מחאה בענין הנוגע לכבוד שמים מהאדמו״ר מסלאנים
למען אחי ורעי! דע לך שהפוליטיקאים הם שקרנים מכף רגל ועד ראש, והתפקיד שלהם זה רק להשיג עוד כסף וכוח, ואפילו שליטה על הרבנים, והם בעצמם ירמו אותם בשביל הסידור עבודה שלהם.
ואחד השקרים שהם מנסים להסתיר הוא שכל הרבנים שאיכשהו נתנו היתר דחוק ביותר - שאפילו הוא נגד התורה - כל כוונתם שהמפלגות ישבו רק באופוזיציה, ואף אחת מהן לא תשב בקואליציה הציונית.
אבל הנה נפל דבר שבשביל להשיג עוד כסף לכיס הפרטי שלהם, ולא באמת למוסדות כמו שניסו להציג או טענת 'להציל' ועוד כל מיני טיעונים שאין בהם לא טעם ולא ריח של יהדות, אלא רק רדיפת שררה וכספים, כמו שאמר ישעי' הנביא ע"ה (פרק א פס' כג):
"שָׂרַיִךְ סוֹרְרִים וְחַבְרֵי גַּנָּבִים כֻּלּוֹ אֹהֵב שֹׁחַד וְרֹדֵף שַׁלְמֹנִים יָתוֹם לֹא יִשְׁפֹּטוּ וְרִיב אַלְמָנָה לֹא יָבוֹא אֲלֵיהֶם:כולו רודף".
(ונהגו דורשי רשומות לציין שראשי תיבות של שריך סוררים הם ש"ס, וחברי גנבים זה ג' של אגודה)
ונחזור לדוכתא שעוד לפני שנפרץ הסכר של רודפי השלמונים לגבי ישיבת באופוזיציה, הנה גם לאחר מכן גם נפרץ הסכר של קבלת תפקידי שרים וועדות, שגם היה מנוגד לדעת הרבנים מקדמת דנא לגבי כל שותפות עם שלטון הערב-רב, אבל ככה זה כאשר מתחברים לערב-רב בעצם כבר נהיים לערב-רב, ומקבלים את אותו שכר של התחברות לרשעים, אפילו אם יהיו צדיקים (רק שבמקרה דנן הם לא באמת צדיקים, רק כלפי חוץ).
הנה אגרת קודש מאת כ"ק האדמו"ר מסלאנים, רבי אברהם ויינברג שליט"א, שתעזור קצת לפקוח עינים להבין לאשורן את השקרנות של אגודת ישראל (וק"ו גם של ש"ס):
[רבי] אברהם ברמ"א וינברג, נכד הרה"ק בעל יסוה"ע, חסל"א באר אברהם זיע"א מסלאנימא
בס"ד, בני ברק ר"ח מרחשון תשע"ו
מע"כ מרנן ורבנן חברי מועצת גדולי התורה של אגו"י, שלמהון יסגי
אחר בקשת מחילה מכבוד מעלתם אפרש שיחתי, הנה נער הייתי וגם זקנתי, ומעודי לא התעסקתי בעניני הכלל גם כאשר נתבקשתי לכך, כי לא הגעתי למדה זו לחוות דעה בדברים העומדים ברומו של עולם, ובפרט בענינים הנגועים בפוליטיקה מתרחק הנני כמטחוי קשת, ואין לי בזה שום שיג ושיח.
אולם לאחרונה נפל דבר גדול בישראל, כאשר בפניא דמעלי שתא התירוה מועצת גדולי התורה לאגו"י לקבל תיק בממשלה, ולתומי דמיתי שינועו אמות הספים מהיתר זה. אולם בראותי שכבר עבר חדש ימים מאז ואין קול ואין קשב. אמרתי אל לבי כי לא עת לחשות כמאחז"ל במקום שאין אנשים השתדל להיות איש, ואף כי קטנם עבה ממתני, בכ"ז הרי אמרו בגמ' כי הוכח תוכיח הוא אפי' תלמיד לרב, וכשאין פוצה פה ומצפצץ גם שריקת הזבוב תהי' מחאה בענין הנוגע לכבוד שמים.
