רבני ומשפיעי ברסלב נגד הבחירות לשלטונות הע״ר הציוני
למען אחי ורעי! כרוז של רבני ומשפיעי ברסלב נגד הבחירות לשלטונות הע"ר הציוני:
'הננו בזה בקריאת קודש אל אנשי שלומינו חסידי ברסלב היקרים די בכל אתר ואתר. היות ובימים הקרובים עומדים לערוך בארה"ק בחירות לכנסת המינים, והיות שישנם המשתמשים בשם המקודש "ברסלב" לתעמולת בחירות
הננו בזה להזהיר ולהבהיר דברים ברורים כדלהלן:
א' דעתו ודרכו הקדושה של רביה"ק זי"ע ידועה וברורה, ופרוסה בספריו הק' ובספרי תלמידיו ובפרט תלמידו המובהק מוהרנ"ת זי"ע, בהתרחקות ממינות ואפיקורסות עד קצה האחרון ובגנות התחברות לרשעים, וידועים דבריו הק' שלפני ביאת המשיח יהיה מבול של כפירה בעולם שישפיע אף בלבות הכשרים והזהיר ע"כ מראש, שידעו להזהר מכך מאד מאד.
ב' כנודע, תנועת הציונות – המשכה הישיר של תנועת ההשכלה הארורה שרביז"ל לחם בעוז ותעצומות נגדה – קמה על יסודות של כפירה בשכר ועונש, וגלות וגאולה מן השמים, ומשכך יצאו כל גדולי ישראל זיע"א נגדה במלחמת חרמה והיא הורחקה כמטחוי קשת מעדת ישראל הכשרים.
ג' "מדינת ישראל", הינה המשך ישיר לרעיון הציוני וחלק בלתי נפרד ממנה, והיא הוקמה על היסודות הנ"ל.
ד' כנסת המינים הינו הזרוע המחוקק של "מדינת ישראל", וכל קיומה נוגד את דת תורה"ק. חוקיה נקבעים ברוב של הרמת יד ולא ע"פ השלחן ערוך וההלכה היהודית, ואף נגדה רח"ל.
ה' כל חבר כנסת נבחר מחוייב, להצהיר אמונים למדינת ישראל ולחוקיה. דהיינו שבאם ותיווצר סתירה כל שהיא בין חוקי המדינה לבין – להבדיל אא"ה – חוקי התורה הק', הוא מתחייב להיות נאמן לחוקי העכו"ם של המדינה, ולא לחוקי התורה רח"ל, אשר ע"כ נפסק בשו"ע שהוא ביהרג ואל יעבור (טוש"ע יו"ד סי' קנז)[1].
ו' ובפרט בשנים האחרונות, אשר נודע לעין כל שגם חברי הכנסת הנקראים 'חרדים', משתפים פעולה עם הגזירות הנוראות על הדת ובראשם גזירת הגיוס הנוראה – שכנודע פגעה קשות גם באנ"ש הנקראים ע"ש הצדיק זיע"א – כך גם בשאר ענייני היהדות דוגמת השלטת משרד החינוך והמחוז החרדי על קודש הקדשים בתי התשב"ר במניעת לימודי האמונה הטהורה, מעשה בראשית, עקידת יצחק, וסילוף נוראי בהגשמת המצוות וקדושת המועדים והסטת ענייניהם לדברי חולין והבאי מחד, ומאידך החדרת חכמות חיצוניות הארורות וארס המינות והכפירה בלימודים זרים רח"ל, שרביז"ל הרעיש עולמות ע"כ אשר אחריתם מרה כלענה ה"י, ובשליחת נציגים אלו לכנסת המינים נעשים שותפים עמהם, רח"ל.
ז' אשר על כן, גם אלו אשר צדדו בעבר, כי יש להלחם 'מבפנים' ובכך למנוע גזירות על הדת, ברור ופשוט דהאידנא היו מודים שלא די שאין מונעים באופן זה את עקירת הדת, כי אם אדרבה ואדרבה, הישיבה יחדיו בבית המינים דירדרה את חברי הכנסת ה'חרדים' להיות עמהם שותפים מלאים בכל הגזירות הנוראות, ולשמש כקת לגרזן המונפת על שארית ישראל האומרים שמע ישראל, ח"ו.
