פסק הלכה של רבני אגודה נגד העסקנים של אגודה
למען אחי ורעי! הנה פסק הלכה מרבני אגודת ישראל על איסור הצבעה למעומדים שאינם סרים למשמעת התורה, מחודש תמוז ה'תשי''א
ומה נגיד מאז כי התברר למפרע ועדיין שבכלל הנציגים של 'אגודת ישראל' בכלל אינם סרים למשמעת התורה והם בכלל בגדר של 'עוזבי תורה' ועוד אם נלך לפי ביאור הגר"א, אזי בכלל ע"פ הפסוק "עזוב תעזוב עמו", אזי הרי משמע לפי פסיקת רבני אגודת ישראל אסור להצביע בכלל לעסקנים של אגודת ישראל ודגל התורה.
אז לכן לכל מי עינים בראשו ושכל בקודקודו מתבקש לשמוע לקול הרבנים שאסרו להצביע למעומדים שאינם סרים למשמעת התורה.
וכן כל מי שמצביע להם, הוא לא יוכל לטעון שאין בכך שום איסור של נשיאת אחריות, אלא ידע בבירור כי הוא ישא באחריות לכל העבירות שלהם, ואפילו בגרמא דגרמא, והוא יהי' גם בגדר של מחטיא הרבים, רח"ל.
והנה לשון הכרוז של רבני אגודת ישראל דאז מחודש תמוז תשי"א:
פסק הלכה
מאת ארז הלבנון אדירי התורה מנהיגי אגודת ישראל בארץ ובחו"ל
בחירת מועמדים שאינם מכירים ביסודי הדת, ומכל שכן עוזבי תורה, היא, אסורה על פי דין תורתינו הקדושה
המצביע בעד מועמדים שאינם סרים למשמעת התורה ודיניה נושא באחריות בעד כל הנעשה וייעשה על ידם בניגוד לדעת תורתינו הקדושה.
וכל אשר יגרם על ידי זה, אפילו בגרמא דגרמא.
והוא גם שותף לכל פעולותיהם והרי הוא בכלל מחטיא הרבים שאין מספיקין בידו לעשות תשובה.
וע"ז באנו על החתום תמוז תשי"א
איסר זלמן מלצר
אליעזר יודא פינקל
אהרן קוטלר
דוב בעריש וויידנפלד
זלמן סורוצקין
יחיאל מיכל טוקצינסקי
יחזקאל סרנא
מאיר קרליץ
שבתי יגל
[1] רמב"ם, ספר המצוות, לאו, ל"ת רפד - לא למנות דיין מכל סיבה שאינה מעלות התורה (ספר החינוך תיד; סמ"ג לאו קצד):
'הזהיר בית דין הגדול וראשי ישיבה שלא למנות דיין אדם שאינו חכם בחכמת התורה, בעבור מעלות אחרות שיהיו לו וימנו אותו בעבורם. הנה הוא מוזהר מזה, אבל לא תביט התורה במינוי זולת לחריצות האיש בחכמת התורה, והיותו יודע צוויה ואזהרותיה, והנהגתו וחזקתו במעשים טובים והנאותים לזה. והזהירה ממנות ממונה בעבור מעלות אחרות, והוא אמרו "לא תכירו פנים" (דברים א, יז). ולשון ספרי: "לא תכירו" זה הממונה להושיב הדיינין. רוצה לומר שזאת האזהרה אמנם לאיש שימנה הדיינים על ישראל, שהוזהר שלא למנותם בעבור מה שהקדמנו. שמא תאמר "איש פלוני נאה – אושיבנו דיין", "איש פלוני גיבור" או "יודע בכל לשון – אושיבנו דיין". נמצא מזכה את החייב ומחייב את הזכאי, לא מפני שהוא רשע אלא מפני שאינו בקי. לכך אמר "לא תכירו".
[2] שולחן ערוך, סעיף כא:
'דברים אלו תלויים בדעת הדיין ועוצם בינתו שיבין עיקר המשפטים וידע דבר הגורם לדבר אחר ויעמיק לראות אם ימצא לזה העד צד הנאה בעדות זו אפי' בדרך רחוקה ונפלאה הרי זה לא יעיד בה וכן לא יהיה דיין בדבר'.
[3] רמ"א, סוף סע' כב:
'טובי הקהל הממונים לעסוק בצרכי רבים או יחידים הרי הן כדיינים ואסורים להושיב ביניהם מי שפסול לדון משום רשעה'.
.
תגובות