שירי משכיל על דרישת תורתינו הקדושה

למען אחי ורעי! דבר קדשו של הגאון רבי הלל ליכטנשטיין מקאלאמיא בספר שירי משכיל [כלל א' פרט ו'] בכללי לימוד ודרוש בתורתינו הקדושה, וז"ל:

"ואם תאמר: ואם כן שיש לדרוש בתורה דרשות על כל תיבה ותיבה, מכל שכן על חצי פסוק, הגם שאינם מענין הפרשה, וגם אינם נמשכים ומכונים להמשך פסוקי הקודמין ושלאחריהם, וגם צריך לשבר הפסוקים ולסרס התבות, הלא יוכל לבוא מכשול מזה, ונתת פתח ורשות למינים? עין רמב"ם באגרת תימן וז"ל: דע, שלא ראוי לשום אדם שיקח מלה אחת ולהיות לו לראיה ולסמוך עליו, אבל ראוי לעין במה שקדם מן הענין ומה שאחריו, שאם לא כן נוכל לומר, חס ושלום, שהקב"ה ציונו לעבוד עבודה זרה, שכך כתיב "ועבדתם אלקים אחרים והשתחויתם להם" והרבה כיוצא בזה. עכ"ל. על זה אני אומר לך תשובה נצחת ואמיתית: שאמת כן הוא כנ"ל, שיש לדרש על כל תבה ותבה, ואפילו הכי הקהה את שיני הכופרים ואפיקורסים, הדורשים דרשות של דופי ותולין עצמם בחצי פסוק או בתבה אחת של תורה. – עבור שאנו עַם השם ונקראים בשם "ישראל", ושם זה רק ראוי למי שמאמין בשלשה עשר עקרי הדת, ומי שאינו מאמין באלה או שרק מסתפק בהם, יצא מכלל ישראל, והוא מין ואפיקורורוס וקוצץ בנטיעות. ואחד משלשה עשר עקרים אלו הוא, שנאמין באמונה שלמה, באמונה ברורה בלי שום פקפוק, כי התורה המצויה עתה בידינו –הן תורה שבכתב, הן תורה שבעל פה – שניהם כאחד מן השמים המה ונתנה מפי הגבורה למשה וכיון שכן, רשות נתונה לכל אדם ליגע עצמו בתורה, בבחינות "הפוך והפוך בה", ולחקור ולהעמיק בעיונו ולדרוש בתורה ולחדש חידושים כפי יראתו והשגתו, הגם שאינם מכון להמשך הפסוק שלפניו, וגם אינם מענין הפרשה, אם הדבר בפני עצמו נתן להאמר ואינו על דרך עקש ופתלתול, וחיך אוכל יטעם. ואותן תולדות של חידושי תורה אשר ימצא – הן בדרוש או בסוד או ברמז או בפשט – אם אינם מתנגדים לתורה שבעל פה, הן המה ארבע שלחן ערוך אשר בידינו, אזי "שפתים ישק משיב דברים נכחים"; אבל אם מתנגדים לאיזה מצוה מתרי"ג, כפי מה שמקובל בידינו בתורה שבעל פה, באוריה ופרטיה, אזי שקץ תשקצנו ותעב תתעבנו לאותן החידושים, כי חרם הוא". עכ"ל.

שער הספר 'שירי משכיל' לרבי הלל ליכטנשטיין קאלאמאייער זצ"ל, בהוצאת דפוס לעמבערג, ניסן ה'תרל"ו