תפלה על בנים מתהלים משפט צדק מהרה״ק מזאלשין זיע״א

לפני 11 שעות
זמן קריאה 3 דקות

למען אחי ורעי! תפלה על בנים מתהלים משפט צדק מהרה"ק רבי משה מזאלשין[1] זצ"ל

נכון לאומרו בכל עת רצון, ובפרט בשעת הדלקת הנרות בעש"ק, ובחנוכה, ובהפרשת חלה, ובטבילה, (ועיקר רחמנא ליבא בעי שיאמר בכוונה ובלב נשבר, והבא לטהר מסייעין אותו וכו'):

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, זַכֵּנִי לְהוֹלִיד בָּנִים זְכָרִים לִלְמֹד וּלְלַמֵּד תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה לִשְׁמָהּ, כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב, וְיִהְיוּ בְּרִיאִים בְּגוּפָם וּבְשִׂכְלָם, בַּעֲלֵי מִדּוֹת טוֹבוֹת, בַּיְשָׁנִים, רַחְמָנִים, גּוֹמְלֵי חֲסָדִים, מַתְמִידִים עַד מְאֹד בְּלִמּוּד תּוֹרָתֶךָ, וּמַאֲמִינִים בְּלֵב שָׁלֵם בְּכָל תּוֹרַת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם וּנְבִיאִים הַקְּדוֹשִׁים וְחַכְמֵי אֱמֶת, וּבְכָל הַחֻקִּים וֶאֱמוּנוֹת אֲמִתִּיּוֹת תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, וּבְכָל מִצְוֹת דְּרַבָּנָן. וְלֹא יִבְעֲטוּ בָּנַי וּבְנוֹתַי וַחֲתָנַי וְכַלּוֹתַי בְּקוֹל הוֹרִים וּמוֹרִים אֶלָּא מְכַבְּדִים אוֹתָם וִירֵאִים מֵהֶם, וְיִהְיֶה לָהֶם אָזְנַיִם שׁוֹמְעוֹת תּוֹכְחוֹת מוּסָר, וּבְקֶרֶב חֲכָמִים יָלִינוּ, וְהָיָה לָהֶם לֵב רָחָב וְשֵׂכֶל טוֹב וּזְכִירָה טוֹבָה וְקַיֶּמֶת לִשְׁמֹר הַתּוֹרָה לַעֲבוֹדָתֶךָ. וְיִהְיוּ חוּשִׁים וּבְרִיאִים וַחֲזָקִים בְּכָל רְמַ"ח אֲבָרִים וְשְׁס"ה גִּידִים וְיִהְיוּ מְעֻטָּרִים בְּכֶתֶר תּוֹרָה לְזַכּוֹת הָרַבִּים לְשֵׁם שָׁמַיִם וְלֹא בְּגַאֲוָה וְגַסּוּת רוּחַ חַס וְשָׁלוֹם וְלֹא יִצְטָרְכוּ לִידֵי מַתְּנַת בָּשָׂר וָדָם וְלֹא הַלְוָאָתָם וְלֹא יִשְׁלֹט בָּהֶם יֵצֶר הָרָע וְלֹא עַיִן הָרַע כְּמוֹ יוֹסֵף הַצַּדִּיק עָלָיו הַשָּׁלוֹם שֶׁלֹּא שָׁלַט בּוֹ עַיִן הָרָע. וְתַצִּילֵם מִכָּל חֳלָאִים וּנְגָעִים וּמִכָּל מִינֵי פֻּרְעָנֻיּוֹת הַמִּתְרַגְּשׁוֹת לָבוֹא לָעוֹלָם. וְיִהְיוּ מוֹרֵי הוֹרָאוֹת בְּיִשְׂרָאֵל בְּדִינֵי תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה וְיִלְמְדוּ תּוֹרָה עִם רַבִּים לְשֵׁם שָׁמַיִם, וְלֹא יִכָּשְׁלוּ הֵם בְּהוֹרָאָתָהּ, וְלֹא יַטּוּ יָמִין וּשְׂמֹאל מִדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר. וּמִדְּבַר