לשמעון אשר פניו מלוכלך, ובא לוי ואומראשר פניו של שמעון זוהר כפני השמש, העצהאשר שמעון ילך להמראה ואז רואה האמת, כן אם יש חלוקי דעות נלך להתורה וזהו המראה ונראה ברור האמת.

והנה בגמרא נמצא שני מקומות בענין בירור, אם ברור לך הדבר כאחותך וכו' (שבת קמ:) אם ברור לך הדבר כשמש וכו' (סנהדרין עב:) ואומר הגאון מווילנא ז"ל בפירושו למשלי, כי בעת שרוצים לומר פסק הלכה צריכים לידע בבירור שני הדברים, מצב הדברים, והלכה, אם ברור הדבר כשמש, זהו מצב הדברים, אם ברור לך כאחותך, זהו ההלכה.

אם אנו הולכים לדון על מדינת היהודים צריכים לידע שני הדברים, מצב הדברים והלכה.

מצב הדברים, כולנו יודעים אשר אגודת הציונים עומדים בראש מחללי הדת, ובפרהסיא לוחמים עם התורה, ומחנכים דור מינים ואפיקורסים, זהו מצב הדברים.

כעת צריכים לאמר דעת תורה לממשלה כזו, אשר בטח שלטון מדינה כזה יהיו בתי החנוך לפי חוקי הממשלה נגד דת התורה, והממשלה יכריח לחנוך כזה, ואף אם חוקי הממשלה יסכימו אשר יהודים חרדים יש להם הרשות ליסד בתי חנוך לפי דת התורה אבל כבר אנו יודעים מכמה מדינות אשר אם רוח הממשלה אינו בדרך זה, יש להם הרבה דרכים בלי להניח להחרדים לבוא לפועל זאת. בסוביטה רוסלאנד אם רצו לסגור בתי טבילה - אמרו כי אינו לפי דוח ההיגיניי.

- וגם ידוע כי בעת צרה כזאת אשר כל יהודי בתקוה להשיג סערטיפיקאט לבוא לא"י, אשר עד עתה תלוי בממשלת הציונים, - ועד עתה הי' קשה ליהודי חרד להשיג זאת, מכ"ש אם יהי' להם מלוכה בטח ליהודי חרדי לא יתנו הרשיון לבוא לא"י.

ומה נעשה? אמת שאינם שואלים אותנו, והדבר אינו בידינו - והי' צריך להיות בלי ליטול שום חלק בזה, שכבר אמרו חכז"ל כשם שמצוה לומר דבר שנשמע בך מצוה שלא לומר דבר שאינו נשמע, אבל הדבר אינו כן, אנוצריכים לומר דעת תורה, להוציא הדבר מפי אותם האנשים אשר אומרים כי זהו אתחלתא דגאולה.

להם אנו מודיעים דעת תורה שזהו אינו אתחלתא דגאולה רק אתחלתא דגלות.

זה אלפים שנה שאנו בגלות, ובפרט אותו הגלות בסוביטה, אשר גלות כזה עוד לא נהיתה.                  ומי שלא היה שמה לא יוכל לתאר גלות כזה.

אבל זהו יש לנו לומר שזהו קרבות הגאולה, והגאון מווילנה זצ"ל אמר אשר כל הצרות שבא לישראל מקרב הגאולה.                        וגם הצרה של מדינה יהודית, מחכים אנו אשר יקרב הגאולה, וכמו שהי' במצרים שקישוי השעבוד השלים הזמן של הקץ.

ונדפס קצת בשינוי לש' בילקוט מאמרים ומכתבים, דף קל"ג:

'בימים האחרונים אמר לי אחד מהגאונים הגדולים שבדור: "כשאני שומע אומרים שהוא אתחלתא דגאולה, הדבר דוקר וכואב אותי." אבל באופן אחד אפשר לומר שהוא מקרב את הגאולה.

הגאון מווילנא אמר שתכלית כל הצרות הבאות על ישראל בגלות היא לקרב את הגאולה. וכיון שצרה זו של מדינה יהודית, אם תהיה, היא צרה גדולה אשר כמוה לא נהיתה, יכולים אנו לקוות שתקרב את הגאולה, וכמו שהיה במצרים שקושי השעבוד קירב את הקץ'.

---

הערות שולים

[1] מובא מתוך הפרדס – קובץ תורני חדשי, חודש אלול ה'תרצ"ז, שנה יא חוברת ו', עמ' 7-8 (עורך רבי שמואל אהרן הלוי פרדס זיע"א).

[2] הכנסייה הגדולה השלישית, התקיימה בין י'-י"ח באלול ה'תרצ"ז, במרינבאד שבצ'כוסלובקיה.

התכנסה בצל 'מאורעות תרצ"ו' בארץ ישראל, תוכנית החלוקה של ועדת פיל ועליית הנאצים לשלטון בגרמניה.

בין המשתתפים: רבי אלחנן בונים ב"ר נפתלי בינוש װאַסערמאַן הי"ד; כ"ק האדמו"ר מגור, רבי אברהם מרדכי אלתר, כ"ק האדמו"ר מאלכסנדר, רבי יצחק מנחם מנדל דנציגר, כ"ק האדמו"ר מסוכטשוב, רבי דוד בורנשטיין, רבי מנחם זמבה הי"ד, רבי יהודה לייב צירלסון מקישינב הי"ד, רבי שמואל דוד אונגר מנייטרא, כ"ק האדמו"ר מסדיגורה, רבי אברהם יעקב פרידמן, כ"ק האדמו"ר מצ'ורטקוב, רבי נחום מרדכי פרידמן, כ"ק האדמו"ר מבאיאן, רבי משה פרידמן, רבי עקיבא סופר מפרשבורג, רבי יוסף צבי דושינסקי מירושלים, רבי אהרון קוטלר מקלצק, רבי זלמן סורוצקין מלוצק, רבי יוסף שלמה כהנמן מפוניבז' זיעועכי"א.

רבי אלחנן בונם וסרמן הי״ד זיע״א