ח' ועזות וחוצפה נוראה היא להשתמש עבור עניינים – אשר הם היפך התורה"ק והיפך דרך רביז"ל – בשם הקדוש "ברסלב", שהוקבע ע"י רבינו זיע"א בעצמו, ואין הוא מבטא כי אם עבודת ה' תמימה ואמיתית, וכל השתמשות בשם קדוש זה, . לזאת אנו מוחים ומכריזים בזה, כי אין לשום מפלגה הזכות להשתמש בשם המקודש "ברסלב", לדברים אלו הנוגדים בתכלית הניגוד לדרך רביז"ל, ודורשים במפגיע לעצור מיידית בעד זיוף משווע זה. וקוראים אנו בזה לכל אנ"ש חסידי ברסלב היקרים הנאמנים לה' ולתורתו, ודרך רביז"ל נר לרגלם ואור לנתיבתם, להתרחק כמטחוי קשת מכל המפלגות, יהיו אשר יהיו ללא שום הבדל, ובשופו"א לא לקחת חבל כלל וכלל בבחירות האסורות לכנסת המינים אשר עתה חמור הוא שבעתיים שח"ו נעשים שותפים לכל הרס והחרבת הדת הנעשה על ידם כנ"ל, ולא להתפעל מתעמולות השקר והבטחות השוא שכל מטרתם היא להפיל תמימי דרך באיסור החמור של השתתפות בהעמדת הנהגה הנוגדת לתוה"ק.
ובזכות שמירת דרך התורה"ק, יצילנו הקב"ה מכל מכשול ויזכנו לעבדו באימה וביראה בדרכו הקדושה של רבינו ז"ל עד ביגוא"צ ב"ב אמן.
וח"ש למען כבוד שם הצדיק ותורתו – חודש אדר השני תשע"ט לפ"ק
יעקב מאיר שכטער שמואל משה קרמער שמעון שפירא
אברהם הכהן כ"ץ
אברהם יצחק הלוי מערמלשטיין
אברהם שלום הלוי שישא
אליהו הלוי נהרי
אליהו נטע גודלבסקי
אלימלך הכהן זילביגער
אלימלך ראזענבערגער
אפרים נחמן אנשין
בצלאל נהרי
יצחק פריעדמאן
מרדכי לוי לעבאוויטש
ניסן דוד קיוואק
נחום דוב בהרה"צ ר"ש שפירא
נתן ב"ר נחמן ש"י שפירא
נתן דוד שפירא
פנחס דוד י. בונקער
שמשון שוורטץ.
הערות שולים
[1]. רבינו יעקב 'בעל הטורים' זיע"א, טור, יורה דעה, סימן קנז: 'כל העבירות חוץ מעכו"ם וגלוי עריות וש"ד שאומר לו לאדם שיעבור עליהם או יהרג אם הוא בצנעה אם ירצה יעבור ואל יהרג ואם ירצה להחמיר על עצמו וליהרג רשאי ואם הוא בפרהסיא חייב ליהרג ולא יעבור בד"א שהעכו"ם עובד אליל מכוון להעבירו על דת אבל אם אינו מכוון אלא להנאתו יעבור ואל יהרג ובשעת השמד אפי' על מנהג בעלמא שנהגו אם באים להעביר עליה יהרג ועל יעבור ובעכו"ם ובג"ע ושפיכות דמים אפי' בצינעא יהרג ואל יעבור ואפי' אין העכו"ם עובד אליל מכוון להעבירו על דת אלא להנאתו. אסור לאדם לומר שהוא עכו"ם כדי שלא יהרגוהו דכיון שאומר שהוא עכו"ם הרי מודה לדתם וכופר בעיקר אבל מי שנתחייב מיתה ומציל עצמו במה שבורח לבית אליל כתב א"א הרא"ש ז"ל שיכול לברוח לתוכה ואין בזה משום מודה באליל'.