שֶׁקֶר יַרְחִיקוּ וְלֹא יִמָּצֵא בָּהֶם שׁוּם מוּם וְלֹא מִדָּה רָעָה, וְיִהְיוּ מֵאוֹתָם שֶׁכָּתוּב בָּהֶם מִי יָגוּר בְּאָהֳלְךָ מִי יִשְׁכֹּן בְּהַר קָדְשֶׁךָ, הוֹלֵךְ תָּמִים וּפוֹעֵל צֶדֶק וְדוֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ, נִבְזֶה בְּעֵינָיו נִמְאָס וְאֶת יִרְאֵי ה' יְכַבֵּד נִשְׁבַּע לְהָרַע וְלֹא יָמִיר. גַּם יִשְׁמְרוּ אֶת אוֹת בְּרִית קֹדֶשׁ וכו' (אָנָּא רַחוּם וְחַנּוּן זַכֵּנִי לְקַיֵּם מַה שֶּׁצִּוִּיתַנִי בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם) וְעָזְרֵנוּ עַל דַּעַת כְּבוֹד שְׁמֶךָ לִלְמֹד עִמָּם תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה וּלְהַדְרִיךְ אוֹתָם לַעֲבוֹדָתְךָ בְּלֵב שָׂמֵחַ וּבְחֵשֶׁק גָּדוֹל לֹא בְּעַצְלוּת, וְיִהְיוּ דְּבָרַי נִשְׁמָעִים לָהֶם לַעֲבוֹדָתֶךָ, וְאֶמְצָא חֵן וָחֶסֶד בְּעֵינֵיהֶם שֶׁיְּצַיְּתוּ אוֹתִי כְּכָל אֲשֶׁר אֲצַוֶּה עֲלֵיהֶם לִרְצוֹנְךָ הַטּוֹב, וִיקֻיַּם בִּי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ לֹא יָמוּשׁוּ מִפִּיךָ וּמִפִּי זַרְעֲךָ ומפִּי זֶרַע זַרְעֲךָ אָמַר ה' מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם, יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁאוֹלִיד בָּנִים וּבָנוֹת וְלֹא יָמוּת שׁוּם אֶחָד מִבָּנַי וְלֹא שׁוּם אֶחָד מִבְּנוֹתַי בְּחַיַּי, וְאֶזְכֶּה לְהַשִּׂיא אֶת בְּנוֹתַי לַאֲנָשִׁים צַדִּיקִים וְתַלְמִידֵי חֲכָמִים, וְתַזְמִין לְכָל בֵּן מִבָּנַי יִחְיוּ אֶת בַּת זוּגוֹ בַּת תַּלְמִיד חָכָם וְזֶרַע כָּשֵׁר וְלֹא יַקְדִּימֵם אַחֵר בְּרַחֲמִים, וְהֵם לֹא יֻדְּחוּ מִפְּנֵי אֲחֵרִים, וְתִשְׁכֹּן בֵּינֵיהֶם אַהֲבָה וְאַחֲוָה וְרֵעוּת וְשָׁלוֹם וְשַׁלְוָה, וְכָל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶם יַאֲרִיכוּ יָמִים וּשְׁנוֹתֵיהֶם בַּטּוֹב וּבַנְּעִימִים, וְלֹא יִהְיֶה בָּם עָקָר וַעֲקָרָה וּמְשַׁכֵּלָה, וְיִמְצָא חֵן וְחֶסֶד וְשֵׂכֶל טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם. וּבְנוֹתַי יִהְיוּ נָאוֹת וְיָפוֹת בַּעֲלוֹת חֵן וָחֶסֶד, צְנוּעוֹת וְצִדְקָנִיּוֹת וַחֲסִידוֹת, מְעֻטָּרוֹת בְּמִדּוֹת טוֹבוֹת, וּמֵהֶם יֵצְאוּ פֵּרוֹת טוֹבוֹת בָּנִים צַדִּיקִים תַּלְמִידֵי חֲכָמִים זוֹכִים וּמְזַכִּים הָרַבִּים:

