פוליטיזציה של הדת ודתיזציה של הפוליטיקה - ממי זה החל

למען אחי ורעי! הנה דבר מה בא לעולם מאז הציונות הטמאה הופיע מעל בימת ההיסטוריה והיא פוליטיזציה של הדת ודתיזציה של הפוליטיקה - ממי זה החל, ככל הנראה זה החל מקוק שר"י, מי שנבחר ע"י ראשי הציונות כבתור המשת"פ והבובה הכי מתאימה לעמוד בראש משרד הרבנות, לא לחינם היא גם נקראת 'משרד' כי מי שנמצא שם הוא 'פקיד פוליטי' כי הוא ממונה על ידי הפקידים הפוליטים הנוספים שנמצאים בממשלת המינות, וכבר הזדעק על כך חבקוק הנביא ע"ה (פרק א' פס' ד'):

"עַל כֵּן תָּפוּג תּוֹרָה וְלֹא יֵצֵא לָנֶצַח מִשְׁפָּט כִּי רָשָׁע מַכְתִּיר אֶת הַצַּדִּיק עַל כֵּן יֵצֵא מִשְׁפָּט מְעֻקָּל".

אבל לא כך הוא בעניינו של הראי"ה קוק, גרמו לו לומר כדברים האלה:

"לא ניתן להפריד בין החלק הפוליטי והדתי שבאדם".

דברים מגוחכים אלה שצריכים היו להעיד על אופיו של האומר, לא רק שלא הוקעו ולא נעקרו לאחר מותו של הראי"ה קוק, אלא לדאבוננו קיבלו משנה תוקף בשנים ובעשורים שלאחר מכן.

אפשר להביא הרבה דוגמאות מזעזעות לאן כל זה הגיע היום, בדור העני והיתום שלנו. אביא כאן רק שתי דוגמאות, אשר יכלו במצב אחר להיות אולי נושא משעשע לפורים-שפיל, אבל במקום זה יש לנו כאן עסק עם כפירה בשטריימל, רחמנא ליצלן. מה שעוד הרבה יותר חמור מזה הוא שרעיונות משוגעים אלה חדרו בהדרגה גם לציבור החרדי, לצערנו הרב.

להלן הדוגמאות:

א. נושא היודאיקה, למשל. כמעט כל המזוזות וספרי התורה נכתבים היום בארץ ישראל. הבעיה היא שמוצרי היודאיקה נעטפים ומשווקים בכוונה בצורה כזאת שנוצר הרושם ממנו משתמע כאילו מרכז היהדות העולמי מצוי אך ורק במדינת ישראל. כותבים למשל כך: "הקלף נכתב ונבדק בידיי סופר סת"ם ישראלי מירושלים". הרושם שנוצר הוא שזהו המצב הטבעי וכך היו דברים מעולם. יוצא כביכול, שתמיד גרו המוני יהודים בארץ ישראל ואך טבעי שיש להם כעת ריבונות מדינית, המה יושבים על אדמתם ועוסקים בכתיבת מזוזות, ספרי תורה, ייצור כיפות, טליתות וכד'. כאשר מוצר יודאיקה פלוני מיוצר במדינת ישראל, מקבל העניין האדרה ומשמעות מיוחדת בגימיקים השיווקיים למיניהם. במיוחד אוהבים המשווקים להדגיש: "מיוצר בישראל" או "תוצרת ישראל". לא תמצאו שכתוב: "תוצרת ארץ הקודש". הדתיים והיום חרדים רבים אינם מתנגדים לכך. עושה רושם שמדובר בביזנס נאה...

נתקלתי למשל, בחנות למוצרי יודאיקה בברוקלין, ניו-יורק אשר נראית על פניה כשרה ולגיטימית. ספרי הלכה לרוב, טליתות, מזוזות, כיפות, אביזרים שונים לתפילה וכיו"ב'. אבל ברובריקה שמכונה "יודאיקה ומתנות" תמצאו שהם מוכרים אצלם דגלי מדינת ישראל ומתנות עם מוטיבים לאומיים (רח"ל). אני חשבתי לתומי שדגל מדינת ישראל נכנס תחת ההגדרה "פוליטיקה". בניו-יורק כנראה חושבים קצת אחרת מזה...

ב. יצא לי להתקל בלוחות שנה עבריים שם כללו "חגים" כאלה (זאת בנוסף ומעבר לחגי ישראל): יום העליה, יום ירושלים, יום השואה, יום הזכרון לחללי מערכות ישראל וכמובן ואיך לא - יום העצמאת....

אחר כך באים ושואלים כיצד גויים פשוטים אינם מסוגלים להבחין בין ציונות ליהדות, בין ציונים ליהודים. לצערנו, כיום חרדים רבים אינם מבחינים בין השניים כלל.

השי"ת יתן בלב היהודים לשוב לאביהם שבשמים ולהוקיע את הכפירה הציונית.