ידועה דעת הגרי"ז מבריסק זצ"ל שהחבירה לממשלה היא איסור חמור, כי חבר הממשלה נושא באחריות מלאה על כל פעולותיה, מעשיה ומחדליה, והם דברים הנוגעים בעקרי הדת. ובסיון תשל"ז כאשר הוצע לאגו"י להצטרף לממשלה, הקריא אז כ"ק אדמו"ר הלב שמחה מגור זצ"ל בפני חברי הכנסת את החלטת המועצה, לאסור על אגו"י לקבל תיקי שרים וסגני שרים בממשלה. והנה את האיסור על לקיחת סגנות שרים, התירו להם חברי הכנסת בעצמם ע"י שעברו ושנו נעשה להם כהיתר. אולם האיסור על לקיחת תיק שר ולהשתתף בממשלה באופן מלא, הי' בתקפו עד עתה, ואיסור זה הותר עתה ע"י מועצת גדולי התורה. והשאלה היא האם אכשר דרא ואיישר חילייהו להתיר איסור שנאסר ע"י תקיפי קדמאי, והרי ההלכה היא שאין בי"ד יכול לבטל דברי בי"ד חבירו אלא א"כ גדול הימנו בחכמה ובמנין.
וגם לגופו של ענין אינו מובן ההיתר, כי הרי החכי"ם הם קרוצי חומר והשוחד יעור עיני חכמים. ובהיותם קשורים לשררה וכבוד יגרום זה להם לעמוד פחות על משמרתם לדאוג לקדשי ישראל, לבל יבולע להם ע"י הממשלה המורכבת מעוקרי דת ודין בישראל. ואכן כאשר אסרה מועצג"ת על אגו"י לקבל תיקים וסגני שרים בממשלה, מהר העומד בראש הממשלה אז, והציע להם שלל כיבודים כסגן יו"ר הכנסת וראשי ועדות, כי ידע נפש בהמתו וירא פן יעמדו על משמרחם בתוקף, לכן חשק אותם ע"י שררה וכבוד, כי בהיותם חשוקים וקשורים לשררה וכבוד יניחו לו.
ושלמה המלך צווח ואומר כי תשב ללחום את מושל בין תבין את אשר לפניך ושמת שכין בלועך אם בעל נפש אתה, אל תתאו למטעמותיו והוא לחם כזבים, וכן אמר אל תלחם את לחם רע עין ואל תתאו למטעמותיו, כי כמו שער בנפשו כן הוא אכול ושתה יאמר לך ולבו כל עמך, ושנו חכמים במשנה היו זהירים ברשות שאין מקרבין לו לאדם אלא לצורך עצמן נראין כאוהבין בשעת הנאתן ואין עומדין לו לאדם בשעת דחקו. ודבר ברור הוא שחדל האישים העומד בראש הממשלה, ברגע שלא יזדקק לשרותם של מלחכי פנכתו ירמסם בכל כוחו, והראשונים הם החרדים, וכבר היו דברים לעולמים. וכדי בזיון וקצף.
והעולה על כולנה הוא כי עד עתה כאשר אגו"י סרבה לקבל תיק בממשלה, היתה זו כעין מסירת מודעא שאין אנו חלק מהשלטון, ונמצאים אנו כאן רק כדי לעמוד על משמר קדשי היהדות. ועתה כאשר הותר סיג זה הרי זה כהצהרה מעתה אנו שותפים טבעיים, וחברים מלאים ושווי זכויות בממשלה שכל מהותה מרידה בקב"ה ותורתו. אוי לאותה בושה אוי לאותה כלימה. אין ספק שיצא מכשול מתחת ידיהם, הוכשלו בזה גם כל רבבות אלפי ישראל שנתנו אמונם בהם, ושרי להו מארייהו ע"ו והוא רחום יכפר וגו'. ויה"ר שבמהרה תועבר ממשלת זדון מן הארץ, וימלוך ה' מהרה לבדו על כל מעשיך בהר ציון משכן כבודו ובירושלם עיר קדשו'.
תגובות