רבי יוסף קארו זיע"א, שו"ע יורה דעה - סימן קנז: '(א) כל העבירות שבתורה, חוץ מעבודת כוכבים וגלוי עריות ושפיכות דמים, אם אומרים לו לאדם שיעבור עליהם או יהרג, אם הוא בצנעה יעבור ואל יהרג. ואם ירצה להחמיר על עצמו וליהרג, רשאי, אם העובד כוכבים מכוין להעבירו על דת: הגה - ואם יוכל להציל עצמו בכל אשר לו, צריך ליתן הכל ולא יעבור לא תעשה. (ר"ן פרק לולב הגזול ורשב"א וראב"ד וריב"ש סימן שפ"ז). ובמקום שאמרו: כל מי שיש בידו למחות ואינו מוחה הוא נתפס באותו עון, מכל מקום בדבר שיש חשש סכנה אין צריך להוציא ממונו על זה. (מהרי"ו סימן קצ"ו). ואם הוא בפרהסיא, דהיינו בפני עשרה מישראל, חייב ליהרג ולא יעבור אם העובד כוכבים מכוין להעבירו על דת (אפילו על ערקתא דמסאנא) (ב"י). אבל אם אינו מכוין אלא להנאתו, יעבור ולא יהרג. ואם הוא שעת הגזירה (על ישראל לבדם), (ב"י בשם נ"י), אפילו אערקתא דמסאנא (פירוש רצועת המנעל) יהרג ואל יעבור: הגה - ודוקא אם רוצים להעבירו במצות לא תעשה, אבל אם גזרו גזרה שלא לקיים מצות עשה, אין צריך לקיימו ושיהרג (ר"ן פרק במה טומנין ונ"י פרק סורר ומורה). מיהו אם השעה צריכה לכך, ורוצה ליהרג ולקיימו, הרשות בידו (מהרי"ק שורש פ"ח בשם הר"ן). ובעבודת כוכבים, ג"ע, ש"ד אפילו בצנעה ושלא בשעת הגזרה, ואפילו אין העובד כוכבים מכוין אלא להנאתו, יהרג ועל יעבור: הגה - ודוקא כשאומרים לו לעשות מעשה, כגון שאומרים לאיש לגלות ערוה או שיהרג, אבל אם אונסים לאשה לבא עליה, או שרוצים להשליכו על התינוק להרגו, או שהוא כבר מוקשה ורוצים לתקוע אותו בערוה, אין צריך ליהרג. (ב"י בשם תוספות ור"ן פרק כ"ש). וכל איסור עבודת כוכבים וג"ע וש"ד אע"פ שאין בו מיתה, רק לאו בעלמא, צריך ליהרג ולא לעבור. אבל אלאו דלפני עור לא תתן מכשול (ויקרא יט, יד) יעבור ואל יהרג. (ר"ן פרק כ"ש ופרק בן סורר ומורה). עובד כוכבים הבא על בת ישראל, אינו בכלל גילוי עריות . (ב"י בשם הרמב"ן והפוסקים הנ"ל). עובדי כוכבים שאמרו לישראל: תנו לנו אחד מכם ונהרגנו, לא יתנו להם אחד מהם אלא א"כ יחדוהו ואמרו: תנו לנו פלוני. (משנה פ' ח' דתרומות והרמב"ם פ"ה מהלכות יסודי התורה). ויש אומרים דאפילו בכה"ג אין למסרו, אא"כ חייב מיתה כשבע בן בכרי. (ב"י בשם רש"י ור"ן). וכן נשים שאמרו להן עובדי כוכבים: תנו לנו אחת מכם ונטמא אותה, יטמאו כולם ולא ימסרו נפש אחת מישראל. (רמב"ם פ' הנזכר). כל מקום שנאמר: יהרג ואל יעבור, אם עבר ולא נהרג, אע"פ שחלל השם, מכל מקום נקרא אנוס ופטור. ודוקא שלא יוכל לברוח, אבל אם יכול לברוח ואינו עושה, הרי הוא ככלב שב על קיאו ונקרא עובר במזיד. (ב"י בשם הרמב"ם פ"ה מיסודי התורה).
(ב) אסור לאדם לומר שהוא עובד כוכבים כדי שלא יהרגוהו. אבל אם כדי שלא יכירוהו שהוא יהודי משנה מלבושו בשעת הגזרה, מותר כיון שאינו אומר שהוא עובד כוכבים: הגה - ואפילו לובש כלאים. (נ"י פרק הגוזל בתרא). ואף על גב דאסור לומר שהוא עובד כוכבים, מ"מ יוכל לומר להם לשון דמשתמע לתרי אפין (נמוקי יוסף פ' הגוזל), והעובדי כוכבים יבינו שהוא אומר שהוא עובד כוכבים והוא יכוין לדבר אחר. וכן אם יוכל להטעותם, שהם סוברים שהוא עובד כוכבים, שרי. (ת"ה סי' קנ"ז) וכן בדרך זה. מי שלבו העלה טינא וחושק באשת איש אם תוכל אשתו לבא אליו ושיסבור שבא על הערוה, שרי. (שם בנ"י). וכל זה לא שרי רק במקום סכנה, אבל שלא במקום סכנה כגון שילבש בגדי עובד כוכבים שלא יכירוהו שהוא יהודי ויעביר מכס, או כדומה לזה, אסור. (סברת הרב).
(ג) מי שנתחייב מיתה מותר לברוח לבית עבודת כוכבים ולהציל את עצמו. (וי"א דבשעת השמד, אסור). (כל בו ועיין לעיל סימן ק"נ)'.
תגובות