אָנָּא יְיָ רַחוּם וְחַנּוּן זַכֵּנִי לָזוּן אוֹתָם בְּרֶוַח בְּכָבוֹד בְּלִי חֶרְפָּה וּבִזָּיוֹן, וּבְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים תְּזַכֶּינִי וְאֶת אִשְׁתִּי (לאשה בַּעְלִי) שֶׁתְּמַלֵּא מִסְפַּר יָמֵינוּ עַד מְלֹאת שִׁבְעִים שָׁנָה, וְיִהְיֶה אַחֲוָה וְאַהֲבָה בֵּינֵינוּ בְּלִי שׁוּם פֵּרוּד לְבָבוֹת, וְיִזְכֶּה לִגְדֹּל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִבָּנַי וְכָל אַחַת וְאַחַת מִבְּנוֹתַי לְתוֹרָה וּלְחֻפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים וּלְכָל טוֹב וּנְעִימִים, יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְיָ צוּרִי וְגוֹאֲלִי עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ עֲשֵׂה לְמַעַן יְמִינֶךָ עֲשֵׂה לְמַעַן תּוֹרָתֶךָ עֲשֵׂה לְמַעַן קְדֻשָּׁתֶךָ. יְיָ צְבָאוֹת עִמָּנוּ מִשְׂגָּב לָנוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה. יְיָ צְבָאוֹת אַשְׁרֵי אָדָם בּוֹטֵחַ בָּךְ. יְיָ הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְּיוֹם קָרְאֵנוּ. ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַּשָּׁלוֹם'.

הערות שולים

[1] רבי משה ב"ר גרשון מזלושין זיע"א נולד בשנת ה'תקמ"ט, לרבי גרשון. נשא את אסתר בת רבי יחיאל מיכל הכהן מזלושין, בנו של רבי שמואל מלאסק. נהג בקביעות לקום בחצות הלילה גם בשבתות וימים טובים. את סדרי לילותיו החל באמירת תיקון חצות בבית הכנסת והמשיך בלימוד ספר הזוהר וזמרה עד לתפילת שחרית.

עסק רבות בהכנסת כלה, ביקור חולים ומילה. הקים בזלושין חבורות שעסקו בגמילות חסדים, אמירת תהילים ולימוד תורה. יזם ומימן הקמת מצבה חדשה על קברו של המגלה עמוקות.

נפטר במגפת הכולרה ביום כ"ט תמוז ה'תקצ"א. בנו הוא רבי יוסף רבה של דווארט מחסידי קוצק. נכדתו בת בתו הייתה נשואה לרבי דוד דוב טאוב רבה של דוברז'ינסק.

חיבר את הספה"ק

משפט צדק, נדפס לראשונה בשנת ה'תק"ץ. הספר מלקט ממאמרי חז"ל, ראשונים ואחרונים בעניין קבלת ייסורים באהבה. שם הספר ניתן על פי הפסוק בתהלים: משפטי ה' אמת צדקו יחדיו. בשנת תרפ"ז תורגם ליידיש ונדפס בסעאיני בשם נר דוד.

סידור תיקון שבת, ליקוטים בענייני תשובה ושבת. צירוף החיבור לסידור התפילה היה מפני זילות העיסוק בלימוד ענייני תשובה, ותקוות המחבר הייתה להרבות את העיון בחיבור אגב השימוש בספר הנפוץ. הסידור נדפס בוורשה בשנת ה'תקפ"ז עם הסכמת רבי עקיבא איגר.

ספורי נפלאות, סיפור יציאת מצרים על פי מדרשי חז"ל כדי לפשטם. הספר נכתב במטרה לסייע בסיפור לבני הבית ולהגדיל את שבח ה'. החיבור הודפס לאחר פטירת המחבר בשנת ה'תקצ"ג, בתוך הגדה של פסח "גאולת ישראל". במשך השנים תורגם הספר ליידיש וצורף להגדות שונות.